המאמץ משתלם: בכמה תגדילו את השכר אם תלמדו במוסד אקדמי מבוקש? - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המאמץ משתלם: בכמה תגדילו את השכר אם תלמדו במוסד אקדמי מבוקש?

לפני נתוני הכלכלן הראשי, בוגרי מקצועות ההיי-טק שמגיעים ממוסדות שדורשים פסיכומטרי גבוה יותר ירוויחו 11% יותר מהשאר ■ עם זאת, לא נרשמה השפעה על שכרם של בוגרי ביולוגיה, מדעי הרוח ומינהל עסקים

8תגובות
סטודנטים במהלך שיעור. מאולם ההרצאות לליגה האירופית?
טס שפלן

נתונים שפירסם הגלויום (א') הכלכלן הראשי באוצר מעלים כי כדאי להתאמץ ולסיים תואר ראשון במוסדות או מחלקות סלקטיביות הדורשות ממוצע פסיכומטרי גבוה יותר ביחס למחלקות אחרות באותו תחום. הסיבה: הסלקטיביות משליכה ישירות על הסיכוי לשכר גבוה יותר בעתיד.

אנשי הכלכלן הראשי שהכינו את הניתוח לא נתנו דוגמאות של מוסדות כאלה ואחרים, אך המסקנה הכללית ברורה: לימודים במחלקה  אקדמית בה הפסיכומטרי הממוצע של הלומדים גבוה ב-10% מהפסיכומטרי הממוצע של בוגרי מחלקה אחרת, ינבאו עלייה של כ- 5% בשכר לעובדים בגילאי 39-26.

עם זאת, מדובר בעלייה ממוצעת שמשתנה מאוד בין תחומי הלימוד: במקצועות ההיי-טק (מדעי המחשב והנדסת חשמל) תוצאת הלימודים במוסד או מחלקה סלקטיבית עומדת על פער של  11%; בהנדסת תעשייה וניהול ובחשבונאות הפער הוא 8%; במשפטים 6% ובמתמטיקה ובכלכלה כ-4.5%; על פי הנתונים, לא נרשמה השפעה לסלקטיביות המוסד ללומדים ביולוגיה, מדעי הרוח ומינהל עסקים.

"סיווג המוסדות האקדמיים על פי הציון הפסיכומטרי הממוצע של הלומדים בהם, ולא על פי החלוקה הדיכוטומית – אוניברסיטה/מכללה, מאפשר לבחון את ההבדלים בין המוסדות כרצף", כותב הכלכלן הראשי. עוד הוא מוסיף כי על פי הנתונים השכר הממוצע בקרב בוגרי האוניברסיטאות גבוה יותר, אולם ממוצע השכר של בוגרי חלק מהמכללות אינו נופל מממוצעי השכר של בוגרי חלק מהאוניברסיטאות. גם בין האוניברסיטאות ישנה שונות לא מבוטלת ברמות שכר הבוגרים. כך למשל, בתחומי הנדסה, תעשייה וניהול וכן תחום ההיי-טק. שכר בוגרי מכללות לא מתוקצבות נמצא גבוה בסולם, בעוד שכר בוגרי  מכללות מתוקצבות, שאינן נחשבות סלקטיביות, נמצאות תמיד מתחת לשכר בוגרי האוניברסיטאות, ולרוב גם מתחת לבוגרי המכללות הלא מתוקצבות.

השכר הממוצע לבוגרי המוסדות האקדמיים 
 לילידי 1985-1975 ב-2014-2011, לפי תחומי לימוד נבחרים

דוגמה פשוטה שנותן הדו"ח עשויה להבהיר את השפעת מוסד הלימודים על השכר:  בסיס הנתונים ששימש לניתוח כולל נתונים על תשע מחלקות למשפטים, כאשר הפערים בפסיכומטרי הממוצע של הבוגרים גבוהים ומגיעים עד ל-184 נקודות. כאשר לא סביר שמועמד בעל ציון פסיכמוטרי מאוד גבוה ילמד במוסד הכי פחות סלקטיבי, ולהיפך.

במילים אחרות, הבחירה הסבירה מבחינת מועמד ללימודים היא בין מספר מצומצם יחסית של מוסדות ברמת סלקטיביות דומה. לשם הדוגמה, נניח כי פרט מתלבט בין שלושה מוסדות מבין התשעה: מחלקה באחת האוניברסיטאות אשר הציון הפסיכומטרי הממוצע של בוגריה עמד על 641 נקודות (האונ' הכי פחות סלקטיבית), מחלקה למשפטים במכללה שהציון הפסיכומטרי של בוגריה עמד על 624 נקודות ומחלקה נוספת במכללה שהציון הפסיכומטרי של בוגריה עמד על 578 נקודות. כלומר, במחלקה הסלקטיבית מבין השלוש הפסיכומטרי הממוצע של הבוגרים גדול ב- 2.8% (641/624-1) מהמחלקה השנייה וב-10.9% מהמחלקה השלישית.

בהינתן שעל פי המודל פער של 10% בפסיכמוטרי הממוצע של בוגרי המוסד מנבא עלייה של 6.1% בשכר של משפטנים; אזי פרט שיסיים לימודיו במחלקה הראשונה צפוי על פי המודל להשתכר 1.7% יותר מפרט בעל מאפיינים דומים שיסיים לימודיו במחלקה השנייה ו- 6.7% יותר מפרט בעל מאפיינים דומים (אותו ציון פסיכמוטרי וכו'), שיסיים לימודיו במחלקה השלישית. בהינתן ששכר בוגרי משפטים עומד על כ-15 אלף שקל לחודש - פער של 1.7% הינו שווה ערך לכ- 250 שקל בחודש, וופער של 6.7% הינו שווה ערך לכ- 1,000 שקלים בחודש.

סגל טוב יותר, נטוורקינג ושוק העבודה מתגמל

ההסבר לפרמיה החיובית, כך על פי הדו"ח, מגיע ממספר כיוונים: מוסדות סלקטיביים מתאפיינים בסגל, תשתיות ומשאבים איכותיים יותר המאפשרים לבוגריהן לצבור הון אנושי וכישורים רבים יותר. שנית, לימודים במוסד סלקטיבי עשויים לספק איתות למעסיק לגבי יכולת גבוהה של הבוגר (גם אם לא נרכשה במהלך התואר), ובכך לסייע לו להשיג משרה מתגמלת. שלישית, התקבצות תלמידים איכותיים במוסדות סלקטיביים עשוי להוביל להשפעת עמיתים חיובית שתתבטא באווירה אקדמית בריאה שמעודדת הצטיינות, שיתוף רעיונות, ידע וכישורים. רביעית, מוסדות סלקטיביים מתאפיינים בד"כ ברשת בוגרים חזקה המספקת הזדמנויות תעסוקה טובות יותר לבוגרים. העבודה המוצגת אינה מתיימרת לקבוע איזה מבין ההסברים הוא ההסבר העיקרי.

המסקנה המתבקשת למועמדים ללימודים גבוהים מהתוצאות הנ"ל היא לכאורה טריוויאלית – נראה כי אכן כדאי להשקיע ולהתקבל/ללמוד במוסדות הסלקטיביים יותר. יחד עם זאת, כמו כל השקעה, גם השקעה בהון אנושי מגלמת סיכון ולא רק סיכוי. שהרי לימודים אקדמיים הם לרוב מאתגרים וקשים, ולכן סיכויי הנשירה למי שהמוכנות האקדמית שלו אינה גבוהה עשויים להיות משמעותיים. כמובן שלנושרים ההשקעה בהשכלה פחות משתלמת, שכן הם מבזבזים זמן ומשאבים יקרים, מבלי להשלים בהכרח את תהליך רכישת ההשכלה וההכשרה. סביר וסיכון זה רלוונטי במיוחד לפרטים בעלי רמת מוכנות אקדמית נמוכה יחסית הלומדים במוסדות היוקרתיים והבררנים ביותר .



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#