הורשעה על עוקץ של אוליגרך - ומונתה לתפקיד בכיר. מה קורה בהדסה? - קריירה - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הורשעה על עוקץ של אוליגרך - ומונתה לתפקיד בכיר. מה קורה בהדסה?

נראה שהמאמצים של המנכ"ל לשקם את בית החולים הדסה נושאים פרי, והמצב הכספי משתפר ■ אבל מאחורי הקלעים, חברת ניקיון זכתה בחוזה גדול ללא מכרז חיצוני, יו"ר הוועד מזלזל בסיכום שלפיו יקבל על עצמו תפקיד נוסף, ולתפקיד מנהלת מדור תיירות המרפא מונתה עובדת עם עבר פלילי

21תגובות
מתאמת תיירות מרפא ממזרח אירופה, אלינה מלר־סמיק
פבל טולצ'ינסקי

היחסים בין אמנון ברוכיאן, יו"ר ועד העובדים המיתולוגי של הדסה, לבין מנכ"ל בית החולים, פרופ' זאב רוטשטיין, החלו בפיצוץ גדול: מיד עם כניסתו לתפקיד לפני שנתיים בדיוק, הודיע רוטשטיין כי יפטר את ברוכיאן ומזכירותיו אם לא יקבלו על עצמם עבודה נוספת בבית החולים מלבד העיסוק בענייני הוועד — או ששכרם ישולם על ידי ההסתדרות.

כבר אז השתכר ברוכיאן יותר מ–40 אלף שקל בחודש, והתבסס על דירוג גבוה (דרגה 15+) והטבות שכר כמו כוננויות ושעות נוספות גלובליות — אף שאינו נושא תפקיד נוסף בבית החולים מלבד יו"ר הוועד, בשונה מיו"רים של ועדי הרופאים בהדסה, שעובדים כרופאים מן המניין. בעבר גם נחשף ב–TheMarker כיצד פעל ברוכיאן כדי לשדרג את שכרו תמורת הבטחה ל"שקט תעשייתי" בהקמת מגדל האשפוז המפואר בהדסה. זה קרה בימיו של פרופ' אהוד קוקיה, שכיהן כמנכ"ל הדסה מסוף 2011 עד תחילת 2013. באותה תקופה הועסקו בלשכתו של ברוכיאן גם שש מזכירות, שעלות שכרן הסתכמה בכ–900 אלף שקל בשנה — וגם הן עסקו אך ורק בענייני הוועד. ברוכיאן טען אז כי ויתר לבסוף על חלק מהכוננויות שביקש לעצמו.

עם כניסתו לתפקיד המנכ"ל אמר רוטשטיין כי לשכרו של ברוכיאן יש "משמעות ציבורית גדולה, כי הדסה, מלבד היותה בית חולים פרטי, נשענת על מימון הציבור בסך יותר ממיליארד שקל במסגרת הסכם ההבראה, ולכן היא מחויבת לבצע את התהליכים המתבקשים כדי להפסיק לחלוטין את הנושא של מקבלי משרה ללא תרומה לבית החולים".

בתגובה לכך הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה ואיימה להשבית את בית החולים. לבסוף עבר הסכסוך לבוררות אצל נשיא בית הדין לעבודה לשעבר, סטיב אדלר. אדלר אכן ישב על המדוכה, וכאן מתפצלות הטענות. בהדסה אומרים כי הבוררות הסתיימה בהסכמה "שבה התחייב ברוכיאן לקחת על עצמו אחריות ניהול אדמיניסטרטיבי מינהלי בחדר המיון. ברוכיאן אכן מבצע את תפקידו". אלא שברוכיאן אומר דברים אחרים לגמרי וכשהוא נשאל על תפקידו החדש הוא עונה: "לא שאני יודע עליו".

יו"ר ועד העובדים של הדסה, אמנון ברוכיאן
טלי מאייר

אתה לא יודע על אף תפקיד שיש לך מלבד תפקידך בוועד?

ברוכיאן: "אני בוועד העובדים. נטו ועד העובדים".

אין לך תפקיד נוסף?

"שום תפקיד נוסף".

בהדסה אומרים שיש.

"הם יכולים להגיד. הם קוראים לזה מפקח, מנהל אדמיניסטרטיבי, משהו כזה".

זה לא נכון?

"לא".

רוטשטיין טען בתגובה כי "אני לא שולל את מה שהוא אמר. הוא ממלא רובריקה של עובד שהיה קיים בעבר והיום איננו. לי הוא חסך עובד. הוא עושה את עבודתו לשביעות רצוננו המלאה, אין לי תקלות, והג'וב מבוצע כהלכה".

אבל הוא אמר לנו שהוא יו"ר הוועד במשרה מלאה.

רוטשטיין: "יכול להיות שהוא במשרה מלאה, כלומר עובד בשתי משרות — כיו"ר הוועד ועוד משרה בתור מפקח אדמיניסטרטיבי על צוות חדר מיון. זה נכון שאני לא בודק כמה שעות הוא נותן פה וכמה לוועד, אבל לא הסכמתי שיקבל משכורת על פעילות של 100% בוועד".

החלטה נוספת שקיבל הבורר אדלר קובעת כי עלות העסקתן של שש המזכירות של ברוכיאן לא תושת כולה על הדסה. "עלות המזכירות העודפות ממומנת על ידי ועד העובדים", אומרים בהדסה.

לעומת זאת, ברוכיאן טוען כי הוא מעסיק כיום רק חמש מזכירות ולא שש, בארבעה תקנים וחצי. אחת מהן היא רחל ג'ורבג'י, אשתו של חבר הילדות של ברוכיאן, יואל ג'ורבג'י. ברוכיאן גם אינו מכחיש את הדברים: "קיבלתי אותה לעבודה בהדסה לפני שמונה שנים. זו משרת אמון, מותר לי לעשות את זה. ועד עובדים זה הכל משרות אמון".

"בית החולים נקי יותר, ואנחנו מרוצים"

בית החולים הדסה עין כרם בירושלים. המרמן מדמה את הממסד הרפואי לממסד המדיני־הפוליטי
אורנה איתמר

באחרונה החליטו בהדסה להחליף את שתי החברות שסיפקו שירותי ניקיון לבית החולים בחברות אחרות. אף שמדובר בחוזה גדול מאוד, לא נפתח לשם כך מכרז פומבי. בהדסה אומרים כי "חברת הניקיון המספקת שירותי ניקיון להדסה נבחרה לאחר תהליך RFP (בקשה לקבלת הצעות) פומבי, מסודר, שקוף ומפוקח, שבו נבחרו שלוש חברות ניקיון".

מדובר ב"הזמנה סגורה", כפי שמגדירה זאת הדסה, למספר ספקים, ולא במכרז פתוח לכל מי שמבקש להתמודד על המכרז הזה. בהדסה טוענים כי פעלו בהתאם לעצה שקיבלו מחברת ייעוץ חיצונית, שעזרה להם בתהליך ההחלפה של קבלני הניקיון בבית החולים. בית החולים אמנם אינו מחויב לפרסם מכרז פומבי, ופנייה סלקטיבית וסגורה לספקים היא תהליך מוכר ולא ייחודי רק להדסה, אלא שמגוף ציבורי כה גדול ניתן היה לצפות כי יפרסם מכרז שאליו יוכלו לגשת כל חברות הניקיון בישראל, ולא ברור מדוע הדבר לא קרה.

עם או בלי קשר להיעדרו של מכרז חיצוני פתוח, החברה שנבחרה היא קלינור, סניף ירושלים. סגן מנהל הסניף ומי שאחראי על פרויקט הדסה הוא לא אחר מאשר יואל ג'ורבג'י — אותו חבר ילדות של ברוכיאן ובעלה של רחל, מזכירתו במשרת אמון. ברוכיאן מכחיש כל קשר וטוען שכלל לא ידע כי ג'ורבג'י עובד שם, וכי לוועד אין קשר לנושא.

מהדסה נמסר: "הקשרים שהיו בעבר בין בעלי עניין בחברה המוזכרת לבין פרסונות בהדסה אינם רלוונטיים להליך בחירת הספק הזוכה. הקבלנים, כאמור, נבחרו על ידי ועדה בלתי־תלויה על סמך מבחני רמת שירות (SLA) ומחיר. השינוי בהחלפת החברות הקודמות ניכר לעין. בית החולים נקי יותר, והצוותים המקצועיים בהדסה מאוד מרוצים מהשינוי".

רוטשטיין מוסיף כי "קלינור נבחרה כחברה אחת מבין שלוש, ואף אחד לא ידע על קשר כזה או אחר עם ברוכיאן. גם אם הייתי יודע, זה לא היה פוסל את החברה. ברוכיאן לא מנהל את זה — רק חסר לי שהוא יתחיל לנהל את העובדים".

נכון להיום נראה כי הדם הרע שזרם בין ברוכיאן לרוטשטיין הוא נחלת העבר, וכיום היחסים בין השניים שקטים ותקינים. לדברי מקורב לוועד העובדים, ברוכיאן אף אומר בפורומים פתוחים כי הוא חווה "רנסאנס" ביחסי העבודה בבית החולים.

דברים דומים אומר גם רוטשטיין: "אני נותן לו יחס טוב והוא נותן לי יחס מצוין, והכל עובד מצוין", הוא אומר.

מחברת קלינור נמסר: "החברה התמודדה במכרז לאספקת שירותי ניקיון לבית החולים, מול חברות רבות ומכובדות שהשתתפו גם הן במכרז. ניסיון רב השנים והמקצועיות של חברתנו זכו לאמון מקבלי ההחלטות בהדסה, ואנו מודים להם על כך. מנהלי החברה ועובדיה יעשו כל מה שצריך כדי להצדיק את האמון שלו זכינו ולהעניק שירות איכותי ומקצועי כפי שאנו מעניקים למאות לקוחותינו".

המתורגמנית של האוליגרך שנרצח

סיפור נוסף המעורר תמיהה על מינויים בהדסה הוא התפקיד הבכיר שקיבלה באחרונה אלינה מלר־סמיק, שמונתה ל"מתאמת תיירות מרפא ממזרח אירופה, ועבודה משותפת עם קרנות צדקה מרוסיה ומנהלת מדור מזרח אירופה". לדברי דוברת הדסה, מלר־סמיק התקבלה לתפקיד "על פי כישוריה וניסיון העבר שלה, לאחר ריאיון אישי שנערך בפני הנהלת הדסה ומחלקת כוח אדם, תוך הבאה בחשבון את עברה שהוצג בשקיפות מלאה".

מנכ"ל הדסה זאב רוטשטיין
REUTERS

למלר־סמיק יש עבר ששווה להזכיר. ביולי 2015 היא הורשעה על ידי שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהודית אמסטרדם, שקבעה כי שני ישראלים שהיו ממקורביו של האוליגרך הרוסי אלכסיי זכרנקו — שהחזיק בנכסים בישראל ושמכוניתו נמצאה נטושה ברוסיה ב–2009 — השתלטו על נכסיו. השניים הם נסים דג'לדטי ומלר־סמיק.

בכתבה שפירסמה רויטל חובל ב"הארץ" היא מפרטת כי זכרנקו החל להתעניין בעסקים בישראל ב–2008, אך דיבר מעט מאוד אנגלית ולשם כך נעזר במלר־סמיק, שהיתה העוזרת וראש המטה של סופה לנדבר וליוותה אותה במשך שמונה שנים בתפקידיה השונים. מלר־סמיק המשיכה בתפקידה גם לאחר שלנדבר התמנתה לשרת הקליטה ב–2009, עד לקיץ של אותה שנה.

כשזכרנקו ביקש ממלר־סמיק שתעזור לו למצוא עורך דין, שידכה לו מלר־סמיק את דג'לדטי. ב–4 באוגוסט 2009 נמצאה מכונית המרצדס של זכרנקו פרוצה ונטושה בפרבר בסנט פטרבורג שברוסיה. זכרנקו נעלם מעל פני האדמה, והשלטונות הרוסים חשדו כי נחטף ואולי אף נרצח. אז גם התברר כי לדג'לדטי יש ייפוי כוח גורף שמבטיח לו את ניהול כל עסקיו של זכרנקו בעולם, וכיום שולט על 40 מיליון השקלים שהעביר זכרנקו לישראל.

"מלר־סמיק, שעזבה את תפקידה במשרד הקליטה שבוע אחד בלבד לפני ההיעלמות, נהנתה גם היא מכספי זכרנקו במהירות מסחררת", כתבה חובל. "שישה ימים לאחר שנעלם החל דג'לדטי להזרים למלר־סמיק סכום חודשי של 50 אלף שקל מחברת זכרנקו השקעות ובסך הכל 702 אלף שקל".

חקירה שערכו השלטונות ברוסיה בשיתוף עם הרשויות בישראל הובילה לכתב אישום נגד מלר־סמיק ודג'לדטי. המשפט התנהל במשך ארבע שנים, שבסופן הורשעו השניים בקשירת קשר לפשע וזיוף בנסיבות מחמירות. דג'לדטי הורשע גם בשימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה על איסור הלבנת הון (דיווח כוזב) והטרדת עד.

בדצמבר 2015 נקבע העונש: על דג'לדטי נגזרו 30 חודשי מאסר בפועל והוצא נגדו צו לחילוט רכוש בסך 40 מיליון שקל; על מלר־סמיק, המתורגמנית, נגזרו שלושה חודשי עבודות שירות. השניים עירערו על גזר הדין ביולי 2016, והערעור נדחה במאי 2017. דג'לדטי החל לרצות את עונשו בכלא בתחילת יוני 2017, ומלר־סמיק סיימה באוקטובר לרצות את שלושת חודשי עבודות השירות שנגזרו עליה.

ההרשעה לא מנעה מבית החולים הדסה לקבל דווקא את מלר־סמיק לתפקיד, ללא מכרז. "עובדים זוטרים כמו הגברת מלר־סמיק לא נבחרים במכרז, אלא בהליך של חיפוש אחר מועמדים לתפקיד — לעתים בפרסומים פנימיים או חיצוניים, אישור או בחירה של המנהלים הממונים ומנהלת משאבי אנוש, והתייעצות עם ועד העובדים", אומרים בהדסה. "הליך מכרזי לעובדי מינהל ומשק מיועד בעיקר לתפקידים גבוהים יותר, ובמצבים שבהם יש לבחור ממלא תפקיד מתוך מספר מועמדים. תפקידה של מלר הוגדר בעת ההתקשרות עמה כמנהלת מדור מזרח אירופה בתוך המחלקה לרפואה בינלאומית".

הבחירה במלר־סמיק לתפקיד הרגיש של ניהול בתחום התיירות הרפואית בולטת אף יותר לאור רגישותו הרבה של התחום, שסיפורים קשים רבים נקשרו בו בעשור האחרון. בימים אלה ממש מתקיימים בכנסת דיונים בהצעת חוק שאמורה להסדיר את פעילות התיירות הרפואית בישראל, שכיום היא פרוצה לחלוטין.

החוק החדש מנסה, בין השאר, להתמודד עם החשש לפגיעה בחולים הישראלים כתוצאה מהעדפה של תיירים, ועם התחרות על משאבים חסרים ומצומצמים ברפואה הציבורית. בנוסף, החוק יטפל בבעיות הנוגעות לתיירים הרפואיים עצמם, כמו הבאת חולים סופניים לטיפולים חסרי סיכוי בישראל בשל בצע כסף, או מקרי שרלטנות וסחיטת כספים מתיירים שמגיעים לישראל ומוצאים את עצמם לקוחות שבויים בידי הסוכן ובית החולים שאליו הגיעו.

חלק נכבד מן החוק החדש מוקדש להסדרת פעילותם של סוכני התיירות הרפואיים. הצעת החוק קובעת כי אחד מתנאי הסף לסוכני התיירות הרפואית הוא היעדר עבר פלילי, כך שמלר־סמיט לא תוכל להיות סוכנת תיירות רפואית מן השורה, אך בינתיים היא נבחרה לתפקיד מנהלת מדור מזרח אירופה בהדסה.

"הכרתי אותה — היא היתה על הכיפאק"

זינוק בהכנסות
שיעור העלייה בהכנסות בית החולים הדסה,
ב 2017- לעומת 2015

מנכ"ל הדסה לא ממש מתרשם מהעבר הבעייתי של מלר־סמיט. "קיבלתי אותה על תקן של שיקום אסירים", אומר רוטשטיין. "היא חד־הורית עם שני ילדים. הכרתי אותה בעבר, כשהיתה עוזרת פרלמנטרית בכנסת, והיא היתה על הכיפאק. זה שהיא נפלה עם מישהו שיושב בכלא להרבה שנים אומר דווקא שצריך לחלץ אותה".

ממשרד הבריאות נמסר: "במסגרת ההסדרה אכן נקבע כי סוכן תיירות מרפא יוכל להירשם במרשם משרד הבריאות ולעסוק כסוכן רק אם לא הורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש סוכן תיירות מרפא. בשונה מסוכן תיירות מרפא, עובד במוסד רפואי אינו מקבל הכרה ממשלתית בעיסוקו, ושאלת העסקתו כפופה לשיקול דעתו של מעסיקו הישיר ולהוראות חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, מבלי שלמשרד הבריאות קיימת סמכות להתערב בשאלת קבלתו לעבודה.

"עם זאת, עם השלמת הליכי החקיקה תהיה אפשרות למנכ"ל משרד הבריאות להורות למוסד רפואי לא לטפל בתיירי מרפא, בין היתר בנסיבות שבהן המנכ"ל סבור כי המוסד הרפואי נהג בדרך שאינה הולמת מוסד רפואי המטפל בתיירי מרפא. לאור פנייתכם, המשרד יפנה לבית החולים לקבלת התייחסותו".

הדסה בעידן רוטשטיין: הסכם כוכבים סודי, תוצאות כספיות מעודדות

תוכנית ההבראה של הדסה, שבמסגרתה התחייבה המדינה להזרים למוסד הקורס 1.5 מיליארד שקל במשך כמה שנים, נחתמה כבר לפני כמעט ארבע שנים, במאי 2014. מנכ"ל המרכז הרפואי, פרופ' זאב רוטשטיין, נכנס לתפקידו בינואר 2016, והוטל עליו להיות האיש שישקם את המרכז הרפואי ויבצע את תוכנית ההבראה. קצת יותר משנתיים אחרי מצהירים בהדסה כי המרכז הרפואי עלה על הפסים הנכונים, ואפילו מעבר לכך.

דבר אחד בטוח: רוטשטיין הכניס שיטות עבודה חדשות לבית החולים. אחת מהן היא שיטת תגמול לרופאים "כוכבים". הדברים המתפרסמים כאן לראשונה אינם ידועים אפילו לרופאים בבית החולים שעמם שוחחנו: מועצת המנהלים של הדסה אישרה לרוטשטיין לגייס עד 20 רופאים הנחשבים "כוכבים", ולהציע להם חוזה אישי מיוחד הכולל שכר גבוה ביותר.

עובדי הדסה בהפגנה ב– 2014 . נראה כי הדם הרע שזרם בין יו"ר הוועד לבין המנכ"ל הוא נחלת העבר
אמיל סלמן

לפי מידע שהגיע ל–TheMarker, ייתכן כי לפחות חלק מהרופאים האלה אינם מועסקים כשכירים של הדסה, אלא כפרילנסרים העובדים מול המוסד — באופן חסר תקדים ברפואה הציבורית בישראל.

בהדסה מאשרים כי קיים הסדר כזה, אך לא מוכנים להשיב לשאלה אם הכוכבים הם עובדי בית החולים או עצמאים המועסקים באמצעות חברות ארנק. "הכוכבים הם רופאים שאנחנו מזהים כפוטנציאל של מנוע צמיחה להדסה. אנחנו מגייסים אותם, משלמים להם שכר כוכבים בצורת העסקה כזו או אחרת. זה חוזה אישי ואני מחויב בסודיות", אומר רוטשטיין. לדבריו, עד היום גייסה הדסה חמישה כוכבים במסגרת תנאי התוכנית, ובהם פרופ' רון כרמלי, מנהל מחלקת כירורגיית כלי דם; ד"ר שלום מיכוביץ', מנהל מחלקת נוירוכירורגיה ילדים; וד"ר יוסי לאבר, שגויס במהלך המשבר במחלקה ההמטואונקולוגית בהדסה.

ומה לגבי המצב הפיננסי של בית החולים? במרכז הרפואי מדווחים על התייצבות: "2017 היתה שנה מצוינת להדסה", אומר רוטשטיין. "הצלחנו להעביר את כל מערך האספקה להדסה — מה שיצר לנו חיסכון עצום בהוצאות הרכש. הכנסנו שיטות מתקדמות לשרשרת האספקה, וכיום הכל נרכש על ידי מערך הרכש עם חמישה מורשי חתימה, לעומת 170 מורשי חתימה שהיו בהדסה לפני כן. זה מהלך שסיימנו רק לפני ארבעה חודשים — ומאז הדסה כבר חסכה 10 מיליון שקל ב–2017".

לדברי רוטשטיין, "יעד החיסכון שהצבנו לנושא הרכש ב–2018 הוא 30 מיליון שקל, תוך שמירה על עלייה בקצב הפעילות של המרכז הרפואי". בנוסף, אומרים בהדסה, בית החולים מלא שוב בפעילות רפואית: לפי הנתונים שהעבירו לנו, ב–2017 היתה עלייה של 237 מיליון שקל בהכנסות משירותים רפואיים (לא כולל שר"פ) — עלייה של 11% בפעילות לעומת 2015, אז התחיל תהליך ההבראה. עוד אומרים במרכז הרפואי כי בסוף 2017 הסתכמה יתרת המזומנים בקופה ב–84 מיליון שקל, לעומת גירעון של 7 מיליון שקל ערב הסכם ההבראה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם