הפתרון של משרד החינוך לשיפור רמת ההוראה: עתודאים של צה"ל - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפתרון של משרד החינוך לשיפור רמת ההוראה: עתודאים של צה"ל

פרויקט חדש של העתודה האקדמית של צה"ל, בשיתוף האוניברסיטה העברית ומשרד החינוך, יכשיר מורים חדשים מקרב תלמידי תיכון ■ קמפיין פרסומי ינסה למשוך את התיכוניסטים, בדגש על תלמידים מצטיינים מהפריפריה ■ עלות הגיוס של 100 סטודנטים חדשים - 77 מיליון שקל

<< בשנים הבאות ישתלבו במערכת החינוך מאות מורים חדשים, עם שני הבדלים בולטים ביחס ליתר המורים: הם יהיו הרבה יותר צעירים, ויעבירו את השיעורים לתלמידיהם כשהם לבושים במדי צה"ל.

במסגרת המאמצים לשפר את איכות המורים ולשלב במערכת החינוך מורים חדשים וצעירים, משרד החינוך מתכוון לגייס מאות צעירים בוגרי כיתה י"ב למסלול הכשרה להוראה, באמצעות העתודה האקדמאית של צה"ל. תלמידי י"ב שיאותרו כמתאימים לשירות יזכו למימון של לימודי התואר הראשון ותעודת ההוראה על חשבון משרד החינוך, האוצר והביטחון, ולאחר מכן, בגיל 21, ישרתו כקצינים אקדמאיים כמורים למדעים או לאנגלית בבתי ספר בפריפריה למשך שש שנים. מדובר בהרחבה משמעותית של תוכנית שקיימת מאז 2004 בשם "עתידים להוראה" שנועדה לחזק את מערכת החינוך בפריפריה. זהו חלק משיתוף הפעולה בין צה"ל, משרד החינוך והאוצר עם תוכנית עתידים, שהוקמה במקור כדי להרחיב את גיוס העתודאים לצבא מהפריפריה. התוכנית נתמכת על ידי עמותת עתידים שהוקמה על ידי איש העסקים איתן ורטהיימר.

כיום לומדים בתוכנית 40 תלמידים באוניברסיטה העברית ו-46 בוגרים שלה כבר משרתים כמורים למדעים ואנגלית ב-22 יישובים בפריפריה ובהם דימונה, אופקים, קרית גת, מעלות, חצור הגלילית, שלומי וקרית מלאכי.

מדי שנה מצטרפים לתוכנית 10-15 תלמידים בלבד. במשרד החינוך פועלים כעת לגיוס של 100 תלמידים חדשים בקרב בוגרי י"ב שיחלו ללמוד לימודי הוראה כבר בשנה הבאה, ולהמשיך בגיוס תלמידים נוספים בהמשך. המשרד כבר התחייב לממן את 100 הסטודנטים החדשים במסלול המיוחד. עלות כל סטודנט להוראה למדינה הוא כ-774 אלף שקל כך שעלות הגיוס של 100 סטודנטים חדשים היא 77.4 מיליון שקל - כאשר רוב המימון הוא עבור השכר בתקופת הקבע. אם סטודנט בוחר להמשיך ללימודי תואר שני, העלות גבוהה אף יותר.

הסטודנטים בתוכנית מקבלים מימון של 85% ללימודי התואר הראשון במדעים מדויקים או באנגלית, בנוסף הם מקבלים מלגות קיום של עד 16.5 אלף שקל לשנה למשך שלוש שנים (49.5 אלף שקל) ומחשב נייד שניתן להם בתחילת הלימודים. במהלך התואר הסטודנטים מהפריפריה רשאים לגור במעונות האוניברסיטה. בנוסף, הם זכאים לקבל מימון מלא של התואר השני אם יבחרו ללמוד בתחום שקשור להוראה או לתואר הראשון שלהם, וזכאים גם לסיוע או למימון שכר דירה בישוב שבו ישמשו כמורים.

במסגרת התוכנית מאתר הצבא בשיתוף משרד החינוך ומנהלי בתי הספר מועמדים בקרב תלמידי י"ב. מדובר בתלמידים מצטיינים בלימודים שנמצאו מתאימים למסלול, כשהדגש ניתן לתלמידים מהפריפריה. על המועמדים לקבל ציון פסיכומטרי גבוה מ-550 ולהיות בעלי בגרות של 5 יחידות במתמטיקה ואנגלית. בנוסף הם עוברים מיונים, מבחני התאמה להוראה, ראיונות אישיים עם צוות המורכב ממנהלי בתי ספר בפריפריה, נציגי משרד החינוך ונציגי המנהלה הצבאית של עתידים ואלו שנמצאו מתאימים מתחילים את לימודיהם.

התלמידים שנמצאו מתאימים מתחילים עם סיום הלימודים בתיכון את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה העברית,לתואר בכימיה, ביולוגיה, פיסיקה, מתמטיקה או אנגלית ולאחר לימודיהם הם ישמשו כמורים באחד מהמקצועות האלה. במקביל ללימודים הם עוברים הכשרה כמורים בבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית וזוכים בתום 3 שנים לתואר ראשון ולתעודת הוראה. במהלך הלימודים הסטודנטים מתנסים בהוראה בתיכונים ומלווים על ידי חונך אישי. בתום הלימודים הם מתגייסים לצה"ל ומופנים לשמש כמורים בתיכונים בפריפריה.

הגיל הממוצע שבו משתלבים הסטודנטים כמורים הוא 21. הם מחויבים לשרת בקבע שש שנים, ובמהלך התקופה הזאת הם צוברים ותק כמורים, שנזקף לזכותם בסוף השירות שלהם כקצינים-אקדמאים. אם לאחר השירות הם ייבחרו להמשיך לשמש כמורים, הוותק ייצבר לזכותם במשכורתם, בנוסף לתוספת השכר שצברו בזכות התואר האקדמי. עם זאת, למרות התנאים המפתים שניתנים למשתלבים בתוכנית, קיים קושי לשכנע צעירים להשתלב כמורים, במיוחד צעירים מצטיינים שרק סיימו את לימודיהם בתיכון ועומדים בפני גיוס. לכן, בחודש הקרוב יושק קמפיין ארצי בהובלת לשכת הפרסום הממשלתית לעודד הצטרפות לתוכנית.

"בדרך כלל מורים הם מבוגרים יותר"

ד"ר יהושע מטיאש, ראש המחלקה ללימודי הוראה ולפיתוח מקצועי של עובדי חינוך בבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית אומר כי "בדרך כלל אנשים שבוחרים במקצוע ההוראה הם מבוגרים יותר. ואולם התלמידים במסלול והמערכת שסביבם מבינים את הקשיים ומתמודדים איתם. מדובר בפרויקט חיובי ואנחנו תומכים בהרחבתו". עם זאת, מטיאש אומר כי לדעתו המשרד צריך להשקיע משאבים נוספים גם בטיפוח של מורים מצוינים מתוך האקדמיה, "צריך לשקול לקחת גם את העשירון העליון של הסטודנטים באוניברסיטה ולהשקיע בהם כדי שילכו להוראה".

התוכנית הנוכחית היא חלק מכמה תוכניות שמוביל משרד החינוך לשיפור איכות המורים, שהוא אחד מיעדי המשרד. באחרונה השיק המשרד תוכנית לימודים לתואר שני המשלבת לימודים לתעודת הוראה, וגם בה הוא מסייע במענקים לסטודנטים. תוכנית זו הצטרפה לתוכנית להסבה של עובדי היי-טק להוראה ותוכנית להסבת אקדמאים מצטיינים להוראה.

כיום לרוב המורים עובדי המדינה המלמדים בעיקר בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים יש תואר ראשון (68%), אך רק לרבע מהם יש תואר שני. לכ-7% מהמורים אין תואר אקדמי, מכיוון שנקלטו במערכת לפני ההחלטה לחייב כל מורה חדש בתואר ראשון. עם זאת, במסגרת רפורמת אופק חדש מחויבים מורים ללא תואר ראשון להשלים את התואר בתוך חמש שנים לאחר הצטרפותם, או שלא יוכלו להמשיך בתפקידם.

שר החינוך, גדעון סער, אמר בכנס שדרות האחרון כי "אחרי שהכרתי את הצמרת הכלכלית, הצמרת הפוליטית והצמרת המשפטית אני יכול לומר שאין שום מקצוע אחר - למרות הקשיים - שיש לו השפעה גם על חיי בני אדם וגם על עיצוב דמותה של החברה הישראלית בעתיד - כמו מקצוע ההוראה. אני קורא מעל במה זו לבחור בדרך הזאת, לכו לחינוך, לכו להוראה. זו הזירה שתבטיח את העתיד שלנו". על תוכנית עתידים אמר סער כי היא "מסלול נוסף היוצר הזדמנות לשלב צעירים איכותיים במערכת החינוך וחיזוק הפריפריה והזדמנות עבורם לחוות שירות משמעותי".

תוכנית עתידים נוסדה ביוזמתו של תא"ל במיל' אבנר ברזני (ז"ל), ותמיכתו של שאול מופז, כאשר שימש כרמטכ"ל על רקע הידלדלות העתודה האקדמאית בצה"ל. בשנת 2000 נפתחה התוכנית כשבמקביל הקים איש העסקים איתן ורטהיימר, את עמותת ידידי עתידים שתומכת בפעילות התוכנית, ומשתפת פעולה עמה. העמותה ממומנת על ידי ורטהיימר, הסוכנות היהודית, בנק לאומי וקרן רוטשילד קיסריה, שמשתתפים במימון של משרדי הממשלה והצבא בתוכנית.

לפי נתוני העמותה, כיום קיימים 20 אלף תלמידים, סטודנטים ובוגרים שמשתתפים בתוכנית. עתידים פועלת בקרב תלמידי תיכון, חיילים וגם בקרב סטודנטים אחרי השירות הצבאי במסלולים שונים ובהם תוכנית לקידום מערכת החינוך בחטיבות הביניים והתיכונים בפריפריה, תוכנית לאיתור צעירים מהפריפריה, סיוע בהשכלתם האקדמית ובשילוב בתעשייה ובמגזר העסקי, וגם שילוב מצטיינים מהפריפריה במינהל הציבורי. זאת, בנוסף לתוכנית עתידים בצה"ל, הפועלת במסגרת העתודה האקדמית של צה"ל - שחלק ממנה פועל בעתודה להוראה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#