זה הזמן להעדפה מתקנת של חרדים - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זה הזמן להעדפה מתקנת של חרדים

המדינה יכולה לתת תנופה משמעותית להעסקת חרדים

תגובות

>> הבון-טון העכשווי בחברה הישראלית הוא יחסי חרדים-חילונים. השכלה אקדמית ומסלולי גיוס מיוחדים, לימודי הליבה, תקציבי האברכים, עידוד התעסוקה. יחס המדינה לחברה החרדית נהפך לשיחת היום.

הבעיה התעסוקתית ברורה: בוגרי הישיבות, העוסקים מבוקר עד ערב בסוגיות תלמודיות, נותרים בבגרותם מחוסרי השכלה בסיסית פורמלית. על פסיכומטרי אין מה לדבר. עובדות אלו מקשות על החרדים להתקבל למוסד אקדמי, שלא לדבר על המחסום האישי והחברתי בפנייה ללימודים כאלה.

בהיעדר תואר אקדמי, האפשרות למצוא תעסוקה מתגמלת אפסית. בשוק העבודה הישראלי תואר ראשון הוא תנאי סף כמעט לכל משרה בעלת פוטנציאל השתכרות נאה ואפשרות קידום. אם מדובר במשרות במשכורת מינימום וללא יכולת קידום - היחידות שמתאפשרות בהיעדר תואר אקדמי - כבר עדיף להישאר בכולל.

ואולם, אחד השינויים המשמעותיים העוברים בשנים האחרונות על החברה החרדית הוא התנופה האקדמית. גברים ונשים (בנפרד), חסידים וליטאים, ספרדים ואשכנזים, בני עיירות פיתוח ותושבי ערים מבוססות יושבים במכללות ובמסלולים ייעודיים, ועמלים על לימודי מקצוע. כיום ישנם כ-5,000 סטודנטים חרדים במוסדות הלימוד.

האם הוצאת התואר הנכסף מאפשרת לחרדים תעסוקה מכובדת? רחוק מכך. השונות החרדית, המתבטאת במראה חיצוני מובלט ובהשקפה פנימית רדיקלית, מרתיעה את המעסיקים החילונים מהעסקת חרדים.

הברירות העומדות בפני החרדי בעל המקצוע האקדמי קשות וכואבות: למצוא עבודה בקהילה, בשכר נמוך ועם יכולת קידום אפסית, או למצוא משרה בשוק החילוני תוך הצנעת אורחות החיים החרדיים וכרסום בהם. זו בחירה אישית קשה ביותר, אך היא מוכתבת על ידי שוק שאינו נותן הזדמנות לזרים.

בעיה זו היא צוואר הבקבוק האמיתי של תעסוקת החרדים. נניח שכל החרדים ילמדו לימודי ליבה מגן הילדים ועד יומם האחרון בישיבה. דרכם לאקדמיה תהיה סוגה בשושנים. אולם בעוד שנים לא רבות יחיו בינינו אלפי חרדים בעלי השכלה, בוגרי אוניברסיטאות ומכללות, אך נעדרי יכולת תעסוקתית.

במקרים שונים שבהם נוצר כשל שוק תעסוקתי, השכילה מדינת ישראל לחוקק חוקים שדאגו לקידום תעסוקתם של מגזרים חלשים. כך קובע חוק החברות הממשלתיות (1975) כי יש ליתן ייצוג הולם לשני המינים ולאוכלוסייה הערבית. העדפה מתקנת ממנפת את מאגר המשרות האדיר שבידי המדינה כדי לשנות דפוסי התנהגות חברתית.

בשעה זו נדרשת הצעת חוק ממשלתית שתקדם את העסקת החרדים במגזר הציבורי. על החוק לקבוע למגזר הציבורי סדרי עדיפויות בהעסקת עובדים, באופן שיחייב שילוב חרדים במשרות הציבוריות הדורשות תואר אקדמי. המדינה, כמעסיק הגדול במשק, יכולה לתת תנופה משמעותית להעסקת חרדים בשוק התעסוקה הישראלי. כשהציבור יראה פקידי שומה חרדים ברשויות המס, פרקליטים חרדים בפרקליטות המדינה ודירקטורים חרדיים בחברות ממשלתיות, השינוי יעשה את שלו. הרתיעה מהעסקת חרדים תרד, האינטגרציה החברתית תגבר, וכשהציבור החרדי יידע כי ללימודים האקדמיים יש עתיד תעסוקתי מכובד, מגמת רכישת התואר האקדמי תגבר.

הצעות אלו העלו בעבר ח"כים מהסיעות החרדיות. הקושי המרכזי טמון בהגדרת "מיהו חרדי" לצורך מכרזי ההעדפה המתקנת, אך הוא פתיר. יש לנצל את העניין הציבורי בסוגיה כדי לקדם הצעה ממשלתית שתמנע את הבעיה שתתעורר מחר.

הכותב הוא עורך דין, מרצה למשפטים וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#