באוצר לא מזדרזים לקדם את הרפורמה בנמלים, והם יודעים למה - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

באוצר לא מזדרזים לקדם את הרפורמה בנמלים, והם יודעים למה

ההסתדרות איבדה שליטה בנמל אשדוד, בנמל חיפה הוועדים מנהלים דיונים לא־פוריים ובאוצר מעדיפים לחכות לפתיחת התחרות בענף - בהנחה שזו תאלץ את הנמלים להתייעל ■ בהנהלות הנמלים אומרים כי "ככה הורסים חברה ממשלתית מצליחה - טומנים את הראש בחול ומחכים"

18תגובות
נמל אשדוד. "בשלב כלשהו הנמלים יהיו חייבים להתייעל"
אילן אסייג

שמונה חודשים לאחר שעובדי הנמלים קיבלו ממשרד התחבורה הבטחה לביטחון תעסוקתי ל–15 שנה תמורת תוכנית התייעלות, התוכנית אינה מתקדמת, ובמקרים מסוימים אף נסוגה לאחור. בכירים בהנהלות הנמלים מספרים כי הם עומדים לבד מול העובדים ומול הסתדרות חלשה, שאינה שולטת בעובדיה או בוועדים — ואלה עושים כל העולה על רוחם. זאת, בשעה שמשרדי האוצר והתחבורה אינם מזדרזים לקדם את התוכנית.

מאחר שהדיונים אינם מתקדמים, בימים אלה מבקשות ההסתדרות והנהלות נמלי חיפה ואשדוד הארכת זמן לפני שישיבו לבית הדין הארצי לעבודה, שלו הן אמורות לדווח על התקדמות הרפורמה. "אלה מבקשים 45 יום דחייה, אלה 90 יום, בית הדין מאשר — והזמן חולף בלי שקורה דבר", אומר מקור המקורב לנמלים.

תחושת החוסר אונים של ההנהלות אינן תלושות מהמציאות. מבחינת משרד האוצר, ובעיקר אגף הממונה על השכר, אין כל סיבה לקדם פעולה מואצת ויקרה דווקא עכשיו, כל עוד העובדים אינם דורשים זאת. "בשלב כלשהו הנמלים ייאלצו להתייעל, כי לעובדים לא תהיה עבודה", אומרים מקורות באוצר. "אם זה לא יקרה עכשיו מרצון, זה יקרה בהמשך מכורח ובתנאים טובים הרבה פחות. אם לעובדים זה לא דחוף, אין סיבה שהאוצר יאיץ את הנושא מצדו".

הנהלות הנמלים מבינות היטב את המשמעות. הנמלים אמנם ימשיכו להרוויח עד 2021 בשל התרחבות השוק, ולעובדים תהיה עבודה, אך עם פתיחת התחרות יתחילו שני הנמלים החדשים באשדוד ובחיפה לפעול. להנהלות ברור כי אם לא ייערכו כעת, הן ייקלעו למשבר. "ככה הורסים חברה ממשלתית מצליחה", אומר בכיר באחד הנמלים. "טומנים את הראש בחול ומחכים. התחרות תיפתח בעוד כשלוש שנים, ובישראל זה נחשב נצח, אך המשבר יגיע — למה לא להתכונן אליו?"

"אין עם מי לדבר"

הנהלות הנמלים מתמודדות עם לא מעט קשיים. כך, בנמל אשדוד ההנהלה מתמודדת עם סכסוכי עובדים פנימיים, וכן סכסוכי ועדים מול ההסתדרות — שכן לא מעט עובדים איבדו את אמונם בהסתדרות וביקשו לעבור להסתדרות הלאומית, מה שנמנע על ידי בית הדין לעבודה, בטענה שאין עוזבים גוף יציג בעת משא ומתן. ההסתדרות הלאומית הגישה בג"ץ שיידון במאי הקרוב, אך הדם הרע בין העובדים להסתדרות מקשה עוד יותר על שיתוף פעולה במאבק הנוכחי.

עם זאת, ההסתדרות צריכה להוכיח כי היא מנהלת משא ומתן, ולכן דוחפת לקיומם של דיונים כדי להצדיק את המנדט שקיבלה מבית הדין לעבודה. לשם כך נקבעו השבוע שלושה ימים מרוכזים לדיונים עם שני ועדי העובדים החזקים — עובדי הציוד המכני ועובדי התפעול, שמייצגים 720 מ–1,300 עובדי הנמל. הדיונים האלה בוטלו לאחר הודעת ההסתדרות על פיזור ועדת התפעול וקריאה לבחירות חדשות. באחרונה התקיים תהליך דומה עם ועד הציוד המכני, שגם הוא פוזר בלחץ העובדים ורק באחרונה נבחר לו יו"ר קבוע.

"בשיטה זו אי־אפשר לנהל דיונים על רפורמה, כי אין עובדים לדבר אתם", אומר מקור המכיר את ההתנהלות, "ההסתדרות איבדה שליטה מזמן". במקביל, בודקים העובדים כל הזמן את גבולות ההנהלה, שקבעה מדיניות של אפס סובלנות לפגיעה בעבודה בנמל. כך קורה שהעובדים משביתים חלקים מהנמל, בכל פעם באמתלה אחרת — הכשרות, קליטת עובדים חדשים או עבודה בגובה. אז ההנהלה פונה לבית הדין לעבודה, שמודיע לעובדים על חזרה מיידית לעבודה. גם הדברים האלה לא מוסיפים לרצון המשותף להגיע להחלטות דרמטיות. יתרה מכך, באחרונה שלח יו"ר ההסתדרות מכתב למנכ"ל הנמל, שבו כתב כי הוא מתנגד לקליטת עובדים חדשים. המכתב התקבל בהרמת גבה דרמטית. "יו"ר ההסתדרות מתנגד לקליטת עוד עובדים, ביניהם נשים וחברי הקהילה האתיופית, בדרום הארץ", אומר גורם המכיר את הנושא היטב. "זה צעד הזוי".

בנמלים בונים על כך שהתחרות תתעכב

יו"ר נמל חיפה, אשל ארמוני
עופר וקנין

בנמל חיפה דווקא מדברים, והשיחות אפילו נעימות, אבל גם שם לא נחתם דבר, שכן העובדים נהנים לעשות שרירים מול ההנהלה. בין השאר, מתנגדים העובדים למעבר הנמל למתכונת של עבודה 24 שעות ביממה, כמו בנמלים אחרים בעולם (כיום עובדים בחיפה רק 21.5 שעות ביממה, ובאשדוד 22.5). ההנהלה אינה מתכוונת להתפשר בנושא, כך שהדיון למעשה תקוע. עוד דורשת ההנהלה לבטל את התקנים הפיקטיביים, אך מדובר במשרות בודדות, בעוד הנושא המרכזי הוא מספר העובדים בכל צוות פריקה של מכולה — 14 איש — שיכול להיות קטן יותר; וכן היכולת לנייד עובדים מפעולה אחת לאחרת.

באחרונה אמר יו"ר הנמל, אשל ארמוני, כי עד 2021 נדרש הנמל להצטמצם ב–350 עובדים שיעזבו מרצון. נושא תוכנית הפרישה, שתופס חלק גדול מהדיונים, מעלה חשש לתוכנית מפתה מדי, בהיקף של 2–3 מיליון שקל לעובד לפנסיית גישור מגיל צעיר יחסית עד גיל הפרישה האמיתי. בנמלים חוששים כי הצעה טובה לפרישה מרצון תרוקן את הנמלים דווקא מהעובדים הטובים — אלה שיחושו שיש להם אפשרויות נוספות, בעוד העובדים החלשים לא יסכימו לעזוב מרצונם, אך הביטחון התעסוקתי המובטח גם לא יאפשר לפטרם.

"עובד חזק ייקח את תוכנית הפרישה, וייצא לשנת שבתון", אומר מקור המקורב למשא ומתן, "כשיגיע זמן הגיוס לנמלים החדשים הוא יילך לשם ויקבל את העבודה, כי יזדקקו שם לכמה מאות עובדים מקצועיים. אם זה יהיה המצב, מה עשינו? גם פגענו באוצר המדינה וגם בנמלים".

כיום תוכנית הפרישה מרצון, כמו גם תוכנית ההתייעלות, עדיין רחוקות מיישום. יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, לא נכנס לעובי הקורה, בין השאר מאחר שהוא ממתין לסיום רפורמת חברת החשמל — ובעיקר מחכה שהמדינה תמשוך את הבג"ץ על זכות השביתה. גם העובדים יודעים שלנמלים החדשים יידרשו בין שנה לשנתיים עד שייצרו תחרות של ממש. כך, כל עוד הנמלים מרוויחים, לכולם, מלבד להנהלות, נוח לשבת על הגדר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#