מהנדסת בניין, תואר שני מהטכניון. השכר - 6,000 שקל בחודש - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהנדסת בניין, תואר שני מהטכניון. השכר - 6,000 שקל בחודש

המדינה זקוקה למהנדסים, אך מעט הנשים הערביות שמסיימות לימודי הנדסה מתקשות להיכנס לשוק העבודה ■ ד"ר ופא אליאס - שבקריירה שלה פגשה מקרוב חסמים רבים, ואף איומי אקדח - טוענת שהפתרון טמון בתמרוץ מעסיקים ובשינוי תפישות בחברה הערבית

105תגובות
ופא אליאס
עופר וקנין

בישראל, נשים הן רק 30% מהסטודנטים להנדסה. מתוכן, רק 9% מגיעות מהחברה הערבית. למהנדסת ד"ר ופא אליאס, שמכהנת כבר ארבע שנים כראש המחלקה להנדסת בניין במכללה האקדמית להנדסה SCE ע"ש סמי שמעון, יש לא מעט תשובות על השאלה מה גורם למצב הזה. את האחריות למציאות העגומה היא מטילה על כולם: על המעסיקים, המדינה, האקדמיה, התרבות בחברה הערבית — וגם על הנשים עצמן.

"פחות נשים ערביות מגיעות לתחום מלכתחילה, כי מסלילים אותן להוראה או למקצועות נשיים אחרים", היא אומרת. "עם זאת, גם מעט הסטודנטיות שלומדות הנדסה — נשים הן רק 15% מהסטודנטים בפקולטה שלי — נתקלות בלא מעט בעיות כשהן מגיעות לשוק העבודה. מצד אחד, החברה הערבית מעודדת נשים ללמוד, והן זוכות היום לכבוד, ומצד שני המשכילות לא מקבלות יחס שווה למשכילים.

"סטודנטית שלי קיבלה הצעה לעבוד בחברת הנדסה עבור 30 שקל לשעה. לגבר הם היו נותנים יותר. יתרה מכך, בחברות במגזר היהודי מתחילים ב–55 שקלים לשעה לפחות, אבל לא בחברה ערבית.

"דוגמה נוספת היא סטודנטית נוספת שלי, להנדסת בניין, בעלת תואר שני מהטכניון, שמשתכרת כיום 6,000 שקל בחודש, או בקושי 40 שקל בשעה. מהנדסת בעלת ניסיון של חמש שנים תשתכר 12 אלף שקל ברוטו במשרה מלאה. האם אפשר להאשים אותן אם עבור המשכורות האלה הן יעדיפו להיות מורות? יותר בנות מאי פעם מגיעות היום ללימודי הנדסה, ואז שואלות את עצמן — 'למה למדתי?' במצב כזה, מהנדסת בניין תמליץ לבת שלה לא ללכת לטכניון. כשנשים מתאכזבות מהעובדה שהן פרצו תקרת זכוכית אבל לא זוכות לתגמול על כך — הן עלולות לשוב לאחור".

סטודנטים במסלולי לימוד בתחומי ההנדסה וסטודנטים לתואר ראשון במדעי המחשב

"המדינה צריכה ליצור העדפה מתקנת"

השכר הנמוך הניתן למהנדסות מכלל התחומים בחברה הערבית נובע, לטענת אליאס, מחסמים תרבותיים. "החברה הערבית עדיין תופשת את הנשים כאילו הן אינן צריכות משכורת מכיוון שיש להם בעל מפרנס, היא אומרת. "המעסיק הערבי אומר: 'אישה לא מפרנסת, לכן היא לא צריכה כסף'. זו תפישה שחייבת להשתנות. כשלמדתי בטכניון, למדתי דברים שונים מהגברים? עשיתי בחינות אחרות? האם דרישות העבודה והביצוע ממני שונות? יתרה מכך, אישה שמתקבלת בשכר נמוך צריכה להוכיח שהיא טובה פי עשרה מגבר שעובד עמה כדי להגיע מתישהו למשכורת שלו".

לדברי אליאס, מהנדסת ערבייה שאינה רוצה לעבוד בארגונים ערביים תתקשה בכך, בין היתר בגלל חסמים אובייקטיביים. "כדי לעבוד במגזר היהודי, שמשלם יותר, היא צריכה לדעת לנהוג וכמובן שיהיה לה רכב. אם היא לא נוהגת, לא יהיה לה קל, כי התחבורה הציבורית אינה טובה ביישובים הערביים. אלא שזו לא השאלה, השאלה הנכונה היא — למה שהיא לא תעבוד במשרדים הערביים? למה מפלים אותה דווקא שם?"

מה הפתרון לדעתך?

"ראשית, לתגמל משרדים שמעסיקים נשים ערביות. אם התפישה היא שהעסקת נשים היא הפסד ולא רווח, המדינה צריכה ליצור העדפה מתקנת. עוזרת הבית שלי מקבלת 50 שקל בשעה — איך יכול להיות שמהנדסת תקבל רק 35?"

גם האקדמיה, לדבריה, צריכה להירתם. "ליהודה חדד, נשיא מכללת SCE, יש אג'נדה שקובעת שצריך לקדם נשים בהנדסה. לכן 38% מהמרצים במכללה כיום הן נשים, וחלק גדול מהן הגיע למעמד בכיר. זה מעודד נשים להגיע, ולהתקדם גם בהנדסה וגם באקדמיה. לצערי, זה לא מאפיין את רוב המוסדות".

כל הדברים האלה לא יעזרו, לדבריה, אם נשים לא יסייעו לעצמן. "נשים מכל המגזרים חושבות שהנדסה היא מקצוע שרק גברים יכולים להצליח בו", אומרת אליאס. "אנחנו צריכות לשנות את תפישת העולם הבסיסית שלנו. אנחנו חייבות לעבוד על עצמנו, ולא להימנע מאתגרים, גם אם הם דורשים מאמץ גדול מול סביבה שלא תמיד מבינה אותנו. סטודנטית שלומדת הנדסה לא צריכה להיכנע. היא צריכה להמשיך ללמוד בשביל להיות מובילה בתחום ולפתוח משרד מתחרה. תשאבי את הכוח, ותתחרי במי שלא קיבל אותך לעבודה מלכתחילה".

עופר וקנין

הגעת מתחום המדידות אבל גם שם אין עדיין נשים כמעט.

"גם למדידות נשים אינן מגיעות, כי הן חושבות שזה תחום גברי של צווארון כחול — ובשיטה הנוכחית הוא גם נשאר כזה. משום מה, לא מצליחים לשנות את הדימוי של המקצוע הזה, אף שמשרד מדידות מבוסס כיום על טכנולוגיה. אין שום סיבה שנשים לא יגיעו גם למקצוע הזה".

"מאחורי כל אישה מצליחה - עומד גבר"

הדרישה לשבירת תקרת הזכוכית באופן עצמאי מובנת אם מסתכלים על קורות החיים של אליאס, שהיתה האישה הערבייה הראשונה שלמדה הנדסה גיאודטית בטכניון. בהמשך, כשהבינה שלא יקבלו אותה לעבודה באף משרד מדידות, הקימה משרד משלה והפכה בהדרגה לשם דבר בתחום — בחברה הערבית וגם בחברה היהודית. גם במשרדה העסיקה אז תמיד גברים, מכיוון שנשים לא למדו את התחום.

כשהתרבו האיומים עליה — כולל איומי אקדח מצדם של אנשים שלא היו מוכנים לקבל החלטות שקיבלה כמודדת, בעיקר בכל הנוגע לקרקעות ביישובים ערביים — החליטה אליאס אחרי שנים רבות בתחום לפנות לאקדמיה. היא עשתה דוקטורט בטכניון בתכנון תחבורה ויצאה לפוסט־דוקטורט בברקלי, חזרה לחקור בטכניון, ומשם הגיעה למכללת SCE, שם היא עוסקת בין היתר בקידום ובהעצמת מהנדסות בכלל, ומהנדסות ערביות בפרט.

בין שלל השינויים שהיא מנסה לחולל, אליאס מנסה לקדם את נושא ההורות השוויונית. "גברים ערבים צריכים לקחת תפקיד גדול יותר בניהול משק הבית. זה יכול לשנות את התפישה של נשים. את יכולה להתקדם כשאת נותנת את כל כולך לעבודה. בחצי משרה זה לא עובד. בעלי רופא, ואני לא מגהצת לו את הבגדים — אבל כן אחראית על האוכל. חלוקה שווה בבית תסייע לנשים לצעוד קדימה, והן צריכות לדרוש את זה. התפישה הנכונה צריכה להיות כך: מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה, ומאחורי כל אישה מצליחה — עומד גבר".

התוכנית של המל"ג לקידום נשים בהיי־טק: תמריצים כספיים לסטודנטיות ועידוד כבר מחטיבות הביניים

הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) צפויה לפרסם בקרוב במלואה את התוכנית הרב־שנתית לחיזוק מסלולי ההיי־טק. במסגרת התוכנית יוצג יעד לגידול של כ–40% במספר הסטודנטים הלומדים במסלולים אלה בתוך חמש שנים.

בעקבות זאת, צפוי גידול של מאות נשים בשנה במסלולי הלימוד של מקצועות ההיי־טק השונים, בדגש על מדעי המחשב. סך התקצוב לתוכנית הרב־שנתית הוא כ–700 מיליון שקל.

אמיל סלמן

על פי המסתמן, הגדלת שיעור הנשים תיעשה בין היתר באמצעות מתן מלגות, מענקים ותמריצים כספיים לסטודנטיות; פעילות לעידוד נשים לעסוק בהיי־טק שתיערך בחטיבות הביניים ובתיכונים; סדנאות חשיפה למקצועות היי־טק; וכן מתן מעטפת תמיכה הכוללת שיעורי תגבור וליווי אישי.

יו"ר הוועדה, פרופ' יפה זילברשץ, אמרה כי "כפי שעולם האקדמיה הצליח להגיע לשוויון מגדרי בתחומים מובילים כמו רפואה ומשפטים, כך אנו נחושים להצליח גם בתחומי ההיי־טק. הגדלת שיעור הנשים במסלולים אלה תאפשר להרחיב בצורה ניכרת את מעגל העוסקים בתחום, ויותר נשים יוכלו להגשים את עצמן ולהוביל בשנים הקרובות את המשק הישראלי להישגים ולפסגות חדשות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#