ויצו דורשת עשרות מיליוני שקלים מהמדינה - ומזהירה כי תיאלץ לסגור פעילות - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ויצו דורשת עשרות מיליוני שקלים מהמדינה - ומזהירה כי תיאלץ לסגור פעילות

הגידול בפעילות של הארגון התרחש תוך כדי ירידה חדה בתרומות ועלייה בשכר המינימום, ולכן נוצר גירעון בתקציב ■ השבוע סוכם עם העובדים על תוכנית הבראה שתכלול פיטורים וקיצוצי שכר ■ ויצו: "המדינה דורשת עוד ועוד, אך אינה מאפשרת העלאת תעריפים"

7תגובות
מעון יום של ויצו בתל אביב. "התרומות ירדו בחצי — והמחזור עלה פי שניים"
אייל טואג

בשבועות האחרונים סער ארגון ויצו על 6,500 עובדיו, לאחר שההנהלה פנתה לוועד העובדים וביקשה שיעזור בקידומה של תוכנית הבראה הכוללת פיטורים של 50–100 עובדים, בהמשך לתוכנית התייעלות בסך 22 מיליון שקל. לאחר דיונים סוערים וקשים הגיעו שלשום הצדדים להחלטה משותפת הכוללת פיטורים וקיצוצי שכר.

רתימת העובדים לתוכנית ההבראה נובעת משלוש שנים קשות במיוחד, שבהן היו לארגון גירעונות גדולים מבעבר. ב–2011–2014 הסתכם הגירעון של הארגון ב–4–6 מיליון שקל בשנה. ב–2015 קפץ הגירעון לכ–42 מיליון שקל, ואילו שנה לאחר מכן הוא הסתכם ב–22 מיליון שקל. לטענת הארגון, גם ב–2017 הוא ירשום גירעון של 22 מיליון שקל.

בארגון טוענים כי סגירת הגירעון אפשרית, מכיוון שהוא אינו נוטל הלוואות, ולכן אינו חייב לבנקים דבר. בנוסף, ויצו הוא בעליו של נדל"ן רב, ויש לו כסף רב במזומן. עם זאת, לטענת הארגון, הסכמת העובדים לקיצוצים שונים נדרשת עקב קשיים שאינם תלויים בו.

אחד מהקשיים האלה הוא עליית שכר המינימום. "איש לא דמיין כי הוא יעלה ב–30% בתוך שלוש שנים", מסבירים בהנהלת ויצו, שביקשה מהעובדים לוותר על הסכם שקבע העלאת שכר מקבילה, גם לעובדים המשתכרים יותר משכר המינימום.

מעון יום של ויצו בתל אביב
אייל טואג

עם זאת, לארגון בעיות גדולות יותר. בהנהלת ויצו טוענים כי מאז 2005, "התרומות ירדו בחצי — והמחזור עלה פי שניים". ואכן ב–2005 מחזור הרשת היה 400 מיליון שקל, והתרומות, בעיקר מהפדרציות היהודיות בארה"ב, הסתכמו ב–57 מיליון שקל בשנה. מנגד, ב–2015 המחזור זינק ל–800 מיליון שקל, ואילו התרומות צללו ל–35 מיליון שקל. ב–2017 התרומות ירדו ל–28 מיליון שקל בלבד. הנהלת הארגון מקווה כי את הסכום הזה תתרים גם ב–2018, אבל סכומי התרומות עלולים להמשיך לרדת.

ויצו אינו היחיד שמדווח על ירידה בתרומות מחו"ל, בעיקר מארה"ב. חילופי הדורות — כשהצעירים כבר אינם תורמים למטרות שהיו קרובות ללב של הוריהם — וההתרחקות של הדור הצעיר מישראל, תוך עלייה בתרומות לקהילות היהודיות בחו"ל, פוגעים לא מעט במגזר השלישי בישראל.

נוסף על ירידת התרומות ועליית השכר טוענים בוויצו כי המדינה אינה טורחת לשפות אותם על גידול בהוצאות, גם כשהיא מבטיחה לעשות זאת. כך, למשל, נחתם הסכם לשיפור תנאי העסקת המטפלות במעונות, אך משרד הרווחה הקפיא 10% מתקציב השיפוי, המסתכמים במיליון שקל.

"קבלת התקציב הותנתה בהכשרה נוספת לעובדות מסוימות. זו מבורכת מגמה במהותה", אומרים בארגון. "אבל היא לא תוקצבה כלל. בינתיים ויצו פועל לקידום הנושא ללא כל שיפוי".

הדוגמה הזאת תומכת בטענת ההנהלה כי ויצו עובד בתחום שבו אינה יכולה לכסות את כל העלויות הנדרשות ממנו. "כיום הורים במעונות היום משלמים 1,700–2,200 שקל בממוצע", מספרים בהנהלת ויצו. לדבריהם, יש הורים שמשלמים אף מאות שקלים בלבד (בהתאם למצבם הסוציו־אקונומי). "הסכום אינו עולה, אך שכר המטפלות והדרישות מהמדינה עבור בינוי ותחומים נוספים — עולים גם עולים. כך נוצר פער תקציבי שהארגון נדרש לכסות, בין היתר באמצעות פנייה לעובדים".

ויצו הוא ארגון חברתי הפועל בישאל מאז 1920. הוא משמש זרועו הארוכה של משרד הרווחה. בעבר הארגון הקים בעיקר מעונות יום מסובסדים, במטרה לאפשר לאמהות לצאת לעבודה, אך פעילותו התרחבה, ובמקביל להפרטת שירותים מהמדינה — כיום הוא מחזיק פנימיות לילדים בסיכון, מקלטים לנשים מוכות, בתי הורים ועוד. כך נוצר מצב שבו אלפי משפחות תלויות בארגון, הנתמך בתרומות ובתקציבים מהמדינה.

גירעון של 42 מיליון שקל ב 2015-
הגירעון השוטף של ויצו, במיליוני שקלים

ויצו: "חסרים מעונות יום בישראל"

לפי מסמך שהעביר ויצו, הפער בין הכנסותיו לדרישותיו כיום הוא כ–77 מיליון שקל בשנה. כך, למשל, סל התשומות של מעונות היום (תעריף הממשלה למימון הפעלת המעונות) אינו מכיל מרכיבים חיוניים להפעלת מעון ושבעלויותם נושא ויצו, ובהם שיפוצים והתאמת מבנים ותיקים, התאמה לדרישות הרשויות והרגולטור, הסעות של מטפלות ושמירה אבטחה במעונות, השלמת תקינה בכיתות או מעונות קטנים וכיו"ב. הפער בעלויות מגיע לדברי ויצו ליותר מ–10 מיליון שקל בשנה.

גם בנושא כוח האדם במעונות יש בעיה המטילה על הארגון הוצאות של 1.5 מיליון שקל בשנה, מכיוון שהעומס על המטפלות גורם לתחלופה גדולה בענף — ולכן להוצאות גבוהות על גיוס, קליטה והכשרה של עובדים. בדצמבר האחרון הודיעו כלל רשתות מעונות היום כי יפתחו בשביתה אם מספר המטפלות לא יעלה בכל מעון. השביתה נעצרה לבקשת שר הרווחה, חיים כץ, לדיון משותף עם כל הצדדים. יו"ר נעמת (שמפעילה אף היא מעונות יום), גליה וולוך, אמרה אז כי "מטפלות חדשות מגיעות ועוזבות תוך יומיים עד חודש, והמטפלות הקיימות קורסות תחת הנטל".

לדברי ויצו, בין ההוצאות הנוספות הצפויות לארגון נכללת הנגשת מעונות היום לאנשים עם מוגבלויות — בסך 18 מיליון שקל בשנה ללא כל שיפוי מהמדינה — שאמורה להתבצע ב–2018. כמו כן, עבור הקמת שני מעונות חדשים מוציא ויצו 3–4 מיליון שקל מכספה.

"מספר מעונות היום בישראל אינו עונה על הביקוש הרב, והמדינה מבקשת להרחיב את המענה כל העת. למרות זאת, היא אינה מעבירה את התקציב המלא להקמת מעון, כ–3.5 מיליון שקל בממוצע. למעשה, המדינה מעבירה תקציב חסר לבניית מעון לרשויות המקומיות, אך הן מתנות את הזכייה במכרז להפעלת מעון בהשתתפות המפעיל בעלות של בניית המעון וציודו", טוענים בוויצו.

מעון יום של ויצו בתל אביב
אייל טואג

לדברי ההנהלה, עבור כפרי הנוער של ויצו נדרש באחרונה ארנונה שלא נדרשה בעבר, ושם פערי התקצוב מסתכמים בלפחות 25 מיליון שקל בשנה. כמו כן, פערי התקצוב לשני בתי הספר לחינוך מיוחד של ויצו, שבהם 170 תלמידים, הם 5 מיליון שקל בשנה, ויש פער נוסף של 2.5 מיליון שקל על שיפוצים לאותם בתי ספר, שאת עלותם המדינה אינה מעבירה. לטענת הארגון, גם התעריף שהמדינה מעבירה עבור כל מטופל במוסד הפוסט־אשפוזי אחוזת ילדים אינו מעודכן, כמו גם זה של הטיפול בילדי הפנימיות, המעונות לנשים המוכות, בתי הורים ועוד.

"הבעיות מורכבות ומגוונות, ורוב הפעילויות המתוארות מתוקצבות בחסר", מסכמת הנהלת ויצו. "היעדר משאבי מדינה שמותאמים לצרכים בפועל, עשוי לפגוע ביציבות הגורם המפעיל, ולחלופין להפסקת הפעילות או הפרויקט, ולסגירתם של פרויקטים חברתיים מהמעלה הראשונה".

לדברי יגאל דקל, מנכ"ל ויצו העולמי, "בשלוש שנים האחרונות מיישם הארגון תוכנית התייעלות במטרה להתמודד עם האתגרים הכלכליים הניצבים בפניו. עד כה ננקטו צעדים ארגוניים הנוגעים לצמצום הפעילות, והשבוע נחתם הסכם מול נציגות העובדים, המכיל צעדי התייעלות נוספים.

"ההסכם כולל הארכת ההסכמים הקיבוציים בשנתיים, תוספות שכר מתונות למגזרים שונים בארגון, מתן סל רווחה מלא כפי שניתן בשנים קודמות, פיטורים של 20 עובדים וקיצוץ דמי ההבראה ל–85% ב–2018, ול–90% ב–2019. ההנהלה נוקטת מדיניות אחראית לצמצום הגירעון של הארגון, שנובע מסיבות שאינן תלויות בארגון".

ממשרד הרווחה לא נמסרה תגובה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#