הוגשה העתירה לבג"ץ: לחייב החרדים בלימודי מקצועות הליבה; "פוליטיקאים מכרו ערכים תמורת שלטון" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הוגשה העתירה לבג"ץ: לחייב החרדים בלימודי מקצועות הליבה; "פוליטיקאים מכרו ערכים תמורת שלטון"

(עדכון) בעתירה נכתב: "בשום מדינה דמוקרטית בעולם לא קיים הסדר המאפשר הקמתה של מערכת חינוך רחבת היקף הפטורה מפיקוח ממלכתי על תוכנית הלימודים ומהחובה ללמד לימודי ליבה, והמעניק לה מימון ציבורי בהיקף נרחב" ■ פרופ' אוריאל רייכמן: "אנחנו על סף קטסטרופה ובדרך להיות מדינת עולם שלישי"

70תגובות

(עדכון) "כל הנתונים מראים שאנחנו על סף קטסטרופה ובדרך להיות מדינת עולם שלישי, אם לא יהיה שינוי בקהילה החרדית. בעוד עשור נהיה במצב שבו 30% מבוגרי מערכת החינוך לא יידעו לשון ואנגלית - והמצב רק יחמיר" - כך הגן נשיא ומייסד המרכז הבינתחומי, פרופ' אוריאל רייכמן, על העתירה שהוגשה היום לבג"ץ נגד משרד החינוך, הכנסת ואיגוד מנהלי הישיבות במטרה לחייב את מוסדות החינוך החרדי בלימודי מקצועות הליבה.

את העתירה מוביל רייכמן עם שר החינוך לשעבר וחבר הסגל במרכז הבינתחומי, פרופ' אמנון רובינשטיין. כן משתתפים בה ראש אכ"א לשעבר, אלוף במיל' אלעזר שטרן ובוגרי מערכת החינוך החרדי שחזרו בשאלה.

העתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין ד"ר יעקב בן שמש וד"ר רענן הר זהב, מבקשת לבטל את "חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים" מ-2008, שהסדיר את תקצוב הישיבות התיכוניות הקטנות, או לקבוע כי החוק אינו פוטר את המדינה מהאכיפה של חובת לימודי הליבה בהן.

לפי העתירה, מדובר בחוק "ייחודי וחסר תקדים. בשום מדינה דמוקרטית בעולם לא קיים הסדר המאפשר הקמתה של מערכת חינוך רחבת היקף הפטורה מפיקוח ממלכתי על תוכנית הלימודים ומהחובה ללמד לימודי ליבה, והמעניק לה מימון ציבורי בהיקף נרחב".

"מימון ציבורי למוסדות חינוך שאינם מלמדים לימודי ליבה סותר בבירור את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. קיומה היציב לאורך זמן של המדינה הדמוקרטית מותנה בכך שאזרחיה רואים בערכיה הדמוקרטיים ערכים שראוי לשמרם, לקדמם, ולהגן עליהם", נכתב בעתירה.

"הגורם האנושי הביא לעתירה"

"חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים" הוגש על ידי חברי כנסת מש"ס ויהדות התורה וקבע כי הישיבות החרדיות יזכו לתקציב בשיעור של 60% מתקציבם של תיכונים עיוניים חילוניים - מבלי שיהיו כפופות לחובת לימודי הליבה.

עד אישורו ב-2008, תיקצבה המדינה את מוסדות החינוך החרדיים בניגוד לחוק החינוך הממלכתי, שלא איפשר תקצוב של מוסד שבתוכנית הפדגוגית שלו לא כלולים מקצועות הליבה. החוק אושר סמוך למועד שבו בג"ץ אמור היה להכריע בעתירה של ארגון המורים והמרכז לפלורליזם שדרשה ליישם הכרעת בג"ץ קודמת, לחייב את לימודי הליבה בחינוך החרדי, שהתקבלה ב-2004 בעקבות עתירת ארגון המורים.

רובינשטיין ורייכמן מסבירים כי החליטו להגיש את העתירה בעקבות מפגש עם בוגרי מערכת החינוך החרדי שלמדו במרכז הבינתחומי. "הגורם האנושי הביא לפעולה. אחד הסטודנטים שלנו הוא תוצר של החינוך החרדי. הוא עזב את העולם החרדי בגיל 16, התגייס לצבא ועבר תלאות בלתי רגילות. כשהגיע אלינו, בגיל 24, הוא נאלץ בקושי רב להתחיל ללמוד אנגלית", אמר רייכמן.

לפי נתונים שהוצגו בעתירה, בישיבות הקטנות לומדים כיום כ-20% מהתלמידים היהודים בגילאי תיכון, לעומת 3.7% מהתלמידים לפני כ-40 שנה.

"האחראים לחוק הם יולי תמיר ואהוד אולמרט"

לטענת העותרים, החוק במתכונתו הנוכחית אינו תואם את ערכיה של מדינת ישראל. לדברי רובינשטיין, "המפלגות החילוניות סחרו בילדים החרדים כדי לקיים את הקואליציה. אנחנו מגישים את העתירה בשם הילדים האלה - זו לא עתירה נגד החרדים אלא עתירה בעד זכויות אדם. בכוונתנו להיאבק במישור הציבורי והמשפטי עד שתוחזר לכל ילד בישראל הזכות ללמוד את התכנים הבסיסיים שמאפשרים השתלבות בחברה, באופן שהולם את ערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

לדברי רייכמן, "מעבר לשאלות החברתיות והכלכליות הקשות, יש כאן כמובן בעיה אנושית של פוליטיקאים שמפקירים ילדים, ומונעים מהם את היכולת לעשות משהו עם החיים שלהם בחברה מחוץ לקהילה. אלה הם דברים שאי אפשר להשלים עמם".

לרייכמן, לשעבר חבר מפלגת קדימה ומועמדה לתפקיד שר החינוך ב-2005, בטן מלאה על התנהלותן של קדימה והעבודה, שהובילו לטענתו לאישור החוק. "מצע קדימה אמר מפורשות שצריך לאכוף את תוכנית הליבה, אבל כמה ימים לפני שניתן פסק הדין בבג"ץ שלא היה נותן לחרדים אגורה - החוק שונה. שרת החינוך לשעבר, יולי תמיר, בשיתוף פעולה עם אהוד אולמרט הביאו לכך", הוא אומר. רייכמן התפטר מהכנסת לאחר שראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, העביר את תיק החינוך לידי מפלגת העבודה.

לדבריו, "יש פה תופעה קשה של שיתוף פעולה בין מפלגת העבודה ומפלגת קדימה, שהן כביכול מפלגות ליברליות, אך גרמו לעוול מתמשך ולנזק לאומי. אי אפשר לתאר את השערוריה הזאת, של פוליטיקאים שבמשך שנים היו מוכנים למכור את הערכים והקולות של הציבור שבחר אותם, תמורת תמיכה של החרדים בשלטון".

רייכמן, שלצד רובינשטיין היה ממייסדי מפלגת שינוי וממחייה בסוף שנות ה-90, מכחיש כי העתירה מכוונת להכשיר את השטח לחזרתו לפוליטיקה. "אם הייתי רוצה להיות בפוליטיקה, פשוט הייתי צריך לקבל את הצעתו של אולמרט להיות שר המשפטים במקום שר החינוך, כך שאני לא צריך להוכיח שזה לא מה שמניע אותי".

איגוד הישיבות: טענת העותרים שקרית ולא דמוקרטית

בתגובה לטענות העותרים אמר מנכ"ל איגוד מנהלי הישיבות, הרב שלמה ברילנט: "יש אנשים שלא דואגים למגזר החרדי אלא לפרסום. אם הם דואגים למגזר החרדי, אפשר להציע כמה פתרונות כדי לעודד תעסוקה. הטענה שלהם שההורים גורמים לילדים לא להשתלב במעגל העבודה היא שקרית. מי שרוצה להשתלב במעגל העבודה יכול להשתלב, כמוני וכמו רבים מחברי".

לדברי ברילנט, "נער חרדי צריך ללמוד יהדות. את לימודי החול הוא יכול ללמוד מאוחר יותר בכל מכינה אקדמית ולהתקבל לכל אוניברסיטה. דמוקרטיה זה גם מתן האפשרות לכל אחד לחנך את ילדיו לפי הערכים שלו. אם מכריחים אותי לחנך את הילד שלי באופן מסוים, אז זה לא דמוקרטי, ואם היתה הצבעת רוב בכנסת והיא החליטה על פי חוק, אז זו דמוקרטיה".

"אני יכול להגיד, לדוגמה, שהורה שלא מלמד את הילד שלו לפי האמונה היהודית פוגע בו - האם זה אומר שצריך לחייב את זה בחוק? אם זאת הטענה שלהם אז אני חושב שהחינוך החילוני מונע מהילדים את המורשת של עם ישראל. למה מצפים שאני אשלם את כל המסים למדינת ישראל כדת וכדין, וגם אצטרך לממן לבן שלי חינוך שאיני מאמין בו?"

כיום, בוגרי הישיבות הקטנות יכולים להשלים את לימודיהם בגיל מאוחר יותר, באמצעות מכינות קדם-אקדמיות, ואז ללמוד לתואר במכללות חרדיות, הפועלות בבני ברק ובירושלים, באוניברסיטה הפתוחה או בקמפוס החרדי בקריה האקדמית קרית אונו. לאחרונה פורסם ב-TheMarker כי כחלק מתוכנית החומש של ההשכלה הגבוהה בישראל תפעל המועצה להשכלה גבוהה לשילובם של אלפי צעירים חרדים נוספים באקדמיה.

יו"ר הקריה האקדמית קרית אונו ומייסד הקמפוס החרדי בה, רונן הרטמן, אמר בתגובה לעתירה: "אין חולק כי לימודי הליבה הם הכרח. יחד עם זאת הדרך להשיג מטרה זו לא צריכה להיות באמצעות הקצנה וקיטוב שמציבים את החילונים ואת החרדים משני צדי המתרס ומתמקדים בשוני שבין המגזרים - במקום לעשות מאמץ לקבל את כולם אל תוך החברה הישראלית, ולהשלים עם השוני ביניהם. שאלות קיומיות של זהות ותרבות ישראלית לא צריכות לבוא להכרעתו של בית המשפט".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#