מכירת טבעול - האקזיט של לוחמי הגטאות: "קיבוצניקים ראו כסף והסתנוורו" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מכירת טבעול - האקזיט של לוחמי הגטאות: "קיבוצניקים ראו כסף והסתנוורו"

בשבילים של קיבוץ לוחמי הגטאות רוקמים עכשיו החברים חלומות על הכסף הגדול שיקבלו בעקבות השלמת מכירת מפעל טבעול לאסם - 462 מיליון שקל ל-500 חברים ■ אבל יש גם מי שטוען שהקיבוץ הלך שולל אחר ההצעה, ושאפשר היה לקבל יותר

תגובות

בקיבוץ לוחמי הגטאות לא נראה אתמול דבר חריג שיכול היה להעיד על עסקת המיליונים שנחתמה בין הקיבוץ לבין חברת אסם, שהשלימה את רכישת מפעל טבעול מידי הקיבוץ. הקיבוץ שקט כרגיל, ומעט האנשים שהסתובבו בשביליו לא ששו להתראיין בנושא המכירה. גם מי שהסכים לדבר, התעקש להישאר בעילום שם.

החברים מוטרדים מהפרסומים בתקשורת לגבי העסקה, ובמיוחד מהכותרות הזועקות שכל חבר ישלשל לכיסו כ-2 מיליון שקל. "זה ממש לא מדויק", אומרת אשה בשנות ה-60 לחייה, מוותיקות הקיבוץ. "צריך להבין כי בראש ובראשונה הסכומים נקבעים לפני שנות ותק, ולכן לא מדובר במדד אחיד. שנית, מהסכום הזה מורידים לא מעט מס הכנסה ותשלומים לקיבוץ, ולכן החברים הכי ותיקים יזכו לסכום של כ-1 מיליון שקל נטו. אנחנו לא אומרים שזה רע, אין ספק שזה נותן ביטחון לעתיד וגם עבור הילדים שלנו, אבל זה לא הופך את האנשים למיליונרים", הוסיפה.

"צריך לדרוש יותר"

השבוע החליטה אסיפת חברי הקיבוץ ברוב גדול למכור את שארית אחזקות הקיבוץ במפעל טבעול (42%) לקבוצת אסם, במחיר פנטסטי של 462 מיליון שקל, המשקף שווי חברה של 1.1 מיליארד שקל. התשלומים לקיבוץ ייפרשו עד 2013.

טבעול, המייצר תחליפי בשר מסויה, תירס, תרד וחומרים צמחיים אחרים, נהפך בתוך שנים ספורות מפתיחתו ב-1985 לאחד המפעלים הרווחיים ביותר בתנועה הקיבוצית מאז הקמתה. ב-2005 חתמו הקיבוץ ואסם על הסכם שלפיו ב-2013 תהיה לאסם אופציה לרכוש את שארית מניות טבעול שבידי הקיבוץ. ואולם באסם פנו לקיבוץ וביקשו להקדים את מימוש האופציה ל-2010. כעת, ייהפך טבעול לחברה בת בבעלות מלאה של אסם.

איש בקהילה העסקית לא שיער שאסם, בעלת השליטה בטבעול, תציע הצעה כה גבוהה לקיבוץ, בעל מניות המיעוט. ואולם בקיבוץ יש חברים שחושבים שהמכירה היתה מוקדמת מדי, וכי הקיבוץ עשה מקח טעות.

"אני הייתי מאלה שהתנגדו בהצבעה על המהלך הזה. אני חושבת שזה מוקדם מדי למכור את יתרת המניות", אומרת אחת מחברות הקיבוץ. "אסם רצו להתנתק מאתנו אז באו עם איזו הצעה. הקיבוצניקים אוהבים כסף וזה עבר בקלפי ברוב גדול. החברים הסכימו להקדים את מכירת המניות שלנו לאסם בשלוש שנים, רצו את הכסף ואפילו לא חיכו שיציעו לנו הצעה טובה יותר. אני חושבת שתמורת ההסכמה להקדים את מימוש האופציה, צריך היה לדרוש יותר", היא מוסיפה.

"חברי הקיבוץ התלהבו, ויאללה, למכור...", אומרת החברה. "אני חושבת שלא טוב לשחוט אווזה שמטילה ביצי זהב. כן, קיבלנו דיווידנדים והמכירה לדעתי יכולה היתה לחכות (ב-2008 קיבל הקיבוץ דיווידנד בסך 7.6 מיליון שקל מהרווח הנקי שרשמה טבעול - ע"כ). טבעול הולכת לפיתוח גדול וצפויה להיות שחקן מרכזי בעולם בתחום תחליפי הבשר, ואסם רצו לסלק אותנו מהחברה לפני זה. דן פרופר יודע טוב מאוד מה הוא הולך להיות עם טבעול והוא לא רוצה להמשיך להתחלק אתנו. נכון, גזי קפלן, חבר הקיבוץ שלנו, הוא מנכ"ל אסם, אבל מי שקובע באסם הוא הבעלים, פרופר", היא קובעת.

"נגדיל את הפנסיה"

בתנועה הקיבוצית לא זוכרים מצב בעייתי כמו זה שקפלן נקלע אליו ככל הנראה באחרונה. כחבר קיבוץ לוחמי הגטאות, האינטרס שלו היה למקסם את התמורה שיקבל הקיבוץ. ואולם כמנכ"ל אסם, חובתו לבעלי המניות היא להקטין ככל האפשר את מחיר העסקה.

קפלן הוא גם דמות מרכזית בהנהלה הכלכלית של הקיבוץ, שאישרה את הצעת אסם. לדברי חבר בהנהלה, קפלן נעדר מהישיבות שעסקו במכירת המניות וגם סירב לדבר על הנושא מחוץ לישיבות ההנהלה. הוא מוסיף כי קפלן הדיר עצמו מהעיסוק בנושא גם בעבודתו באסם. עם זאת, ואף כי אין לו ראיות לכך, אותו חבר הנהלה מאמין כי ההצעה הנדיבה שקיבל הקיבוץ מאסם נבעה לא מעט מתרומתו של קפלן להצלחת אסם, ולמעשה היתה מחווה של הבעלים למי שהקים את טבעול והפך אותה לאחת מחברות המזון המצליחות ביותר במשק.

באופן טבעי, חברי הקיבוץ שהופרט בראשית העשור כבר חולמים על הכסף הגדול שימלא את כיסם. לאחר שפנסיית המינימום בסך 4,000 שקל לחודש לחבר כבר הובטחה, בין היתר מהתמורה שהתקבלה ממכירת מניות טבעול לאסם החל מ-1995 (בעסקה האחרונה, במארס 2006, נמכרו 7% ממניות המפעל תמורת 71 מיליון שקל), משוכנעים החברים שהפעם הכסף הגדול יגיע לכיסם.

"אולי נגדיל את הפנסיה ל-5,000 שקל לחודש", אומרת חברה בת 50, שהגיעה לקיבוץ כילדה. "אני גם סבורה שחלק מהתמורה צריך להיות מיועד לשדרוג תשתיות ולפעילות ציבורית, ובהחלט יש מקום להשקיע בתחומים עסקיים. לא הכל טבעול. יש ענפים חקלאיים, יש ענף הארחה ותיירות וצריך להשקיע בהם.

"עם זאת, בעוד שהתמורות הראשונות שקיבלנו מהמפעל איפשרו לנו לבצע את ההפרטה, שהיתה כרוכה בהשקעות גדולות בדיור, עכשיו הזמן לחלק לחברים סכומים משמעותיים. יש לי ילדים גדולים שחיים בקיבוץ ואני רוצה אפשרות לעזור להם. בקיבוץ מופרט כל אחד עושה בכסף שלו מה שהוא חושב לנכון, אז אולי הם יצטרכו לבנות חדר נוסף או לעזוב העירה ולרכוש דירה, או לשים בחיסכון. גם אין לנו כוונה להוציא את כל הכסף. חלק נשמור - מי יודע מה צופה העתיד במדינה שלנו".

תמורה לפי הוותק

בקיבוץ עדיין לא דנו מה יעשו בתמורה, והדיון צפוי להיערך לאחר שיתברר גובה המס על רווחי המכירה. להערכת רואי חשבון, ייתכן שלסכום שמיועד להגדלת הפנסיה ניתן יהיה לקבל פטור, אף שהסיכוי לכך לא רב, מאחר שפטור כזה לא ניתן לאגודות שיתופיות נקיות מחוב ולוחמי הגטאות דאג להחזיר את כל חובותיו זה ממכבר.

עם זאת, בשל שיטת המיסוי הנהוגה לגבי קיבוצים, הממסה את הקיבוץ לפי ההכנסה הממוצעת של החברים גם בקיבוצים המופרטים, המיסוי לא יהיה גבוה. רואי החשבון מעריכים כי הוא אמנם יהיה גבוה מזה ששולם על ידי הקיבוצים והמושבים שמכרו את אחזקותיהם בתנובה, שנע בין 5% ל-10% מהתמורה, אך לא יעלה על 20% ממנה.

"ברור שכולם מדברים על החלוקה, אבל לא התקיים שום דיון מסודר ולא החלטנו כלום. אני מניחה שההנהלה תציג הצעה, תהיה אסיפה ויחליטו מה וכמה ולמי. ייתנו גם קצת לענפים שרוצים לפתח ואת היתר יחלקו", אומרת החברה.

כמקובל במקרים אחרים שבהם קיבוצים מכרו אחזקות במפעלים, הקריטריון העיקרי שיקבע את חלקו של כל חבר בתמורה הוא הוותק בקיבוץ. ותיקי קיבוץ לוחמי הגטאות, שהוקם ב-1949 בידי ניצולי שואה ופרטיזנים, עשויים לקבל לחשבונותיהם האישיים סכומי עתק. חבר בקיבוץ כבר מיהר לעשות הערכה כי לאחר מס ולאחר הקצאה לצרכים אחרים, תחולק לחברים 40% מהתמורה.

עד 2013, עשוי סכום זה להגיע ל-800 אלף שקל בממוצע לחבר, או ל-1.6 מיליון שקל למשפחה. ומכיוון שמדובר בממוצע, ייתכן מאוד שזוג חברים וותיקים, או יורשיהם, ייראו בחשבון הבנק שלהם יותר מ-2 מיליון שקל. "אני לא מסוגל לתאר בדמיון שלי סכום כזה. גם אין לי ספק שחברים שלנו שעזבו את הקיבוץ לפני היום הקובע מורטים עכשיו את שערותיהם", אומר אותו חבר בשמחה כמעט גלויה.

עם זאת, בנים ויורשים אחרים של חברים שנפטרו לפני "היום הקובע" - המועד שבו אישר קיבוץ לוחמי הגטאות את השינוי המבני והאידיאולוגי שהפך אותו מ"שיתופי" ל"מתחדש" (מופרט) - יזכו לרשת את הכספים שיועברו לעיזבונם של הנפטרים, גם אם אותם יורשים אינם חברי הקיבוץ ועזבו אותו לפני עשרות שנים.

"ידענו שהמפעל הוא אוצר"

החברים הביעו שביעות רצון מכך שלפי הסכם המכירה, המפעל ימשיך לפעול בקיבוץ עד 2025. "כבר בשנים הראשונות של המפעל ידענו שהוא אוצר, ולכן חשוב שהמפעל הזה ימשיך ויעבוד בתוך הקיבוץ", אומר חבר קיבוץ בשנות ה-30 לחייו. הוא אמנם לא ייהנה מפירות העסקה, אך לדבריו, "ההורים שלי, שעבדו כל החיים פה לפני ההפרטה, כן ייהנו - וזה לא פחות חשוב.

"אין ספק שבעסקה הזאת גם הקיבוץ ירוויח", הוא מוסיף. "אולי נראה פה עוד חידושים ועוד שיפוצים וישפרו קצת את השבילים ועוד דברים טובים. הקיבוץ יהיה פחות עשיר, אבל האנשים יהיו יותר עשירים". לדבריו, מכירת המפעל היתה רק עניין של זמן בעידן ההפרטה.

יאיר פלג, יו"ר וועד ההנהלה בקיבוץ, אמר אתמול: "ביום זה צריך בראש ובראשונה לפרגן לשני אנשים - ד"ר מיכה שמר ז"ל, שהביא את הטכנולוגיה של טבעול לקיבוץ ב-1985. השני הוא החבר הוותיק גזי קפלן שהתרוצץ שנתיים עד שלקח את הטכנולוגיה של ד"ר שמר והרים אותה לשמים, כהגדרתו". פלג ציין עוד כי ההחלטה למכור את טבעול התקבלה לפני ארבע שנים, ולכן השלמתה לא הפתיעה את החברים - חוץ מהעובדה שהחלטה הוקדמה בשלוש שנים והיא יצאה לפועל עכשיו".

בקיבוץ מבהירים כי בנוסף למס ההכנסה שינוכה מהסכומים שישולמו לחברים, חלק מרווחי המכירה יועברו לקרן לערבות הדדית לתמיכה בבעלי צרכים מיוחדים. זאת, בנוסף להשתתפות בעלויות החינוך מגיל הגן עד לתואר ראשון לילדים, וכן בבריאות וסיעוד, בנייה בקיבוץ ותמיכה בבית לוחמי הגטאות.

שני הכובעים של גזי קפלן

<< חבר קיבוץ אחד, שלא נכח באסיפה הגורלית שבה הוחלט למכור לאסם את כל מניות טבעול, הוא גזי קפלן, שמשמש גם מנכ"ל אסם - החברה הרוכשת. ואלה לא שני הכובעים היחידים שקפלן חובש בהקשר זה. קפלן, יליד תל אביב, שהגיע לקיבוץ כחבר גרעין חלוצי של תנועת המחנות העולים, הוא גם האיש שהביא לקיבוץ, הקים וניהל שנים רבות את טבעול - הבוננזה הגדולה ביותר שקיבוץ כלשהו יכול לחלום עליה.

"בשלב די מוקדם בחיי בקיבוץ יצאתי ללמוד כלכלה ובהמשך הייתי מרכז משק ומזכיר ארצי של תנועת המחנות העולים ומזכיר הקיבוץ", סיפר ב-2005 ל-TheMarker כיצד קרה שבראשית שנות ה-90 הביא לקיבוץ את טבעול העוסק בעיבוד מזון צמחי לתחליפי בשר. "לאחר מכן, כבוגר לימודי כלכלה ובעל ניסיון כמרכז משק בקיבוץ, נשלחתי לחפש מפעל. אני מודה שלא הבנתי בזה הרבה ובאופן פרדוקסלי, מזה שלא הבנתי כלום הוקם טבעול".

"היו כל מיני הצעות לפרויקטים בתחום הפלסטיק והלכתי להתייעץ עם מנכ"ל מילואות (תאגיד לעיבוד תוצרת חקלאית של קיבוצי הגליל המערבי), שנחשב מומחה בהקמת מפעלים. על שולחנו היתה מונחת חוברת שעסקה בפרויקטים של מזון ושאלתי אותו אם אפשר לקבל אותה. הוא אמר שכן, מפני שמה שהם מציעים שם, אמר, זה לא רציני. לקחתי את החוברת - וזה הסיפור ההיסטורי איך הגענו לטבעול".

לקפלן יש לכאורה ניגוד עניינים. מצד אחד עשוי להיות לו אינטרס למקסם את התמורה ממכירת שארית מניות הקיבוץ בטבעול לאסם, ומצד שני, עשוי להיות לו אינטרס לקנות אותן בזול לטובת בעלי המניות והמשקיעים באסם.

ואולם בסביבתו בקיבוץ בטוחים שהוא ידע לנטרל את עצמו מהנושא, ואף שהוא חבר בהנהלה הכלכלית של הקיבוץ הוא לא עסק בשום צורה שהיא במכירת מניות הקיבוץ וברכישתן על ידי אסם. קפלן הוא הגון וישר מכדי להיות מעורב, וחכם ומנוסה מספיק כדי לדעת איך לעשות זאת, אומרים חבריו, שלא שוכחים לרגע את חלקו בסכומי העתק שהתגלגלו בשנים האחרונות ויתגלגלו בעתיד לקופת הקיבוץ ולחשבונם האישי. "נכון, גזי קפלן, חבר הקיבוץ שלנו, הוא מנכ"ל אסם, אבל מי שקובע באסם הוא הבעלים, פרופר", אמרו אתמול בקיבוץ.

עמירם כהן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#