יו"ר ההסתדרות ניסנקורן: "יש להפחית את שעות העבודה בישראל" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יו"ר ההסתדרות ניסנקורן: "יש להפחית את שעות העבודה בישראל"

בכנס השנתי של אגף הממונה על השכר באוצר, גם אמר ניסנקורן כי אין לפגוע בקביעות העובדים ■ הממונה על השכר ערן יעקב: "פועלים לשינוי פרדיגמה בכל הקשור לשכר המורים הצעירים - שימשוך עוד אנשים טובים למערכת"

7תגובות
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן
עופר וקנין

"קשיחות בהעסקה במגזר הציבורי משמעותה פגיעה בפריון ובשירותים שאנחנו מעניקים לציבור". כך אמר היום (ג') הממונה על השכר באוצר ערן יעקב, בכנס השנתי של האגף. "האתגרים רבים, אבל אנחנו לא מפחדים מהם. נצליח להתמודד באמצעות שיתוף פעולה ושילוב ידיים בין המעסיקים, העובדים והממשלה. ככל שנדע להיערך לזה – נזכה ביכולות שיטיבו עם כולנו בשוק העבודה העתידי", אמר יעקב בהתייחס לפרקטיקות ההעסקה במגזר הציבורי.

"רק באחרונה שיפרנו את פיילוט העבודה מהבית, אנחנו מקיימים רפורמות בבתי המשפט, מקדמים את תהליך הכנסת הביומטרי ברשות האוכלוסין, ופועלים לשינוי פרדיגמה בכל הקשור לשכר המורים הצעירים - שימשוך עוד אנשים טובים למערכת. המטרה שלנו היא גמישות בשוק העבודה באמצעות הטמעת טכנולוגיות, תוך שיתוף פעולה מירבי בין כלל הגורמים בשוק העבודה".

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, ענה ליעקב כי הוא חולק על הנוסחה לפיה שוק עבודה קשיח פוגע בפריון. "קביעות זה דבר חשוב - בעיקר בימינו. אדם שנפלט בגיל 45 ממקום עבודה יתקשה מאוד להשתלב מחדש. אני כן מסכים שטכנולוגיה מסייעת לפריון, ולכן לזה אנחנו בהחלט שותפים". עוד הוסיף ניסנקורן, כי "מי שמנסה לפגוע בזכות השביתה - מנסה לפגוע בדמוקרטיה".

ניסנקורן ציין כי ישראל היא אחת המדינות הפחות שויוניות. "לכן יש לנו דרך ארוכה ללכת ביחד כדי לשפר את המצב, גם בכל מה שקשור למדד העוני המשקף את מדד אי השוויון - מדד ג'יני. איך מטפלים בעניין? על ידי טיפול בהכנסות". לטענת יו"ר ההסתדרות שכר המינימום עדיין נמוך מידי, ומדינת ישראל תומכת באזרחיה במאבק בעוני בעזרת קצבאות נמוכות מידי.

"מאבק הנכים הוא מאבק נכון, ומאבק עתידי בנושא קצבאות הזקנה הוא מאבק נכון. יש להצמיד את הקצבאות לשכר המינימום במשק", אמר ניסנקורן, והוסיף, "אני רואה את ההסתדרות כגורם שעושה שינוי חברתי, לכן אנחנו עוסקים בתחום הגימלאים ובנכים ובסיעוד, זה התפקיד שלנו".

בכל הקשור ליחסי עבודה, אמר יו"ר ההסתדרות: "אני מנסה להוביל את מערכת יחסי העבודה למודל של שיתוף ולא של עימות. זה לא פשוט בדי. אן. איי של כולם, גם בזה שלנו וגם בצד של הממשלה והמעסיקים. רואים איך לעיתים המודל הזה מתפרק ביום אחד. זה תהליך אבולוציוני שמחייב את שני הצדדים: למרות שיש לי את הכח, אני לא משתמש בו. אין ספק כי זהו מודל שמביא תוצאות יותר מאוזנות, כי כל צד מתחשב בשני. אבל זה מחייב הרבה מאוד אורך רוח ומחויבות אמיתית, גם של הממשלה".

בנושא הרפורמה בחברת החשמל אמר ניסנקורן: "יש לנו מבחן מאתגר בחברת החשמל. ישבנו הרבה שעות וניסינו לייצר הבנות בין כולם. בגלל שהלכנו למודל של שיתוף אף אחד לא מרוצה, וזה מייצר אתגר. אם אחד הגורמים ינסה לפגוע – זה אומר שמודל השיתוף לא הוטמע".

כדי לסייע להעלאת הפריון נדרשים, לדברי ניסנקורן, מספר צעדים, וביניהם שינוי בחוזי ההעסקה. "יש לעצור את העסקת עובדי הקבלן העובדים כתף אל כתף עם עובדים אחרים. משרות חלקיות גם הן פוגעות בפריון, כמו גם העסקת עובדים בחוזים אישיים לצד עובדים על פי הסכם קיבוצי. יש להפחית את שעות העבודה בישראל - בתחילה ל-42 שעות שבועיות ובהמשך ל-40 שעות - כי שעות עבודה רבות פוגעות בפריון. זה מרגיל אותנו לעולם של שעות נוספות שיש לצמצם, ומפחית את הצורך במיכון כי יש עודף ידיים עובדות".

הרובוטים בדרך

"שוק העבודה העתידי הוא הנושא החם בכל פורום העוסק בעולם העבודה, כיוון שברור שביום מן הימים יגיעו הרובוטים" - כך אמרה היום (ג') מיכל צוק, הממונה על התעסוקה במשרד העבודה. "עדיין לא ברור כמה משרות יעלמו וייווצרו, אך הכישורים הנדרשים והנדרשים פחות - כבר ברורים".

לדברי צוק, מקצועות המבוססים על ידניות וחזרתיות, או אלה המבוססים כללים ברורים, יעברו מן העולם. המקצועות שנמצאים בסיכון נמוך יותר הם אלה שדורשים מיומנויות כמו  יצירתיות, יכולת למידה ואינטליגנציה רגשית. נוסף על אלה שיישארו וייעלמו, אמרה צוק, הרי שברור היום כי קצב החלפת העבודות יהיה גבוה מאוד, מה שמציב לא מעט אתגרים בפני המעסיק כמו גם בפני העובד.

ההיערכות בישראל, לפי צוק, אינה שונה מזו שבעולם: "האתגר של שינוי טכנולוגי והיווצרות של מקצועות חדשים דורש עדכון של מערכות ההכשרה, לרבות הכשרה תוך כדי עבודה. מערכות ההכשרה המקצועיות משתנות כמו גם מערכת ההשכלה הגבוהה שנדרשת להתאמות".

כך למשל, משרד העבודה הקים את תוכנית "סטרט" יחד עם הג'וינט, שמאפשרת מודל חניכות בתעשייה תוך כדי עבודה אצל המעסיק, ובשכר. גם מערכות ההכוון התעסוקתי צריכות לעבור שינוי. "התחלנו אמנם, אבל מדובר במסע ארוך של ניתוחים מעודכנים על צורכי שוק העבודה כדי לסייע לאנשים צעירים לבחור נכון את תחום הלימודים הרלוונטי לעתיד".

עוד אמרה צוק כי נדרש סיוע בחיזוק כישורים הכרחיים - רכישת מיומנויות דרך לימוד עצמי, שיווק עצמי, נטוורקינג, ועוד. את כולם, לדבריה, ניתן יהיה לקבל במרכזי תעסוקה שאינם ייעודיים לחברה הערבית, החרדית או של בעלי מוגבלויות.

לדברי צוק, המסר המרכזי פשוט: כדי להישאר רלוונטי, אדם צריך ללמוד כל הזמן - גם במקום עבודתו הנוכחי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#