בוגרי תלפיות: מועדון חברים סגור המנהל רשת של קשרים עסקיים - בעיקר בענף הביומד - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בוגרי תלפיות: מועדון חברים סגור המנהל רשת של קשרים עסקיים - בעיקר בענף הביומד

בעוד שיחידת 8200 משמשת חממה להיי-טק, תוכנית תלפיות מצמיחה את הדור הבא של יזמי הביומד - שבניגוד להיי-טקיסטים חסרי המנוח, נדרשים ליכולת ריצה למרחקים ארוכים ■ אז למה התלפיונים הולכים לביומד? התשובה - ערכים ■ כתבה שנייה בסדרה

15תגובות

>> בחדר הישיבות של חברת BSP שברמת החי"ל התכנסו לאחרונה חמישה אנשים מוכשרים. למרות פער הגילאים (38-48) והעובדה שהגיעו מחברות שונות ושהם מתמחים בתחומי פעילות שונים, דנו החמישה ארוכות בנושא משותף אחד - תוכנית תלפיות.

ערן טולדו, עופר כנרות, אוריאל ויינשטיין, ד"ר אהוד כהן וד"ר אמיר בקר, כולם בוגרי התוכנית, גילו כבר לפני שנים כי בעוד המושג "גולנצ'יק" חולף עם הזמן, הרי שהתואר "תלפיון" הולך איתך עד קץ כל הימים. לא רק תחושת השייכות העמוקה של הבוגרים מחזיקה את המושג חי וקיים - גם התעשייה, שלא מפסיקה להזכיר להם את המקום שממנו הגיעו. "בכל פעם שאני מזכיר את המושג 'תלפיות', הגישה משתנה מיד", מעיד טולדו, 42, והאחרים מהנהנים בראשם בהסכמה. השנים שחלפו מאז הוקמה התוכנית (1979, כחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים), מלמדות כי מדובר ביותר מעוד תוכנית צבאית, גם אם היא נהפכה לתו תקן של יכולת אינטלקטואלית. סריקה בסיסית של מסלולי הבוגרים מגלה כי בעוד שיחידת המודיעין הצבאית 8200 מהווה חממה לתעשיית ההיי-טק, מכינה תוכנית תלפיות את הדור הבא של הביומד בישראל.

הפנייה דווקא לתחום הביומד נובעת מכמה סיבות פשוטות. ראשית, בוגרי התוכנית הם פיסיקאים. כולם עשו תואר ראשון במתמטיקה-פיסיקה במהלך שלוש השנים הראשונות לשירותם, בדגש על פיסיקה יישומית. לו היה צה"ל שולח אותם ללימודי הנדסה, ייתכן כי הכיוון היה שונה. הסבר לבחירה דווקא בתחום הפסציפי הזה נובעת מן ההנחה שבמקרה הצורך, קל יותר להפוך פיסיקאי למהנדס מאשר מהנדס לפיסיקאי. "לפיסיקאים, יותר מלאנשי מדעי המחשב, נוח בתחום הרפואי", אומר ויינשטיין, מייסד קימא מערכות רפואיות.

סיבה אחרת נובעת מהיכולות האינטרדיציפלינריות של משתתפי התוכנית, שאותן דואג הצבא להעצים על ידי השמה בתפקידי ניהול פרויקטים חוצי-תחומים. "הן ההכשרה והן השירות מלמדים להסתכל על מערכות, להבין מרכיבים ולראות איך הכל מתחבר ביחד", אומר כהן, מנכ"ל חברת ביוקונטרול. "בביומד אתה נדרש בדיוק ליכולות האלה. אם אין ראייה כוללת, תאבד את הידיים והרגליים".

סיבה אחרת נובעת דווקא מגילה הצעיר של התעשייה, ומהקושי למצוא עובדים בעלי ניסיון. "אם לך אין אדם בעל ניסיון, אתה מחפש שיהיה לו לפחות רקע אינטרדיציפלינרי", אומר בקר, מנכל חברת BSP. "בוגרי תלפיות נהנים מתדמית של מי שמסוגל לקחת נושא חדש, ללמוד אותו מהר ולהשתלב בתוכו יחסית בקלות".

סיבה נוספת, יש שיגידו המרכזית, נובעת מתפישת עולם. בניגוד להיי-טקיסטים הספרינטרים, שרואים את האקזיט מעבר לפינה, הרי שהתלפיונים הם רצים למרחקים ארוכים. המסלול הצבאי שלהם, שעליו צריך לחתום נער בן 18, הוא בן שמונה-תשע שנים לפחות. שליש מבין הבוגרים, אם לא יותר, מסיים את המסלול הצבאי הארוך רק בשביל להתחיל מסלול מפרך נוסף בדרך לדוקטורט. אל התעשייה הם מגיעים בגיל מאוחר יחסית, ושוב לא פוחדים להיכנס לתהליכים ארוכים הדורשים לא מעט דחיית סיפוקים. החיבור בין היכולות לדרישות התעשייה, מייצר שילוב מנצח, והבוגרים הולכים וכובשים את תחום הביומד בישראל.

מועדון סגור ולשכת עבודה

על לשכת העבודה של יחידת 8200 נכתב כבר לא מעט, כמו גם על הדרכים בהן משתמשים טייסים במושג "חבר מביא חבר" בשנות האזרחות. עם השנים נהפכה גם תלפיות למועדון חברים סגור המנהל רשת צפופה של קשרים אישיים ועסקיים.

התלפיונים מודים כי בין בוגרי התוכנית (700 בסך הכל) קיים קשר חזק במיוחד. הם סומכים אחד על השני, שומרים אחד על השני, עוזרים ומפרגנים. "בעולם מדברים על שש דרגות הפרדה בין אנשים. בין תלפיונים יש אולי אחת", אומר בקר.

סיפורו של כנרות, 48, תלפיון ממחזור ב' וכיום סמנכ"ל טכנולוגיות בחברת אורסן לניטור בעיות בחולי שבץ, הוא סיפור טיפוסי. ב-98', כשהוא חמוש בדוקטורט בפיסיקה ממכון ויצמן, הקים יחד עם שני בוגרי תלפיות אחרים (אחד מהם הוא אחיו) סטארט-אפ בתחום האופטיקה. ב-2006 ניסה להקים סטארט-אפ נוסף עם בוגר תלפיות אחר. במקביל פעל בתחום האורתופדיה יחד עם ויינשטיין (בוגר מחזור ז'), ועל תפקידו הנוכחי שמע מתלפיון נוסף, מכיוון שמנכ"ל החברה חיפש ספציפית "מישהו מתלפיות".

את חברת BSP, שמפתחת מערכות לא פולשניות לאיתור וניטור מחלות לב, הקים בקר, 46, (בוגר מחזור ג'), דוקטור לפיסיקה רפואית, ב-2000. טולדו, הסמנכ"ל שלו, מחזיק בדוקטורט בפיסיקה ופוסט דוקטורט מאוניברסיטת שיקגו, הוא בוגר מחזור ט'. כהן, 38, (בוגר מחזור י"א), שהחברה בראשה הוא עומד מפתחת מכשיר לטיפול באי ספיקת לב, סיים דוקטורט באסטרו-פיסיקה וניסה להקים סטארט-אפ עם (הפתעה, הפתעה) שני חברים מהמחזור שלו.

המועדון הסגור, וגם לשכת העבודה התוססת, הם, לטעמם של הבוגרים, עניין טבעי לחלוטין. "הקשרים חזקים וקרובים, בגלל שעוברים מסלול מאומץ מאוד ביחד", אומר ויינשטיין, היחיד מבין החמישה שפנה מן הצבא היישר אל התעשייה, ולא עבר באקדמיה.

"שלוש שנות ההכשרה כוללות לא רק תואר ראשון בפיסיקה-מתמטיקה, אלא גם את כל המסלול הצבאי", הוא אומר. "זה קשה, והחיבור בין אנשים מתחזק".

"המכנה המשותף לתלפיונים הוא הדרייב להצטיין", מוסיף כנרות. "בתחומים שאנחנו עוסקים בהם, יש המון אי ודאות. קל לך לסמוך על מי שמדבר בשפה שלך".

"ההתנהלות בין בוגרי תלפיות לא שונה מזו שבין בוגרי אוניברסיטת הרווארד", מוסיף כהן. "אתה סומך על הסינון, שיוצר קבוצת איכות, והקשרים נשמרים לאורך זמן".

"זו לא רק ההיכרות האישית", חותם בקר. "מדובר פשוט באנשים הכי חכמים בתעשייה. ברור שתהיה להם עדיפות".

אקזיט זה בונוס

לא ברור אם מדובר בחינוך צבאי טוב במיוחד או במשהו שהתלפיונים הביאו מהבית, אבל שימוש לא ציני במושגים כמו חיי אדם וציונות, הם עניין שבשגרה עבורם. "המוטיבציה לקום בבוקר ולבוא לעבודה כדי להציל חיי אדם או להיטיב את איכות החיים של אנשים הרבה יותר גדולה מעיסוק, גם אם אינטנסיבי ומעניין, בפיתוח של כל תוכנת תקשורת", מסביר בקר את הצורך לעבוד דווקא בחום הרפואי, לעומת תחומים אחרים.

וינשטיין מוסיף שבתלפיות עוסקים הרבה מאוד בערכים.

אקזיט הוא, בכל זאת, משאת נפשם הסופית של רוב היזמים, גם בתחום שלכם.

כנרות: "האקזיט, אם יגיע, יהיה רק בונוס. כסף זה אמצעי, לא המטרה. מדוקטורט בפיסיקה אתה לא נעשה עשיר. יכולנו גם להרוויח יותר בחו"ל, ולכולנו קל לחיות שם. למרות זאת, רובנו מקימים חברות בישראל כי אנחנו רוצים לחיות רק כאן".

אנחנו חיים בעולם גלובלי, ניתן לגייס הון נחוץ בתחום שלכם דווקא בחו"ל.

כהן: "חשוב לנו שתקום פה תעשייה אמיתית מבוססת, לא כזו שרגע אחד בישראל, ורגע אחר כך נמכרת לחברה בינלאומית ונעלמת. תחום הפארמה והמכשור הרפואי תופס מקום מרכזי מאוד בתעשייה כיום, וישראל יכולה, וצריכה, להפוך למעצמת ביומד עולמית".

yazam@themarker.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#