במגזר הרביעי אין סתירה בין רווח ופעילות חברתית - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

במגזר הרביעי אין סתירה בין רווח ופעילות חברתית

עסקים חברתיים למטרות רווח הם המרכיב העיקרי של "המגזר הרביעי" - מגזר שהולך ותופס תאוצה בישראל

4תגובות

>> הקלדת המושג "המגזר הרביעי" (The Fourth Sector) בגוגל, מעלה עשרות אלפי אפשרויות שונות. המושג שפורח בחו"ל חודר אט אט גם לשוק הישראלי שמכיר בעיקר שלושה מגזרים ותיקים: המגזר הראשון, הציבורי, שמטרתו ניהול ענייני המדינה בעזרת המסים שאנחנו משלמים. המגזר השני, הפרטי, שמורכב מחברות שמטרתן העיקרית השאת רווחים לבעלי המניות, והמגזר השלישי שמורכב מעמותות וארגונים ללא כוונת רווח הפועלים למען הקהילה ונסמכים באופן כמעט מוחלט על שולחן הפילנטרופ.

פעילות שלושת המגזרים זה לצד זה יצרה בתודעת הציבור חלוקה בסיסית ברורה, אם כי שגויה לעתים קרובות: או שאתה מרוויח ומנצל את הסיטואציה בכל דרך אפשרית כדי להגדיל את חשבון הבנק שלך, או שאתה עושה טוב לקהילה אבל מחזר על הפתחים. ביחד זה לרוב לא עובד. אלא שהמגזר הרביעי מציג מודל חדש ששובר את המחיצות המוכרות. תפישת היזמים קובעת כי אין סתירה בין רווח ופעילות חברתית, וכי ניתן לעמוד על רגליים כלכליות, גם אם החברה הוקמה בבסיסה כדי לסייע ביצירת קהילה טובה יותר.

"יש בארץ כבר עשרות מיזמים כאלה, למרות שהמושג עדיין לא בשימוש שוטף", אומר חנוך ברקת, מייסדה של קרן דואליס המשקיעה במיזמים חברתיים. "מדובר בחברות בע"מ שהוקמו כדי להרוויח, ממש כמו חברות מהמגזר הפרטי, בשני הבדלים: המטרה הראשונית בהקמתן היא חברתית - לעולם וקהילה טובים יותר. ההבדל השני - בעליהן לא עסוקים במקסום רווחים עבור עצמם, אלא הרווחים חוזרים כחלק מהתוכנית העסקית אל החברה במטרה להמשיך להשקיע בקהילה". עוד הוא מסביר: "המגזר הרביעי מורכב מעסקים עם נשמה שחושבים גם על הכיס הפרטי, אך לא רק עליו. אם החברה מנוהלת נכון כולם מרוויחים: הבעלים, המשקיעים, העובדים והקהילה, אלא שהקהילה מרוויחה יותר, בעוד הבעלים קצת פחות".

מגזר רביעי או שני? בין המיזמים החברתיים למטרות רווח אפשר למנות עסקים כמעט טריוויאלים ששוייכו בעבר באופן אוטומטי למגזר השני, וכיום פועלים אחרת. כך למשל, הוקמו מסעדת "לילית" והמאפיה החדשה "ליליות" כחברות בע"מ, המופעלות על ידי נוער בסיכון ונותנות להם מקום עבודה ויכולת להתמחות בתחום, למטרות רווח. יקב טוליפ הצפוני גם הוא עומד על רגליו הכלכליות ומעסיק בעלי צרכים מיוחדים, כמו גם מרכז שירות הלקוחות קול יכול, המופעל על ידי נכים ומוגבלים, אך הוקם למטרות רווח ברורות.

במקביל למגזרי אוכלוסייה מיוחדים, גם חברות שהוקמו למען יצירת עולם טוב יותר - ממפתחי אנרגיות חלופיות ועד צמצום העוני - הן חלק מהמגזר הרביעי. האם שי אגסי ובטר פלייס הם מגזר רביעי, או חברה שמצאה נישה חברתית? "יש לבדוק את חזון החברה", מסבירה היזמת החברתית רונית דולב. "אם בטר פלייס, שהוקמה למטרה טובה, תשיב חלק מרווחיה לקהילה, היא עומדת בסטנדרטים. אם אגסי ומשקיעיו יהיו היחידים ליהנות מהרווח - מדובר במגזר פרטי לכל דבר".

קשה להרוויח בטווח הקצר

אחד הראשונים שהשתמשו במושג היה מוחמד יונס, זוכה פרס נובל וכותב הספר "עולם ללא עוני", ומי שהקים את הבנק הראשון להלוואות בסכומים קטנים לעסקים זעירים בבנגלדש ובמקביל הקים עוד עשרה מיזמים חברתיים למטרות רווח. "על פי התפישה של יונס חשוב להקים חברות כלכליות לכל דבר, שהמשימה שלהן היא חברתית", אומרת דולב. "אמנם קשה יותר להרוויח ממיזמים כאלה בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך הם לא רק ייצרו תזרים מזומנים קבוע ורווחי, הם גם יחזירו את ההשקעה, וייהנו מהתשואות ממש כמו בכל חברה אחרת שגייסה משקיעים".

בכל זאת קיים הבדל משמעותי אחד נכון, והוא משתנה מחברה לחברה. המשקיעים במיזמים כלכליים-חברתיים יודעים שחלק מהרווח, בין אם מדובר ב-10% או ב-50%, לא יגיע לכיסיהם אלא יחזור לחברה כדי שתמשיך להתרחב ולהשקיע אותו בקהילה. משקיעים מסוימים רואים בהשקעה תרומה, הם לא רוצים שהרווחים יחזרו אליהם ותורמים את הכל בחזרה. אחרים פועלים לפי המודל המסורתי שכולל השקעה ורווח, גם אם קטן יותר מהשקעה סטנדרטית".

משלם מחיר יקר

רן ישפה, מייסדו של "ראיה - בית ספר לתקשורת מקדמת בע"מ", הקדים מעט את זמנו כשהקים בית ספר ללימודי וידאו עבור נוער בסיכון ובעלי צרכים מיוחדים. לבית הספר, שפועל כיום מתוך הקמפוס של המכללה האקדמית תל אביב-יפו, מגיעים מאות צעירים לפעילות המשנה את חייהם.

ישפה זכה בפרסים רבים במהלך השנים, ולהכרה מצד הממסד האקדמי, אך נאבק כלכלית בעיקר בשל העובדה שהתעקש להקים חברה עסקית הפועלת למען מטרה חברתית ולא עמותה. "חיי היו הרבה יותר קלים אם הייתי פועל בדרך המקובלת", הוא מספר, "הייתי מוצא תורמים שכיום לא יכולים לתרום לי כי אין הטבות מס, והייתי נהנה מהטבות שונות בתחומי ארנונה או מסים - כמו שהודיעו לי בעיריית תל אביב כשדנתי איתם בסילוק חוב שיש לי משימוש במבנה קודם".

אז למה לא להקים עמותה?

"כי המוטו שעומד מאחורי בית הספר הוא 'בזכות ולא בחסד'. המסר הוא בואו לא נבקש תרומות, בואו לא נסתמך על שולחנו של האדם העשיר אלא נעשה בעצמנו".

בינתיים אתה מושך משכורת של 3,000 שקלים בחודש לעומת מנהלי עמותות שמרוויחים הרבה יותר. אולי המודל הזה לא עובד?

"אני יודע שעשיתי לא מעט טעויות בדרך, כדרכו של יזם ומנהל צעיר, ואני משלם מחיר יקר על ההתעקשות להיות עוסק חברתי, אבל אני נחוש בדעתי להוכיח שניתן לפעול למען הקהילה ועדיין להרוויח. עובדה שאנחנו מתקיימים כבר כמה שנים ואין מחשבה ללכת הביתה. גם היום אני מחפש משקיע שיכיר בערך של השקעה חברתית ויסייע לטווח ארוך".

רונית דולב נמצאת עדיין בשלבים ראשונים של היזמות החברתית-עסקית שלה והיא אופטימית. לפני כשנה הקימה יחד עם שותפתה, סמדר פוגל, את אתר האינטרנט JGooders.com המחבר בין פרויקטים קהילתיים ותורמים פוטנציאליים בקהילה היהודית הגלובלית. "גייסנו שלושה משקיעים כדי להקים פלטפורמה חברתית לקירוב בין גורמים שונים בקהילות היהודיות בעולם. במיזם הושקעו עד היום למעלה ממיליון דולר ונזדקק למיליון נוסף".

האם המשקיעים ירוו נחת ויראו את השקעתם חוזרת?

"כרגע יש באתר 300 פרויקטים שמשלמים עבור פלטפורמת הפרסום, ואנו זקוקות לאלפים שכאלה, אך להערכתי בתום שנתיים-שלוש נתחיל להרוויח. לקחנו סיכון מחושב, בדקנו את השוק וגילינו צורך קיים. אנחנו מאמינות שהקמת חברה עסקית בת קיימא בשירות חברתי זה המקום הנכון להיות בו כיום".

yazam@TheMarker.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#