"המדינה מייצרת פצצות עוני מתקתקות במגזר הערבי"

שר האוצר בכנס קיסריה: להגדיל השתתפות הערבים בשוק העבודה ושילובם בתעשיות מתקדמות ■ דב לאוטמן: יש אפליה של ישראלים לערבים בעיקר בגלל חוסר מודעות ■ ד"ר יוסף ג'ברין: "החזון צריך להיות השתלבות מלאה ושיוויונית בשוק העבודה הישראלי ולא בידול; ללא חקיקה - אין סיכוי לפיתרון"

עידו סולומון
עידו סולומון

שלושה דברים עיקריים דורשים טיפול בשוק העבודה בישראל: הגדלת השתתפות הערבים בשוק העבודה ושילובם בתעשיות מתקדמות, השתלבות החרדים בשוק העבודה ופריצת חסמים, ועצירה וצמצום מספר העובדים הזרים בישראל. "הכנס השנה נוגע בדברים בעלי חשיבות לטווח קצר וארוך, לשוק העבודה בישראל ולמסגרת המאקרו כלכלית. אני אקשיב בנפש חפצה ואוזן קרויה. אני בטוח שנצא עם תובנות מחודדות יותר לכיוונים אליהם צריך לצעוד בעתיד". - כך אמר הבוקר שר האוצר יובל שטייניץ בכנס קיסריה ה-18.

לדברי שטייניץ, עיקרי המדיניות הכלכלית החדשה של האוצר היום כוללים 4 פרקים עיקריים: מנועי צמיחה חיצוניים לקידום ההיי-טק, מנוע הצמיחה הפנימי - תשתיות, פריפריה, נמלים, שכלול ויעול של הממשל הציבורי, ושני הפרקים שרלוונטים לכנס קיסריה - שוק העבודה בישראל והמצב המאקרו כלכלי - תקציב דו שנתי והורדת הגרעון השוטף.

"המדינה מייצרת פצצות מתקתקות של עוני"

ד"ר יוסף ג'ברין מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון אמר בכנס כי "החברה הערבית היא חברה עובדת ולומדת. ההשקעה המרכזית של משק הבית הערבי מתמקד בהשכלה של בני המשפחה. ההון האנושי הערבי מאז שנת 1960 התקדם בצורה חסרת תקדים. בממוצע שנות הלימוד חלה עלייה משמעותית מאוד ובחמש השנים הקרובות יצטמצם הפער מול החברה היהודית".

לדבריו, הנשים הערביות צימצמו את הפער מול הגברים והיום יש יותר נשים ערביות מגברים ערבים. עם זאת, "לצערנו, אין לכך ביטוי בשוק התעסוקה. בארה"ב ובמערב אירופה כאשר משקיעים בחינוך ובהשכלה זה בא לידי ביטוי מיד בתעסוקה. בקרב הערבים בישראל קורה ההפך - אין מתאם וזה מאוד מוזר".

מספר הנשים הערביות המועסקות בישראל הוא מהנמוכים ביותר יחסית למספרן בשווקי התעסוקה בעולם הערבי ובעולם בכלל. לטענת ג'ברין, "ניסינו לבדוק בקרב הנשים הערביות מה הגורמים המונעים מהן לצאת לשוק העבודה. במחקר בקרב 150 נשים 57% אמרו שהן לא עובדות כי יש מחסור בעבודה. יש סיבה תרבותית אבל היא לא מובהקת ומתמקדת בעיקר בנגב. הדרישות של העידן הפוסט מודרני במשק הבית הערבי רוצה שהאישה תעבוד. 42% מהנשים הערביות שאינן מועסקות היום בשכר היו מוכנות לעבוד בשכר".

ג'ברין הוסיף כי בשנים האחרונות המשק הישראלי הוא פוסט תעשייתי. "החברה הערבית עברה גם היא תהליך אבל הרבה יותר מצומצם והפערים גדלים עם הזמן. היום יש 13,500 ערבים בלתי מועסקים וכ-9,000 נשים ערביות אקדמיות בלתי מועסקות - זה מחריד. במקום ליצור מעמד בינוני ערבי חזק - המעמד הבינוני הערבי נחלש. ברשויות ציבוריות אחוז הערבים שואף לאפס, הפערים בשכר גדלים, הגברים הערבים יוצאים ממעגל העבודה מוקדם יותר מהיהודים, רק אחוז אחד עובדים בהיי-טק, המדינה מייצרת פצצות מתקתקות של עוני".

"החזון צריך להיות השתלבות מלאה ושיוויונית בשוק העבודה הישראלי ולא ליצור בידול. האסטרטגיה בנויה סביב חקיקה - ללא זה אין סיכוי לפיתרון; מעבר לזה, חייבים להנחיל לחברה הערבית תרבות של יזמות שחסרה היום; האגוז הקשה ביותר הוא לא הממשלה והסקטור הממשלתי - שם יש אוזן קשבת - הבעיה היא בסקטור הפרטי היהודי. גם שם יש ניצנים חיוביים אבל בגדול הוא נעול בפני הערבים; יש לפתח תעשייה מקומית בישובים ערבים - זו חובה על מנת לחזק את הישובים הערבים; החברה הערבית חייבת להתאים את עצמה לשינויים בשוק. אי אפשר שכולם ילמדו חינוך והוראה - אין צורך. המנהיגות הכלכלית הערבית צריכה לתת דגש לפיתוח כלכלי. לכולם יש קשיים אבל חייבים להרים את הדגל הזה בשילוב התערבות ממשלתית וסובסידיות", אמר ג'ברין.

"רוב הרוקחים בישראל בעוד עשור יהיו ערבים"

פרופ' אבישי ברוורמן, השר המופקד על ענייני מיעוטים, אמר בכנס כי "סטנלי פישר אמר שהמתנה הטובה ביותר שאדם מקבל זו מראה שמראה לו איך אחרים רואים אותו - אני חושב שה-OECD נתן לנו מראה כזאת ובעניין שילוב הערבים אנחנו לא נראים טוב".

לטענתו, אחד הדברים החשובים הינוהצמיחה - אם ישראל לא תצמח ביתר שאת היא תשאר מאחור. "ישראל היא המדינה השנייה בעולם מבחינת סטארט אפים, בנינו את מדינת תל אביב ונכשלנו בכל השאר. השאלה המרכזית היא לגבי העוני והאי שיוויון. הציבור החרדי מבין היום שהאסון של אי ההשתלבות בעבודה הוא שלהם. לגבי הערבים יש חטא גדול. להוציא ממשלת רבין ושוחט לא היתה ממשלה שלקחה בצורה ברורה את המחויבות לשיוויון ושותפות לאזרחים הערבים. במחקרים של פרופ' סמי סמוחה נמצא שכשרבין עלה לשלטון היה חיבוק אדיר של הערבים את המדינה ואחרי הרצחו היתה אכזבה אדירה".

ברוורמן הסביר כי "כל מה שצריך זה להשקיע, לחבק, לתת כבוד - זה טוב ליהודים ומצויין לכלכלה. לדעתי נושא המיעוטים הוא החשוב ביותר לטיפול".

בנוגע לשוק העבודה, אמר ברוורמן כי רוב הרוקחים בישראל בעוד עשור יהיו ערבים, מספר הרופאים עולה אבל בתחומי ההיי-טק רובם מובטלים. "צריך לבצע ירידי תעסוקה ולהורות לסמנכ"לים למשאבי אנוש לקלוט ערבים. נקודה שנייה היא הנשים הערביות - זו לא בעיה תרבותית אלא של היצע תעסוקה והסעות, חייבים לעבור לביצוע של תוכניות".

בנושא האפליה, אמר כי "במשרדי הממשלה המספרים מאוד נמוכים. אנחנו ב-7% שיעור השתתפות וחלק גדול גם לא משולבים בתפקידים המתאימים. רבים אפילו לא פונים - צריך קמפיין ברור של פתיחת שערים והתנהגות אחרת". בנוסף, הוקמה קרן השקעות. "היה בהתחלה זילזול, הקצנו 80 מיליון שקל ואחרים הצטרפו והוסיפו עוד 100 מיליון. אנחנו פונים אליכם - נצלו זאת - אם הכסף ייגמר נוציא קרן חדשה.

ברוורמן הוסיף כי ההשכלה הגבוהה הוזנחה. רק אחוז אחד מהפרופסורים הם ערבים - אנחנו צריכים לקלוט יותר אנשים, להתגבר על חסמים. אם העשור הבא הוא של פריצת דרך בהשכלה הגבוהה זה חייב לחול גם על האוכלוסיה הערבית.

"היתה פה הזנחה של שנים. לאוכלוסיה יש כח אדיר וצמא אדיר. הממשלה צריכה להקצות משאבים והאוכלוסיה העסקית צריכים לפתוח שערים, זה טוב לכם, זה טוב לכלכלה, זה טוב ליהודים".

"יש אפליה לערבים בעיקר בגלל חוסר מודעות"

"ישנה אפליה אמיתית של המעסיק הישראלי לגבי ערבים אקדמאים בעיקר בגלל חוסר מודעות", כך אמר בכנס דב לאוטמן, מנכ"ל ויו"ר קרן לאוטמן. שלושה נושאים יעלו לדיון בפורום, המאורגן על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה: שוק העבודה בישראל לנוכח האתגרים בעתיד; חברה אזרחית ומגזר שלישי בישראל; והמושב המסורתי של הפורום העוסק במדיניות המקרו בישראל לנוכח היציאה מן המשבר הכלכלי.

"הקמנו את עמותת קו משווה והעברנו קורות חיים של מועמדים דומים - יהודים וערבים למעסיקים - הערבים לא קיבלו זימון לראיון עבודה. הסיבה היא דעה קדומה, שהערבי פחות טוב מהיהודי או שהערבי בחברה יהודית עלול לא להתקבל בחיבוק ותיווצר בעיה. מעסיקים מעדיפים את המועמדים היהודים. ואני אומר לידידיי המעסיקים אתם מפסידים, אתם מחמיצים. אם יש לכם דרך לעזור לסגירת פערים אתם חייבים לתת שיוויון הזדמנויות למועמד הערבי. מיעוט מופלה מסכן את הרוב. אם חשוב לכם הרוב תדאגו שהמיעוט לא יהיה מופלה", אמר לאוטמן.

"עד היום לא מצאתי שינוי מהותי ביחס של המדינה לערבים"

ראש עיריית נצרת, ראמז ג'ראסי, אמר בכנס כי "לדעתי לא צריך להיות משרד לעינייני ערבים או מיעוטים. אנחנו צריכים רק נכונות לשותפות אמת ולשינוי מדיניות. אבל בכל זאת, אני מציע שיעוצב מסמך מדיניות של הממשלה לגבי היחס ההדדי בינה לבין אזרחיה הערבים. המסמך צריך להיות מעשי, אמיתי ולחולל שינוי. עד היום לא מצאתי שינוי מהותי ביחס של המדינה לערבים. הדבר השני הוא לעשות סקר צרכים מקיף שבעקבותיו תותווה תוכנית יסודית לסגירת פערים עם מקורות תקציבים ומוגבלת בזמן. אם שני הדברים יקרו הרי שמילאת את היעד העיקרי שלך".

לדברי ג'ראסי, בעבר היתה תוכנית של 4 מיליארד שקל לסיוע למגזר הערבי. "האם התוכנית הובילה לשינוי? לא. היום עשו תוכנית להזרים 80 מיליון שקל למגזר ושוב הציבו את העגלה לפני הסוסים. נקבע סכום ואז הוטל על הרשות להוביל את היישום. באים ל-13 ישובים ומתחילים לבנות תוכניות. אני בטוח שזו לא הדרך הנכונה. ובכל זאת אני אומר כל תוספת טובה וחשובה - אך רחוקה מלהיות מספקת. יש צורך במקביל לעשות את הדברים שציינתי. אני לא בטוח שמשרדים לא יעשו תרגילים ויקצצו תקציבים אחרים על חשבון המענק הזה".

בעניין עבודת הנשים אמר ג'ראסי כי "תמיד אמרו שיש פה עניין תרבותי אבל למרבה הפלא בעולם הערבי הנשים עובדות. כנראה שזו לא הבעיה העיקרית".

לטענתו, נושא נוסף שלא דורש תקציבים הוא תעסוקה במגזר הציבורי, משרדי ממשלה וחברות ציבוריות שאחוז המועסקים הערבים נמוך ביותר והם לא נמצאים במוקדי קבלת ההחלטות, מנכ"לים וסמנכ"לים - והרי שם נקבעת המדיניות. "אם הם לא יגיעו לעמדות האלה לא יהיה שינוי מהותי ועמוק".

יש פוטנציאל שמתממש ביזמויות ועסקים קטנים"

קובי הבר, ראש חטיבת לכספים וכלכלה בבנק לאומי, ציין כי "הצמיחה של השנים הקרובות תושפע בעיקר מהעולם, אבל כשמסתכלים קדימה השינוי יבוא מבפנים. אנחנו נמצאים בפני צומת - שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל לא יכול להישאר במקום. המשקולת תהיה כבדה מידי על מדינת תל אביב".

הבר הוסיף כי מנוע הצמיחה בקרב החרדים והערבים משמעותי יותר מהיי-טק הישראלי. זו ההזדמנות הכי טובה שיש לנו והיא תלויה רק בנו".

"עכשיו כשאני בסקטור הפרטי ונחשף לנושא הזה יותר - ההזדמנות היא מצויינת. אם משווים את כוח האדם במגזר הערבי לוכח האדם הרגיל במיינסטרים - לא רואים הבדלים. עם זאת, לא פשוט ולא טריוויאלי להתגבר על החסמים. לדוגמה, אצלנו במשאבי אנוש, מבחני המיון שעושים לכלל העובדים לא מתאימים לכל האוכלוסיה באותה מידה, לא לערבים ולא לחרדים".

"אם נרצה לראות יותר אוכלוסיות משולבות בעבודה אנחנו, הרוב בסקטור הפרטי, נצטרך להסתכל על הדברים הקטנים האלה ולאו דווקא על תוכניות הממשלה. התאמה של מבחני המיון כדי שאקדמאים ערבים יוכלו להתלב בתעסוקה - היא המשימה שלנו".

"כשמנתחים את הצד הכלכלי במגזר הערבי רואים התעוררות בשנים האחרונות. יש פוטנציאל שמתממש ביזמויות, בעסקים קטנים ובדיוק לשם צריך לכוון את המאמץ. זה לא קל, יש המון רגישויות. אנחנו מדברים פה במילים עדינות אבל זה לא פשוט. כולנו מסתכלים על הצד האופטימי. אם לא נעשה את השינוי במגזר החרדי והערבי - לא נוכל להגדיל את התוצר לנפש".

"סגירת בתי הספר המקצועיים בישראל היה דבר נורא"

סטף ורטהיימר אמר בכנס כי "אנחנו רוצים שכולם ילמדו באוניברסיטה - שם מלמדים להיות עוינים ליצירה. בעל מקצוע הוא לא פחות שווה ממהנדס. זה לא שלא צריך ללמוד אבל יש הבדל בין לדעת ללעשות. סגרנו את בתי הספר המקצועיים בישראל ובעיני זה דבר נוראי - אני קורה לממשלה לבדוק את האסון הזה. ורטהיימר פנה לאוניברסיטאות לבדוק איזה אחוז של האנשים שהם מלמדים מוצאים אח"כ עבודה ויכולים לתרום. "אחרי ששני הדברים האלה יתוקנו - מצבנו ישתפר. לפני עשור ניסינו לבנות את גן התעשייה בנצרת - דבר שלקח 10 שנים", אמר היזם המצליח.

שורש הבעיה - אפליה תעסוקתית

פרופ' ערן ישיב מאוניברסיטת תל אביב התייחס לאפליה בשוק העבודה: "קיימת אפליה תעסוקתית - זה שורש העניין. צריך לחול שינוי בסיסי בגישה של המשק ושל הכלכלנים במשק. בלי שינוי גישה לא יהיה פה כלום. חברת אינטל נותנת דוגמה למה כן אפשר לעשות עם גישה אחרת. יש באינטל לא מעט ערבים ומהנדסים - החברה לא מצהירה על מדיניות של אפליה מתקנת אבל מפעילה מדיניות מעודדת תעסוקה".

"למשל, הם יוצאים ליישובים ערבים עם עובדי החברה, מפיצים פרסום בתקשורת ערבית - עושים עידוד אקטיבי של העסקת ערבים - זה 180 מעלות יותר ממה שעושה רוב המשק הישראלי ואינטל היא דוגמא שאם רוצים יכולים. זה קשור לחוסר הנכונות הפוליטית. הההממשלה האחרונה שעשתה עבודה רצינית זו ממשלת רבין".

לכל נושא במדינה קשה לשנות סדר עדיפויות בתקציב - גם לנושאים יותר קרובים לליבותיהם של הרוב - זה תהליך קשיח רווי שיקולים פוליטיים. קשה להאמין שימצאו סכומים גדולים במיוחד לנושא הזה - אם לא ישתנה משהו יסודי בשיטת הממשל לא - יוזרמו תקציבים גדולים לנושא".

"מודעות יכולה מאוד לשפר את המצב. כשזרים אומרים לנו לשים לב לדברים אנחנו מקשיבים - אז ה-OECD יצא עם דו"ח מצויין, אובמה התחיל להתעניין בערביי ישראל - מודעות היא סופר חשובה".

"לגבי הגברים הערבים - הם מרוכזים בצורה שאין לה אח ורע בענפים בודדים - בעיקר חקלאות ותעשייה. הם פורשים מוקדם, בגיל 40 ומשהו כי זו עבודה פיזית קשה. הפיריון בעבודה נמוך והשכר נמוך. לילדים שלהם זה יוצר תמריץ שלילי להשכלה - הילדים לא רואים אופק תעסוקתי מזהיר. בן של בנאי לא חושב שהוא יהיה בנקאי מצליח בדור הבא. איך עושים את זה? דרושה השקעה בחינוך ובהשכלה".

"הנשים הערביות בישראל משתתפות בצורה מעטה בשוק העבודה וזה מאפיין אוכלוסיות ערביות נוספות בעולם - זה מצביע על השפעה תרבותית".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker