המרכז לפינוקים אקדמיים: שכר גבוה לבני משפחתו של מייסד מל"א, אבי ביתן - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המרכז לפינוקים אקדמיים: שכר גבוה לבני משפחתו של מייסד מל"א, אבי ביתן

בין מקבלי השכר הגבוה במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה ניתן למצוא את בנו ואחיו של המייסד, וכן את המנכ"ל והסמנכ"ל, שהיו בעלי קשרים עסקיים עמו ■ המל"ג: המכללה משעבדת לבנקים צ'קים של סטודנטים ששילמו שכר לימוד מראש ובכך מטילה עליהם "סיכון בלתי־סביר"

12תגובות
המרכז ללימודים אקדמיים
עופר וקנין

אחד מסימני ההיכר של המכללות הפרטיות הלא מתוקצבות בישראל הוא השכר הגבוה מאוד של בכיריהן — שלא פעם מעלה את חמתו של רשם העמותות, הדורש הפחתה דרמטית. בין מקבלי השכר הגבוה ברוב המכללות אפשר למצוא אנשי מנהלה, אך לרוב אלה הם אנשי אקדמיה, רובם פרופסורים.

במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה (מל"א) המצב שונה. המרצים כלל אינם נכנסים לצמרת רשימת מקבלי השכר הגבוה — בעוד מיליוני שקלים בכל שנה זורמים לאנשי מנהלה, כדוגמת מי שהחזיקו בתפקידי סמנכ"ל השיווק, סמנכ"ל הנכסים, סמנכ"ל הכספים או המנכ"ל. במקרה של המכללה הזאת, כולם הם בעלי קרבה מובהקת לאדם שייסד את מל"א — אבי ביתן.

מל"א היא מכללה אקדמית פרטית אך מפוקחת על ידי המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), שבה לומדים כיום כ–4,000 סטודנטים. זהו מוסד צעיר יחסית, אך בעל היסטוריה ארוכה. מל"א מהווה המשך ישיר לשלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל, שהוקמה באמצע שנות ה–90 על ידי היזם ביתן. במשך 13 השנים שבהן פעלה השלוחה ונוהלה על ידי החברה הפרטית של ביתן, ש.א.א רשת מכללות, היא העניקה תארים ראשונים ושניים מוכרים ליותר מ–20 אלף סטודנטים, ששילמו שכר לימוד כפול ויותר מזה שביקשו המוסדות המתוקצבים. בין הבוגרים שמות מוכרים רבים כמו השרה לשעבר פאינה קירשנבאום ומפכ"ל המשטרה לשעבר דודי כהן.

מקורבים שהתקבלו לתפקידים ללא מכרז

שיאני השכר

ב–2005 ביקש ביתן כי השלוחה תיהפך למוסד אקדמי ישראלי העומד בזכות עצמו. אחרי תהליך ארוך, המל"ג נתנה אישור הפעלה זמני למל"א, המתחדשה מאז אחת לפרק זמן קבוע. הלימודים במכללה התחילו בפברואר 2008. רוב בעלי התפקידים הבכירים, שהם גם מקבלי השכר הגבוה במוסד, התקבלו בירושה משלוחת דרבי, ולחלקם הגדול קשר ליזם: אחיו, גיל ביתן, הוא מנהל הנכסים במל"א. בנו, יואב ביתן, הוא איש השיווק של המכללה. שותפו העסקי מאיר וידל היה עד לאחרונה סמנכ"ל הכספים במל"א. גיל רשף, ששימש מנכ"ל מל"א במשך שנים, הקים עם ביתן מכללה נוספת — המרכז האקדמי כרמל בחיפה, שבו שימש וידל גם כאחראי על התקציב ויועץ לדירקטוריון. כולם קיבלו את התפקידים ללא מכרז.

אבי ביתן המשיך לנהל את המכללה לפחות עד סוף 2014 — כפי שעולה מהחלטת המל"ג מספטמבר באותה שנה. אז האריכה המל"ג את ההכרה הזמנית במל"א תוך הצבת תנאים שונים, ובהם "הבטחת אי־מעורבותו של ביתן בהחלטות לגבי פעילותו השוטפת של המוסד, ובכלל זה הפסקת השתתפותו הקבועה בישיבות הדירקטוריון של המוסד", ביטול זכויות החתימה של ביתן, וכן "הקטנת יתרת החוב לחברת ש.א.א" — החברה שבראשה עומד ביתן. מתברר שביתן נתן הלוואה למל"א, שעדיין לא הוחזרה במלואה — גם לא בזמן שחלף מאז החלטת המל"ג ב–2014. ההלוואה הזאת משאירה אותו במעמד בעלים ופוגעת בעצמאות הפיננסית של מל"א, עצמאות שדורשת המל"ג כדי שהמוסד ייהפך למוסד אקדמי ציבורי לכל דבר.

שיאני השכר: הבן, האח, והשותפים העסקיים

ברשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה במל"א ב–2009–2016 חוזרים ועולים בכל שנה שמותיהם של בני המשפחה והשותפים העסקיים של ביתן, כולם בתפקידי מנהלה. תופעה מעניינת נוספת העולה מן הדו"חות היא נדנדה בשכר: בכירים מסוימים מקבלים שכר כלשהו בשנה אחת, ושכר כפול בשנה אחרת. במל"א נשאלו על כך, אך התקשו להסביר זאת.

מאיר וידל
רוני שיצר ג'יני

בימים אלה פועל מל"א ללא מנכ"ל או סמנכ"ל כספים. גם הנשיא, פרופ' דוד מרון, חדש בתפקיד — ומחזיק בו שלושה חודשים בלבד.

שיאן השכר, ומי שהרוויח במכללה במהלך שבע שנים כ–7.5 מיליון שקל, הוא סמנכ"ל הכספים עד נובמבר האחרון, וידל. הקשר העסקי בין וידל לביתן מודגש היטב בהחלטת מל"ג מספטמבר 2014, הדורשת גם "הפסקת הקשר של סמנכ"ל הכספים מאיר וידל עם חברת ש.א.א וביטול זכויות החתימה שלו לביצוע פעולות בשם חברה זו".

ב–2009 היה שכרו של סמנכ"ל הכספים 566 אלף שקל (בכל המקרים מדובר בשכר שנתי ברוטו). ב–2010 הוא כבר טיפס ל–1.13 מיליון שקל. ב–2011–2012 ניכרת ירידה אצל כל מקבלי השכר הגבוה, אך הוא עדיין מרשים: וידל השתכר 860 אלף שקל ב–2011; שנה לאחר מכן 655 אלף שקל; ב–2013 השכר קפץ בחזרה ל–886 אלף; ו–894 אלף ב–2014. ב–2015 וידל השתכר לא פחות מ–1.6 מיליון שקל, שכר שאף עלה ב–2016, אז שימש גם בתפקיד מנכ"ל לאחר עזיבתו של גיל רשף, ל–2 מיליון שקל, שחולקו בין 917 אלף שקל בשכר ועוד למעלה ממיליון שקל עבור "תשלומים אחרים והתחייבויות תשלום — בכלל זה הלוואות סכומי כסף או שוויי כסף, תנאי פרישה וכל הטבה אחרת".

בנובמבר 2017 עזב וידל את מל"א, כך שלא ברור עוד כיצד ייראה שכרו ל–2017. הנשיא מרון סירב להסביר מדוע עזב וידל, אך אמר כי מדובר בהחלטה של הדירקטוריון.

וידל אינו היחיד שזכה בשכר גבוה, ואצל כל שיאני השכר שנת השיא היתה 2015 — באופן אירוני, שנה לאחר אותה החלטת מל"ג שהוזכרה קודם שקבעה "הסדרת נושא השכר לבעלי קשר עסקי או משפחתי עם היזם אבי ביתן, להנחת דעת מל"ג/ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב) ובשים לב לאיסור חלוקת רווחים בחברה לתועלת הציבור". חלוקת רווחים בחברה לתועלת הציבור (חל"צ) אסורה על פי החוק — זה מה שמבדיל אותה מחברה עסקית רגילה — אבל היא יכולה להיעשות בעקיפין באמצעות הענקת שכר גבוה והטבות נוספות לבעלי המניות ומקורביהם. שכר גבוה כזה נמצא גם בדו"חות של רשם העמותות על הקריה האקדמית אונו והמרכז האקדמי פרס ברחובות, שם נאלצו המייסדים ובעלי המניות להפחית מאוד משכרם. במל"א קרה בדיוק ההפך: השכר זינק. כאמור, במל"א מתקשים להסביר את הנושא.

אבי ביתן
מתוך עמוד הפייסבו

שכרו של המנכ"ל רשף, מי שיזם יחד עם ביתן את הקמתו של המרכז האקדמי כרמל בחיפה, היה ב–2014 רק 507 אלף שקל. שנה לאחר מכן הוא זינק ל–1.06 מיליון שקל, לא כולל תוספת של עוד 470 אלף שקל תחת סעיף "תשלומים אחרים". שכר 2016 של רשף רשום בסעיף "מנכ"ל לשעבר". מדובר בסכום של 667 אלף שקל ועוד 1.2 מיליון שקל בתשלומים אחרים.

הבן והאח של המייסד ביתן אינם מקופחים. ב–2010 היה שכרו של האח, גיל ביתן, מנהל הלוגיסטיקה/נכסים/תפעול (בכל שנה תפקידו נרשם אחרת בדו"חות) 726 אלף שקל. ב–2015 הוא זינק ל–891 אלף שקל. בסך הכל קיבל האח יותר מ–3.5 מיליון שקל בשש שנים.

הבן, יואב ביתן, סמנכ"ל השיווק, לא הופיע עד 2012 ברשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה אך ב–2013 היה שכרו כבר 758 אלף שקל, והשכר עלה רק במעט בשנה לאחר מכן. 2015 היא שנת השיא גם עבורו: 1.3 מיליון שקל ברוטו בשנה. בסך הכל קיבל הבן יותר מ–4 מיליון שקל רק בשנים שבהן הופיע ברשימת מקבלי השכר הגבוה. לא ברור אילו סכומים קיבל בשנים אחרות. בניגוד לרשף ולוידל, שעזבו את מל"א, הבן והאח ממשיכים לעבוד במל"א גם כיום.

במרכז האקדמי כרמל, שאף הוא הוקם על ידי ביתן ומקורביו לקחו חלק בניהולו השוטף, נצפית אותה תופעה: אם ב–2014 עלות השכר של הנשיא דאז היתה 600 אלף שקל, ב–2015 הוא היה כבר 763 אלף שקל. דקאן בית הספר למשפטים ב–2014 השתכר 420 אלף שקל, אך שנה לאחר מכן שכרו עלה כבר ל–547 אלף שקל — וכן הלאה. ההעלאה הזאת מעניינת במיוחד על רקע דרישה נוספת שעולה מאותה החלטה של המל"ג מספטמבר 2014 הכוללת "הפסקת מעורבות בעלי התפקידים במרכז ללימודים האקדמיים באור יהודה בניהול של המרכז האקדמי כרמל". דינו של המרכז האקדמי כרמל להיסגר נחרץ לפני כמה חודשים, כשהוחלט כי יאבד את עצמאותו ויועבר לידיה של הקריה האקדמית אונו.

נשיא המכללה קיבל שכר דרך חברה פרטית

נשיא מוסד אקדמי הוא הגורם החשוב ביותר במוסד, בין אם הוא פרטי או מתוקצב. רצוי שיהיה זה אדם בעל שם בתחום האקדמי. כשמדובר במכללות פרטיות בישראל הוא נמצא תמיד ברשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה, אך במקרה של מל"א לא מדובר תמיד באיש אקדמיה, וגם התשלום נעשה במודל שונה.

בולק גולדמן
אי־פי

ב–2010 היה שכר הנשיא, כפי שהוא מופיע ברשימת מקבלי השכר הגבוה, 1.4 מיליון שקל בשנה. לדברי מרון, המכהן כנשיא המוסד מהקיץ האחרון, לאחר חצי שנה שבה כיהן כרקטור, מדובר בשכר של שני נשיאים. "הנשיא עד 2009 היה פרופ' דב גולדברגר, והשכר המופיע ב–2010 הוא שכרו של גולדברגר, שסיים את תפקידו כנשיא, ועמד בשנה זו על 606 אלף שקל", אומר מרון. "בשנה זו במקביל מונה פרופ' בולק גולדמן לנשיא, אך מכיוון שלפרופ' גולדברגר היתה זכות להודעה מוקדמת ושכרו שולם לאורך 2010, מדובר בשכר עבור שניהם".

באופן תמוה נעלם שכרו של גולדמן מרשימת מקבלי השכר הגבוה ל–2011–2014. הוא שב ומופיע ב–2015 תחת סעיף "תשלומים אחרים" בסך כמיליון שקל, וב–2016, אז הוא עדיין רשום כנשיא (בתפקיד עד אוגוסט 2016), עוד יותר ממיליון שקל ב"תשלומים נוספים". ההסבר, לפי מרון: "פרופ' בולק גולדמן, בשנות נשיאותו, קיבל את שכרו באמצעות חברה בבעלותו ולכן אינו מדווח ברשימת מקבלי השכר במל"א. שכרו הוא זה המופיע ברשימות, ועלותו כמיליון שקל בשנה כולל מע"מ".

לפי החלטת המל"ג מאוגוסט 2017, נדרש המוסד להפסיק לשלם לנשיא כנגד חשבונית. בהחלטה נקבע: "המוסד קונה כיום שירותים מחברת ר.ב־נ.ע, שהיא חברה באחזקה ובשליטה של פרופ' גולדמן ורעייתו. תשלום לנשיא המוסד כנגד חשבונית מעלה סיכון של המוסד בהתייחס לתביעות עתידיות לעניין זכויות סוציאליות, מס בריאות, ביטוח לאומי וכדומה. על המוסד להעסיק את הנשיא כעובד בשכר ולא באמצעות רכישת שירותים".

תשלום לבכירים במכללות פרטיות שאינו נעשה כמשכורת רגילה, אלא כתשלום כנגד חשבונית שהם מוציאים מהחברה פרטית שהקימו (שמשמשת בדרך כלל חברת ארנק) אינו ייחודי למקרה של גולדמן. בדו"ח העומק שהכין רשם העמותות על הקריה האקדמית אונו, צוין כי שכרם של הפרופסורים זוהר גושן וירון זליכה הועבר, בשנים מסוימות, לחברות שברשותם. גם לפי דו"חות המרכז האקדמי כרמל, ב–2015 שולמו 1.2 מיליון שקל לדקאן בית הספר לחשבונאות כנגד חשבונית שהוציא למרכז.

גולדמן הוא אמנם פרופסור, אך מעולם לא מילא תפקיד אקדמי, כדוגמת דקאן או רקטור. הוא רופא, והתפרסם מכיוון שהיה רופאו של דוד בן־גוריון, ואחר כך גם של אריאל שרון. גולדמן טען בשיחה עם TheMarker כי ניהל את בית החולים תל השומר וכי "בין שני המוסדות יש קווים משותפים רבים". יצוין כי במל"א לא לומדים רפואה. גולדמן סירב להגיב בנושא שכרו וטען כי זהו עניינו הפרטי. את גולדמן החליף לזמן קצר פרופ' דוד חן, שנכנס לתפקיד הנשיא בספטמבר 2016 ועזב לבקשתו, ומאז אוגוסט 2017 ממלא מרון את התפקיד.

מל"א: "נערוך מכרזים לכל נותני השירות"

מרון מסר בתגובה: "שכרם של עובדי המינהל במל"א נגזר משכרם בעבר הרחוק בעת היותם עובדי שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל, שנהפכה למוסד ישראלי להשכלה גבוהה תוך ניוד עובדיה אל המרכז, לרבות כל תנאי העסקתם כפי שהוסדרו עם רשויות המס. שכרם זהה לשכר שניתן להם בהיותם עובדי שלוחת דרבי, ותנאי העסקתם לא נפגעו. מדובר בלמעלה ממאה עובדים שהועסקו בשלוחת דרבי והועברו למל"א. שכר הסגל האקדמי הינו כפי שסוכם עם כל אחד מהם ועונה על בקשתם לשכר.

"באשר למייסד ביתן — אחיו גיל ביתן מועסק במוסד כ'מועבר' משלוחת דרבי בישראל, שבה כיהן כמנכ"ל. שכרו נשאר כפי שהיה בשלוחה, ותנאי העסקתו לא נפגעו. יואב ביתן, בנו של אבי ביתן, הוא סמנכ"ל השיווק של המוסד וממונה על הפיתוח העסקי. גם הוא עבר למל"א משלוחת דרבי בישראל, ושכרו נקבע על ידי הנהלת המוסד בהמלצת המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים".

מרון הוסיף כי "רו"ח מאיר וידל אינו מקורבו של ביתן אלא כיהן כסמנכ"ל הכספים עד 2016 וממלא מקום המנכ"ל מאוגוסט 2016 ועד אוגוסט 2017. שכר הבכירים במכללה אינו נובע מבונוסים, ומלכתחילה נקבע ששכרם אינו מזכה אותם בכל תגמול נוסף. באשר לנושא קבלת תפקיד במכרז במוסד, הרי שאף על פי שעל המוסד לא חלה חובת מכרזים, בכוונתי ובכוונת המוסד, החל משנה זו, ובפיקוח הדירקטוריון, לערוך מכרזים לכל נותני השירות במוסד. באשר לעובדים — מנהלים וחברי סגל אקדמי — קיימת ועדת משאבי אנוש בדירקטוריון שמנהלת החל מכניסתי לתפקידי בדיקה על דרך של ראיון מועמדים וקבלתם על בסיס החלטת ממונה בכל תחום".

מל"ג: "אין לשעבד שכר לימוד לבנקים"

מל"ג אימצה בישיבתה ב–8 באוגוסט 2017 את החלטת ות"ת מ–26 ביולי באותה שנה, שקבעה כי דו"ח המפרט מעקב ארוך שנים אחר הליקויים במל"א מעלה כי "עדיין נותרו ליקויים מהותיים ובכללם התנהלות הדירקטוריון, שעדיין אינו מתנהל באופן עצמאי ובמנותק מהיזם, ובנושא מעורבות היזם בניהול המוסד שעדיין משמש כיועץ למוסד תוך חשש לניגוד עניינים. מעבר לכך, מטרידה העובדה כי לאורך כל הדרך, לצד ליקויים שתוקנו, התגלו שוב ושוב ליקויים חדשים, המעלים סימני שאלה בדבר התנהלות המוסד ואמינות דיווחיו, והיכולת של ות"ת ומל"ג להסתמך על הצהרותיו והתחייבויותיו לעתיד".

מל"ג האריכה את אישור ההפעלה של המוסד עד ספטמבר 2019 בתנאים שונים, ובהם ניתוק מלא של הקשר עם אבי ביתן, בהיותו ערב להלוואה שנטל המוסד, והשלמת הרכב המוסדות המנהלים והתאמתו להנחיות מל"ג.

עוד נכתב בדו"ח כי "בדו"חות הכספיים של המוסד מצוין כי צ'קים והוראות קבע עתידיים משועבדים לטובת התחייבות המוסד לבנקים. כמו כן, ישנם סטודנטים המשלמים את מלוא שכר הלימוד מראש בצ'קים הנשמרים בכספת המוסד. שני אלה עלולים להעמיד את הסטודנטים בסיכון בלתי־סביר. על כן, אין מקום לאפשר לתלמידים תשלום מראש של שכר הלימוד לכל התואר, ואין מקום לשעבד את התשלומים העתידיים של הסטודנטים".

בנוסף נקבע כי "גובה הריבית שנקבע להלוואה שנותן היזם למוסד אינו סביר בתנאים הקיימים. ות"ת דורשת לכל הפחות לקבל מהמוסד הצעות למיחזור ההלוואה משלושה בנקים. הצוות המקצועי ינחה את המוסד לגבי אופן ומתכונת קבלת ההצעות. ות"ת מבקשת לקבל אסמכתא מהבנק על זהות מורשי החתימה בחברת ש.א.א באופן שיאפשר להבטיח את התחייבות המוסד בנושא".

הלימודים דומים - שכר הלימוד גבוה פי שלושה

אחד הנושאים על שולחנו של הנשיא הטרי במל"א הוא זעמם של הסטודנטים בתוכנית לפסיכולוגיה התפתחותית לתואר שני.

לדברי שמונת הסטודנטים שהתחילו ללמוד בשנת הלימודים הנוכחית, התוכנית עולה 40 אלף שקל בשנה, אך חמישה מתוך שבעת הקורסים השנתיים נלמדים יחד עם כ–15 הסטודנטים בתוכנית לפסיכולוגיה חינוכית, המשלמים רק 13 אלף שקל בשנה.

יתרה מזאת, מי שהתחיל את התואר השני בפסיכולוגיה חינוכית בשנה שעברה שילם גם הוא 40 אלף שקל, בעוד הסטודנטים שהתחילו את לימודים השנה משלמשים כשליש מכך. הסטודנטים הממורמרים אינם מבינים מדוע דורשים מהם סכומים כה גדולים.

נשיא המכללה, פרופ' דוד מרון, מסביר כי "שכר הלימוד נקבע על ידי הנהלת המוסד מתוך מטרה לעודד פתיחת תוכנית חדשה בפסיכולוגיה חינוכית". הוא מקווה כי יוכל לספק מלגות גם לסטודנטים בפסיכולוגיה התפתחותית. הסטודנטים אינם מקבלים את התשובה, ושוקלים את צעדיהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#