לקראת דיוני התקציב: "להעביר שני מיליארד שקל לאוכלוסייה הערבית" - קריירה - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לקראת דיוני התקציב: "להעביר שני מיליארד שקל לאוכלוסייה הערבית"

במסמך שהפנה המרכז לשרים ולחברי הכנסת, מפורטים צורכי החברה הערבית אל מול תוכנית 922 - שאמורה היתה לסגור פערים שנוצרו במהלך עשרות שנים

3תגובות
אום אל פחם, השבוע. "אין קרקעות מתוכננות וזמינות לבנייה במגזר"
אייל טואג

לקראת ההצבעה על תקציב המדינה ל-2019 יצא השבוע מרכז מוסאוא - ארגון זכויות א-מפלגתי מרכזי בחברה הערבית - בפנייה לשרים ולחברי הכנסת. הפנייה כוללת מסמך המפרט את התוספות התקציביות הנדרשות לסגירת הפערים בחברה הערבית, בסכום כולל של כשני מיליארד שקל.

"החברה הערבית סבלה במשך שנים רבות מאפליה מערכתית בהשקעות מתקציב המדינה, כך שנוצרו פערים כמעט בכל תחומי החיים. תחלואה גבוהה, נשירה ממערכת החינוך, תמותת תינוקות, שיעורי עוני גבוהים, אבטלה ובמיוחד אבטלת נשים ערביות", נכתב במסמך. "כל הגורמים המקצועיים בישראל ובעולם, לרבות OECD, המליצו על שינויים משמעותיים בסדרי העדיפויות, כדי להביא לשילוב האוכלוסייה הערבית בכלכלת המדינה".

ההמלצות הכלולות במסמך מפורטות, ומחולקות בהתאם לנושאים שבסמכות משרדי הממשלה השונים. ממשרד הכלכלה למשל, מתבקשת הקצאה של 350 מיליון שקל להקמת אזורי תעשייה, תעסוקה וסילוק מטרדים. "כל המכרזים להקצאת קרקעות לשטחי תעשייה ביישובים הערביים נוצלו, ונותרו עסקים רבים ללא הקצאה", כותבים במוסאוא.  "בסכנין, כדוגמה, נותרו עשרות עסקים ללא אפשרות להרחיב את שטחי התעשייה והתעסוקה".

משרד הכלכלה אף מתבקש להקצות 200 מיליון שקל לעידוד תעסוקת נשים וצעירים. "11 אלף נשים בוגרות המוסדות להכשרת מורים ממתינות לשיבוץ. כמובן ששיעורי אבטלת הנשים הלא אקדמיות גבוה עוד יותר. תקציב ההסבות המקצועיות ועידוד תעסוקה אינו מתאים לשילוב נשים ערביות בתעסוקה הולמת", מפרט המסמך. "בנוסף יש לתקצב הכשרות מקצועיות לצעירים שיוצאים לעבודה בגיל צעיר. צעירים רבים העובדים ללא הכשרה מתאימה במקצועות מסוכנים נפגעים, נהרגים, או נפצעים וסובלים מנכויות", נכתב.

ממשרד החינוך מבקש המרכז 300 מיליון שקל לסגירת הפערים בשעות הוראה לתלמידים. "הוקצו בעבר 1.2 מיליארד שקל, מתוכם התקבלו עד היום רק 350 מיליון שקל", מפרט המסמך. בנוסף נטען כי "הממשלה קיבלה החלטה לתקצב בינוי של 17 אלף כיתות ברחבי הארץ. לצערנו חלקם של היישובים הערבים ביישום החלטה זו לא ברור, וכנראה קטן... אנו מבקשים להקים צוות הסרת חסמים לבינוי כיתות לימוד ביישובים הערביים".

בית ספר בג'אסר א־זרקה. 750 מיליון שקל לבינוי של מוסדות ציבור
אמיל סלמן

משרד הרווחה מתבקש להקצות 200 מיליון שקל להקמת מעונות יום. "כ-30 יישובים ערביים סיימו את הליך התכנון למעונות יום", נכתב במסמך, "לצערנו, ובגלל מחסור בתקציב, רק 11 מעונות יום תוקצבו ב-2017 בסכום כולל של כ-75 מיליון שקל. אנו מבקשים לתקצב באופן מיידי את הקמת מעונות היום המתוכננים בסכום כולל של כ-200 מיליון שקל". משרד הרווחה אף מתבקש להקצות 200 מיליון שקל למלחמה בעוני, באמצעות הרחבת שירותי הרווחה בחברה הערבית - שמחציתה נמצא מתחת לקו העוני - הוספת עובדים סוציאליים והרחבת תוכניות קיימות למלחמה בעוני.

ממשרד התיירות מבקש המרכז להקצות 200 מיליון שקל לבניית תשתית תיירותית ביישובים הערביים. "התיירות המקומית הנכנסת ליישובים הערביים, כמו נצרת, פסוטה וכפר כנא, ולשכונות הערביות כמו ואדי ניסנס והמושבה הגרמנית בחיפה, מחייבות הרחבת השקעות. תחום זה מהווה מקור הכנסה למשקיעים, תעסוקה לעובדים ועובדות והכנסה מארנונה לרשויות המקומיות", נכתב במסמך. במקביל מתבקש משרד החקלאות להשקיע 100 מיליון שקל בחקלאות ביישובים הערביים. "המשרד מתנהל מאז ומתמיד כמשרד לחקלאות יהודית", קובע המסמך, "תקציבו עולה על מיליארד שקל, ומתוכם לא מושקעים תקציבים בפיתוח החקלאות ביישובים הערביים".

אף כי בעבר הוקצו מאות מיליוני שקלים להשוואת מצב התחבורה הציבורית ותשתיות התחבורה ביישובים הערביים, טוען המרכז כי נדרשים לפחות עוד חצי מיליארד שקלים לנושא, "שירותי התחבורה ההמונית כיום לא נותנים מענה הולם ליישובים ערביים גדולים. יש לחבר את הרכבת למטרפולינים של נצרת, אזור סכנין- עראבה, אזור טייבה-טירה ואזור אום אלפחם- ואדי עארה".

חצי מיליארד שקלים נוספים נדרשים לפתרון מצוקת הדיור. "התקציב הרב שנתי לפתרון מצוקת הדיור ביישובים הערבים הוא 1.4 מיליארד שקל, חצי ממנו אמור לתת מענה למחסור במבני ציבור. סכום זה קטן, ולא מתמודד עם מצוקת התכנון והדיור ביישובים הערביים. ב-16 יישובים מוכנות תוכניות ותמ"ל גדולות, ויהיה צורך בתגבור ההשקעות לפיתוח השכונות כדי להתחיל בשיווק מיידי. לצערינו חסמים רבים מונעים שיווק דירות ברוב היישובים הערבים. סכום זה יושקע בפיתוח שכונות חדשות, ברכישת דיור ציבורי ובשיקום שכונות ותיקות, ברישום ופרצלציה של נכסים. במקביל יש לפעול לביסוס שירותים ליווי פיננסי למשפחות ופרויקטים לדיור".

ממשרד הבריאות נדרשים עוד 200 מיליון שקל לסגירת פערים בבריאות, וכן נדרשים חצי מיליארד שקלים להכרה בכפרים לא מוכרים בנגב ולחיבורם לתשתיות.

המרכז גם מבקש ממשרד הפנים 100 מיליון שקל להיערכות לשעת חירום, ומפרט כי "התקציב הקיים לא מאפשר היערכות מספקת אפילו ליישוב אחד". ממשרד התרבות נדרשים 50 מיליון שקל להשקעה בתרבות הערבית, לעומת 28 מיליון השקלים שהוקצו למטרה זו בתקציב 2018, ומהווים פחות מ-3% מתקציב המשרד. "תקציב של 78 מיליון שקל מהתקציב הכולל של מיליארד שקל של משרד התרבות רחוק מלהעניק שוויון מהותי, אך יוכל להוות תחילת דרך לשיפור היצירה והחוויה של האזרח הערבי", כותב המרכז.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם