"אתה גם פוגע וגם מקבל שכר": האוצר דורש לאפשר הפחתת שכר לנוקטים בעיצומים - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אתה גם פוגע וגם מקבל שכר": האוצר דורש לאפשר הפחתת שכר לנוקטים בעיצומים

הממונה על השכר באוצר ערן יעקב, מבקש מבג"ץ להפוך החלטה של בית הדין הארצי לעבודה - לפיה מעסיק ציבורי הרוצה להפחית משכרו של עובד שנקט עיצומים, זקוק לאישור מבית הדין לעבודה

3תגובות
ערן יעקב. גיל: 50. מצב משפחתי: זוגיות + 2. מגורים: רמת השרון. השכלה: תואר ראשון ושני במשפטים, תואר ראשון בכלכלה. תפקידים קודמים: משנה למנהל רשות המסים
דודו בכר

בפניה לבג"ץ ב-31 בדצמבר, ביקש הממונה על השכר במשרד האוצר להפוך פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה מאוגוסט 2017, בעניין תשלום עבור ימי עיצומים שבהם נקטו עובדים בנמל אשדוד שלוש שנים קודם לכן. פסק הדין כלל קביעות תקדימיות בעניין תשלום לעובדים הנוקטים שביתה חלקית. לטענת המדינה, ההחלטות שבפסק הדין מפרות את האיזונים ההכרחיים במסגרת יחסי עבודה במגזר הציבורי.

באחרונה פסק בית הדין הארצי לעבודה כי המעסיק הציבורי נדרש לפנות לבית הדין טרם תשלום שכר חלקי בעקבות עיצומים של העובדים, ואינו יכול לפעול באופן עצמאי לתשלום שכר חלקי. זאת, גם אם העובדים אינם מבצעים את עבודתם המלאה והסדירה. עוד נקבע כי יש לקיים הידברות עם ארגון העובדים על מנת לנסות להגיע להסכמות בעניין.

במקרה של פנייה לבית הדין, במקום תשלום ברירת המחדל הקבוע בחוק יישוב סכסוכי עבודה, בגובה של 50%  מהשכר הרגיל, יש לדון בגובה השכר הראוי עצמו - הליך שעלול לארוך מספר שנים. חשוב להדגיש כי השאלה שעומדת לדיון אינה תשלום השכר עבור ימי שביתה מלאה, שאותם נהוג בדרך כלל לנקות מהשכר, אלא עבור ימי עיצומים, שלגביהם קשה יותר להחליט כמה שכר ינוכה.

על פי הנהוג כיום, המדינה או המעסיק הציבורי מבצעים מעקב אחר העיצומים והיקפם, ומשלמים לעובדים את השכר הראוי, המשקף למיטב הבנתם את שווי עבודתם במסגרת העיצומים. החלטה זו נתונה למבחן שיפוטי על פי פנייה של עובדים או ארגון יציג לבית הדין לעבודה. הנוהג הזה יצר מצב שבו על אף ברירת המחדל החוקית, ניתן היה לשלם יותר או פחות, כל פעם על פי שיקול הדעת של המעסיק שבחן את מידת הפגיעה. עם זאת, ההחלטות היו לא פעם שרירותיות, ולא התקבלו על ידי ועדי העובדים - שטענו תמיד נגד חיוב ימי העיצומים.

הממונה על השכר טוען שאף כי המנגנון רחוק מלהיות מושלם, הפרקטיקה הזו לפחות איפשרה למעסיק לנהל מדיניות של מקל וגזר: מצד אחד לספק מענה מיידי בזמן אמת בתקופה שבה ננקטו עיצומים - מבלי לגרוע מזכות הגישה לערכאות - ומצד שני להעניש עובדים שפגעו בעבודה השוטפת.

פסק דינו של ביה"ד הארצי קבע, כאמור, כי ההחלטה לגבי השכר הראוי תיעשה רק במסגרת הליך משפטי. בעתירה לבג"ץ, שהוגשה באמצעות עו"ד דורון יפת מהמחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה, הודגשה עמדת האוצר: אמצעי מרכזי להתמודדות עם צעדי שביתה הוא אי-תשלום שכר בעת השביתה, וכן תשלום שכר ראוי (חלקי) בעת שביתה חלקית, כאיזון לזכותם של העובדים לממש את זכות השביתה.

עוד טען האוצר כי בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה לא ניתן משקל לאינטרס הציבורי הרחב, ונקבע מנגנון המסרבל את ההליך הקיים - הקובע תשלום שכר ראוי - באופן שעלול לרוקן אותו מתוכנו, וליצור עיכוב רב בתשלום השכר הראוי לעובדים.

"ישנה חשיבות לכך שבפני המעסיק תעמוד אפשרות מהירה, יעילה ואפקטיבית, לשלם רק את השכר הראוי בגין התקופה שבה ננקטו העיצומים", נכתב בעתירה. "מובן מאליו שאם יותר לעובדים לשבות ולקבל על כך שכר מלא - שאינו מגיע להם, שכן שבתו מעבודה סדירה, הדבר יסיר בלם מרכזי מפני שביתות, ויפר את מאזן הכוחות בין הצדדים.

"במגזר הציבורי הדבר מעורר קושי נוסף, שכן הוא יבוא על חשבון הקופה הציבורית ויקטין את יכולות המעסיקים הציבוריים להוציא לפועל מהלכים חשובים לטובת הציבור. לנוכח פסק דינו של בית הדין הארצי", מסיים הממונה על השכר, "דומה, כי לא נותר כלי אפקטיבי בארגז הכלים של המעסיק בשירות הציבורי, עת עליו להתמודד אל מול העובדים וארגונם היציג במהלך עיצומים".

הפנייה לבג"ץ היא המשך להצהרה שניתנה על ידי ערן יעקב בראיון ל-TheMarker באוקטובר 2017, אז הצהיר כי יילחם בתופעת התשלום עבור ימי שביתה או עיצומים, שעליהם מחליטים העובדים על דעת עצמם. "בישראל מתפארים ש'אין שביתות', אבל יש עיצומים שהם שביתה דה לוקס - גם אני פוגע וגם השכר שלי לא נפגע", אמר אז יעקב.

"בית המשפט אומר לי: תורידו שכר על פי רמת הפגיעה, אבל איך אני יכול לדעת מה פגע ומה לא? איך אני יכול להחליט להוריד 5% מהשכר או 50% על יום של עיצומים? על פי אילו קריטריונים בדיוק? בשנים האחרונות נוצר מצב שבו עיצומים הם השביתה החדשה".

הפתרון, כך טען אז יעקב, הוא "מנגנון כואב, למשל כל יום עיצומים יוריד 25% מהשכר, נקודה. הייתי רוצה יותר מזה - כלי שיאפשר לי סירוב לקבל עיצומים, כיוון שהסדר הנכון הוא או שתשבות, או שתעבוד - על כל המשתמע. אין דבר כזה באמצע".

יעקב הצהיר, כי יפעל בנושא, והוא אינו מהסס להגיש בג"ץ כנגד בית הדין הארצי לעבודה. זאת במטרה למנוע ממעסיקים ציבוריים הפועלים על פי תדריכי הממונה על השכר פגיעה נוספת, שלא תאפשר להם להשתמש באותו מקל – מניעת שכר – על דעת עצמם. אמנם לא נקבע עדיין אותו מנגנון כאוב שהוא מבקש, אבל יעקב גם אינו מוכן למסמס את הנוהג הקיים - שכאמור גם הוא בעייתי - עוד יותר.

הממונה על השכר כבר נחל הצלחה גדולה בביטול פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, כאשר פנה לבג"ץ בנושא זכות השביתה של עובדי חברת החשמל, שנאבקו בזמנו בדרישה להשבת חריגות השכר שהתגלו. יעקב מקווה, מן הסתם, לאותה רמת הצלחה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם