החרדים משכילים יותר, עובדים פחות - ושיעור העוני בשפל - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החרדים משכילים יותר, עובדים פחות - ושיעור העוני בשפל

יותר ויותר חרדים רוכשים השכלה גבוהה, אך מדירים רגליהם משוק העבודה - בין היתר בשל השכר הנמוך, צמצום התמריצים לעובדים והתגמול הגבוה לאברכים ■ שיעור העוני בחברה החרדית ירד ל-45% ב-2016 - שפל של עשור ■ ההכנסה החודשית קטנה ב-35% ביחס למשקי בית שאינם חרדים

15תגובות
גבר חרדי בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים
אמיל סלמן

תמונת המצב העולה משנתון החברה החרדית ל-2017 של מכון ירושלים למחקרי מדיניות והמכון הישראלי לדמוקרטיה שהתפרסם הבוקר (א'), מצביעה על המשך כניסת החרדים למערכת ההשכלה הגבוהה וכן על עלייה בקרב הניגשים לבחינות בגרות. עם זאת, מול מגמה חיובית בתחום החינוך, הרי שדווקא בתחום התעסוקה זה נרשמה עצירה.

מהנתונים בדו"ח, שנערך על ידי החוקרים ד"ר לי כהנר, ד"ר מאיה חושן, ד"ר גלעד מלאך ודפנה שמר, עולה כי השנה הגיע לראשונה מספר החרדים בישראל למיליון והם  מהווים 12% מהאוכלוסייה בישראל. עד 2030 החברה החרדית צפויה להוות 16% מכלל האוכלוסייה, וב-2065 יהוו שליש מהאוכלוסייה הישראלית ו-40% מהאוכלוסייה היהודית. החרדים הם גם אוכלוסייה צעירה - 58% מהחרדים נמצאים בטווח הגילאים 0-19, לעומת 30% באוכלוסייה היהודית הכללית.

נשים חרדיות יולדות פחות בשנים האחרונות: ב-2003 היה ממוצע הילדים לאישה חרדית 7.5, וכיום הוא 6.9, לעומת 2.4 לנשים יהודית לא חרדיות. שיעור הנשואים בקרב האוכלוסייה החרדית הבוגרת, מעל גיל 20, הוא 82% לעומת 63% בקרב שאר האוכלוסייה היהודית. עם זאת, בשנים האחרונות ניכרת עלייה בגיל הנישואין.

במערכת החינוך החרדית לומדים היום כ-300 אלף תלמידים חרדים, המהווים 18% מכלל התלמידים בישראל. עם זאת, קצב הגידול של החינוך החרדי הואט ברבע בין השנים 2013-2016 מ-4.2% בשנה ל-3.2% בשנה.

לעומת זאת, קצב הגידול של החינוך העברי-ממלכתי עלה מ-0.5% בשנה ל-2.3% בשנה. שני הסברים אפשריים לתופעה זו הם הירידה בילודה במגזר החרדי, וכן הירידה במידת האטרקטיביות של בתי הספר החרדיים לקהלים שאינם חרדים באופן מובהק.

היקף הניגשים לבגרות במערכת החינוך החרדית עלה מ-23% ב-2005 ל-33% ב-2015. את הגידול ניתן לזקוף בעיקר לעובדה כי בתוך עשור עלה מספר הבנות החרדיות הניגשות לבגרות מ-31% ל-51% בעוד שבקרב הגברים ניכרה דווקא ירידה מ-16% ב-2009 ל-13% ב-2015.

 תלמידות בסמינר בית יעקב
תומר אפלבאום

מספר התלמידים החרדים הורכשים השכלה גבוהה גדל פי 10 בעשור האחרון מ-1,000 ל-10,800. כיום, לומדים גם כ-1,500 סטודנטים חרדים לתארים מתקדמים. 69% מכלל הסטודנטים החרדים הם נשים ורק 31% הם גברים. עם זאת, 34% מהסטודנטים החרדים לומדים חינוך לעומת 18% באוכלוסייה הכללית. 11% לומדים מקצועות עזר רפואיים לעומת 6% באוכלוסייה הכללית. לעומת זאת, רק 8% מהם לומדים הנדסה לעומת 18% מהאוכלוסייה הכללית.

מספר האברכים תלוי באופן הדוק בישיבת החרדים בממשלה: ב-1999-2012 גדל מספרם של בני הישיבות והאברכים ב-4% מדי שנה, וב-2012-2014, שבהן היו החרדים מחוץ לממשלה, ירד מספרם ב-16% - ככל הנראה כתוצאה משילוב של הורדת גיל הפטור מצה"ל והקיצוץ בתמיכה בישיבות. בהתאם למגמה זו, בשנת 2016 חזר ועלה מספר בני הישיבות והאברכים ב-4%.

הכנסה חודשית קטנה ב-35% ביחס ללא חרדים

ההכנסה החודשית הממוצעת של משק בית חרדי (12,616 שקל בחודש) קטנה בכ-35% מההכנסה הממוצעת של משקי הבית היהודים הלא חרדים. כשמשווים את ההכנסה לנפש, הפער גדל ל-171% (2,168 בקרב חרדים לעומת 5,876 בקרב יהודים לא חרדים), כאשר הסיבה המרכזית לכך היא גודל משק הבית החרדי. רק 65% מההכנסה במשק בית חרדי מבוססת על עבודה לעומת 78% במשקי הבית היהודים הלא חרדים. בהתאם, 24% מההכנסות של החרדים הן מקצבאות ורק אחוז אחד מההכנסה מבוסס על הון, פנסיה וקופות גמל (לעומת 10% בקרב היהודים הלא חרדים).

בשל הכנסותיהם הנמוכות, הוצאת משקי הבית של חרדים למסים היא 1,261 - כשליש בלבד מהוצאות משקי בית לא חרדים.

השכר הממוצע ב-2014-2015

למרות גודל משקי הבית החרדיים, הוצאתם החודשית הכללית נמוכה ב-15% משל משק בית יהודי לא חרדי, והיא מסתכמת ב-13,676 שקל. חלוקת ההוצאות לפי תחומים מראה כי לרוב, התנהלות משק הבית היהודי החרדי והלא חרדי בישראל דומות בכל הקשור להוצאות מזון, דיור, בריאות וחינוך. באשר לתחבורה ותקשורת, בעוד שבמשקי הבית הלא חרדים עומדת הוצאה זו על 21%, בקרב החרדים היא מהווה 12% בלבד. זאת משום שהחרדים מסתמכים יותר על תחבורה ציבורית ולא על רכב פרטי ומשתמשים בשיעורים נמוכים יותר באינטרנט ובכבלים.

ההכנסות משפיעות על שיעור העוני, שירד ב-2016 ל-45% - השיעור הנמוך ביותר זה יותר מעשור. השינוי נובע הן מהמגמה המאפיינת את המגזר החרדי בשנים האחרונות של כניסה למעגלי התעסוקה והן מהעלייה בתמיכות הממשלתיות. בשיאו, ב-2005, שיעור העוני בקרב חרדים היה 58%, לאחר קיצוץ קצבאות הילדים ותשלומי העברה.

בעשור האחרון (2006-2016) נרשמה ירידה בשיעור בעלי הדירות באוכלוסייה החרדית - מ-79% ב-2006 ל-75% ב-2016. זאת, על אף ששיעור זה לא השתנה באוכלוסייה הלא חרדית. מדובר באינדיקציה גם למצוקה כלכלית אך גם לתהליך של שינוי חברתי, המאפשר מגורים בשכירות לזוגות צעירים.

בקרב נשים חרדיות חלה עלייה משמעותית בשיעור מספר מחזיקות הרישיון מ-21% ל-29% (בין 2008 ל-2016), אך רק 41% ממשקי הבית החרדיים מחזיקים ברכב, לעומת 79% באוכלוסייה היהודית הלא חרדית. עם זאת, ב-2003 רק 31% החזיקו ברכב.

מועסקים בקרב בני 25-64

נבלמה העלייה בשיעור התעסוקה, והמשכורות נמוכות 

מאז 2002 זינק מספר החרדים העובדים מ-35% בקרב גברים ו-50% בקרב נשים ל-52% ו-73% בהתאמה. עם זאת, ב-2015 ל-2016 נפסקה העלייה הרציפה שראינו בשנים האחרונות. ניתן לשער כי למדיניות הממשלה הנוכחית, שהקטינה את התמריצים ליציאה לעבודה והגדילה את התמיכה באברכים ובני הישיבות, היה חלק בבלימת המגמה.

גם השכר שונה מאוד: השכר הממוצע של העובדים החרדים נמוך משמעותית מזה של היהודים הלא חרדים, ומגיע ל-6,701 לעומת 10,776 שקל באוכלוסייה הלא חרדית. ההפרש בין שכר הגברים החרדים לגברים היהודים הלא חרדים עומד על 39% לעומת 32% בקרב הנשים. יצוין כי מנתוני הכלכלן הראשי שפורסמו לפני שבועיים, הפער הוא גבוה יותר ועומד על 43%.

מועסקים גברים לפי ענף וקבוצות אוכלוסייה

השכר הנמוך בקרב הגברים נובע בעיקר משכרם השעתי (73% מהממוצע), ואילו בקרב הנשים הפער נובע בעיקר מהעובדה ש-78% מהן עובדות במשרות חלקיות. מגמה משמעותית שזוהתה בשנתון מתייחסת לתחום העיסוק של נשים חרדיות: בעוד שב-2001, 64% מהנשים החרדיות הועסקו בחינוך, כיום רק 42% מהן מועסקות בתחום זה, לעומת 17% מהנשים במגזר היהודי הלא חרדי.

גם בין החרדים העובדים רק 6% נמצאים בעמדות ניהוליות, לעומת 15% באוכלוסייה היהודית הכללית. החרדים גם רואים פחות חשיבות באופק הקידום בעבודה ממקביליהם - 41% לעומת 51%. עם זאת, יותר ממחצית מהחרדים הצעירים בגילאי 20-34 מייחסים חשיבות לאופק הקידום במקום עבודתם. החרדים מתייחסים למקום עבודתם בעיקר כצורך קיומי: 57% מהם הגדירו את השכר כגורם המשמעותי ביותר ברצון להחליף עבודה, לעומת 37% בקרב שאר הציבור היהודי. עם זאת, בעוד ש-77% מהחרדים המבוגרים מייחסים לפרנסה סיבה מרכזית למעבר עבודה, רק 48% מהצעירים סבורים כך.

החרדים מרוצים יותר מהאיזון בין העבודה לבית. 67% הביעו שביעות רצון, לעומת 57% של מקביליהם באוכלוסייה היהודית. 92% מהחרדים מרגישים שיש לעבודתם ערך, 96% מהם מרגישים שמנהליהם מכבדים אותם ו-83% מהם לא נתקלו במשימות המנוגדות לערכי החברה החרדית. באופן מפתיע, 96% מהחרדים אף מדווחים שלא חוו מעולם אפליה במקום העבודה. עם זאת, החרדים מתארים עבודה בסביבה לחוצה יותר משאר האוכלוסייה - 42% מהחרדים בלבד יכולים לצאת להפסקות לעתים קרובות לעומת 61% בציבור הכללי ומיעוט קטן מהם מאוגדים (רק 17% לעומת 33% באוכלוסייה היהודית הכללית).

נתון מעניין נוסף שעולה מהדו"ח הוא שחלה עלייה משמעותית בשימוש באינטרנט בקרב החרדים: מ-28% ב-2009 ל-43% ב-2016. בהקשר זה, נשים חרדיות משתמשות יותר באינטרנט מגברים: 47% לעומת 39%.

מבין החרדים העובדים, רק 20% מגיעים לעבודה במכונית פרטית (לעומת 51% באוכלוסייה הכללית). 25% מהגברים החרדים מגיעים לעבודה בתחבורה ציבורית ו-14% מגיעים ברגל. רק 16% מהנשים החרדיות מגיעות לעבודה במכונית פרטית, לעומת 36% שמגיעות בתחבורה ציבורית, 19% שמגיעות ברגל ו-7% שמגיעות בהסעה מאורגנת על ידי מקום העבודה. מגמה מעניינת, מצביעה על כך שלאורך השנים מתרחקים החרדים ממקומות התעסוקה: בעוד שב-2013 45% מהחרדים עבדו במרחק של עד רבע שעה מביתם, ב-2016 רק 40% מתגוררים במרחק זה. בקרב נשים, ירד שיעור המתגוררות בסמוך לעבודה מ-48% ל-38% בשלוש שנים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם