טיפש מי שלא מרמה את הביטוח הלאומי - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

טיפש מי שלא מרמה את הביטוח הלאומי

הסיכוי להיתפס בגין הונאה הוא אפסי

5תגובות

אסתר דומינסיני, מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי, צוחקת כשהיא אומרת שעוד לא זכור אצלה במוסד נכה שהודיע למוסד על שיפור במצבו, וכי אין לו צורך יותר בקבלת קצבת נכות. עשרות אלפי הנכים המקבלים קצבאות נכות מהביטוח הלאומי הם לעולם מי שמצבם רק מורע עם השנים - גם אם התאונה או המחלה שבגינה הם קיבלו זכאות לנכות אירעה לפני שנים ארוכות.

אין צורך לציין כי נכים רבים סובלים מנכות זמנית בלבד ומצבם משתפר לאין ערוך לאורך השנים. עם זאת, את המדינה הם ככל הנראה לא יטרחו לעדכן בשיפור במצבם וימשיכו לקבל במשך שנים ארוכות קצבה שכלל אינה מגיעה להם. על אף שאותם נכים לא רואים את עצמם באור הזה, בפועל, האי דיווח שלהם הוא הונאה של הביטוח הלאומי.

 

הם אינם היחידים. מחקר של הבנק העולמי שהתמקד בחמש מדינות מהמתקדמות ביותר במערכת הביטוח הלאומי שלהן - בריטניה, קנדה, אירלנד, ניו זילנד וארה"ב - מצא כי בממוצע מאבדות בכל שנה מערכות הביטוח הלאומי כ-5% מהיקף התקציב שלהן כתוצאה מהונאות או טעויות. כאשר מדובר בקצבאות המותנות במבחן הכנסה, הקצבאות הרגישות יותר של נכות, הבטחת הכנסה, או מזונות, שיעור ההונאה או הטעויות מגיע כבר ל-5%-10%. אם זהו המצב במדינות שמערכות הביטוח הלאומי שלהן מנוהלות בצורה הטובה בעולם, ניתן להניח שבשאר מדינות העולם שיעור ההונאות, או סתם טעויות, גבוה בהרבה. זה נכון גם לגבי ישראל.

המוסד לביטוח לאומי בישראל משלם מדי שנה קצבאות בסכום של 50 מיליארד שקל. לפי הנתונים העולמיים, שבמקרה של ישראל ניתן להניח כי הם מוטים לטובה, המשמעות היא כי מדי שנה מאבד המוסד כספי קצבאות בסכום של 2.5 מיליארד שקל לפחות. אפשר לנסות ולחשב לכמה משפחות נזקקות, אמהות חד הוריות או נכים קשים נוספים ניתן היה לסייע לו הכסף הזה היה נחסך.

רק שאין מקום להעריך כי הכסף הזה ייחסך בקרוב. למעשה, אפשר לומר שהונאת הביטוח הלאומי בישראל היא דבר קל מאין כמוהו, ופראייר מי שלא מנצל את ההזדמנות שנקרתה בידו כדי לבצע הונאה כזו. זה לא צריך להיות מסובך: אפשר לדווח, למשל, כי הרגל, שנשברה במהלך משחק כדורגל, נפגעה במהלך העבודה - ולתבוע פיצוי בגין תאונת עבודה. לחלופין, אפשר גם להחזיק רכוש, רכב למשל, ופשוט לרשום אותו על שם אחר - כדי לעמוד במבחן ההכנסה לצורך קבלת הבטחת הכנסה. אפשר גם לעבוד בעבודה לא מדווחת, למשל, כמטפלת אצל משפחה פרטית, ולהמשיך לקבל דמי אבטלה או הבטחת הכנסה. כל הדוגמאות הללו לקוחות מפסקי דין במשפטים של מי שנתפסו בהונאת הביטוח הלאומי.

רק שאין צורך לדאוג, הסיכוי שמאן דהוא ייתפס בידי הביטוח הלאומי בגין הונאה הוא אפסי. מחלקת החקירות של הביטוח הלאומי עמוסה לעייפה. המשטרה, שאליה מועברים ממצאי החקירות, עמוסה עוד יותר. בתי המשפט קורסים גם הם תחת העומס ולכן רק מקרי הונאה קשים ביותר יועברו לטיפולם. בפועל, לא יותר מ-300 כתבי אישום מוגשים בשנה בגין הונאות הביטוח הלאומי - מדובר בסכום מזערי בלבד מ-2.5 מיליארד השקלים שאובדים כל שנה בגין הונאות.

מה שמטריד עוד יותר הוא שגם מי שנתפס בהונאת הביטוח הלאומי - אין לו באמת מה לדאוג. העומס בבתי המשפט מביא לכך שרק נגד מתי מעט מופעל הליך פלילי. ברוב המוחלט של המקרים, הביטוח הלאומי פשוט ידרוש לקבל את הכסף חזרה. החוק לא מתיר לביטוח הלאומי לעשות יותר מכך. מבחינת מי שמרמה את הביטוח הלאומי, זה אומר שבמקרה הרע ביותר מבחינתו הוא יידרש להחזיר את הכסף שקיבל במרמה בחזרה ותו לא. תודו שזהו תמריץ לא רע להסתכן בהונאה.

ניתן להניח כי התמריץ הזה הוא אחת הסיבות לכך שהונאות הביטוח הלאומי הן נגע נפוץ בישר אל. הסיבות הנוספות הן דעת קהל סובלנית שרואה בהונאת הביטוח הלאומי "תרגיל סחבקי" ותו לא, וכן תפישה מעוותת של קובעי המדיניות ושל התקשורת - שלפיה צריך לנהוג בחמלה ברמאים.

כך, הביטוח הלאומי ניסה ללכת בדרכי מדינות נאורות בעולם, אשר לצד מערכת רווחה מפותחת מאוד מפעילות גם צעדים נוקשים נגד מי שרוקן במרמה את המערכת הזו מנכסיה. לשם כך מופעלים באותן מדינות הליכים פליליים נוקשים, ובעיקר הליכים אזרחיים מהירים ויעילים. בצרפת, למשל, מי שייתפס בהונאת הביטוח הלאומי יידרש להחזיר את הכסף שניתן לו בתוספת 200% קנס (פי שלושה מהסכום שקיבל); בארה"ב הקנס הוא 100%; בגרמניה הרמאי נמצא בסכנה של שלילת זכותו לקצבה; גם בשוודיה הסוציאל-דמוקרטית חשופים הרמאים לביטול הגמלה שלהם.

לעומת זאת, בישראל לא הוטל עד כה כל קנס על מי שנתפס בהונאה. במסגרת חוק ההסדרים הועלתה הצעת חוק שנועדה לשנות זאת: ההצעה קבעה כי מי שייתפס בהונאה יצטרך להחזיר את הכסף שקיבל בצירוף ריבית. כמו כן ביקשה ההצעה לקבוע כי אי דיווח על עדכון פרטים או מסירת פרטים שאינם נכונים, ייחשבו לעבירות שבגינן ניתן יהיה להפעיל קנס מינהלי. הקנס שהוצע היה של 50% מגובה הגמלה שהתקבלה, וזאת עד לתקרה של 20-40 אלף שקל בלבד.

רק שההצעה נפלה. יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ חיים כץ, סבר כי ההצעה היא דרקונית, כי הטלת הריבית בגין חוב לביטוח הלאומי היא שערורייה מכיוון ש"זה לא ראוי ולא מידתי, כאשר מדובר בקשישים חסרי ישע שלא תמיד מודעים למה שנכנס להם לחשבון הבנק".

מעניין שכדי לדווח לביטוח הלאומי דיווח שקרי או כדי להימנע מלדווח לביטוח הלאומי על שינוי במצבם, לכך הם היו מודעים דיים. עם גישה כזו, אין ספק שטיפש מי שלא מרמה את הביטוח הלאומי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם