האוגרים בע"מ: בין פסיכולוגיה לכלכלה - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האוגרים בע"מ: בין פסיכולוגיה לכלכלה

גם חברות, כמו יחידים, סובלות מאגירה כפייתית

תגובות

האחים הומר ולנגלי קולייר התגוררו בצפון השדרה החמישית במנהטן בלי שנצפו כמעט מעולם על ידי שכניהם. סיפורם קיבל תפנית טרגית בשנת 1947, כאשר התגלו בביתם כשהם קבורים בין לא פחות ממאה טונות של פסולת אורבנית שצברו במשך עשורים - עיתונים, ספרים, רהיטים, כלי נגינה ואלפי חפצים אחרים. חמישים שנה מאוחר יותר הגדיר רנדי פרוסט, פרופסור לפסיכולוגיה בסמית קולג', את התופעה שהשניים סבלו ממנה כאגירה כפייתית. להערכתו, חלקים ניכרים מהציבור סובלים מהתופעה ברמה כזו או אחרת, ואחוז אחד זקוק לטיפול מקצועי בטרם יזיק לעצמו - כדוגמת האחים חסרי המזל.

כולנו רוכשים לעתים קרובות חפצים ללא קשר לצורך הממשי בהם. אך האוגרים מתקשים להיפרד מהם גם לאחר שמתברר כי ערכם השימושי אפסי. הם יעדיפו לערום אותם בביתם עד כדי צמצום מרחב המחיה שלהם. מחקר של פרוסט וגרוס משנת 1993 מצא שהצידוק המרכזי של האוגרים לשמירה על הפריט המיותר הוא שימוש אפשרי בעתיד. אחריו בסדר יורד מופיעים הצידוקים הבאים: החפץ לא ניזוק ("הוא טוב מכדי שיושלך"), ערך סנטימנטלי ("זה מייצג בעיני כה הרבה") וערך פוטנציאלי בעתיד ("יום אחד זה יהיה שווה משהו").

ניסיונו של האוגר לסווג את חפציו נתקל בקושי, שכן בעיניו כל חפץ הוא מיוחד. האוגרים חשים לעתים שוויתור על חפץ או פריט לבוש הוא ויתור על חלק מזהותם. סו קיי, פסיכולוגית אנגלייה שהקימה עמותה למלחמה בגיבוב חפצים, נותנת באוגרים סימנים: אלה שאוגרים לימי סגריר, אלה שאוגרים מקמצנות, פרפקציוניסטים החוששים שהשלכת חפץ תתגלה כשגיאה ובעקבותיה תבוא חרטה מכאיבה, אוגרים השואבים ביטחון מחפציהם, כאלה המתמרדים נגד חסכים ואיסורי ילדות, ואפילו אוגרים המתחפשים לאספנים.

מבחן עצמי מהיר של רמת הכפייתיות שבהתנהגותכם עשוי לכלול את השאלות הבאות: האם תתאפקו מלצרף לערימת העטים שבביתכם עט נוסף המחולק לכם בחינם בכנס מקצועי? האם אתם חולפים על פני דוכן מגזינים ובטוחים שבאחד מהם טמון הסוד שישנה את חייכם ולכן אתם חייבים לרכשו? האם אתם שומרים את חשבונות החשמל עשר שנים לאחור, מדירות שאינכם גרים בהן יותר? כמה זמן יידרש לכם לאתר את חמשת הפריטים הבאים: דרכון, מפתח נוסף לדירתכם, חשבון הבנק האחרון, מספר הטלפון של הרופא, מעטפה ובול? יותר מחמש דקות? אם כן, תוכלו להבין מדוע תושבי בריטניה מבלים בממוצע שנה מחייהם בחיפוש דברים.

לקבלת גיליון היכרות מתנה של מגזין TheMarker מלאו את פרטיכם או חייגו
1-700-700-250
שם משפחה: שם פרטי:
טלפון:

במופע פומבי שריתק אלפי אנשים, בשנת 2001, נפטר האמן האנגלי מיכאל לנדי מ-7,000 מחפציו שקוטלגו קודם לכן בקפדנות: תמונות, חפצי אמנות, מזכרות משפחתיות ואפילו גרביים. כל אלה נגרסו לאבק בידי עשרה פועלים מיומנים. כל שנותר ללנדי בסיומו של ההרס השיטתי הוא חתולו וחברתו קרועת העיניים. "מרגע זה", אמר האמן, "מתחילים חיי ללא החפצים המגינים עלי, אבל אני יודע כי מעתה אפשרויותיי בלתי מוגבלות".

מנפרד קטס דה וריס הוא פרופסור באינסאד המציג פרספקטיווה מיוחדת על נושאי מנהיגות ודינמיקה של יחידים וארגונים. הוא משלב בהצלחה ידע בכלכלה, ניהול, פסיכולוגיה ופסיכיאטריה. בספרו "הארגון הנוירוטי" מוצא דה וריס דמיון בין התנהגותם הנוירוטית של יחידים וזו של ארגונים. הספר מפרט חמש הפרעות: פרנויה, דרמטיות, דיכאון, סכיזואידיות והתנהגות כפייתית. אגירה נופלת בתחום ההתנהגות הכפייתית. האם תיאוריית דה וריס אכן מתקיימת בעסקים גם בהקשר של אגירה כפייתית? התשובה בהחלט חיובית.

מחלקות שהוקמו כדי לשרת צרכים שנעלמו מזמן, קווי ייצור של מוצרים שלעולם לא ירוויחו עוד, איסוף נדל"ן ששכירתם היתה כלכלית הרבה יותר, מצבת כוח אדם מנופחת וקניין רוחני שלא יתממש עוד - אלה אחדים מה"חפצים" שאוגרות החברות העסקיות. אך החפץ העסקי שחלק גדול מהחברות מתקשות להיפרד ממנו במיוחד הוא המזומן שבקופותיהן. מאז שנת 2004 גדל המזומן של החברות הלא פיננסיות בארה"ב ביותר מ-150%. בדומה ליחידים המצדיקים את הרגלי האגירה שלהם בסיבות שונות ומשונות, טוענות גם החברות כי אי יציבות פוליטית, תקנות סרוונס אוקסלי ותכנוני מס גלובליים הם הסיבות האמיתיות לאגירת המזומן שלהן. ואולי, כמשנתו של דה וריס, בסך הכל מדובר בהתנהגות נוירוטית של ארגון אשר אל שדרת הניהול הבכיר שלו הסתננו כמה וכמה אוגרים כפייתיים.

הכותב הוא מייסד אוורגרין ויו"ר מעלה - עסקים מנהיגים אחריות חברתית

המאמר התפרסם לראשונה בדצמבר 2006
מאמרים חדשים של יעקב בורק מתפרסמים במגזין TheMarker




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#