עופר מור | בונה סוסי נדנדה - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עופר מור | בונה סוסי נדנדה

תנועת העבודה

תגובות

שבת אחר הצהריים במושב קדימה שבשרון. בקצה הרחוב ההולנדי שרק נסלל, בפאתיו של פרדס עבות, ניצב הבית של משפחת מור. עופר וענבל גרים כאן עם שלושת ילדיהם: עגור, ערד ועירון. בסטודיו שנמצא בקדמת הבית בונה עופר סוסי נדנדה מעץ. באחרונה הוא פתח בסמוך חנות שבה נמכרים מוצריו - כמעט כולם על טהרת הסוסים.

לעסק שלו קוראים "סוס ועגלה", כשם שירו של חיים נחמן ביאליק. עופר הוא מעצב מוצר שנהפך לנגר, וכעת מתמקד בדהרתה של אחת החיות הכי אציליות. "אין לי קשר של ממש לסוסים בשר ודם", הוא מסביר. "סוס הנדנדה מסמל בשבילי משהו של פעם, נוסטלגי ורומנטי, שמציף אצל אנשים המון סנטימנטים. כל סוס שאני עושה שונה מחברו. אחד דוהר, אחד מאולף, ובכולם יש משהו ממני". מסלול: הדרך אל הסוסים לא היתה פשוטה. אחרי שהשתחרר מהצבא, שם שירת כקצין ביחידה מובחרת, החל עופר ללמוד עיצוב מוצר במכון הטכנולוגי בחולון. "חלום חיי היה לפתוח סטודיו שבו אמציא, אעצב ואמכור מוצרים", הוא מספר. "לא ידעתי עם אילו חומרים אעבוד או באיזה תחום. כשהקמנו את הבית בקדימה לפני 15 שנה בניתי חלל גדול שיוקדש לזה".

הוא התחיל לבנות מוצרים מעץ, כמו מתקנים לשלטים, מעמדים לדיסקים וקופסאות. "בהמון בתים בישראל יש מוצרים שלי", הוא אומר. "לפני חמש שנים בניתי לבני ערד סוס נדנדה ליום הולדתו הרביעי, וידעתי שיום אחד אמשיך עם זה. לפני חודשים ספורים החלטתי להתמקד בסוסי הנדנדה, ומאז אני בונה מדי יום אחד חדש".

למה סוס? "זו דמות שמשדרת ביטחון, והנדנוד מרגיש כמו נדנוד העריסה או התחושה בבטן של אמא. לקחתי מוצר עם היסטוריה והכנסתי בו משהו ממני. הלבשתי אותו בצבעים אופנתיים, אבל אני אוהב במיוחד את הסוסים שאינם צבועים, כי עץ אופנתי תמיד".

מי קונה את הסוסים? "הורים שזוכרים את סוס הנדנדה שהיה להם כילדים, או סבים וסבתות שקונים מתנה לנכד".

כמה זה עולה? "בין 420 ל-3,000 שקל - תלוי בסוג העץ, בעובי שלו, בצורת העיבוד ובגורמים נוספים".

סדר יום: הסטודיו של עופר נמצא במרחק מטרים ספורים מביתו, כך שהעבודה היא חלק מהבית והבית הוא חלק מהעבודה. בבוקר הוא נמצא עם הילדים ("מכין סנדוויצ'ים ומפזר לגנים ולבית הספר"), ואז ניגש לעבוד. מדי פעם מצטרפים אליו חברים שמנגרים יחד אתו ("יש כל כך הרבה קסם במה שאני עושה, אז הם באים לעבוד אתי בשביל הכיף"). המפגש הבא עם הבית הוא בצהריים ("אוכלים, נוסעים לחוגים, מכינים שיעורים") ואחר כך הוא חוזר לעבוד עד הערב.

היקף העבודה: 10-12 שעות ביום.

הסוסים של עופר עומדים דוממים בסטודיו. כל אחד מהם עשוי מסוג עץ אחר - החל באורן המוכר ועד זנים אקזוטיים כמו אגוז אפריקאי, אשא וזברנו. אין להם עיניים או רעמה כי עופר בחר לעצב את הסוס כסמל ולא כפרט, "כך שכל ילד יוכל לקחת אותו לעולם אחר". בצד עומד סוס גדול הרבה יותר, שמיועד למבוגרים. גם הם אוהבים את הנדנוד המרגיע.

הכי אוהב: "את השעה הראשונה של היום, שבה אני מתכנן ומעצב את המוצר, והשעה האחרונה שבה החלום נהפך למציאות".

הכי מרגיז: "יש ימים שבהם הכל הולך על העוקם, ואני לא יכול לעצור ולנסוע לים. אני נלחם ביום הזה עד הסוף ולא מוותר".

מאחורי האהבה הגדולה של עופר לעיסוק היום-יומי ולסוסים יש אידיאולוגיה ארץ-ישראלית ונוסטלגית. "אני תומך בקניית מוצרים כחול-לבן, וכאומן אני מאוד מנסה לחזק את הגישה הזאת", הוא אומר. "זה לא היי-טק אלא לואו-טק. אין כאן מימון, משקיעים והצלחה בן לילה, אלא עבודת כפיים. מה שאתה רואה - זה מה שיש. המוצרים הסיניים מגיעים לכל חלקה טובה, מפעלים גדולים וגם יצרנים כמוני נסגרים בזה אחר זה. אני מאמין בכל לבי ובכל האנרגיה והאמביציה במה שאני עושה. אני מאמין שייצא מזה טוב".

הכי מרגש: "להיות עד למפגש הראשון של ילד עם סוס הנדנדה שלו".

עסק טוב: מדי יום שישי עופר רותם לסיטרואן דה שבו הכחלחלה שלו עגלה מיוחדת שעליה ניצב אחד מסוסי הנדנדה בצירוף מספר הטלפון שלו. הוא נוסע ברחבי תל אביב, מושך תשומת לב, ומקבל טלפונים מעוברי אורח מתעניינים.

מביא מהבית: "אני בן מזל שור, וכמו השור יש לי בסיס כבד. אני מביא את זה אתי".

עם חרטות: "הייתי צריך להאמין ביכולות שלי בתחילת הדרך ולא אחרי כל כך הרבה שנים".

אחרי העבודה: "נסיעה ברולרבליידס, רכיבה על אופני הרים, גלישת גלים, מוסיקה, אימוני קראטה עם הילדים".

בעוד 10 שנים: "מקווה שאעסוק באותו תחום, אגדיל את הרווחים וחוץ מנוסטלגיה ורומנטיקה אפיק פרנסה יפה".

שאיפות בתחום: "מוצרים שלי נמכרו ברשתות גדולות כמו קרביץ והמשביר לצרכן, והיו לי חלומות להצלחה כבירה. כיום האגו כבר לא מעניין אותי. אני רוצה לעסוק בעבודה שאני נהנה ממנה, ושבכל מוצר יהיה קצת ממני".

קריירה אלטרנטיווית: "עורך מוסיקה".

מדד הקושי: "9. אני נלחם בהרבה טחנות רוח. המקצוע הזה נחמד וציורי מבחוץ, אבל הוא לא קל".

אני מאמין: "בחריצות, יושר, הגינות, כישרון, נחישות והתמדה. לעשות את מה שאתה אוהב ולעשות את זה טוב".

מסר לאומה: "קנו כחול לבן".

מה אתה מאחל לעצמך? "אהבה, בריאות ואושר".

עופר מור

גיל: 42

מצב משפחתי: נשוי + 3

ותק: בתחום העץ - 10 שנים. בונה סוסים בחצי השנה האחרונה

מגורים: מושב קדימה

משכורת: "אני מתפרנס בכבוד"

משפט לחיים: "כל בית צריך סוס"

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סיפורים, עצות וטיפים ממדור קריירה וניהול ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם