מצב המתרגמים בישראל: שעות העבודה רבות; תשלום מזערי ויחס מבזה; אפילו ג'יי קיי רולינג לא עונה - קריירה - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מצב המתרגמים בישראל: שעות העבודה רבות; תשלום מזערי ויחס מבזה; אפילו ג'יי קיי רולינג לא עונה

אל מול חוסר התמיכה המופגן אל המתרגמים הם נדרשים לעמוד בתנאים דרקוניים ■ אגודת המתרגמים מוציאה מחירון המוגדר על ידי רוב הגורמים כבדיחה ■ הסיבות: ההצעה עולה על הביקוש והאגודה היא גוף התנדבותי חסר שיניים

תגובות

>> לגילי בר הלל יש בטן מלאה על האישה שעשתה לה את הקריירה. ג'יי קיי רולינג, מתברר, היא אולי הסופרת הכי מצליחה בעולם, אבל את עשרות המתרגמים של ספריה היא ממש לא סופרת. "מעולם לא פגשנו אותה", אומרת בר הלל, שתירגמה בעשור האחרון את שבעת הספרים של סדרת הארי פוטר ושלושה ספרונים נלווים. לדבריה, "שאלות מקצועיות נענו באופן קצר ולקוני על ידי אחרון הפקידים, ופעמים רבות היתה תשובה כה בלתי מספקת, עד שהרגשתי שעדיף שאתמודד בעצמי". מיד בתום הסדרה התקבל מכתב שמציע למתרגמים בלשון חופשית "לנתק קשר".

אל מול חוסר התמיכה המופגן נדרשו המתרגמים, כך בר הלל, לעמוד בתנאים דרקוניים, כמו שימור מוחלט של שמות הספרים - מה שהוליד את השם המשונה "הארי פוטר והנסיך חצוי הדם", שזכה לביקורות נוקבות בישראל - או איסור חמור לגעת במונחים ממשחק הקווידיץ'. הפתרון של בר הלל היה להוסיף בסוגריים ליד המונח החדש את המונח המקורי באנגלית. באחרונה היא כועסת עוד יותר. תחת כל עץ רענן היא שופכת את טענותיה, שעל פיהן נשדדו ממנה זכויותיה לשימוש נוסף בתרגום, עבור כתוביות או דיבוב לסרטים. "אחרי שתירגמתי את שני הספרים הראשונים, קראו לי להוצאה, ספרי עליית הגג שבבעלות יהודה ועילאי מלצר, והראו לי מכתב" היא מספרת. "לא קיבלתי ממנו עותק ולא יכולתי להראותו לעורך דין. זה היה מסמך מטעם אנשי רולינג וורנר ברדרס, בו נאמר שאני מוותרת על כל הזכויות על המושגים שאותם טבעתי. נאמר לי שאם לא אחתום, ההוצאה לא תקבל את הספר הבא, ואם תקבל תאלץ להשתמש בשירותיו של מתרגם אחר. לא ידעתי מה לעשות. מכיוון שבתחילת הדרך איש מאתנו לא הבין את ההשלכות - חתמתי".

באחרונה נאלצה בר הלל לחתום על מסמך נוסף המאשר רטרואקטיווית את הוויתור. "נכתב שם שאני זוכרת את הוויתור ההוא ושאני יודעת שוורנר ברדרס יכולים לעשות כל שימוש בתרגום שלי ללא תוספת תשלום. הם הפעילו לחץ מטורף על ההוצאה, שהיתה אמורה להוציא ספרון שלישי בתחילת דצמבר, כמו בכל העולם. נאמר לה שללא החתימה, הפרסום יעוכב. הספר מוכן, מתורגם ומושקע. ברור שההוצאה תעשה הכל כדי להוציא אותו".

בר הלל חוזרת ומדגישה כי לא הכסף מטריד אותה, הרי אף שלא התעשרה מתרגום הסדרה, היא ראשונה להודות כי הערך המוסף שבמעמד המתרגמת של הארי פוטר מעניק לה יוקרה מקצועית, אישית וגם כסף, אך היא מתקוממת על הדרך הבריונית, המזלזלת והבוטה, להגדרתה, שבה נעשו הדברים.

יכולת לסרב לחתום ולצאת למאבק על זכויותייך.

"מתרגמת ספרדייה באמת עשתה את זה. היא לא קיבלה את הספר הבא ונואשה מהמאבק. מתרגם בודד מול תאגיד הארי פוטר - זה לא סיפור פשוט".

סעיף הוויתור על זכויות התרגום עבור מוצרים נוספים הופיע אצלך בחוזה?

"זהו, שלא. לו היה מופיע מראש אפשר היה להתווכח ולא הייתי מרגישה שגזלו ממני משהו רטרואקטיווית. אחת מן הבעיות הרבות של מתרגמים הם החוזים סטנדרטיים שהם כלל לא מודעים לתוכן שלהם. חשוב שמתרגמים ישימו לב למה שאני לא התייחסתי בעבר, ויהיו מודעים לזכויות או לחולשות של החוזים".

טכנאים או אמנים?

מתרגמים, בעיקר אלה שפרנסתם על הספרות, הם כלי משחק הפועל בשוק תחרותי ופרוץ - כך עולה מעדויות של אנשי מקצוע רבים (רוב מוחץ ביקש להישאר בעילום שם). בישראל, שוק קטן מטבעו, פועלות עשרות הוצאות לאור, קטנות וגדולות, חשובות וקיקיוניות, הנלחמות כולן על אותו הנתח. באופן הטבעי ביותר משתדלות ההוצאות לצמצם ככל האפשר בהוצאותיהן, גם על גב המתרגמים.

"יש הוצאות נחמדות ויש פחות נחמדות", אומר מתרגם שביקש לא להזדהות. "לעתים הגדולות, שנהפכו לפסי ייצור המוניים, לא ממש מקפידות על המוצר, משלמות מעט, לא טורחות להעביר להגהה לפני דפוס, ובאופן כללי מזלזלות במעמדו של המתרגם. הן נותנות את כתב היד, מקבלות בחזרה תרגום עם חשבונית, משלמות אחרי חודשים ארוכים - ובזה זה נגמר".

למה זה קורה?

"ככה פועל השוק הזה, ויש לו גם יתרונות. אתה עובד לבד, בזמנך שלך, ויכול לעשות עוד דברים במקביל. המתרגמים הטובים והמהירים מצליחים יותר". לדברי בר הלל, "מתייחסים אלינו כמו לטכנאים ולא כמו לאמנים".

מתרגם טוב נדרש לשאר רוח, היכרות עמוקה עם שתי השפות ויכולת המצאה לשונית. אמנם המתרגם אינו היוצר, אך תרגום טוב, עדכני ומדויק מעלה את ערך הספר.

התפישה הרחבה של המקצוע תלויה בעייני המתבונן. אסכולה אחת טוענת כי מתרגמים הם אנשי מקצוע לכל דבר, נותני שירות שכואבים את היות התחום פרוץ ונטול הסדר בסיסי, מה שהופך את מעמד רוב העובדים לנמוך, הן ברמת ההכנסות והן ברמת ההגנה המוסדית. כיום כל סטודנט יכול להכריז על עצמו כמתרגם ולשבור את השוק. איש לא דורש השכלה בתחום, תעודה או כל חסם אחר שימנע כניסת מתרגמים פחות טובים.

אגודה בלי שיניים

אגודת המתרגמים, המאגדת 530 מתרגמים מכל הסוגים מתוך כ-1,500, מפרסמת מחירון מומלץ המוגדר על ידי רוב הגורמים בשוק כבדיחה. השכר למעשה קרוב יותר לחצי, בין השאר בשל ההיצע שעולה על הביקוש ומפני שהאגודה היא גוף התנדבותי, עני וחסר שיניים.

אבל לא רק התשלום אינו מספק - גם תנאי העבודה אינם משובחים. בין המתרגם להוצאה אין יחסי עובד מעביד, המעמד הוא של פרילנס, התשלום הבודד נעשה בעזרת חשבונית המוגשת עם סוף התרגום, גם אם הוא אורך שנים, ומשולם לעתים בשיטת "שוטף+90". המתרגם אינו זכאי להטבות סוציאליות. מחירו של תרגום נקבע על פי מספר סימני הדפוס. הוויכוח הנצחי עם ההוצאה הוא אם סימני הדפוס כוללים את הרווחים שבין המלים או לא. "פעם ספרו את הרווחים", אומרת בר הלל, "שזה תוספת של 20% בערך, עד שההוצאות החליטו להתקמצן, וכיום זה כמעט ולא קורה".

בניגוד למבקשים רגולציה של המקצוע, אסכולה שנייה טוענת כי תרגום, כמו ספרות, הוא כישרון אינטואיטיווי, והאמן צריך לפלס את דרכו בשוק.

המתרגמים הטובים, כמו נילי מירסקי או ניר רצ'קובסקי, מחוזרים ומשולמים, לעתים חודשית, בניגוד מוחלט לרוב המתרגמים. מציעים להם להחליף את התמורה החד פעמית בתגמולים. מדובר בהחלטה קריטית אם הספר נהפך לרב מכר. בר הלל, למשל, היתה יכולה להתעשר לו היתה מקבלת תמלוגים, אלא שהיא לא ביקשה ואיש לא הציע. הדוגלים באסכולה זו מתחלחלים מהמלים "הסדרה" או "רגולציה". "כמו בעולם האמתי, כל אחד צריך לעמוד על רגליו", אמר מתרגם ותיק.

אינגה מיכאלי, יו"ר אגודת המתרגמים, חושבת אחרת. "יש אנשים שלומדים את המקצוע ומתמחים בו, וזו הקריירה שלהם. יש מתרגמים רבים שנקלעו לזה כי איבדו את עבודתם, או צריכים עבודה חלקית. כאשר השוק פרוץ, כמו אצלנו, נוצרת הצפה, מה שמשפיע הן על המחירים והן על איכות התרגום. כשהוצאות לוחצות לעבוד מהר - הזריזים מרוויחים יותר, אבל לעתים זה בא על חשבון האיכות".

באחרונה, כך מיכאלי, הכינה האגודה תוכנית שעל פיה יוקם גוף שיסמיך מתרגמים על פי השכלה ועל פי פורטפוליו ועבודות שעשה. "אנו רוצים הכרה ביכולת שלנו ובעובדה שגם אם לא נתעשר מהעבודה הזו, אנו ראויים ליחס טוב ולשכר הוגן", היא אומרת.

למרות הכל, מיכאלי אופטימית: "אני רואה מגמה של שיפור. כשהתחלתי, לפני 12 שנה, התעריפים היו נמוכים יותר ופחות אנשים ידעו מי אנחנו. המצב משתפר ועוד ישתפר, אם רק נצליח לחנך את הקהל לדרוש תרגומים טובים יותר".

career@themarker.com

מתרגמי הכתוביות בתחתית החבית

>> אם למתרגמים הספרותיים נדמה שמצבם קשה, הוא לא מתקרב למתרגמי הכתוביות. אלה נמצאים בתחתית החבית ועשויים לעבוד יום שלם תמורת 40-60 דולר בלבד - שכר שאותו הם מקבלים עבור פרק בסדרה.

תרגום סרטי קולנוע, לעומת זאת, הוא מקצוע מכניס ביותר, אלא שבתחום הזה שולטים ארבעה אנשים, כולם ותיקים ומוכרים. "עד שאלה לא ילכו לעולמם, המקום כנראה לא יתפנה", אמרה מתרגמת מוכרת. מתרגמים אחרים הם המתרגמים הטכניים, שלהם נזקקות חברות שונות. הם עובדים מהר ומקבלים את שכרם מהר יחסית, אך התחרות עצומה, וכמוה התחלופה שנובעת מהמפגש האינטנסיווי עם חומר טכני ופעמים רבות משעמם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם