גם במקום העבודה צריך אינטלגנציה רגשית - מפתיע?

אינטלגנציה רגשית היא היכולת לזהות את הרגשות שלך ושל הסביבה, ולדעת לנהל אותם ■ טראוויס ברדברי וג'ין גריבס, שהוציאו ספר בנושא, מספקים כמה תשובות מהירות בעבור מי שרוצה לדעת איך רוכשים ומיישמים אותה בעבודה ובמשפחה

נעמי דרום
נעמי דרום

מדף ספרי ההדרכה שמתיימרים לשפר את חיי קוראיהם - מה שנקרא ספרי עזרה עצמית - נעשה צפוף משנה לשנה. גם כשהם אינם עוסקים ב"סוד", כשם ספרה הפופולרי של רונדה ביירן, ספרי עזרה עצמית טומנים בחובם ידע כלשהו שאמור לשנות את חיינו ללא היכר. רובם יבטיחו שעות מעטות של קריאה קולחת יותר או פחות, מגובה באישיות כריזמטית או סיפור חיים מרתק של סופריהם. גם למי שבז להם קשה להתנגד לקסמם, או כפי שנכתב ב"ניו יורק טיימס", בכתבה על ספרי עזרה עצמית - "מי לא רוצה להיות אדם טוב יותר, להיראות טוב יותר ולהתעשר?"

"המדריך המעשי לאינטליגנציה רגשית" מאת ד"ר טראוויס ברדברי וד"ר ג'ין גריבס - שיצא החודש בהוצאת "כתר" - נראה במבט ראשון כספר כזה בדיוק. כותרת המשנה מצהירה כי הוא מכיל "כל מה שעליכם לדעת כדי להפעיל את האינטליגנציה הרגשית שלכם", מסוג ההבטחות הכוללניות והמוחלטות האופייניות לז'אנר.

אבל מי שיפתח אותו בציפייה למצוא מתכון של עשרה צעדים שיהפוך אותו לגאון רגשי, דינו להתאכזב. כפי שאומר ד"ר ברדברי בראיון טלפוני, "רוב הספרים האלה מבוססים על אישיותו של גורו לעזרה עצמית, אדם שמתמחה במתן מוטיווציה, ואינם נסמכים על דבר חוץ מדעתו. לנו יש פרספקטיווה שונה - הספר הזה לא אמור לשנות את חייך, אלא ללמד".

גריבס וברדברי, שני דוקטורים לפסיכולוגיה, כתבו ספר שקול, שמכיל סקירה כללית של תחום האינטליגנציה הרגשית לצד פרקים על היישום שלה בעבודה ובחיים האישיים. רוב התובנות המצויות בספר - למשל, שכישורים של אינטליגנציה רגשית עומדים מאחורי 60% מההצלחה בכל סוג של עבודה - מגובות במחקר.

למרות הצהרות דרמטיות כמו "הספר הזה יכול לשנות את השקפתכם על הצלחה מהקצה אל הקצה", והעובדה שהדלאי לאמה בכבודו ובעצמו ממליץ על הספר באתר החברה של גריבס וברדברי, לא מדובר במניפסט מתלהם אלא בהרחבת אופקים חביבה ורציונלית למי שיודע שהוא אמור להיות אינטליגנט רגשית, אבל לא בטוח מה זה אומר.

כפי שגריבס וברדברי מסבירים בהקדמה, "המטרה שלנו היתה להפוך את התופעה המורכבת הזאת לנגישה וקלה להבנה, גם לאנשים שספרי עזרה עצמית אינם חביבים עליהם בדרך כלל". לעומת זאת, מי שכבר העמיק בתחום - למשל קרא את ספריו הפופולריים של הפסיכולוג דניאל גולמן בנושא - לא ימצא בספר חידוש רב, חוץ מכמה עצות ליישום.

מניפולציה חיובית

"אינטליגנציה רגשית" נהפכה בשנים האחרונות למלת פלא אופנתית. כפי שאומרת אפרת אגמון, פסיכולוגית תעסוקתית ויועצת ארגונית במכון אדם מילוא, "כיום כל אחד בא ומספר לי שיש לו או אין לו אינטליגנציה רגשית, גם בלי לדעת מה בדיוק זה אומר".

רעיון האינטליגנציה הרגשית הופיע כבר ב-1920, אז טבע הפסיכולוג האמריקאי א.ל. תורנדייק את המונח "אינטליגנציה חברתית", שהתייחס ליכולת להבין ולתקשר עם אנשים אחרים. המונח המוכר חדר לתודעת ההמון בעקבות ספרו של גולמן, "אינטליגנציה רגשית", שקבע כי חוכמה רגשית חשובה יותר מאינטליגנציה קוגניטיווית - זאת שמגדירה יכולות ורבליות וחישוביות, ונבחנת במבחני IQ.

אינטליגנציה רגשית מוגדרת כיכולת לזהות את רגשותיך ואת רגשות הסביבה בזמן אמת, ולדעת לנהל אותם - גם אצלך וגם אצל זולתך - כדי שישרתו בסופו של דבר את יעדיך. "יש להגדרה הזאת ריח של מניפולציה", מודה אגמון, "אבל בהחלט מדובר במניפולציה חיובית. כשאתה מבין מה אתה מרגיש, מודע לאיפה אתה יכול ליפול רגשית וכיצד להשפיע על האחר, אתה יכול להשיג יעדים, לבצע תהליך מכירה טוב יותר או אקט הורי טוב יותר - כל דבר שכרוך בהשפעה על אדם אחר".

ארבעה רכיבים מרכיבים אינטליגנציה רגשית: השניים הראשונים - מודעות עצמית ושליטה עצמית - נוגעים לאדם עצמו, ואילו השניים הנותרים - מודעות חברתית וניהול מערכות יחסים - נוגעים ליחסים שלו עם סביבתו. שיפור בארבעת המרכיבים הללו, מבטיחים ברדברי וגריבס, ישפר את תפקוד האדם בחיים הפרטיים וגם בעבודה.

תצלום: גטי אימג'ס

"אינטליגנציה רגשית תמיד היתה בשבילי דרך מאוד מדויקת לתאר איך אנשים מתפקדים בחיים ובעבודה", מסביר ברדברי. "זה מכסה כל-כך הרבה דברים - מה אומרים, מה עושים. הכל, בעצם". ההכרה הזאת גרמה לו לפתוח עם גריבס, לפני 12 שנה, את חברת Talentsmart שמציעה סדנאות והדרכה לפיתוח האינטליגנציה הרגשית, וגם לכתוב ספרים על הנושא. המדריך הזה הוא ספרו הרביעי.

חלק מהעצות שניתנות בספר - הקשב לעצמך, היה מודע לרגשותיך, אל תתפתה לפתרון בעיות מתוך רגשות סוערים אלא הפעל שליטה עצמית, חשוב כיצד להציג את הפתרון לסובבים אותך כך שיהיו מוכנים לעזור לך - נראות פשוט כהיגיון בריא. לפעמים הן נשמעות כמו הטפות הוריות בנוסח "התחשב ברגשות חבריך". האם "אינטליגנציה רגשית" אין פירושה, בסופו של דבר, להיות נחמד לעצמך ולסובבים אותך?

"לא בהכרח", משיב ברדברי, "אפשר גם להיות יותר מדי נחמד. לאנשים כאלה יש דווקא אינטליגנציה רגשית נמוכה בהיבט של הניהול עצמי: הם לא מבינים את רגשותיהם ולא יודעים כיצד לפעול. הם מתחשבים מדי, אנשים מנצלים אותם והם אומללים".

מהן הטעויות הגדולות ביותר שאנשים עושים?

"הדבר שרוב האנשים צריכים ללמוד הוא מודעות חברתית - ללמוד כיצד לקרוא אנשים ולהבין מה אנשים באמת אומרים להם. זה נכון בעיקר לעבודה. אנשים הם יצורים רגשיים, וכשהם לא יכולים לדבר בחופשיות הם שולחים פעמים רבות מסרים מעורבים שצריך לפענח".

הכל תלוי במאמץ

אם אנשים עושים טעויות ביישום האינטליגנציה הרגשית, הרי שחברות, על-פי ברדברי, נוטות להתעלם מהכישור הזה לחלוטין. "הן עושות כל טעות אפשרית", הוא מעיד. "מנהלים שוכחים שהם מנהלים לא רק חברה, אלא גם אנשים. הרבה חברות כלל לא מאמינות שצריך ללמד את הכישור הזה".

אגמון אומרת שכיום, בניגוד לעבר, לגיטימי לדבר על רגשות גם במסגרת העבודה. ברדברי וגריבס מצטטים מחקרים שקושרים בין רמת האינטליגנציה הרגשית למידת ההצלחה בעבודה. אגמון, שעוזרת למנהלים לפתח את הצד הזה בהתנהגותם, מסבירה שעלייה במדד הזה תשפר גם את שביעות הרצון מהעבודה.

"אני מלווה הרבה מנהלים והרבה פעמים, גם כשהם פונים אלי בסוגיות כמו ניהול זמן או הגעה ליעדים - בסופו של דבר מתברר שהעניין מסתובב סביב אינטליגנציה רגשית", היא מספרת. "להגדרה הזאת נכנסת גם המודעות לטייסים האוטומטיים שאנחנו רגילים לעבוד דרכם. אם פעם אמרנו שהגורם העיקרי להצלחה בעבודה הוא מי יותר חכם, כיום זה לא מספיק".

בעולם העבודה השטוח, שבו נדרש העובד לתפקד במסגרת ארגונית מבוזרת ולפעמים גלובלית, הצורך הזה מתגבר מפני שכיום עובד צריך להשפיע על תהליכים במצבים שבהם אין לו סמכות פורמלית ועל אנשים שלפעמים מצויים ביבשת אחרת. הדרך היחידה להצליח בכך היא לשלוט על ויסות תגובתו הרגשית ולדעת לקרוא את סביבתו, גם אם הוא צריך לעשות זאת בשיחת ועידה.

אם כך, כיצד משפרים את היכולת המופלאה הזאת? החדשות הטובות הן שבניגוד ל-IQ שנשאר קבוע לאורך החיים, האינטליגנציה הרגשית יכולה בהחלט להשתפר בעזרת אימון והדרכה. אגמון ומטפלים אחרים מציעים ייעוץ וסדנאות פרטניות בנושא. ברדברי מציע, קודם כל, לקפוץ לסופו של הספר. בכריכה הפנימית מתחבא רצף של מספרים ואותיות שמהווה קוד גישה אישי למבחן באתר Talentsmart, שמטרתו לאבחן את רמת האינטליגנציה הרגשית. המבחן מורכב מ-28 שאלות קצרות ופשוטות, והנבחן מתבקש להפעיל מודעות עצמית ולהעיד על תפקודו במצבי לחץ מסוימים.

ברדברי וגריבס, שפיתחו את המבחן, טוענים כי הוא מהווה דרך קלה, קצרה וחסכונית לאבחון מידת האינטליגנציה הרגשית של כל אדם. עד כה עשו אותו כחצי מיליון איש. אני השגתי את הציון 72 עם יתרון קל באזור היכולת החברתית. מה שנקרא טוב מינוס. קצת מעליב, אבל הרי חלק מהעניין הוא ללמוד לקבל ביקורת עצמית.

תצלומים: סי-די בנק

התוצאות מובילות את הנבחן לשורה של צעדים שבהם הוא יכול לנקוט כדי לשפר את האינטליגנציה הרגשית שלו, תוך מיקוד באזורי החולשה והחוזק שהתגלו במבחן. הבעיה היא שגם מי שיקנה את הספר ואף יקדיש מזמנו למבחן, לא ירוויח מכך הרבה בלי לעקוב אחר התוכנית המקוונת, וזה הרבה יותר קשה כשאין מולך פסיכולוגית שנותנת סיוע מקצועי. ברדברי מסכים שהמסלול דורש התמדה. "המשתנה היחיד להצלחה בתוכנית הוא כמה מוטיווציה יש לאדם", הוא אומר. "הכל תלוי במאמץ. אבל זאת לא בעיה שייחודית לרשת - אני יכול להביא מישהו לסדנה, והוא יקשקש כל השיעור במחברת ולא ילמד כלום. רוב האנשים שהתוכנית עזרה להם היו באמת חדורי מוטיווציה".

אולי כבר היתה להם אינטליגנציה רגשית גבוהה, שאיפשרה להם כזאת שליטה עצמית?

"היו ביניהם אנשים עם אינטליגנציה גבוהה שרצו לשפר אותה, והיו כאלה שהיו כבר מוכנים לשינוי בחייהם. האינטליגנציה הרגשית שלהם לא היתה גבוהה, אבל היתה להם מוטיווציה".

האם בכלל אפשר לשפר את האינטליגנציה הרגשית בשלט רחוק? ברדברי טוען שכן. אגמון קצת יותר ספקנית, אף שהיא מדגישה שאינה מכירה את התוכנית. בכל אופן, היא מאמינה באפשרות של שינוי. "אני יכולה להגיד בכנות שלא יהפוך נמר חברבורותיו, כי אנשים לא משתנים מן היסוד", היא אומרת. "אבל אנחנו עדים לאנשים שעושים שינויים משמעותיים עם עצמם. זאת עבודה מאוד לא קלה. היא מפגישה את האדם עם המקומות הכי קשים וכאובים שלו, ומצריכה לא רק שינוס מותניים אלא התמודדות עם מקומות יותר אפלים. למי שתקוע כבר הרבה מאוד שנים, נדרש הרבה אומץ כדי להעלות את העניין".

המנכ"לים לא אינטליגנטים

בלי קשר למה ששיפור בתבונתם הרגשית של עובדים יעשה לרווחתם הנפשית, לא בטוח שהוא יביא אותם לכיסא המנכ"ל. למעשה, ברדברי וגריבס מציינים נתון שהתגלה במחקריהם ונשמע כמעט אבסורדי: כשמדדו את הקשר בין אינטליגנציה רגשית לבין תוארו של בעל המשרה שניחן בה, גילו כצפוי שעובדים בדרג זוטר קיבלו ציונים נמוכים, והציונים השתפרו עם העלייה בדרג העובד עד לדרגת מנהל בפועל - middle management. אבל מכאן והלאה - דרך רמת מנהל, חבר ועד מנהל וחבר ועד מנהל בכיר - הלך הציון וירד, ואת הציון הנמוך ביותר קיבלו דווקא המנכ"לים.

ברדברי מסביר את הנתון הזה בשיקולים השונים שמשפיעים על מינוי בדרגים הבכירים. "אם מנהל עד לרמה הבינונית מקודם בגלל יכולתו לעבוד מול אנשים, בדרגים גבוהים יותר הקריטריון הוא הצלחה בשורה התחתונה".

אולי זה מפריך את הסברה שאינטליגנציה רגשית היא מקור להצלחה?

"לא בהכרח. מתוך ציבור המנכ"לים, אלה שניחנו באינטליגנציה רגשית גבוהה היו גם המנהלים המצליחים ביותר".

כדוגמה למנכ"ל שמצטיין באינטליגנציה הרגשית שלו, ברדברי מזכיר את מג ויטמן, המנכ"לית הפורשת של eBay. "אני זוכר שלפני שנתיים, האתר נפל ואנשים עבדו כל סוף השבוע כדי להחזיר אותו לאוויר", הוא מספר. "היא חזרה למשרד אף שלא היתה חייבת להיות שם, ובילתה את הזמן עם המתכנתים. זה מעיד על הבנה חברתית ועל שליטה עצמית גבוהה. אחרי הכל, לא כיף לבלות את סוף השבוע בין עובדים לחוצים והיא היתה יכולה לקבל עדכונים מהבית".

אגמון מדגישה שמניסיונה עולה שמרבית המנכ"לים ניחנו דווקא באינטליגנציה רגשית גבוהה. "כדי להגיע לתפקידי מנכ"ל אתה חייב להיות אדם שמסוגל לכבוש לבבות של כפיפים, של מקבילים, של מנהלים ולקוחות, להקרין אימפקט רגשי ולייצר השפעה על השוק, המשקיעים והלקוחות", היא טוענת. "אי-אפשר לעשות את כל זה ללא אינטליגנציה רגשית".

ומה עם משרת הניהול הבכירה ביותר בעולם - השליטה על ארה"ב והעולם החופשי? ברדברי מזכיר את רונלד רייגן, השחקן לשעבר, כמי שהפגין חוכמה רגשית מפותחת. הוא מספר כי כאשר מעבורת הצ'לנג'ר התרסקה ב-1986, רייגן היה אמור לנאום. כולם יעצו לו לבטל את הנאום, אבל הוא נשא נאום ספונטני ומרגש על האסון, והצליח לנחם את האומה האבלה.

בקרב השלישייה הדמוקרטית - הילארי, ביל וברק אובמה - מסכים ברדברי ששני הגברים ניחנו באינטליגנציה חברתית, הידועה גם בשם "כריזמה", שגורמת להם ליצור קשר בלתי אמצעי עם בוחריהם. הילארי, למרות כישוריה הרבים, לא הפגינה יכולת רגשית דומה, מה שעלה לה במועמדות. ברדברי אומר שלמרות הכריזמה הדרומית המפורסמת, בעלה לוקה בתחום השליטה העצמית - או במלים אחרות היכולת להתאפק - והדבר הזיק לו וגם לאשתו.

לברדברי אין דברים טובים לומר על האינטליגנציה הרגשית של המועמד הרפובליקני, ג'ון מקיין. "ראיתי ראיון אתו במטוס, שבו הוא התעצבן על עיתונאי והפגין חוסר שליטה עצמית", הוא מספר. "אתה חייב לשאול את עצמך - אם זה מה שקורה לו עם עיתונאי, האם אני רוצה שהוא ינהל את המדינה?"

ד"ר טראוויס ברדברי

מייסד משותף ונשיא Talentsmart

מצב משפחתי: נשוי

מקום מגורים: סן דייגו

עוד משהו: גולש גלים נלהב

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ