הלמ"ס: שני שלישים מהסטודנטים בישראל מועסקים

סטודנטים לתואר ראשון עובדים בממוצע כ-30 שעות בשבוע, ומרוויחים שכר הגבוה אך במקצת משכר המינימום

תמרה טראובמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תמרה טראובמן

כ-66% מהסטודנטים בישראל מועסקים, והשכר השכיח לשעת עבודה של סטודנט לתואר ראשון גבוה במקצת משכר המינימום - כך עולה ממחקר שנעשה על ידי חוקרים מבנק ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במסגרת "סדרת ניירות עבודה", וממצאיו עדיין לא פורסמו באופן רשמי. על פי החוקרים, זה המחקר העובדתי הראשון שבדק את היקף התופעה ודפוסי התעסוקה והשכר של סטודנטים.

החוקרים מגדירים את שיעורי התעסוקה בקרב סטודנטים כ"גבוהים מאוד". הם מצאו כי בשנת הלימודים הראשונה כ-52% מועסקים ובשנת השלישית ללימודים שיעורם מגיע לכ-64%. יש להניח שהשיעור האמיתי של הסטודנטים העובדים הינו גבוה יותר, מפני שהמחקר לא כלל סטודנטים שעובדים בעבודות שאינן מדווחות לרשויות המס, כמו שיעורים פרטיים.

העבודות השכיחות: מכירות, מלצרות, אבטחה ושירותים

בקרב סטודנטים לתואר ראשון בגיל 20-29, העבודות השכיחות ביותר הן במכירות, מלצרות, אבטחה ושירותים (כ-35% מהסטודנטים מועסקים בהן). בנוסף, כ-20% מועסקים בעבודות פקידות (פקידי קבלת קהל, למשל), וכ-22% מועסקים במקצועות חופשיים וטכניים.

סטודנטים לתואר ראשון עובדים בממוצע כשלושים שעות בשבוע. כ-40% עובדים 40 שעות בשבוע או יותר - כלומר, בהיקף העולה על משרה מלאה. מספר חודשי העבודה בשנה עולה עם התקדמות הלימודים: בשנת הלימודים הראשונה הוא 6.2 חודשים בממוצע, ובשנה השלישית הוא מגיע ל-7.7 חודשים בממוצע בשנה.

עוד עולה מהמחקר כי סטודנטים במכללות עובדים יותר חודשים בשנה מאשר סטודנטים באוניברסיטאות: בעוד שבאוניברסיטאות עובדים הסטודנטים 7.7 חודשים בממוצע, במכללות הציבוריות (לא כולל מכללות לחינוך) הם עובדים 8.2 חודשים. במכללות הפרטיות, שבהן שכר הלימוד גבוה בערך פי 3 מאשר באוניברסיטאות ובמכללות הציבוריות, עובדים הסטודנטים תשעה חודשים בשנה בממוצע. במקצועות לימוד תובעניים, כמו רפואה ומדעי הטבע, מספר חודשי העבודה הוא הנמוך ביותר (6.5-7 חודשים בשנה).

להיקף התעסוקה השפעה מועטה בלבד על משך הלימודים

עבודה במהלך הלימודים מצמצמת את הזמן שיכול סטודנט להשקיע בלימודיו, עלולה להאריך את משך הלימודים ואף לגרום לנשירה מהלימודים. הארכת משך הלימודים מגדילה את הוצאות הסטודנטים. היא גם פוגעת בתקצוב שמקבלים המוסדות האקדמיים מהוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת), וזאת במפני שות"ת מעבירה למוסדות תקצוב חלקי עבור סטודנטים שחורגים מ"המספר התקני" של שנות לימוד לסיום התואר, במטרה לתמרץ את המוסדות לאלץ את הסטודנטים לגמור את התואר במהירות. המספר התקני לשנות לימוד לסיום תואר ראשון הוא שלוש שנים.

במחקר נמצא כי היקף התעסוקה במהלך הלימודים השפיע על התארכות משך הלימודים עד קבלת התואר במידה מעטה בלבד. החוקרים מציעים הסברים שונים לכך, בין השאר, לדבריהם, מפני שייתכן שאנשים המתקשים לשלב עבודה ולימודים ויתרו מראש על לימודים אקדמיים.

בחלק מהמחקרים שנעשו בעולם נמצא כי התרחבות התעסוקה מגדילה את הסיכוי לנשור מהלימודים. ברוב המחקרים אף נמצא כי עבודה במהלך לימודים פוגעת בהישגים הלימודיים, במיוחד של בני שכבות כלכליות-חברתיות נמוכות וכאשר היקף התעסוקה נרחב. במחקר הנוכחי החוקרים לא הצליחו לבדוק אם התעסוקה פוגעת בהישגים הלימודיים, מפני שלא היו בידיהם נתונים על הישגי הסטודנטים. כמו כן, חסרו נתונים על הוצאות המחייה של הסטודנטים והיקף התמיכה שקיבלו ממשפחותיהם וממלגות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker