מינויה של עפרה ברכה לנציבות ממשיך להסתבך: ועדת האישור מונתה בניגוד לנהלים

מתשובת המדינה לעתירתו של עו"ד רפי נץ-צנגוט לפסול את מועמדותה של ברכה לתפקיד נציבת שירות המדינה, מתגלים פרטים חדשים על הליך המינוי השנוי במחלוקת

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
בנימין נתניהו ועפרה ברכה
בנימין נתניהו ועפרה ברכהצילום: אוליבייה פיטוסי

תשובת המדינה לעתירה שהגיש עו"ד רפי נץ-צנגוט כנגד הליך מינויה של עפרה ברכה, מועמדת ראש הממשלה לתפקיד נציבת שירות המדינה, חושפת פרטים חדשים על התהליך. בין היתר מתברר כי ראש הממשלה מיהר להגיש את המועמדות של ברכה - פקידה זוטרה יחסית במשרד הפנים - שלושה ימים לאחר שמונה לוועדה יו"ר חדש. הבחירה בברכה נעשתה בעקבות המלצה של מקורבו של נתניהו, נתן אשל, שסולק לצמיתות משירות המדינה.

המדינה הגישה את תשובתה לעתירה לפני יומיים וטרם נקבע תאריך לדיון. עם זאת, נץ-צנגוט מתכוון לבקש דיון דחוף, על רקע העובדה שהוועדה תתכנס כפי הנראה כבר בימים הקרובים לצורך קבלת החלטה בעניין.  

ב-3 בדצמבר אישרה הממשלה בישיבתה את מינויו של השופט חנן אפרתי, שהומלץ על ידי אשתו של מזכיר הממשלה צחי ברוורמן - אף היא שופטת - לשמש יו"ר הוועדה לבדיקת מועמד ראש הממשלה לתפקיד הנציב. אפרתי נחשב לחותמת גומי נוחה לראש הממשלה, וכמי שלא יתנגד לבקשתו למנות את ברכה. שלושה ימים בלבד לאחר מינוי אפרתי, ב-6 בדצמבר, כבר הוגש שמה של ברכה רשמית  לוועדה, שתתכנס לדיון במינוי ב-18 בדצמבר. לא מן הנמנע כי כבר בתאריך זה תכריז הוועדה, שנחשבת נוחה מאוד לראש הממשלה, על אישור מינויה של ברכה לתפקיד.

הרכב הוועדה הוא אחת הסיבות המרכזיות  להגשת הבקשה לביטול ההליך. שני חברי הוועדה הם נגה קינן ומנכ"ל משרד הפנים לשעבר, אריה בר. השניים נכנסו כבר ב-2009 לרשימה מיוחדת הכוללת 12 אנשי ציבור, ומהווה מאגר למינוי בסבב של גבר ואישה בכל פעם, המשמשים ועדה לבדיקת מינויים בכירים ללא מכרז.

אלה השמות של חברי הרשימה ממנה נבחרים חברות הועדות לבדיקת מינויים בכירים, כאשר על פי הנוהל אמורה הבחירה להיעשות בסבב קבוע על פי שמות משפחה, בכל פעם גבר ואישה: אריה בר, לשעבר מנכל משרד הפנים, פרופ' דב גולדברגר לשעבר מנכל החברה למתנסים, עו"ד אלון גלרט לשעבר היועמש של משרד ראש הממשלה,  דורון כהן, לשעבר מנכל משרד  האוצר וראש הממשלה, אלי כהן לשעבר הממונה על השכר באוצר, יוחנן לוקר לשעבר מזכיר צבאי לראש הממשלה, נגה קינן מנכלית החברה הפרטית  פורום CFO, רו"ח איריס שטרק בעלת פרימת רואי חשבון, פרופ' מינה טייכר, יד לאחרונה סגנית נשיא בר אילן ולשעבר מדענית ראשי במשרד המדע, גלי מיארה, לשעבר פרקליטת מחוז תל אביב והמרכז והיום עו"ד פרטית וליאורה סלעי.

המאגר הוקם על פי החלטת ממשלה מ-1999, והמינוי של הזוג המכהן בכל פעם נעשה בסבב קבוע על פי שם המשפחה. הממונים אחראיים על בדיקת מינויים לוועדות שונות ועל בחינת איוש תפקידים בכירים שמונו בפטור ממכרז. כך למשל, מוקמות ועדות לבדיקת   מינויי מנכ"לים במשרדי ממשלה - שממונים כמשרות אמון אך עדיין נדרשים לאישור ועדת מינויים. בראש כל ועדה כזו עומד תמיד נציב שירות המדינה, אך כשמדובר בבחירת הנציב עצמו, ממנה לה ראש הממשלה יו"ר אחר. עם זאת, מקובל כי גם לצורך אישור מינוי זה מתקיים נוהל בחירת החברים הרגיל – גבר ואישה שנבחרים בסבב קבוע. הפעם, כך עולה מתשובת המדינה, נבחרו בר וקינן שלא על פי הנוהל הקבוע, אלא בהחלטה עצמאית של משרד ראש הממשלה.

על פי האמור בעתירה, בהצעה שהעביר מזכיר הממשלה צחי ברוורמן לחברי הממשלה, שבה הציע לאשר את מינויים של בר וקינן, נכתב כי השניים ממונים על פי חוק, אך לא הוסבר מדוע דווקא הם נבחרו, ולא צוין כי הבחירה נעשתה שלא נעשה על פי הנוהל המקובל.

במענה לעתירה צירפה המדינה את הצעת ההחלטה של ברוורמן, וטוענת כי "מכיוון שמדובר בבחירה הנעשית באופן חד פעמי, רק בהתחלף נציב",  והמינוי נעשה על ידי משרד ראש הממשלה ולא על ידי הנציבות, "אין צורך בשמירה על הסבב". "החשוב הוא שהשמות נלקחו מאותה רשימה שנקבעה באישור היועמ"ש והנציב דאז", קובעת המדינה, ומסיבה זו המינויים "מקובלים והולמים".

בהחלטת הממשלה מ-1999 נקבע כי אנשי הרשימה יהיו "בעלי ידע או ניסיון במנהל ציבורי וללא זיקה אישית, עסקית או פוליטית לראש הממשלה". עם זאת קינן ידועה כמקורבת לראש הממשלה.

יתרה מכך, בחינת ההיסטוריה של המינויים מגלה מדוע, ככל הנראה, נבחרו דווקא קינן ובר. שניהם היו בהרכב הוועדה שבדקה את בקשתו של ראש הממשלה למנות את מקורבתו פרח לרנר למנכ"לית משרד הקליטה. יו"ר הוועדה היה הנציב דאז, משה דיין, שהתנגד למינוי אך היה בדעת מיעוט. מינויה של לרנר לא יצא בסופו של דבר אל הפועל, אך לא בגלל שהוועדה לא אישרה אותו אלא על אף האישור. באופן דומה, נראה כי גם כיום אין לראש הממשלה סיבה לחשוב כי השניים לא יאשרו את הצעתו למינוי.

הוועדה שמונתה בסבב טלפוני

לא רק הרכב הוועדה מעלה דאגות בנוגע למידת האוביקטיביות שלה. על פי החוק הוועדה צריכה לבדוק כי לא קיימת מניעה פלילית או משמעתית למינוי, וכן את "כשירות המועמד והתאמתו למשרה", הגדרה שלא ברור בדיוק מה היא משמעותה.

על פי העותר, ד"ר נץ-צנגוט, חשש נוסף לפגם בהליך נובע ממינויו של פרופ' רון שפירא ליו"ר הוועדה הקודם. לדברי נץ-צנגוט,  שפירא היה שותף במשרד ויינרוט, מי שהיה פרקליטו של ראש הממשלה. הוא מוסיף כי שפירא, כמו גם חברי הוועדה האחרים, מונו באמצעות סבב טלפוני ולא בישיבת ממשלה רשמית.

נץ-צנגוט מציין כי בהצגתו של שפירא בבקשה למינויו שהוצגה לממשלה נכתב אמנם כי הוא משמש כעו"ד פרטי מאז 1987, ומפורטות פעילויות שונות המפורטות גם בקורות חייו, אך העובדה שעבד במשך שבע שנים - עד לפני שלוש שנים - במשרד ויינרוט, לא הובאה לידיעת חברי הממשלה.

שפירא ביקש לשחררו מהתפקיד בסוף נובמבר, בטענה ששנת הלימודים במרכז פרס שהוא עומד בראשו החלה ואין באפשרותו להקדיש זמן לתפקיד. שפירא קיבל על עצמו את התפקיד כשמיכל עבאדי בויאנג'ו הייתה מועמדת ראש הממשלה לתפקיד נציבת שירות המדינה, אך כפי הנראה לא הסכים לאשר את המועמדת הנוכחית של נתניהו, ולכן פרש מהוועדה בהסבר על "עומס עבודה".

בעניין זה כותבת המדינה בתשובתה כי עזיבתו של שפירא מייתרת את ההתייחסות לנושא, וכן כי "בבירור עמו מסר כי במסגרת שותפותו במשרד עו"ד ד"ר י. ויינרוט עד לפני שלוש שנים, לא טיפל בייצוג ראש הממשלה". עוד עונה המדינה כי סבב טלפוני הוא נוהל מקובל והתחייב במקרה זה בשל סד זמנים הלחוץ, ומוזכרת העובדה כי מינויו של מיכאלי דווקא נערך בישיבת ממשלה פיזית.

את טענותיו של נץ-צנגוט בעניין פגמים גם במינוי הזמני של אודי פראוור לממלא מקום הנציב דוחה המדינה, וטוענת כי מדובר במינוי ראוי וחוקי. טענתה המרכזית של המדינה היא כי מדובר בעתירה שהוגשה טרם זמנה, כיוון שברכה כלל לא נבחרה עדיין.

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הגיבה למגעים המתמשכים למינויה של עפרה ברכה ואמרה: "הליך בחירת נציב/ת שירות המדינה מדיף ריח רע. מזה חודשים ששמה של מועמדת חסרת ניסיון מתאים לעמוד בראש גוף כל כך משמעותי שאחראי על המגזר הציבורי כולו. גוף שמחזיק בכוח עצום להניע עובדים, לקבלם לעבודה ולפקח על הנעשה במגזר הציבורי. 

"תמוה מאוד בעיני, שבימים האחרונים מנסים בכל דרך למנות מישהי שאין לה כל רקע רלוונטי לעמוד בראש גוף כה גדול ומורכב, וזאת בנוסף לעובדה שהינה מקורבת לראש הממשלה שהוא הגורם הממנה. 

"אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מגלים בעוד מספר ימים שהאדם הלא נכון הגיע בדרכים לא כשרות והוגנות לתפקיד כה משמעותי. אם אכן כך יהיו הדברים זוהי שחיתות לשמה וחייבים לבדוק את הדברים לעומק ולעצור את הליך המינוי״.

תנועת "יושרה לישראל" מבקשת שימוע ציבורי

בתוך כך, תנועת "יושרה לישראל" פנתה היום ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שלומית פארגו, בבקשה  לקיום שימוע ציבורי בעניין מועמדותה של ברכה לתפקיד נציבת שירות המדינה. הפנייה נעשתה לפארגו כיוון שהיא  משמשת כיועצת לוועדה למתן חוות דעת על המועמד לתפקיד נציב שירות המדינה, והשופט בדימוס והעומד בראשה אפרתי ביקש להעביר אליה את הפנייה .

וכך כותבת התנועה: "בחודשים האחרונים, הצטברה ביקורת ציבורית רבה אודות רצונה של הממשלה לקדם את מינויה של גב' עפרה ברכה לתפקיד נציבת שירות המדינה. כל זאת בשל שלל טענות, לרבות: (א.) היעדר כישורים הולמים לתפקיד; (ב.) קביעות של מבקר המדינה בנוגע לליקויים ניכרים בעבודתה הנוכחית במסגרת האגף לביקורת הרשויות המקומיות במשרד הפנים;  (ג.) ניגוד עניינים בשל העסקתם של קרובי משפחתה בלשכתו של רה"מ. לשיתוף הציבור במסגרת ההליך המנהלי קיימת חשיבות רבה וזאת כחלק מהגשמת הרעיון הדמוקרטי.  כמו-כן, שיתוף הציבור אף תורם לאיכות ההחלטה המקצועית, בכך שהוא מזין את הרשות במידע נוסף שרלוונטי לקבלת החלטתה. בשים לב לביקורת הציבורית סברנו כי שיתוף הציבור באמצעות קיום שימוע ציבורי, יסייע לגיבוש חוות-דעת הולמת בעניינה התאמתה של גברת ברכה לתפקיד נציבת שירות המדינה".

הפנייה בנושא נעשתה, כך "יושרה לישראל",  כבר במהלך חודש ספטמבר האחרון , עת פנתה  אל יו"ר הוועדה  הקודם, פרופ' רון שפירא, אך זה   לא  ניתן  מענה. "כעת עם כניסתו של  השופט (בדימוס) אפרתי לתפקיד יו"ר הוועדה, נבקש כי הוא יעשה שימוש בסמכותו ולהורות על קיום שימוע ציבורי בפני הוועדה. מיותר יהיה לציין, כי במידה ויורה כאמור, תבקש מרשתי למצות את זכות הטיעון הציבורית בפניי הוועדה".

פארגו לא ענתה עדיין לבקשת התנועה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker