הקריה האקדמית אונו מציגה: שכר מפנק, מכוניות יוקרה לבכירים – ופיטורי עובדים - קריירה - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
שיעור בבזבוזים

הקריה האקדמית אונו מציגה: שכר מפנק, מכוניות יוקרה לבכירים – ופיטורי עובדים

דו"ח של רשם העמותות: הקריה האקדמית אונו שילמה למנכ"ל רנן הרטמן שכר של עד 2.4 מיליון שקל בשנה, רכשה בעבורו מכונית בחצי מיליון שקל, וסיפקה לו כרטיס אשראי שבו בוצעו ב–2012 רכישות במיליון שקל ■ בימים אלה היא מפטרת עובדים רבים ■ המכללה: השכר סוכם עם הרשם

105תגובות
רנן הרטמן, המנכ"ל. תשלום על בילויים בכרטיס האשראי של המכללה
דודו בכר

הנהלת הקריה האקדמית אונו החליטה באחרונה על התייעלות רוחבית, שכוללת קיצוץ בשכר המנהלים ופיטורי עובדים. בשיחות הרבות על תוכנית ההתייעלות שערך בשבוע שעבר המנכ"ל רנן הרטמן, הוא דיבר על "התנהלות פיננסית אחראית" לקראת העתיד הוורוד המצפה למכללה שבקריית אונו. הרטמן השמיט מדבריו דו"ח חריף שעומד לפרסם בימים אלה רשם העמותות, השופך אור על ההתנהלות הכלכלית של המכללה.

הדו"ח, שנכתב בידי משרד רואי החשבון בן דור ושות' לבקשת רשם העמותות, בדק את הקריה האקדמית אונו, המאוגדת כעמותה, מאוגוסט 2013 עד פברואר 2015, ומעלה ליקויים והתנהלות תמוהה — החל בחגיגות שכר, עבור בקניית מכוניות פאר מאובזרות על חשבון המכללה ושימוש פרטי בכרטיסי אשראי של המכללה לקניות מזון, כרטיסי טיסה וחופשות, וכלה בהעסקת קרובי משפחה, והיעדרם של נהלים בסיסיים כמו הקמתה של ועדת כספים. הרטמן והמשנה למנכ"ל, רמי חדד, מככבים בדו"ח.

נושאי המשרות: נפוטיזם והעסקת קרובים

הליקויים שמונה רשם העמותות נוגעים גם למי שאמורים להיות שומרי הסף במכללה. מהדו"ח עולה כי החשב המבקר הוא רו"ח קובי זליכה (ממשרד רואי החשבון ליאון אורליצקי) — לא אחר מאשר אחיו של ירון זליכה, ששימש עד לאחרונה דקאן בית הספר למינהל עסקים במכללה, וכיום הוא ראש החוג לראיית חשבון ואחד מחמשת מקבלי השכר הגבוה בה. הביקורת, שבה הובעה דעה נחרצת על הקר­בה הפסולה, "הפוגעת באי־תלות של החשב המבקר", נתקלה בגבות מורמות במכללה. שם טוענים שאין בעיה, מכיוון שהדקאן עוסק רק בנושאים אקדמיים, ולכן אין ניגוד עניינים. עם זאת, במכללה הסכימו שאם הדבר מפריע לרשם העמותות, יוחלף החשב המבקר.

ירון זליכה. קיבל לפחות חלק משכרו במכללה דרך חברה, לפי הדו"ח; אחיו הוא החשב המבקר של המכללה
אילן אסייג

קרבת משפחה נמצאה גם במקרה של המנכ"ל הרטמן, שייסד את המכללה ביחד עם אביו: אחיו של הרטמן היה חבר בוועד המנהל בעת חיבור הדו"ח. בתקנון העמותה מ–2011 נכתב כי ועדת הביקורת תהיה רשאית לאשר את העסקת בני המשפחה של המייסדים, מה שלא קיבל מעולם את אישור הרשם.

זה לא הכל: אביו המנוח של המשנה למנכ"ל היה אחד מחברי הוועד המנהל, וחברת ועד נוספת היא אחותו של עובד אחר במכללה. בנוסף, אחד מחברי ועדת הביקורת הוא בעלה של עובדת המכללה, בניגוד להנחיות חוק העמותות.

בדו"ח לא מוזכרת אשתו לשעבר של הרטמן, העובדת בתפקיד מינהלי בכיר במכללה זה 22 שנה. באחרונה הצטרפה לרשימת מקורבי המנכ"ל המועסקים בקריה האקדמית אונו אחת נוספת — אחותו, פרופ' טובה הרטמן — שמשמשת דקאנית הפקולטה למדעי הרוח במכללה.

מלבד רשימת קרובי המשפחה המועסקים במכללה, הביקורת מצאה כי העמותה שילמה 20 אלף שקל בעבור ייעוץ משפטי לאחד מחברי הוועד המנהל שלה, בניגוד לחוק העמותות. העמותה הסכימה כי במקרה הזה נפלה טעות.

כמוסדות ללא כוונת רווח, החוק אוסר על עמותות לחלק רווחים. עם זאת, אחת הדרכים שעמותות יכולות לנקוט כדי להעביר כספים למעגל הקרוב אליהן היא העסקה של מקורבים ושל קרובי משפחה.

ניהול כספים: גירעון מתמשך, ללא ועדת כספים

אף שהעמותה ניהלה 170–190 מיליון שקל בשנה בתקופה המבוקרת, לא הוקמה בה אז ועדת כספים — אלא רק בספטמבר 2016, לאחר התרעת רשם העמותות. עוד נכתב בדו"ח רשם העמותות כי תקציבים לשנות לימוד שונות אושרו בדיעבד, וכי לא נערכה ביקורת על עמידה ביעדי התקציב וביצוע בפועל.

הרשם קובע שמדו"חות העמותה עולה כי ב–2014 הגירעון הנצבר של המכללה בחמש שנים הגיע ל–47 מיליון שקל, שהם 24% מהמחזור. גם בשנים קודמות נרשמו גירעונות גדולים: ב–2011 הגירעון הנצבר היה 42 מיליון שקל — 35% מהמחזור, וב–2012 היה 47 מיליון שקל — 23% מהמחזור.

שכר המנכ"ל הוכפל בארבע שניםשכר מנכ"ל הקריה האקדמית אונו )ברוטו(, במיליוני שקלים

97% מהכנסות העמותה מגיעים משכר לימוד. הביקורת קובעת כי קיים חשש לקשיי נזילות, וכן נרשם גירעון בהון החוזר, היכול להצביע על קשיים במימון חובות. ב–2016, שלא נכללה בדו"ח, הגיעו ההכנסות משכר לימוד ל–280 מיליון שקל — עלייה של 11% לעומת 2015 — מה שמלמד כי המכללה ממשיכה לצרף סטודנטים בשכר לימוד גבוה למדי — 20–40 אלף שקל ללימודי תואר ראשון, ועד 54 אלף שקל ללימודי תואר שני.

הוצאות שכר: בונוס למנכ"ל של 300 אלף שקל בשנה

הגירעונות לא פגעו כלל בחגיגות השכר והפינוקים שלקחו לעצמם הבכירים. לפי הדו"ח, בעמותה לא קיים נוהל קביעת שכר לעובדים — גם לבכירים ביותר.

השכר השנתי של המנכ"ל ב–2011–2014 נע בין 1.2 מיליון שקל ל–1.5 מיליון שקל ברוטו. ב–2015 הוא כבר הגיע ל–2.4 מיליון שקל, ושנה לאחר מכן ירד מעט ל–2.2 מיליון שקל, שני רק לרקטור דודי שוורץ, שהשתכר 2.5 מיליון שקל. על שכרו של המנכ"ל הרטמן לא נערך כל דיון ב–2011–2013. הביקורת מציינת זאת לאור "הגירעון הנצבר המהותי שבו נמצאת העמותה".

שכר המנכ"ל גבוה פי שלושה מהשכר במכללות לא מתוקצבות אחרות, ובוודאי גבוה מזה של מנכ"לי מכללות מתוקצבות. מכיוון שהרטמן הוא גם המייסד, מעלה הדו"ח "חשש לחלוקת רווחים אסורה".

דודי שוורץ, הרקטור. שיאן השכר — 2.5 מיליון שקל בשנה
אילן בשור / הקריה ?

לשם השוואה, שכר מנכ"ל המרכז האקדמי פרס ב–2016 היה 1.2 מיליון שקל בשנה; מנכ"ל המרכז הבינתחומי הרצליה כלל לא הופיע ברשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה במכללה, ושכרו של נשיא המכללה, אוריאל רייכמן, היה 1.2 מיליון שקל; גם שכרו של מנכ"ל מכללת נתניה אינו מופיע ברשימת מקבלי השכר הגבוה במכללה — שם החמישי ברשימה משתכר כ–600 אלף שקל בשנה, מה שאומר ששכרו של מנכ"ל המכללה נמוך מכך.

העמותה הגנה על שכרו של המנכ"ל וטענה שקיבל ב–2015 בונוס של 300 אלף שקל אחרי שפיתח את העמותה ומכיוון ש"הוא עובד ללא לאות". למרות זאת, הוחלט עם הרטמן כי "שכר המנכ"ל יופחת בקרוב ב–25%", וכן יבוטל הסעיף המאפשר לו "קבלת שכר גבוה ב–5% בכל שנה". עוד סעיף שיבוטל הוא זה הקובע כי עם פרישתו יקבל פיצויים של 200%.

גם המשנה למנכ"ל, חדד, השתתף בחגיגה, לפי הדו"ח. ב–2012–2014 השתכר 1.2–1.4 מיליון שקל בשנה — פי 4.5 ממשנים למנכ"לים במכללות לא מתוקצבות אחרות. גם כאן הגנה המכללה על הסכום, וטענה כי הוא מגיע לו בשל תרומתו. הביקורת מתריעה כי מדובר במשכורות בלתי־סבירות יחסית למשכורות במכללות אחרות, ואינה מקבלת את טענות העמותה, שניסתה להצדיק את השכר הגבוה.

לא רק המנכ"ל והמשנה לו נהנו. שישה מתוך שבעה עובדים שנדגמו (לרבות הרטמן וחדד) השתכרו יותר מהסכום המופיע בחוזי ההעסקה שלהם. במכללה לא טורחים לבדוק נוכחות, ולעובד אחד כלל לא היה חוזה העסקה. לפחות פעמיים נמצא כי בעמותה לא יודעים לחשב פיצויים. למשל, לעובד אחד ניתנו לא פחות מ–700 אלף שקל בפיצויים, בעוד סכום הפיצויים הנכון היה 25 אלף שקל בלבד.

עוד על פי הדו"ח, הקריה העבירה מאות אלפי שקלים לחברות השייכות לשניים מעובדיה — הפרופסורים זוהר גושן, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך, וירון זליכה, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר. גושן ייעוץ והשקעות זכתה בתשלומים בסך 935 אלף שקל ב–2012, וזליכה השקעות וייעוץ פיננסי — ב–540 אלף שקל. העמותה מסרה כי מדובר בשכר עבודה, אלא ששכרו של זליכה כפול מהשכר הזה, כך שייתכן כי הסכום שהועבר לחברה שלו הוא שכר חלקי.

פינוקים לבכירים: מכוניות פאר מאובזרות — על חשבון המכללה

המנכ"ל והמשנה לא הסתפקו בחגיגות שכר. ב–2011–2012 רכשה להם המכללה שתי מכוניות — אאודי קיו 7 ב–525 אלף שקל וב.מ.וו ב–193 אלף שקל. אלא שלא היה די בכך. האאודי אובזרה בחבילת ספורט ב–47 אלף שקל, שני מסכים לכריות הראש ב–3,000 שקל ומערכת מולטימדיה ב–14 אלף שקל. הב.מ.וו אובזרה בגג נפתח, ריפוד עור וכיסאות ספורט. לא נערך דיון בנושא רכישת כלי הרכב במוסדות העמותה. כשזו נדרשה לתגובה, לא פירטה את הצורך במכוניות אלה או בשדרוגן.

אאודי קיו 7. המכונית שנרכשה למנכ"ל אובזרה בחבילת ספורט, מסכים ומערכת מולטימדיה
בלומברג

כרטיסי אשראי: מיליון שקל בשנה להוצאות פרטיות של המנכ"ל

מבדיקת כרטיסי האשראי של המכללה עולה כי ב–2012 נעשה שימוש חריג בסך 920 אלף שקל, בין השאר בעבור מסעדות, בתי קפה, נופש ותיור. למרות הסכומים הגדולים, לא קיים נוהל מסודר בנושא הוצאות בכרטיסי האשראי של העמותה. לעורכי הביקורת נמסר כי הסכומים ירדו ב–2015 ל–414 אלף שקל, ושנה לאחר מכן ל–287 אלף שקל — אך לא צורפו אסמכתאות לכך.

המנכ"ל ביצע באוגוסט 2012 בכרטיס אשראי עסקות בסך 45 אלף שקל, ובהן רכישה של כרטיסי טיסה ומינוי לכבלים. 7,000 שקל נרשמו על מסעדות, בתי קפה ורכישת מזון. העמותה הראתה כי ליד חלק מההוצאות נכתב ידנית "קוזז", אך לא ברור על פי מה הוחלט מה נחשב הוצאה פרטית ומה לא.

הביקורת יוצאת נגד הרכישות בסך כמיליון שקל ב–2012 בכרטיס אשראי. עוד נטען כי העמותה לא השיבה על השאלה העיקרית — כיצד נעשתה בדיקת ההוצאות הפרטיות של המנכ"ל.

גרוע מכך, ב–2015–2016 קוזזו רק 5,000 שקל בשנה ו–2,100 שקל בשנה אחרת ממשכורתו של המנכ"ל, בגין שימוש בכרטיס האשראי של המכללה, אף שההוצאות בכרטיס האשראי היו גבוהות מאוד גם בשנים האלה. גם בעבור הסכומים האלה לא הוצגו אסמכתאות. בדרישות התיקון קובעת הביקורת כי על המנכ"ל להפסיק להשתמש בכרטיס האשראי של המכללה.

הלוואות לעובדים: ללא ביטחונות, ללא נוהל מסודר

העמותה פינקה את עובדיה בהלוואות גדולות בלי נוהל מסודר. כך למשל, ב–2011–2012 ניתנו הלוואות בסך יותר מחצי מיליון שקל, ללא הסכמים או ביטחונות, בטענה שההלוואה מקוזזת מהשכר. יתרה מזאת, איש לא דן באותן הלוואות, ולא ברור מי אישר אותן. עם הלווים נמנים בכירים שנמצאים ברשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה בעמותה — המשנה למנכ"ל חדד קיבל ב–2010 הלוואה של 36 אלף שקל, ועובד אחר, ששמו אינו מוזכר, אך גם הוא מחמשת מקבלי השכר הגבוה — הלוואה של 65 אלף שקל. לעובד נוסף ניתנו שתי הלוואות גדולות — 80 אלף שקל ב–2010 ועוד רבע מיליון שקל ב–2011. המכללה טענה כי ועדת ההלוואות מורכבת מהמנכ"ל, החשבת ומנהלת משאבי האנוש.

הקריה האקדמית אונו
תומר אפלבאום

בנוסף להלוואות, מצוין בדו"ח כי 600 אלף שקל הועברו לקמפוס החרדי בירושלים, אף שלפי ההסכם בין הגופים אמורה היתה העמותה להעביר 100 אלף שקל בלבד.

גיוס תרומות: רוב הכסף הולך לשימון מנגנון הגיוס

העמותה מגייסת תרומות, אך מתקבל הרושם שחלק נכבד מהן משולם למי שמביא אותן. ב–2011 גויסו 1.1 מיליון שקל, ש–96% מהם הלכו לכיסם של המגייסים — חברה חיצונית ועובד של המכללה. ב–2012 גויסו 1.4 מיליון שקל, שמהם "רק" 60% הלכו למנגנון הגיוס. העמותה טוענת כי ב–2016 קיבלה תרומות גדולות יחסית לעבר, והיא צפויה לקבל תרומות נוספות.

עוד נמצא כי העמותה תרמה למוסדות אחרים 140–200 אלף שקל בשנה בשנות הביקורת, ללא כל אישור או פיקוח, כשהתרומות אינן קשורות למטרות העמותה. בין השאר הועברה תרומה לבית חב"ד בסך 100 אלף שקל ב–2012. העמותה לא הסבירה את התרומות או את הקריטריונים שלפיהם התקבלו ההחלטות.

אחזקות בחו"ל: החברה באוקראינה והעסקות הקשורות

המכללה מחזיקה בבעלותה המלאה חברה מקומית באוקראינה לצורך מסלול ללימודי תואר שני במינהל עסקים (MBA) שהיא מפעילה. החברה סיימה את 2013 בגירעון של 150 אלף שקל. ב–2016 הושקעו בה עוד 450 אלף שקל, אך בדו"ח הכספי נכתב שהיא נמכרה, לא ברור למי, תמורת שקל אחד בלבד.

יותר הכנסות, יותר הוצאות
הכנסות והוצאות הקריה האקדמית אונו, במיליוני שקלים

למרות שיתוף הפעולה מצד המכללה, בביקורת מצוינים שני אירועים חריגים: המכללה התבקשה להעביר מסמכי בקשה לקבלת מלגות בעבור מענקי מחקר, מסמכים לאימות נתוני הבקשה, ועדויות לכך שנערך דיון במסמכי הבקשה ולקריטריונים שלפיהם ניתנו המלגות — וכל אלה לא הועברו. בנוסף, צ'קים שהועברו לביקורת היו ממוחשבים, ולא אלה שניתנו בפועל, כך שלא ברור מי חתם עליהם. העמותה גם העבירה צ'קים שניתנו לביטוח הלאומי ולמס הכנסה, ולא את אלה הקשורים לספקים שביקשה הביקורת. "למיטב ידיעתנו, העמותה נמצאת בבדיקה של רשות המסים", נכתב בדו"ח. "הממצאים בדו"ח הזה ניתנים על פי בקשה של רשם העמותות".

מהקריה האקדמית אונו נמסר בתגובה: "דו"ח הביקורת מתייחס ל–2011–2014 ויצא כבר לפני שנה וחצי. הטענות בדו"ח כוללות כמה נקודות שגויות, שעליהן הגבנו לרשם, וכמה הערות שתוקנו זה מכבר, עוד לפני שהוגשה טיוטת הדו"ח לעיוננו, לפני כשנה וחצי. הקריה האקדמית מקפידה לפעול על פי נוהלי רשם העמותות, וכן על פי נהלים פנימיים מסודרים שהוחלטו על ידי הוועד המנהל. הקריה פועלת עם אישור ניהול תקין מיום היווסדה ועד היום. באשר לסוגיית השכר, רשם העמותות מקיים שיח עם כלל המכללות על שינוי שכר הבכירים במוסדות האקדמיים. במסגרת זו פנה גם לקריה האקדמית, ונושא שכר הבכירים הוסדר בתיאום מול רשם העמותות".

האם המל"ג תוותר לקריה האקדמית אונו על הקמת קמפוס ערבי?

 

הקריה האקדמית אונו קיבלה באחרונה את האפשרות להפעיל את מכללת כרמל בחיפה, שעמדה בפני סגירה, תמורת הקמת קמפוס ערבי לא מתוקצב בצפון הארץ.

ההחלטה, שקיבלה תוקף של בית משפט, נחגגה על ידי שר האוצר, שטען כי נמצא מענה ל"צורך לאומי". בימים האחרונים הודיעה הקריה האקדמית כי היא "מוותרת" על הקמפוס הערבי — אך עדיין מבקשת להמשיך להפעיל את מכללת כרמל למשך עשר שנים.

מכללת כרמל היא מוסד לא מתוקצב, המבקש מהסטודנטים שלו שכר לימוד של 40 אלף שקל בשנה — ולפיכך יכולה לשמש בידי הקריה האקדמית תרנגולת המטילה ביצי זהב. המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) שמעה את הבקשה של הקריה האקדמית להשתחרר מהמטלה שהוטלה עליה בתמורה להפעלתה של מכללת כרמל, ובמקום לדחות אותה על הסף, הודיעה כי סגן יו"ר המל"ג, פרופ' אדו פרלמן, עידכן את חברי המל"ג בכך שהתקבל מכתב מהקריה האקדמית אונו שלפיו היא מבקשת להפעיל שלוחה שלה בחיפה, שאושרה במקום פעילות מכללת כרמל, לתקופה של עשר שנים.

אם תתקבל בקשתה, הקמפוס בחיפה ישמש לקריה האקדמית אונו תחליף לפתיחת קמפוס בלתי־מתוקצב ביישוב ערבי, כפי שהוחלט במתווה שהתקבל בבית המשפט המחוזי בחיפה.

מהמל"ג נמסר: "בתום הדיון, המל"ג סיכמה על הקמת צוות עבודה שידון עם הקריה האקדמית אונו ויבדוק אם בכלל יש מקום לבחון את הצעת הקריה, ואם כן — באילו תנאים. הצוות, בראשות פרלמן, יכלול חבר מל"ג נוסף וחבר של הוועדה לתכנון ותקצוב (הוות"ת). בסיום התהליך, הנושא יובא לדיון במליאת הוות"ת והמל"ג".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם