"להקפיא את גביית היטל העבודה מהמעסיקים של מבקשי המקלט"

יו"ר ועדת הכספים דורש מרשות המסים שלא לגבות את ההיטל מהמעסיקים רטרואקטיבית עד החלטת העליון בנושא: "אתם רוצים כסף? תגבו מעשירים, לא מבעלי מסעדות עם 5 עובדים" ■ רשות המסים: "אם המעסיק לא שילם בזמן - רשות המסים צריכה לגבות"

רינה רוזנברג קנדל
רינה רוזנברג קנדל
עובדים זרים
עובדים זריםצילום: עופר וקנין

בדיון שהתקיים הבוקר (ג') בוועדת הכספים של הכנסת הורה יו"ר הוועדה, משה גפני (יהדות התורה), לרשות המסים להקפיא גבייה רטרואקטיבית של היטל עבודה ממעסיקים בגין העסקת מבקשי מקלט עד להחלטת בית המשפט העליון בבקשות לדיון נוסף שהוגשו בעניין.

"אתם רוצים כסף? תגבו מעשירים, לא מבעלי מסעדות עם 5 עובדים. אני מבקש תשובה מהממשלה על כל חלקיה: איך משרד הכלכלה יכול לסייע? רשות המסים – צאו מהקופסה ותתייעצו ביניכם, כי בסוף תתחיל פה חקיקה ואז יתחיל עימות קשה, נסו להגיע לפתרון" אמר גפני, "השופט מלצר ציין בפסק הדין כי יש חוסר הגינות בגביית ההיטל עצמו. אף אחד לא יבוא אליכם בטענות שלא גביתם. אני מבקש תשובה מהגורמים המוסמכים במשרד האוצר. מבקש ממשרדי הממשלה את התשובות כלפי כל השאלות שעלו, גם לגבי הקפאת התשלומים. מבקש את עמדת היועמ"ש לממשלה, האם הם משלמים".

לדבריו, "המציאות היא שאנחנו נמצאים בסוגיה מורכבת וקשה מאוד כי כל העסקים יתמוטטו. רשות המסים לא תקבל את הכסף כי העסקים ייסגרו. יש פעמים שצריך לדעת לדחות, לא לעשות הכל בבת אחת כשההיגיון נותן את המציאות הזאת. האם אפשר לדבר על צמצום ההיטל, כמו שעשינו בחקלאות? האם אפשר לדחות את הגבייה כדי שנקיים דיונים ונגיע לפתרון?"

יו"ר ועדת הכספים, משה גפני
יו"ר ועדת הכספים, משה גפניצילום: אוליבייה פיטוסי

מירי סביון, נציגת רשות המסים בדיון, אמרה כי "אנחנו גובים את ההיטל לפי דבר המחוקק ולכן אין פה גבייה שלאחר המעשה. אם המעסיק לא שילם בזמן, רשות המסים צריכה לגבות והצגנו את ההסדרים שהצענו. עשינו מה שאנחנו יכולים לעשות בצורה רחבה מאוד. הבענו את עמדתנו והצענו למעסיקים להצטרף לתוך ההסדר, איפשרנו לאנשים לחתום על הסכם מתוך הסכמה שאם הפסיקה של ביהמ"ש העליון תשתנה, אז הכסף יוחזר. נתנו הקלות ונבדוק כל מקרה לגופו".

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), שיזם ביחד עם ח"כ מירב בן-ארי (כולנו) את הדיון המהיר הראשון בנושא, אמר כי "מדובר בגבייה רטרואקטיבית עליה יש מחלוקת. כולם פירשו את החוק באותו אופן, שאין מקום לאותו היטל. המשמעות היא סגירה של אלפי עסקים קטנים ועשרות אלפי עובדים שילכו הביתה. ביקשנו מרשות המסים למצוא את הפתרון, ואם לא ימצאו כזה - נלך להליך חקיקה". בן-ארי הזהירה כי "אני רואה את הסכנה שמרחפת מעל הראש של העסקים הקטנים והגדולים שכולנו כצרכנים נשלם עליה. העניין דחוף ובהול כיוון שברגע שהשומות יצאו, העסקים יהיו בסכנת סגירה קיומית."

ח"כ מיכל רוזין (מרצ) טענה בדיון כי "ההיטל היה מיותר מלכתחילה, בוודאי כי האנשים שהגיעו לכאן כמבקשי מקלט ואין בדיקה אמיתית של מי פליט ומי מהגר עבודה. האינטרס של המדינה צריך להיות שכל עוד הם האנשים האלה פה, הם צריכים לעבוד. האינטרס שלנו הוא שקודם כל הם יועסקו, כך הם לא יפשעו. עשינו את כל הטעויות האפשרויות בכל הנוגע למבקשי מקלט, הראשונים שהובלו למתקן החולות באילת הם מבקשי המקלט מהמלונות באילת. אין ישראלים שרוצים לעבוד במקצועות הללו, בוודאי במלונות, מסעדות וניקיון. אנחנו מענישים את המעסיקים ואת עצמנו כי אותם אנשים יגיעו לרחוב". 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker