פערי השכר בין גברים לנשים כמעט שלא השתנו מזה עשור - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פערי השכר בין גברים לנשים כמעט שלא השתנו מזה עשור

דו"ח חדש חושף קיפאון מתמשך במצב הנשים בשוק העבודה: פער השכר הצטמצם ב–5% בלבד מאז 2004 ■ הפתרונות המוצעים: הפחתת שעות העבודה לכולם ותמריצים למקומות עבודה שוויוניים

תגובות
תפירת דגלים במפעל בדרום
יואב ג'אק

אי־השוויון הקשה והמתמשך בשוק העבודה בישראל נחשף במדד המגדר של שוות, המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים, המתפרסם זו הפעם החמישית. על פי המדד, בשנתיים האחרונות כמעט שלא הצטמצמו הפערים בין נשים לגברים בישראל.

מנתוני הדו"ח עולה כי פערי המגדר בשוק העבודה הישראלי מוסיפים להיות בעייתיים במיוחד. למשל, בתחום השכר חל שיפור אך במעט: ב–2004 נשים השתכרו 63% משכרם של גברים, וב–2015 הן השתכרו 68% — 11,238 שקלים לגברים מול 7,666 לנשים.

עם זאת בחברה הערבית, שבה נמדד האי־שוויון העמוק ביותר בישראל, ניכרת מגמה של צמצום פערים. פערי המגדר בממד העוני הצטמצמו, אך זו אינה בשורה טובה. הצמצום נובע ממגמה כללית של הרעה במעמדם של העשירונים הבינוניים והנמוכים באוכלוסייה, גברים ונשים כאחד.

גם במספר המנהלים המצב רחוק משויון: ב–2015 עמד מספר המנכ"לים על 39,784 בקרב גברים מול 7,279 מנכ"ליות. לעומת זאת, יש צמצום מסוים בפערים המגדריים בהקשר הפוליטי, בשל גידול במספר הנשים שנבחרו כחברות כנסת בשתי מערכות הבחירות האחרונות: 27 ח"כיות ב–2013 ו–34 ב–2015.

השוואה בין־לאומית מציבה את ישראל במקום השלישי מבין מדינות OECD בפערי המגדר בהכנסות, הגדולים יותר רק ביפן וקוריאה (בשנה שעברה היתה ישראל במקום הרביעי). אף הסבר, כמו עבודה בשעות נוספות או תוספות אחרות לשכר, אינו מבהיר את מרבית הפערים המתמשכים.

מחקר של הכלכלן הראשי במשרד האוצר שפורסם ב–2015 אישש את הממצא הזה, כשמצביע על כך שיתכן שהפער המגדרי בהכנסות מבטא "אפליה מגדרית בשוק העבודה, אם דרך מתן שכר נמוך יותר לאישה עקב היותה אישה, או דרך קצב קידום איטי יותר לנשים בהשוואה לגברים".

מצב הנשים בשוק העבודה: מקבלות פחות, מנהלות פחות – ועובדות יותר

יותר נשים עובדות בכמה משרות במקביל

הדו"ח קובע כי המגמה העקבית של פערי מגדר בשוק העבודה משקפת עיוותים מתמשכים במבנה השוק כתוצאה ממיסוד המערכת הניאו־ליברלית בשני העשורים האחרונים. במקביל לפיתוח הכלכלי, העמיק האי־שוויון כך שכשליש מהשכירים במשק אינם נהנים מביטחון תעסוקתי לאורך זמן. לפי המחקר, יותר נשים מועסקות בכמה משרות במקביל מאשר גברים, ובשיעור הולך וגדל מאז תחילת המדידה.

גם פערי השכר בדרגות ההכנסה הנמוכות מושפעים ממגדר — כ–21% מהגברים משתכרים פחות משכר המינימום, לעומת 35% מהנשים. הפער בין מספר הנשים למספר הגברים שאינם מגיעים לשכר המינימום נמצא בקצב גידול בלתי מבוטל, במידה רבה כתוצאה מכניסתן של עובדות לשוק העבודה בעקבות מדיניות צמצום הקצבאות והקטנת הוצאות הממשלה שאפיינה את תחילת שנות ה–2000. לעומת זאת, כשבוחנים את שיעור מקבלי השכר הגבוה התמונה מתהפכת: בקטגוריית השכירים ששכרם גבוה פי שניים ויותר מהשכר הממוצע במשק עלה שיעור הגברים מ–15.2% ב–2004 ל–17.3% ב–2015, ואילו שיעור הנשים עלה באותן שנים מ–3.8% ל–5.8%.

מנכ"לית הבנק הבינלאומי, סמדר ברבר-צדיק
מוטי מילרוד

לנסח מחדש את החשבונאות הלאומית

לתיקון המצב, הדו"ח מציע להציב יעדים מדידים לצמצום הפערים המגדריים, במטרה להגיע להישגים משמעותיים בתוך כעשור. בשלב ראשון מוצע להציב יעד של צמצום הפער המגדרי ב–50% בחמש השנים הקרובות. בנוסף, הדו"ח ממליץ לפעול לקידום חקיקה שתעגן איסוף נתונים במבט מגדרי באופן שיטתי ורציף. כמו כן על הממשלה לדאוג, בהתאם להחלטתה מ–2016, שכל משרדי הממשלה יציגו את כל המידע שבמאגרים הדיגיטליים שברשותם גם בפילוח מגדרי.

בנוסף ממליץ הדו"ח שכדי לשבור את דפוסי העבודה הקיימים בשוק העבודה, על הממשלה לשקול להפחית את מספר השעות בשבוע העבודה כמקובל במדינות מתועשות אחרות, ולתת תמריצים למקומות עבודה המעודדים את עובדיהם, נשים וגברים כאחד, לאזן בין עבודה למשפחה.

עוד מוצע בדו"ח לנסח מחדש את החשבונאות הלאומית, כדי להביא לידי ביטוי מלא את עשייתן ותרומתן של נשים: "נשים תורמות למשק תרומה כפולה — גם בשכרן הנמוך יותר וגם ב'עבודה השקופה' שהן מבצעות בספרה הפרטית, שאינה מחושבת ואינה מתוגמלת. שילוב הוגן ושוויוני של נשים בשוק העבודה תורם לתוצר הלאומי, ומן הדין שתרומתן של נשים תחושב בהתאם. הימנעות מנקיטת צעדים מן הסוג הזה עד כה — שבאה לידי ביטוי בין השאר במימון מפלגות המדירות נשים או אינן מבטיחות ייצוג נשים שוויוני בהן, וכן תקצוב גופים ממשלתיים וגופים בשלטון המקומי שבהם אין ייצוג שוויוני ומהותי לנשים — תורמת ישירות להנצחת המבנה הממוגדר של המרחב הציבורי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#