"המשק מפסיד כ-5 מיליארד שקל בשנה כשאנשים עם מוגבלות לא יוצאים לעבודה" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"המשק מפסיד כ-5 מיליארד שקל בשנה כשאנשים עם מוגבלות לא יוצאים לעבודה"

אורן הלמן, יוזם דף הפייסבוק סיכוי שווה - שילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה ובחברה, מציע לבטל את הקשר בין הקצבה ליכולת ההשתכרות, ולבטל את חסם הכניסה המרכזי לאנשים עם מוגבלות לשוק העבודה

7תגובות
אורן הלמן
עופר וקנין

ביום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות שחל היום (א'), ויומיים לפני הדיון הצפוי  במתווה הנכים בכנסת, קורא אורן הלמן, סמנכ"ל רגולציה בחברת החשמל ומי שהקים את דף הפייסבוק סיכוי שווה - שילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה ובחברה, לבטל את חוק לרון, לדבריו החסם העיקרי המונע מאנשים עם מוגבלות להיכנס לשוק העבודה. "זה צריך לקרות בתהליך החקיקה הנוכחי", הוא אומר. "ואם לא לבטל לפחות לשנות באופן דרמטי".

חוק שחוקק לפני כעשור הגיע מתוך מטרה טובה - לייצר דיפרנציאליות בקשר בין יכולת השתכרות של נכה לקצבה שהוא מקבל, כיוון שעד לאותו חוק, ברגע שנכה יצא לעבודה קצבתו נשללה. על פי חוק לרון נקבע דיסריגרד, או קו השלילה, אותו סכום אותו משתכר הנכה ממנו מתחילים לנכות מהקצבה. היום עומד הדיסריגרד על שכר 2,700 שקל, שממנו מתחילים לנכות את השקל הראשון, כשב-6,000 שקל בחודש הקצבה נשללת לחלוטין.

"בסכום הזה המדינה אומרת לאנשים 'אתם לא נכים יותר - אתם רואים, שומעים והולכים'", אומר הלמן. "אם בעבר החוק הזה היה רלוונטי, הרי שכיום הסכומים שונים והחשיבה אחרת. כל המחקרים מוכיחים שהמשק מפסיד כחמישה מיליארד שקל בשנה כשאנשים עם מוגבלות לא יוצאים לעבודה. זה קורה, בין היתר, כי הם לא רוצים להפסיד את הקצבה, שבניגוד לעבודה היא קבועה וקיימת. כדי לעודד אותם לצאת לעבודה יש לבטל את החוק, או לפחות להעלות את קו השלילה ל-15,000 שקל. יתכן שנכה שמרוויח סכום כזה לא צריך את הקצבה למרות שגם כשהוא עובד - הוא לא מפסיק להיות נכה".

מתווה חוק הנכים החדש מכיר בחסם הזה, וקבע כי קו הדיסריגרד יעלה מ-2,700 שקל לניכוי השקל הראשון ל-4,000 שקל. את הלמן זה לא מספק: "העובדה שהדיסריגרד קיים, יוצרת כל הזמן חישובים", הוא אומר. "נגיע אליו או לא נגיע אליו. הוא גורם לאנשים להסתפק בחצי משרה למשל, או דוחף אותם לתפקידים בשכר נמוך, כזה שלא יפגע בקצבה. השלכה נוספת היא העדפת עבודה בשחור, מה שהופך את הנכה גם לעבריין וגם מונע ממנו קבלת זכויות סוציאליות.

"בישראל 2017, זו שמבקשת לעודד אנשים עם מוגבלות לצאת לעבודה, אין סיבה להתלות את הקצבה ביכולת השתכרות. להיפך. חייבים לעודד אנשים לצאת לעבודה בכל צורה, מבלי ליצור להם חסמים מיותרים. הגיע הזמן לנתק את הקשר בין הקצבה והשכר, בדיוק כמו קצבאות אחרות. אף אחד לא שואל אנשים כמה הם משתכרים כשנותנים קצבת ילדים לכולם. את הנכים צריך להגדיר על פי הנכות, לא על פי יכולת ההשתכרות. עזבו  את הקצבאות, ותנו להם לעבוד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#