המוקדן שמרוויח 52 אלף שקל: רשות שדות התעופה מדפיסה כסף על חשבון הנוסעים - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המוקדן שמרוויח 52 אלף שקל: רשות שדות התעופה מדפיסה כסף על חשבון הנוסעים

עובדי רשות שדות התעופה מאיימים להשבית את נתב"ג בטענה שהם מודאגים מפגיעה באיתנות הפיננסית - אבל הדו"חות הכספיים מגלים עודף ענק והכנסות עתק ■ 232 מהעובדים ברשות משתכרים יותר מ-50 אלף שקל בחודש

217תגובות
שביתה בנתב"ג באוגוסט 2015. ב–2016 גדלה תנועת הנוסעים בטיסות הבינלאומיות ב–11
עופר וקנין

עובדי רשות שדות התעופה (רש"ת) מאיימים להשבית את נתב"ג בשבת הקרובה, מחשש שפעולות שתבצע הממשלה יפגעו באיתנות הכלכלית של הרשות המעסיקה אותם. ואולם הדו"חות הכספיים של הרשות, שהגיעו לידי TheMarker, מציגים דווקא תמונה של איתנות פיננסית יוצאת דופן.

בזכות הזינוק במספר הנוסעים לחו"ל ובמספר התיירים המבקרים בישראל, והאגרות שהיא גובה מחברות תעופה ומהנוסעים בתעופה הבינלאומית, נהפכה רש"ת למכונה לייצור מזומנים.

ברש"ת מתגאים בכך שהם "לא מקבלים שקל מהמדינה". ואכן, החוק קובע כי הכנסות הרשות יהיו עצמיות בלבד. המודל העצ­מאי הזה לא רק יצר רווחי ענק — אלא גם חיזק את העובדים, המחזיקים שאלטר חשוב במיוחד: הם שולטים בשער הכניסה והיציאה היחיד כמעט לישראל. את האחזקה בשאלטר הצליחו עובדי רש"ת לתרגם למשכורות גבוהות. שנה אחר שנה, הם מדורגים בין שיאני השכר במגזר הציבורי.

6.4 מיליארד שקל מחכים לשימוש

מהדו"ח של רש"ת עולה כי בקרן לפיתוח והרחבת שירותים — שממנה ממומנים פרויקטים כמו הקמה של שדות תעופה — הצטברו בסוף 2016 לא פחות מ–6.5 מיליארד שקל, לעומת 6.2 מיליארד שקל שנה קודם לכן.

עודף ההכנסות של הרשות היה 302 מיליון שקל ב–2016 (לאחר הפרשה של 203 מיליון שקל לקופת המדינה) — לעומת 269 מיליון ב–2015. הפעילות השוטפת של רש"ת הניבה עודף של 864 מיליון שקל בתזרים המזומנים ב–2016. ההשקעה בנכסים קבועים, כגון שדה התעופה רמון שמקימה הרשות בתמנע, הסתכמה ב–770 מיליון שקל בלבד.

המשכורות של עובדי רשות שדות התעופה

לפי הדו"ח הכספי ל–2016, תקציב הפיתוח של רש"ת יהיה 4.1 מיליארד שקל בין 2017 ל–2019. התקציב לפיתוח שדה התעופה רמון מסתכים 1.7 מיליארד שקל, ו–1.2 מיליארד שקל יושקעו לפיתוח תשתיות בטרמינל 3, שבו מוקמת זרוע נוספת. סכום נוסף הוקדש ל"הקמת מבנה משרדים להנהלת הרשות".

רש"ת תיאלץ להדק את החגורה

ב–2016 גדלה תנועת הנוסעים בטיסות הבינלאומיות ב–11.1% לעומת 2015, והסתכמה ב–17.5 מיליון נוסעים. ההכנסות מהאגרות השונות היו 1.8 מיליארד שקל. תנועת מטוסי המטען גדלה ב–4%, ובסך הכל עברו 4,507 מטוסי מטען בשדות התעופה בישראל. גם כמות המטען גדלה ב–9.9%, ל–ב–316 אלף טונה.

ההכנסה המסחרית של הרשות מהשכרת שטחי מסחר ומחלקה בפדיון החנויות הפועלות בנתב"ג היתה 1.6 מיליארד שקל. רש"ת מתריעה כי אם המדינה תמשיך במגמת הורדת המסים על מוצרים מיובאים, הדבר "עלול לפגוע בהיקף המכירות של חנויות הדיוטי פרי, ומכאן גם בהכנסות הרשות".

בסך הכל, הכנסות הרשות ב–2016 היו 3.44 מיליארד שקל, לעומת 3.26 מיליארד שקל ב–2015. עם זאת, הוצאות הרשות גדלו מ–2.4 מיליארד שקל ב–2015 ל–2.7 מיליארד שקל ב–2016, עקב העברת תמלוגים בסך 203 מיליון שקל למדינה, ועקב עלייה של 4.5% בהוצאות השכר וההוצאות הנלוות מ–1.1 מיליארד שקל ל–1.2 מיליארד שקל בשנה.

לפי חוק ההסדרים, הרשות תשלם לקופת המדינה 1.93 מיליארד שקל ב–2017–2018, בארבע פעימות. העברת הסכום צפויה לצמצם באופן משמעותי את תחושת הרווחה ברשות. כבר בדו"ח הנוכחי ניתן לראות כי בעוד הפעילות עולה — העודפים מצטמצמים.

נוסעים בנתב"ג ממתינים בתור עמוס בעת שביתה של ועד עובדי רשות שדות התעופה ב-2014
מוטי מילרוד

לפי הדו"ח, העודף הכולל של רש"ת ב–2016 היה 287 מיליון שקל, לעומת 635 מיליון שקל ב–2015 — ירידה משמעותית, שמבשרת ככל הנראה את תחילתה של מגמה. סביר להניח כי 2 מיליארד השקלים שתעביר רש"ת למדינה ב–2017–2018, עם הפרויקטים הגדולים שהיא תצטרך לממן, יאלצו אותה להדק מעט את החגורה.

הנכסים השוטפים של רש"ת גדלו ב–2016 ל–4.05 מיליארד שקל, לעומת 3.6 מיליארד שקל ב-2015. ההתחייבויות השוטפות גדלו מ–1.1 מיליארד שקל ל–1.2 מיליארד שקל.

ההתחייבויות לפנסיה התקציבית של העובדים מסתכמות ב–3.06 מיליארד שקל — ירידה לעומת 3.08 מיליארד שקל ב–2015. ההוצאות על שי לחגים הסתכמו ב–27 מיליון שקל בשנה לעובדי הפנסיה התקציבית ועוד 12 מיליון שקל לעובדים החוסכים בפנסיה צוברת. השי לגמלאים מחושב לפי סכום של 1,666 שקל.

צ'ופר נוסף הנהוג ברש"ת הוא מענק בגין אי־ניצול של ימי מחלה, שמצטרף לסכומי הפרישה, והסתכם ב–2016 ב–153 מיליון שקל, סכום דומה לזה שנרשם ב-2015. את המענק מקבל כל עובד שלא השתמש ב–65% מסך 30 ימי המחלה שהוא מקבל כל שנה.

המשכורות ברש"ת צפויות לגדול

מהדו"ח האחרון שפירסם הממונה על השכר באוצר, על 2015, מתברר כי עלות ההעסקה החודשית הממוצעת של 3,600 עובדי הרשות היא 26.1 אלף שקל לעובד. השכר הממוצע ברוטו הוא 22.7 אלף שקל, והשכר החציוני 13 אלף שקל. ברש"ת מועסקים 232 עובדים שמשתכרים יותר מ–50 אלף שקל בחודש, חלקם בתפקידים מינהלתיים.

הממונה על השכר מחלק את הדו"ח לשניים: נתוני בכירים ועובדים המשתכרים שכר גבוה, ובעלי דירוגים אחרים. 928 מתוך 3,600 העובדים נמצאים ברשימת הבכירים והעובדים המשתכרים שכר גבוה. אלה מתחלקים בדו"ח, באופן תמוה, ל"מנהלים" ו"מזכירות".

לפי הנתונים האחרונים שמתייחסים ל–2015, שיאן השכר ברש"ת הוא ראש משמרת, שמרוויח 81 אלף שקל ברוטו בחודש — עלייה של יותר מ–6% ביחס ל–2014. זהו העובד היחיד ברש"ת שמקבל יותר מ–80 אלף שקל בחודש. 14 עובדים משתכרים 70–80 אלף שקל ברוטו בחודש. במקום השני מופיע מנהל אגף בקרה דרום, שמרוויח 79 אלף שקל. במקום השלישי ניצב ראש משמרת אחר עם 77 אלף שקל, ובמקום הרביעי היועץ המשפטי של רש"ת, שמשתכר 73.6 אלף שקל בחודש ברוטו. היועץ המשפטי אריה שחם, שכבר עבר את גיל הפרישה, ממשיך להיות מועסק ברשות בטענה שיש לו כישורים מיוחדים. שחם הוא גם שיאן הנסיעות של רש"ת, ושהה מחוץ לישראל 119 ימים בשנתיים וחצי. גם סגן היועץ המשפטי מרוויח יפה: 64 אלף שקל בחודש ברוטו.

במקומות החמישי עד השמיני ברשימת שיאני השכר ברשות מופיעים ראשי משמרות נוספים לצד פקחי טיסה, ובמקום התשיעי נמצא מבקר הרשות, עם שכר של 72 אלף שקל בחודש. מבין הבכירים, אפשר לראות כי מנהל נתב"ג נמצא רק במקום ה–30 בטבלת השכר, עם 68 אלף שקל בחודש — שכר גבוה במעט ממנהל מסוף טאבה (67.7 אלף שקל בחודש).

גם מזכירות משתכרות יפה ברש"ת. כך למשל, מזכירת אגף משתכרת 33.5 אלף שקל בחודש, מזכירה אחרת 40.6 אלף שקל בחודש, ומזכירת סמנכ"ל — 42.9 אלף שקל בחודש. תחום ההדרכה גם הוא מבטיח משכורות יפות: מנהל מחלקת הדרכה מקבל 40 אלף שקל ומנהל אגף הדרכה — 64 אלף שקל בחודש.

בדו"ח מופיעים עוד כמה בעלי תפקידים זוטרים לכאורה, שזוכים לשכר נאה: מנהל מחסן (24.9 אלף שקל ברוטו בחודש); ראש מדור גינון (24.2 אלף שקל); מנהל מדור אפסנאות (28.7 אלף שקל); עובד תפעול (31.9 אלף שקל); מנהל מחלקה בלשכת המנכ"ל (31.6 אלף שקל); עוזר מנכ"ל (32.4 אלף שקל); עובד ניקיון (35.8 אלף שקל) ומוקדן (52.5 אלף שקל). בדו"ח מופיע גם תפקיד בשם פיקוח מוניות, המבטיח לממלא אותו שכר של 47 אלף שקל ברוטו בחודש. ברש"ת סירבה להסביר את התפקיד.

ברש"ת מסבירים כי בעלי השכר הגבוה עובדים במשמרות, לרבות שבתות וחגים, וכך מגיעים למשכורות גבוהות כל כך. הדבר נובע, בין היתר, מהעובדה שברש"ת מקבלים ביום שישי בלילה תוספת אסטרונומית של 240% לשכר — שיעור שאינו מקובל בישראל. סביר כי השכר בדו"ח הבא שיפורסם אף יעלה, בשל התוספות שניתנו לעובדים בהסכמי המסגרת לכלל עובדי המדינה, שיגיעו ב–2019 ל–7.75% מהשכר, בכמה פעימות.

מרש"ת נמסר בתגובה: "דו"ח עלות השכר של רש"ת נבדק על ידי הממונה על השכר, ולא נמצאו בו חריגות. עלויות השכר של המעסיק אושרו על ידי הממונה, והן פועל יוצא של הסכמים מפעליים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#