1.5 מיליארד שקל לביטוח הלאומי: המעסיקים נרתמים למיגור העוני בקרב קשישים - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

1.5 מיליארד שקל לביטוח הלאומי: המעסיקים נרתמים למיגור העוני בקרב קשישים

יוזמה חדשה המשותפת למעסיקים ולאקדמיה מציעה להעלות את דמי הביטוח הלאומי שמשלמים מעסיקים ב-0.36% ■ עוד מומלץ להקים מרכזי מיצוי זכויות בכל מתנ"ס בישראל ■ שרגא ברוש: "מדובר במעשה הראוי, בטוח שהממשלה תצטרף"

8תגובות
אישה מחטטת בפח זבל
אליהו הרשקוביץ

יוזמה משותפת למעסיקים ולאקדמיה תסייע ל כ-300 אלף קשישים החיים היום בעוני,  לחיות בכבוד אחרי העלאת קצבאות הזקנה. בחודשים האחרונים בדקה קבוצת אנשי אקדמיה בראשות פרופ' איתן שישינסקי, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, את נושא מצוקת הקשישים בישראל, ואף כתבה תוכנית פעולה. הדבר קרה ביוזמת נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, והמעסיקים, שהרימו את הכפפה שיסייעו למדינה להוציא אותה לפועל כבר בשנת 2018.

מבדיקת הוועדה עולה כי בעוד כיום מקבלים קשישים בישראל קצבת זקנה של 1,531 שקל ליחיד ו-2,301 שקל לזוג, אך הסכום שנדרש למחיה בכבוד נאמד ב-7,780 שקל לזוג וכ-4,668 שקל ליחיד בחודש, ללא סיוע בדיור לאלה הזכאים לו. הוועדה קובעת כי סכומי הקצבאות והשלמת ההכנסה נמוכים מדי ואינם מכסים את אוכלוסיית הקשישים הנזקקת לתוספת הכנסה לעת זקנה במקביל,  מנגנוני מיצוי הזכויות המגיעות לאוכלוסיות הקשישים אינם פועלים כיאות.

"במהלך המחקר שערכנו ניצבו בפנינו המספרים הנוראיים של 200 אלף קשישים הנמצאים מתחת לקו העוני והקצבאות הנמוכות להחריד שמהן הם אמורים לחיות", אומר שישינסקי, "בדקנו מהו הסכום שיש להפריש על מנת לדאוג שכל קשיש בישראל יוכל לחיות בכבוד. לצורך כך בדקנו מה הם הצרכים הבסיסיים של קשישים בישראל ומהם גזרנו את הסכום הנדרש לחיים בכבוד, דהיינו - 7,450 שקל לכל זוג קשישים. אבל לא הסתפקנו בכך. כדי להגיע לסכומים אלו בדקנו כמה כסף נדרש כדי לממש תוכנית כזו ומצאנו שכ-3 מיליארד שקל בשנה יהוו את הפתרון ההולם לבעיה".

מדובר רק בקשישים העניים, שחיים בישראל ללא פנסיה תעסוקתית או הכנסות נוספות, ומתקיימים רק על קצבת הזקנה והשלמת ההכנסה, שיכולים להגיע במקרה הטוב לכ-3,000 שקל לאדם. חלקם הגדול הוא עולים מבוגרים מברית המועצות ואתיופיה, עצמאיים שלא הפרישו לעצם פנסיה וכמובן שכירים שעבדו על 2008 אז נכנס חוק פנסיה חובה לתוקף, אך לא הפרישו לעצמם, והמעסיקים לא הפרישו להם. בדרך כלל מדובר בבעלי רמות השכר הנמוכות והשכירים הבלתי מקצועיים.

שרגא ברוש מכריז על התוכנית במסיבת העיתונאים
עופר וקנין

על פי ההערכות, ב-2018 צפויים לחיות בישראל 3300 אלף קשישים שמתוכם 182 אלף זכאים להשלמת הכנסה על קצבת הזקנה, ועוד כ-112 אלף לא זכאים לה אך זכאים לקצבת זקנה בכבוד.

כיוון שהמדינה לא תיתן סכום  שנתי שכזה, התגייסו המעסיקים, בראשם ברוש, לתת כמחצית מן הסכום השנתי, אותו תשלים המדינה. בשל קצב הזדקנות האוכלוסיה, תעלה התוכנית במהלך השנים ותגיע עד 4.5 מיליארד שקל בשנה.

שיטת המימון של הסכום, כבר החל משנת 2018, עוברת דרך העלאת  דמי הביטוח הלאומי שמשלמים מעסיקים ב-0.36%, שייסתכמו ב-1.3 מיליארד שקל באותה שנה ויגיעו עד עד 2.8 מיליארד שקל ב-2047. הסכום יגדל על פי חישובי הוועדה בשל העלייה בשכר וכן במספר המשרות במשק, כך שהעלות לממשלה תעלה בשנים קרובות, אך לאחר מכן תלך ותפחת. בשנת 2047 תשלים הממשלה רק 41% מן הסכום, בעוד רובו כבר יינתן על ידי המעסיקים.

חישובי הוועדה כללו, כאמור, את קצב הזדקנות האוכלוסייה בישראל במקביל לעליית מספרם של בעלי הפנסיה התעסוקתית ולכן ירידה צפויה במספר מקבלי השלמת ההכנסה לקצבת הזקנה.

הרכב הקצבאות המוצע בתוכנית החדשה, בשקלים

ברוש: "במהלך תקדימי, הסכימו פה אחד, כלל ארגוני המעסיקים, לפעול יחדיו וליזום העברה של 1.5 מיליארד שקל מדי שנה אשר יוביל להפסקת החרפה בה חיים קשישים רבים בישראל  כיום. באמצעות יישום התוכנית 200 אלף קשישים הנמצאים מתחת לקו העוני, יזכו לחיות בכבוד".

התוכנית, שהוצגה היום (א') במסיבת עיתונאים חגיגית, אינה כוללת בשלב זה אף גורם השייך למדינה. ברוש, עם זאת, אופטימי: "אם המגזר הפרטי מוכן לתת מיליארד וחצי שקלים מכיסו, על אף שגם הוא מתמודד עם אתגרים לא פשוטים, אני מניח שגם המדינה תצטרף". הוא אומר ומוסיף:  "פגשתי  בשבוע שעבר את שר האוצר משה  כחלון והוא מסתכל על התוכנית מאוד בחיוב כי מדובר בנושא שקרוב לליבו. אפשר גם לקדם זאת בהסכם קיבוצי אבל הדבר הנכון הוא חקיק "וכמה שיותר מהר".

מדובר בתוכנית לקשישים עניים אבל משרד הרווחה נעדר.

"הכסף נמצא באוצר. עשינו עבודה מסודרת בעזרת צוות בלתי תלוי שבדק את כל המשמעויות. נדרשת פה החלטה תקציבית".

בכל זאת, למה לא עשיתם את התוכנית הזו יחד עם הממשלה?

"כי זה היה לוקח יותר זמן. ככה עשינו את זה בנחישות ובמהירות, כמו במגזר העסקי. אנחנו מדברים עם המגזר השלישי כבר יותר משנה וחצי, לכן אמרנו 'בואו נבדוק את הנושא בצורה מקצועית'. כשגילינו את גודל הברוך הבאתי את זה למוסדות שלנו, ואמרתי בואו נשים חצי כסף. מדובר במעשה הראוי. אם המעסיקים שחלקם מתמודדים עם בעיות לא פשוטות מוכנים לתת לזה יד. אני מקווה שגם הממשלה תיתן".

הקמת מרכזי זכויות בכל מתנ"ס

במקביל ממליצה הוועדה להקים מרכזי מיצוי זכויות נגישים בכל מתנ"ס בישראל, שיפעל כמרכז גג עירוני ויטפל בשלושה תחומים: קצבאות, מיצוי זכויות ותעסוקה. תנועת של"מ, תנועת ההתנדבות הגדולה בישראל הכוללת כ-15 אלף פנסיונרים תפעיל את אותו מרכז, שם יינתנו גם סדנאות, הרצאות וחוגי ספורט, שאת כולם יעבירו פנסיונרים נמרצים בבחינת הגיל השלישי עושה למען עצמו.

השפעה אחרת שתהיה על המשק היא, ככל הנראה, ירידה במספר האנשים שיבקשו לעבוד אחרי גיל פרישה, בעיקר אלה בעלי המשכורות הנמוכות העובדים מכורח המציאות במקצועות כמו שמירה, סיעוד בסיסי  וכדומה. עם זאת, כך הוועדה, לא תהיה השפעה על  מי שפרש וממשיך לעבוד מרצון, כיוון שאלה הם בדרך כלל בעלי השכר היותר גבוה, וקצבאותיהם ממילא לא ישתנו. הוועדה מעריכה כי 1.1% מהמשרות במשק עשויות להיות משופעות מן המהלך. עם זאת אין חשש כי המשרות לא יתפסו על ידי צעירים יותר, רק שרחובות הערים לא יהיו מלאים במראות הקשים של קשישים בני 70 המנקים אותם.

חלוקת המימון בין המעסיקים לממשלה במיליארדי שקלים

בוועדת המומחים שכתבה את הדו"ח חברים פרופ' אפרים צדקה מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' עודד שריג מהמרכז הבינתחומי, יואל פרנקל, המשנה לסטטיסטיקן הממשלתי, דובי אמיתי נשיא התאחדות האיכרים, דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, עינת זינגר-בר מהחברה למתנ"סים, חזקיה ישראל, מנהל מחלקת ביטוח סוציאלי בהתאחדות התעשיינים, ד"ר עדו קאליר מהקריה האקדמית אונו  ובסיוע אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בתחום הזקנה.

מאחורי היוזמה עומדים  ארגונים חברתיים ביניהם  "כן לזקן", "לתת",  "אגודת הסטודנטים", "עמותת דיירי הדיור המוגן", "המרכז לעיוור", "עמותת קמח" ושלושה עשר איגודי מעסיקים : התאחדות התעשיינים, התאחדות המלאכה והתעשייה , התאחדות תעשייני היהלומים , התאחדות האיכרים , התאחדות בוני הארץ, הארגון הארצי של חברות האבטחה בישראל, איגוד חברת הביטוח בישראל, איגוד הבנקים בישראל, ארגון חברות הניקיון בישראל, התאחדות המלונות בישראל, ארגון החברות לאספקת שירותי משאבי אנוש בישראל, להב – לשכת ארגוני העצמאים בישראל, התאחדות ענף הקולנוע ואיגוד לשכות המסחר.

ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון לתת, אמר כי "בחברה שמתבססת על ערכים של ערבות הדדית וסולידריות, תפקיד המדינה לדאוג למי שלא יכול לדאוג לעצמו. במקרה של הקשישים, ניצולי השואה, הסבים והסבתות שלנו - הדבר מקבל משנה תוקף, שכן זוהי חובתנו המוסרית לדאוג שיוכלו לחיות בכבוד במסע האחרון של חייהם.

"החדשנות במתווה ''קצבת זקנה בכבוד' בא לידי ביטוי בשני מרכיבים פורצי דרך: האחד, ההבנה שקו העוני הרשמי לא מייצג את כלל אוכלוסיית העניים ושהתבססות עליו לא מאפשרת קיום בכבוד, והשני, לקיחת האחריות של המגזר העסקי והנכונות של המעסיקים לשלוח יד עמוקה לכיס על מנת לממן מחצית מהעלות של התוכנית. כל שהמדינה צריכה לעשות, הוא להשלים את החסר, ויחד, לחתור למציאות אפשרית, ראויה ומרגשת, שבה אין קשישים עניים בחברה הישראלית".

בעמותת ידיד, החברה בפורום התעשיינים והארגונים החברתיים, מברכים על הדו"ח ומציינים כי "כבר לפני שנתיים פנו ליו"ר חברת המתנ"סים עם הצעה להקים מרכזי זכויות בכל מתנ"ס בארץ, מרכזים שישרתו את כלל האוכלוסייה ובכלל זה את האזרחים הוותיקים וכי בחודש שעבר הוקם המרכז הראשון במתנ"ס בשכונת דורה בנתניה כשלוחה של מרכז הזכויות של ידיד בנתניה. אנחנו תקווה כי נוכל להרחיב את המודל הנ"ל למספר רב של מתנסי"ם בכל הארץ".

רם שפע, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית: "כמייצגי הדור הצעיר, אנחנו בוחרים להתבונן בעיניים של סבא וסבתא שלנו, אלה שעשו הכל עבורנו ועבור המדינה, ולעשות הכל בכדי שיזדקנו פה בכבוד. כבר שנים שההתאחדות מפעילה תכניות התנדבות ומלגות שכל כולן דאגה לבני הגיל השלישי, במטרה לקיים חיבור בין דורי, מיצוי זכויות והפגת בדידות. למעלה מ-90,000 שעות התנדבות יתרמו גם השנה עבור קשישים בישראל, אני מזמין וקורא לעוד סטודנטים וסטודנטיות, למשרדי הממשלה ולכל מי שבידו לתרום, להצטרף למאבק, המעט שאנחנו יכולים לעשות".

ח"כ מירב בן ארי, יו"ר שדולת כחול לבן, בירכה על היוזמה. "התכנית 'מזדקנים בכבוד' היא צעד חשוב של המעסיקים לטובת אזרחי ישראל. שוב אנו רואים את התעשייה הישראלית מתגייסת לטובת האזרחים. ברכות לכל השותפים לקבלת ההחלטה על עבודה יסודית ומציאת פתרון הולם ומכובד עבור האזרחים הותיקים שלנו, מגיע להם להזדקן בכבוד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#