כך תקלטו בהצלחה מומחים זרים בארץ - קריירה - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך תקלטו בהצלחה מומחים זרים בארץ

חברות צריכות שעובדים בכירים המגיעים מחו"ל לרילוקיישן בישראל עלולים להיתקל בקשיים רבים בעקבות הפערים התרבותיים ■ לכן יש ללוות אותם ולהקל עליהם את ההיטמעות בישראל

תגובות
הכניסה לנתב"ג
עופר וקנין

בסקר שערכה באחרונה חברת אינטר־ניישנס הגרמנית בקרב 13 אלף עובדים מחוץ למולדתם, דורגה ישראל במקום 44 מתוך 66 בדירוג שביעות הרצון של העובדים הזרים בה. בכל הקשור להתאקלמות, הגיעה ישראל למקום 38, אך הידרדרה למקום 54 בתחושת העובדים בנוגע לאופן שבו המדינה בה הם עובדים מקבלת אותם.  

ההתאקלמות במרחב הציבורי אינה קלה לזרים המגיעים לעבוד בישראל. המנטליות הישראלית והשפה הישירה עלולים להתפרש כפוגעניות עבור מי שאינו מכיר את הסביבה המקומית — במיוחד כשמדובר במומחים זרים בתפקידים בכירים. מי שלא חי את התרבות הישראלית נפגע לעתים כתוצאה מסגנון הדיבור הישיר, מהצעקות, מהצפירות בכביש ועוד.

אחד הדברים הבולטים המרתיעים את המומחים הזרים המגיעים לכאן, אחרי השפה, הוא הלחץ הישראלי. מנהל בכיר שהגיע מגרמניה והיה מעורב בתאונה קלה, סיפר כי בעת תאונה בארצו אנשים עוצרים וחונים בצד הדרך, מחליפים מספרי טלפון וממשיכים הלאה. לעומת זאת, בישראל, הוא נדהם מעוצמת הוויכוח באמצע הכביש, הצעקות והצילומים שהיו מנת חלקו לאחר התאונה. מהנדס גרמני אחר התקשה להירגע מכמות הצפירות שלהן זכה בדרך. "נסעתי במהירות החוקית וכולם צפרו", אמר המהנדס המפוחד, לאחר נסיעה מאשקלון לרמת גן.

גם בחגים חשים הזרים לא פעם אי־נוחות. לפני כמה חודשים הגיעה קבוצה של כ–30 מומחים זרים לחברה המתמחה בהטמעת מערכות מידע. איתרע מזלם והם הגיעו בערב יום כיפור. הם נחתו, הלכו לנוח וכשהתעוררו, גילו שאין להם אפילו דרך לקנות אוכל. הישראלים שאליהם ניסו להתקשר לא ענו להם, ואף לא היתה להם דרך להתנייד. כך עברו עליהם 24 שעות של חרדה ותחושה כי נטשו אותם בארץ זרה.

גם המצב הביטחוני בישראל מזמן מצבי לחץ. חשוב ביותר להסביר לזרים כי ישראל אינה נמצאת במלחמה יומיומית, וכי לא נשמעת אזעקה מדי יום. כמו כן, חשוב להסביר להם כיצד להתנהל בשטחי ישראל, ובמיוחד בנסיעות לאזורים שעלולים להיות מסוכנים. במקביל, חשוב להבין אם יש אירועים מיוחדים הרלוונטיים למועד הגעתם, כמו האזעקות בימי הזיכרון או נושא הכשרות בפסח.

חברות צריכות להבין שאם שולחים לכאן מנהל בכיר, ותהליך הרילוקיישן שלו אינו מתבצע באופן חלק — רוב הסיכויים שהוא יפרוש באמצע הדרך. במקרה כזה החברה מפסידה לא רק את הפרויקט הנתון, אלא גם את היכולת להתמודד במכרזים עתידיים.

יש כמה דרכים להעלאת סיכויי ההצלחה:

1. לפני שהעובד מגיע לישראל, יש לבצע הכנה מוקדמת שתקל על הקליטה שלו. בין היתר, יש לערוך שאלון בדיקת צרכים ותיאום ציפיות בין העובד לחברה, ובאמצעותו לברר מהן שעות העבודה המצופות, אם יש העדפות למוסדות חינוך מסוימים לילדים (למשל גנים דו־לשוניים או בשפה מסוימת, בתי ספר דתיים) וכן הלאה.

2. כדאי לזכור כי ככל שהמומחים יהיו מרוצים יותר, כך סיכוי ההצלחה של הרילוקיישן יגדל. לכן חשוב להבין מהם התחביבים או העיסוקים שלהם. יש להתאים להם מסגרות התנדבויות או לסייע להם למצוא מקום לתחביבים שלהם.

3. אם העובדים מגיעים לפני המעבר הסופי לסיור בישראל, חשוב מאוד להראות להם את סטנדרט הדירה שבה הם עתידים להתגורר (גם אם זו לא הדירה המיועדת) וכן את השכונה שאליה מגיעים.

4. לאחר שהעובד הגיע לישראל, חשוב שהחברה תדאג שיהיה לו נציג ישראלי שיהיה זמין עבורו, כמעין מוקד שייתן לו תחושה שתמיד יש שם מישהו בשבילו, עד שיבינו את התרבות והמנטליות המקומית.

הכותבת היא סגנית נשיא חברת RELO 360 המתמחה ברילוקיישן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#