יותר מדי אשכנזים

מה זה משנה אם יש חוקרים מזרחים באקדמיה? האם השאלה כמה מזרחים או ערבים יש במוסדות שחרתו על דגלם ליברליזם והומניזם, היא בכלל ממין העניין?

תמרה טראובמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תמרה טראובמן

מה זה משנה אם יש חוקרים מזרחים באקדמיה? האם השאלה, כמה מזרחים או ערבים יש במוסדות שחרתו על דגלם ליברליזם והומניזם, היא בכלל ממין העניין?

ואף על פי כן, מזרחים ומזרחיות הם מיעוט שולי באקדמיה. מחקר שערך ישראל בלכמן במסגרת עבודת תזה לתואר שני, העלה שביחד הם מהווים פחות מעשירית מהסגל הבכיר באוניברסיטאות המחקר. ערבים - כ-1%. הרוב המכריע של האליטה האקדמית, כ-90%, מורכב מגברים אשכנזים, ובמידה פחותה גם מנשים אשכנזיות.

האופן שבו מתייחסים לנתונים מעניין לא פחות מהנתונים עצמם. לדעת המועצה להשכלה גבוהה ובכירים באוניברסיטאות, ההרכב האתני של חברי הסגל אינו ראוי להתייחסות. על העדפה מתקנת ומתן תמריצים כלכליים, הנהוגים באוניברסיטאות העלית בארה"ב, בישראל לא מוכנים לשמוע. במועצה להשכלה גבוהה גם לא חושבים שיש סיבה להציג לציבור מה שיעור המיעוטים בסגל. פרסום הנתונים, אומרים שם, יכול להביא "רק צרות".

מה יקרה אם המועצה עצמה תפרסם נתונים בצורה סדירה? אולי ישתנה התפקיד המסורתי שהוקצה למזרחים ולפלשתינאים כמושא למחקר, ונראה יותר מזרחים ופלשתינאים כחוקרים מהשורה. מעקב רציף לא היה מאפשר להמשיך ולהתחמק מהבעיה. אכן, צרות.

להשתקה ולהכחשה יש כוח אדיר. הכוח הזה משמר את האפליה והאי-שיוויון. תהליכי הקידום באוניברסיטאות אינם שקופים, ולכן קשה לבקרם. קובעי המדיניות באקדמיה בנו עולם מושגים שבתוכו לא צריך לספור כמה מזרחים וכמה אשכנזים יש בסגל, מפני שממילא תהליכי הקידום מבוססים על מצוינות. אבל מצוינות היא גם תולדה של מעמד חברתי-כלכלי ושל הזדמנויות שנגזרות ממנו. אשה שרוצה להצליח באקדמיה צריכה בעל עשיר, כדי שתוכל לשכור מנקה ומטפלת, וכך היא תוכל לשקוע במחקר.

כדאי לבחון מחדש גם את הטענה המקובלת באקדמיה, שלפיה מיעוט המזרחים משקף "אפליה היסטורית", שכבר לא קיימת, אך שאותותיה ניכרים כיום בגלל השנים הרבות שנדרשות לפיתוח קריירה אקדמית. אך אם נסתפק בכך שהזמן יעשה את שלו, לא יתחולל שינוי משמעותי. שיעור הנשים בדרגות הפרופסורה הבכירות כמעט לא השתנה עם השנים. למרות ההכרזות על "צמצום פערים חברתיים", שיעור הסטודנטים המזרחים, הערבים והעניים בלימודים לתואר ראשון, עדיין נמוך.

אחד הנימוקים השכיחים לאי-פרסום הנתונים הוא ששאלת המוצא האתני לא רלוונטית. אבל למי היא לא רלוונטית? היא כן רלוונטית לכל אותם ערבים, מזרחים ונשים, שלא הצליחו למצוא משרה באקדמיה הישראלית, לכל מי שנאלץ להסתפק במשרות בתנאים לא נאותים בישראל, או להעתיק את מגוריו ופעילותו לאוניברסיטאות בחו"ל. היא רלוונטית גם לכלל החברה, מפני שבאקדמיה הומוגנית אין מגוון ואין חירות מחשבה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker