"לשיעורים שלנו יש 3 מיליון צפיות ביוטיוב - המרצים נהפכו לסלבריטיז" - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"לשיעורים שלנו יש 3 מיליון צפיות ביוטיוב - המרצים נהפכו לסלבריטיז"

בחזון האקדמי של פרופ' אורן קפלן, שמונה לנשיא המכללה למינהל, המרצים הופכים למנטורים ומפתחי תוכן, השיעורים דיגיטליים, העבודה נעשית בקבוצות קטנות, והחיבור למיומנויות הנדרשות בשוק העבודה הוא אמיתי ועמוק ■ "בעוד עשר שנים שיטות המחקר לא ישתנו משמעותית, אבל ההוראה תשתנה"

58תגובות
סטודנטים יושבים באולם מול מסכי מחשב שנראים כהולוגרמה

"משהו מעניין קורה היום במכללה, שאני עוד לא יודע לתת לו שם", מספר פרופ' אורן קפלן — הנשיא הנכנס של המכללה למינהל. "בפעם הראשונה בהיסטוריה של השכבה המנהלת, נשיא, שתי סגניות ושישה דקאנים צמחו מתוך המכללה; עשינו דוקטורט באוניברסיטה ומאז אנחנו כאן. גם המנכ"ל הוא בוגר המכללה. זו גם הפעם הראשונה שבה נשיא אינו גמלאי של האוניברסיטה".

לפני כשלושה חודשים נכנס קפלן, כלכלן ופסיכולוג, לנעליו של פרופ' אשר טישלר כנשיא המכללה למינהל. איש לא הופתע מהמינוי, אך הוא שובר מסורת ארוכת שנים בשוק המכללות הישראלי, שלפיה הנשיא מיובא מבחוץ. קפלן נחשב לאחת מאבני היסוד של המכללה למינהל, ובתפקידו האחרון היה דקאן בית הספר למינהל עסקים. הוא קיבל לידיו מוסד ותיק שאינו מתוקצב, שעבר זעזוע גדול אחרי שביתת סגל מתוקשרת ונדרש לתוכנית הבראה כואבת בשל ניהול בעייתי, ירידה במספר הסטודנטים ותחרות גדולה בשוק מתכווץ.

קפלן סבור כי האקדמיה הישראלית סובלת מבלבול. "המיקוד נעלם", הוא אומר. "אני באתי מאוניברסיטת תל אביב. השאלה היא אם אני רוצה להתחרות במחקר מדעי בתל אביב? כנראה שלא. אבל אם אתחרה בהם בהכשרה — אני אנצח. יתרה מכך, בעוד עשר שנים המחקר בתחום מדעי החברה יימשך ללא שינוי משמעותי, לעומת הפדגוגיה שתשתנה בצורה קיצונית. אם הייעוד שלנו הוא פדגוגיה, גם אנחנו צריכים להשתנות באופן קיצוני".

התוכנית של קפלן מרחיקת לכת. כך למשל, הוא לא מבין מדוע נדרשים כמה מרצים שונים לאותו קורס מבוא, שנלמד בכמה כיתות מקבילות ומכביד מאוד על תקציב המוסד. "נגיד שאחד המרצים עילוי, והשאר פחות טובים", הוא אומר, "למה שסטודנט ירצה לשמוע מרצה בינוני, כשהוא יכול לשמוע את המרצה הכי טוב? ברור לכל שבעשר השנים הקרובות אפשר יהיה למצוא את הידע הפרונטלי הנדרש לקורסי היסוד במאגרים מקוונים גדולים — אם מקומיים ואם בינלאומיים. אם אני אוכל לשמוע את זוכה פרס נובל מדבר, מדוע שאלמד ממישהו אחר? ואז מה יעשו כל האחרים?"

הרצאה של רונית לוין - דלג

מה באמת הם יעשו?

"זו שאלה מעניינת, כי כשאתה מעביר את המורה לאינטרנט אתה קולט את ההבדל בין תוכן לתהליך: זה לא התוכן שעושה את השיעור — אלא המורה. כל המחקרים מראים שאנשים זקוקים למורה כדי להפנים את מה שלמדו. מהסיבה הזו, הפנטזיה על כך שהאינטרנט מחליף הכל פשוט לא נכונה. למי שחושב אחרת, אני מציע תרגיל פשוט: תקשיבו להרצאה בטד, ונסו לסכם אותה. אם אתן לכם מבחן, סביר להניח שלא תזכרו כלום. מסתבר שיש משהו בנוכחות האנושית, אולי זה מגע העין המכיל והמעצים של האם לתינוק שמפתח את היכולת האנושית ואת היכולת ללמוד, ומשמר בבגרות את דמותו המסורתית של המורה. למורה יש השפעה גם כשיושבים בכיתה 200 איש".

אתה אומר דבר והיפוכו: מצד אחד לא צריך הרבה מרצים, מצד שני הם דרושים מאוד.

"אנחנו בתקופה מתעתעת, מאוד טכנולוגית, אבל גם מאוד אישית. פייסבוק היא רשת טכנולוגית־חברתית בו זמנית, וכך תיראה גם הלמידה העתידית. הפתרון הוא בשילוב: הרצאה לכולם עם מרצה מעולה אחד, שניתן לצפות בה גם מחוץ לכיתה, ובמקביל עבודה בקבוצות לימוד קטנות, כשכל אחת מהן מלווה באופן אישי על ידי אחד האנשים שנקראים היום מרצים ויהפכו בעתיד למנטורים. ברגע שאני מפנה מאות אנשים מתפקידי ההוראה והופך אותם למנטורים — הסטודנט מקבל את ההכשרה העמוקה שתפורה לו אישית, שהוא זקוק לה".

הרצאה של ד"ר הדס גלנדר - דלג

למנטור העתידי מייעד קפלן עוד תפקיד — מפתח תוכן. "אם אני מבקש מכל אחד מחברי הסגל שלי לייצר בשבוע בין רבע שעה לחצי שעה של תוכן חדש בתחומו, יהיו לנו בערך 1,000 שעות תוכן חדשות בשנה, שיהפכו לספריית וי.או.די (וידאו על פי דרישה) מתוחכמת", הוא אומר. "מבחינה זו, הטאלנט הבא במכללה הוא לא המרצה המופלא, או החוקר הנהדר, אלא זה שמסוגל להיות מנטור ומפתח תוכן".

ללמוד בכיתה פיזית או מהמרצה במלבורן?

לפי התוכנית של קפלן, לא רק תפקידי הסגל ישתנו, אלא גם הספרייה. "מדובר בפורמט שהולך ונעלם, כי היום הכל נמצא במאגרי מידע אלקטרוניים", הוא מסביר. "על פי המודל החדש, הספרייה תהיה הנכס המרכזי של העולם האקדמי, מכיוון שהיא תיהפך לספריית וי.או.די עשירה בתכנים, עם אלפי שעות שהסגל מייצר ועם תוכן שמגיע מהעולם. לשם כך, נזדקק לספרנים שהם מידענים, שיידעו לקטלג את החומרים ולתפור חדשנות אקדמית של רצפים שלא קיימים היום, כמו סדרות של תוכן שניתן יהיה להכין כחבילות טיילור מייד לסטודנט או לצוות שבתוכו הוא עובד. החזון שלי הוא שהספרייה הופכת למקום המרכזי בקמפוס".

בשביל כל התוכניות האלה נדרשים תקציבים.

"לא ממש. בעיקר נדרש להסב לכיוונים אחרים את מה שאנחנו עושים היום. זה לא פוגע במצבת כח האדם. זה משאיר אותה באותו גודל, רק בתפקידים שונים, שמתאימים יותר למציאות ולצורך שלנו לעמוד בחזית ההכשרה".

הרצאה של ד"ר אייל להב - דלג

נניח שאני סטודנטית במכללה בעוד עשר שנים. איך נראה יום הלימודים שלי?

"דומה ליום של סטודנט כיום, אבל תוכלי לבחור אם להגיע לכיתה פיזית, או ללמוד ממלבורן באוסטרליה. נהיה פתוחים מבחינת הגבולות. את קורס היסוד תוכלי לראות און־ליין, ותשתתפי בקבוצת עבודה קטנה שיכולה להיות גם וירטואלית וגם פיזית. המשימה תהיה ללמוד ביחד בהנחיית המנטור. בצוות הזה אנשים יכירו אחד את השני ויקבלו משימות שקשורות גם להתפתחות האישית שלהם. אנחנו יודעים שמה שעובד בכל ארגון הוא עבודת הצוות; היא יוצרת את השינוי. לימודים אקדמיים צריכים לייצר את רכישת הקישורים הקוגנטיבים והחברתיים שבהם משתמשים בשוק העבודה".

סטודנטים יטרחו להגיע לקמפוס?

"ברור, כי זה כיף. אנחנו אוהבים להיות ביחד. תהיה למידה מרחוק, אבל הרבה מהלימוד ייעשה פנים אל פנים. הבנתי את זה כבר לפני כמה שנים, כשהתחלנו לצלם את כל השיעורים הפרונטליים בבית הספר למינהל עסקים. כיום יש לנו קרוב ל–3 מיליון צפיות ביוטיוב מכל המוסדות בישראל. לכאורה אתה כורת את הענף שאתה יושב עליו, אבל מעשית, המורים הטובים הפכו לסלבריטיז ובאים לשמוע אותם גם בכיתה. אגב, גילינו שכאשר במקצוע מסוים הלימודים קלים, הסטודנטים לא צופים בסרטון והנוכחות בכיתה דלילה. כשהלימודים קשים הם צופים בסרטון ובאים לכיתה. כיום, כשקורס לא מצולם — הסטודנטים מתלוננים".

המודל האקדמי החדש של קפלן
מנטורים — לא מרצים
המרצים הופכים למנטורים של קבוצות לימוד קטנות,
ולמפתחי תוכן אקדמי חדש
קורסים מהמרצים הגדולים
הרצאה ממרצה מחונן במאגר דיגיטלי, במקום קורסים
מקבילים ממרצים ברמות שונות
מחקר עיוני ופרקטי
אנשי הסגל לא יתמקדו רק במחקר אמפירי, אלא יעסקו גם
במחקר יישומי רלוונטי לעבודה
מרכזי מחקר מדעי
חלק מהחוקרים יעבדו במרכזים ייעודיים, ולא יידרשו
בהכרח ללמד או להיות מנטורים
הספרייה הדיגיטלית
ספריית וי.או.די שתהיה מרכז הקמפוס, עם תכנים שמייצר
הסגל וחבילות לימוד לסטודנטים

השכלה יישומית

בוא נדבר על מחקר: אתה בעצמך חוקר — האם זה משתלב במודל החדש, או שאתה משאיר את המחקר לאוניברסיטאות?

"מכללות צריכות מיקוד. אני חסיד גדול של מכוני מחקר ייעודיים, וכבר היום מוקמים כאלה במכללות. למכוני המחקר יגיעו חוקרים שזה ייעודם — והם לא ישמשו מרצים או ילמדו בכיתה. מי שאינו חוקר, יתמקד בתפקידים אחרים. כידוע, חוקר דגול אינו בהכרח מרצה דגול, ולכן לא כולם יחויבו להרצות. גם זה חלק מהמיקוד שכל כך חסר היום. הסגל האקדמי יידרש למחקר עיוני, שמסתכל על הספרות ומנתח אותה במטרה למלא את עצמו ולהתחדש. זה סוג של מחקר שכל איש סגל צריך לעשות כדי להיות מורה טוב יותר. מחקר במשפטים, למשל, הוא איכותני — המרצים קוראים טקסטים ומפרשים אותם, ולכן הוא קרוב באופיו להוראה. המחקר האמפירי תורם למדע, אך פעמים רבות הוא מתמקד בתכנים מתקדמים או פריפריאליים, שאינם מתאימים לרוב התכנים שמועברים בהרצאות".

תומר אפלבאום

מהם עקרונות היסוד של המודל שלטענתך יהפוך לסטנדרט תוך עשר שנים?

"שילוב של עוגנים — כמו הספרייה הכי טובה, הפניית סטודנטים למפגשים קטנים אחרי שהם ייצרו גם את התוכן, או הפעלה במקביל של מרכזי מחקר ייחודיים. זהו המודל החדש של ההשכלה הגבוהה. אף סטודנט לא ייצא לשוק העבודה בלי להבין את הקשר בין מה שלמד למה שנדרש בארגון".

איך כל זה קשור לעובדה שאיתה פתחת את השיחה — שהיום כולכם צמחתם מתוך המכללה למינהל?

"אנחנו כיום קבוצה שמבינה את הצורך לשנות מבפנים. מי שהגיע מהאוניברסיטה, ממוקד בדרך כלל במחקר, וקשה לו לראות את חשיבות הפדגוגיה. העובדה שכיום יש לי קבוצת ניהול אקדמי חזקה שהתחנכה וגדלה כמוני בתוך המכללה — נותנת לי רוח גבית. אני מרגיש שיש לי סיכוי לעשות שינוי".

תומר אפלבאום


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#