ירידה של 52% במקבלי אבטחת הכנסה בקרב עולי אתיופיה - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ירידה של 52% במקבלי אבטחת הכנסה בקרב עולי אתיופיה

מספרם של עולי אתיופיה המתייצבים בלשכות התעסוקה עדיין כפול בהשווואה לשאר אזרחי ישראל ■ פערי השכר וההשכלה בין ישראלים יוצאי אתיופיה לשאר האוכלוסייה היהודית בארץ עדיין משמעותיים, אך נמצאם במגמת הצטמצמות - בעיקר בקרב הנשים

תגובות
עובדות במתפרה בלוד. שיעור גבוה מיוצאי אתיופיה מועסקים בעבודות צווארון כחול
ניר כפרי

שירות התעסוקה מפרסם נתונים מעודדים לקראת חג הסיגד שיחול ביום חמישי הקרוב, חגה של קהילת יוצאי אתיופיה. מספר תובעי הבטחת ההכנסה בקהילה ירד מ-3,944 בינואר 2013, ל-1,898 בספטמבר האחרון. הנתון כולל 682 גברים ו-1,216 נשים. מדובר בירידה משמעותית של 52% במספק המקבלים הבטחת הכנסה בחמש השנים האחרונות, כאשר 20% מהירידה התרחשה בשנה החולפת.

מספרם של תובעי דמי האבטלה מקרב האוכלוסייה יוצאת אתיופיה ירד אף ההוא בשים האחרונות, אך בשיעור מתון יותר של 4% בשנה האחרונה, מ-2,039 בספטמבר 2016 ל-1,959 בספטמבר 2017.  

בישראל חיים כיום כ-81,400 ישראלים שעלו מאתיופיה, מתוכם כ-67,600 בגילאי העבודה - בני 15 עד 65. שיעור המתייצבים בלשכות התעסוקה בקרב עולי אתיופיה גבוה כמעט פי שניים משיעור המתייצבים בקרב כלל הישראלים. גם שיעורם של תובעי הבטחת הכנסה גבוה בשיעור דומה, אולם כאמור, מספרם של התובעים קצבה זו יורד בחדות משנה לשנה. בשנה האחרונה 869 ישראלים שעלו מאתיופיה יצאו ממעגל הקצבאות של הבטחת הכנסה. מתוכם, כ-33% בני 44 ומטה, כ-23% בני 54-45, ויתר - כ-44%, מעל גיל 55.

אחד הכלים המרכזיים לקידום הישראלים עולי אתיופיה, כמו גם חלקים נרחבים אחרים באוכלוסייה הישראלית, הוא ההכשרה המקצועית. ב-2016 העניק שירות התעסוקה לעולי אתיופיה כ-100 שוברים בשווי כולל של יותר מ-750 אלף שקל. בכך נעשה שימוש במלוא התקציב המוקצה למטרה זו, ולכן ב-2017 הורחב התקציב ב-20%.

מנכ"ל שירות התעסוקה בועז הירש
תומר אפלבאום

בועז הירש מנכ"ל שירות התעסוקה אמר היום: "אני גאה על תרומת שירות התעסוקה לגידול בהשתלבות בתעסוקה בקרב הישראלים עולי אתיופיה. מדובר במהלך משמעותי לצמצום העוני וקידום הניידות החברתית בקרב קהילה זו. ההשפעה אינה רק על אותם אנשים שהשתלבו במעגל העבודה אלא גם על כל הנפשות במשפחה, וניתן בהחלט לראות את חיזוק חוסנו של התא המשפחתי בתוך כך".

הנשים מתקדמות - אך הגברים נותרים מאחור

חוקרות מרכז טאוב הדס פוקס ותמר פרידמן ווילסון בחנו את ההתפתחויות בהשכלה ובשכר בקרב יוצאי אתיופיה, תוך התמקדות בפערים המגדריים. לפי המחקר הפערים בין ישראלים יוצאי אתיופיה לשאר האוכלוסייה היהודית בארץ מצטמצמים, אך עדיין קיימים. בנוסף מצאו החוקרות כי הנשים בקבוצה זו מצליחות יותר מהגברים.

שיעור בוגרי י"ב בקרב יוצאי אתיופיה עולה על 90% - בדומה לשיעור בקרב שאר האוכלוסייה היהודית. אמנם קיים פער בין הקבוצות מבחינת שיעור הזכאים לבגרות, אולם גם הוא הולך ומצטמצם: בקרב נערות ממוצא אתיופי שיעור הזכאות עמד ב-2013 על 53% לעומת 65% ביתר האוכלוסייה היהודית ו-51% באוכלוסייה העברית. מדובר בעלייה של  15% בשיעור הזכאות של נערות ממצוא אתיופי לעומת 1999. עם זאת, שיעור הזכאות אצל נערים ממוצא אתיופי עמד על 33%, לעומת 52% בשאר האוכלוסייה היהודית ו-28% באוכלוסייה הערבית. מדובר לעלייה של 9% לעומת 1999.

שיעור הזכאים לתעודת בגרות העומדת בדרישות הסף האקדמיות בקרב ישראלים ממוצא אתיופי זינק ביותר מפי שניים בין 1999 ל-2013, אך נותר נמוך ביותר מ-50% בהשוואה לשאר האוכלוסייה היהודית.

בקרב גברים יוצאי אתיופיה בגילאי 33-30 רק 8% הם בעלי תואר אקדמי, לעומת 29% בשאר האוכלוסייה היהודית. בקרב צעירות יוצאות אתיופיה הנתונים גבוהים בהרבה - 22% הן בעלות תואר, לעומת 43% בשאר האוכלוסייה היהודית.

ההתפלגות בין לימודים באוניברסיטאות או במכללות דומה בקרב יוצאות אתיופיה להתפלגות אצל בנות גילן משאר החברה היהודית, אך בקרב הגברים הפערים בין הקבוצות גדולים, ויוצאי אתיופיה לומדים במכללות בשיעור גבוה בהרבה. גם התפלגות מקצועות הלימוד מגלה פער גדול בין הקבוצות: ישראלים ממוצא אתיופי נוטים יותר לתחומי מדעי החברה, וממעטים ללמוד בחוגים כמו הנדסה, אדריכלות ומדעי המחשב – ויש לכך השלכות גם על שיעורי התעסוקה וגם על השכר.

מסקנת המחקר היא כי חלקם של בעלי התואר האקדמי בקרב יוצאי אתיופיה נותר נמוך, אך בהתחשב ברמת ההשכלה של דור ההורים שלהם - ההתקדמות של נשים יוצאות אתיופיה מרשימה. עם זאת, חשוב לבחון לעומק את הסיבות לכך שהתקדמות כזו אינה ניכרת בקרב גברים יוצאי אתיופיה.

כיוון שרמת ההשכלה של ישראלים ממוצא אתיופי נמוכה מזו של יתר האוכלוסייה היהודית, אין זה מפתיע שגם הכנסתם נמוכה יותר. עם זאת, גם בקרב בקרב לא-אקדמאים ניכרים פערי שכר בין הקבוצות, של 2.5% אצל הגברים ושל 10% אצל הנשים. בקרב אקדמאים הפערים גדולים אף יותר 22% אצל הגברים ו-18% אצל הנשים. הפערים יכולים לנבוע גם מאיכות התעודה האקדמית, מעבודה במגזר הפרטי לעומת הציבורי ומגורמים נוספים, אך בכל מקרה המסקנה היא כי גם האקדמאים ממוצא אתיופי עדיין אינם משתלבים עדיין באופן מיטבי בשוק העבודה הישראלי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם