"אנחנו עסק שמטרתו להרוויח כסף - ובנוסף מספק תעסוקה לבעלי מוגבלויות" - קריירה - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אנחנו עסק שמטרתו להרוויח כסף - ובנוסף מספק תעסוקה לבעלי מוגבלויות"

היזם אמיר גולדשטיין עוסק כבר 27 שנה בשילוב בנו האוטיסט בחברה - במערכת החינוך, במסגרות חברתיות, וכעת בשוק העבודה ■ אחרי שיזם הקמת חברת השמה, כיום הוא משמש יו"ר של עסק חברתי לסריקות דיגיטליות, שהוקם כדי לספק מקום עבודה נורמטיבי לעובדיו האוטיסטים ■ "אנחנו חברה בע"מ, לא עמותה - בתוך שנתיים נעסיק מאה איש"

5תגובות
אמיר גולדשטיין, יו"ר קליקאיט, ובנו שמועסק בחברה

גל (27), אוטיסט בתפקוד בינוני, הוא בנו הבכור של היזם אמיר גולדשטיין, והמצפן שמכוון חייו. "יותר מ–20 שנה אני פעיל בעולם האוטיסטים וגל מלווה אותי על פי גילו", אומר גולדשטיין, ממקימי אמדוקס, סגן נשיא סלקום במשך שש שנים, וגם פעיל בתחום ההון סיכון. "כשגל הגיע לכיתה א' הבנתי שיש לשלב אותו במערכת החינוך הרגילה, וביוזמה שלי, מול הרבה התנגדויות נפתחה כיתה אחת שבה שולבו שלושה אוטיסטים. ההצלחה היתה גדולה, הילדים עפו קדימה, והתחלנו לשווק את הנושא הזה בתוך המערכת. היום זה סטנדרט. אלפי אוטיסטים משולבים בכיתות רגילות".

כשגל היה בן 13 מתה אמו מסרטן. כאן החל שלב נוסף שיצר שינוי גם עבור אחרים. "היו לי ארבעה ילדים קטנים והבנתי שלא לעולם חוסן", מספר גולדשטיין. "הבנתי שאני צריך למצוא לגל פתרון לחיים שאינם בתוך המשפחה, והפתרון היה הקמת הוסטל חדש בתל אביב". זה אכן הוקם, בשכונת בבלי, בעזרת קבוצת הורים לילדים אוטיסטים. הורה מוכר אחד היה יאיר לפיד, הרבה לפני שנכנס לפוליטיקה. יחד גייסה הקבוצה את התרומות להקמת הוסטל מצויד. עיריית תל אביב הקצתה את השטח. גל חי בהוסטל כיום.

"כשגל סיים תיכון עלתה שאלת התעסוקה", מספר גולדשטיין, "ושוב נדרשה פעולה בתחום חדש. התחלתי לחפש עבורו עבודה, אבל לא מצאתי אפשרויות תעסוקה לאוטיסט שתמיד היה משולב בחברה הרגילה. יש בישראל מרכזי תעסוקה לבעלי מוגבלויות, אבל מדובר בסוג של גטו. הוא הולך בבוקר למקום שבו יש אוטיסטים וחוזר אליהם. ככה קשה להתקדם. כדי שלגל יהיה מקום עבודה נורמטיבי, התחלתי לפעול לשילוב אוטיסטים בארגונים גדולים. אני פשוט פונה לאנשים בתעשייה ומשכנע אותם לקחת אוטיסטים לעבודה".

ככה פשוט? באופן עצמאי?

"בהחלט. זה לא שונה מכל הפעילויות האחרות שעשיתי בעבר. גם הן היו באופן עצמאי".

חברת ההשמה הפרטית הקטנה שפתח גולדשטיין בהתנדבות כבר הביאה לשילובם של 60 אוטיסטים בארגונים שונים, כשבית אקשטיין, ארגון העוסק במתן שירותים לבעלי מוגבלויות, גויס גם הוא לנושא, נותן לארגונים את התמיכה המקצועית הנדרשת. גל עובד יותר משנתיים וחצי במסלקת הצ'קים בבנק הפועלים, והוא אחד משישה אוטיסטים העובדים שם. 12 אחרים השתלבו בחברת חשמל, ובשידורי קשת עובדים עוד שניים.

שיעור התעסוקה של בעלי מוגבלויות בשוק העבודה

"אני קורא למודל הזה תעסוקה נתמכת", אומר גולדשטיין. "לא המציאו עבורם אף תפקיד. כולם עובדים בתפקידים נדרשים, שכם אל שכם עם אנשים רגילים, ובשכר מלא. זו לא תרומה ואף אחד לא עושה טובות. אני אומר להם: אם הוא לא טוב תפטרו אותו".

וזה קרה? הרי ידוע שזה החשש של מעסיקים בהעסקת אנשים עם מוגבלויות.

"היו כאלה שהמקום או התפקיד לא התאימו להם, ומצאנו להם מקום אחר. המעסיק לא נשאר לבד. הוא מקבל ליווי מלא המסייע באתגרים שהמודל הזה מציב. מדובר בהצלחה. היום הבן שלי עצמאי. הוא קם בבוקר נוסע במונית שירות לעבודה, מעביר כרטיס, פוגש אנשים ופורח, וכך גם חבריו.

"בסופו של דבר, מה הם רוצים? להיות יצרניים, תורמים, מוערכים, בדיוק כמו כל אחד מאתנו. אני תמיד אומר שאוטיזם זה כמו מים צלולים בתוך בקבוק עכור. אם עברת את העטיפה, אתה מקבל אדם שלם עם יכולות ורצון להצליח. זה מוכיח את עצמו פעם אחר פעם".

זה פרויקט יפה, ואישי מאוד. אתה אדם מקושר שעושה את העבודה שהמדינה היתה צריכה לעשות.

"זה נכון, אבל בית אקשטיין הוא שותף מלא, וחלק גדול מהמימון שלו מגיע מהמדינה. ברור שיש לי דרייב אישי, אבל הכלל מרוויח".

עופר וקנין

מגיעים לעבוד בסופ"ש כדי לצמצם פערים

באחרונה החליט גולדשטיין להרחיב את היריעה. לא עוד השמה פרטית, אלא הקמת חברה שתעסיק אוטיסטים ואנשים אחרים עם מוגבלויות. "התקשר אלי חנוך ברקת, מנכ"ל קרן דואליס שמשקיעה בעסקים חברתיים, ואמר לי: יש יזם שרוצה להקים עסק של סריקות דיגיטליות, והוא שואל אם אוטיסטים יכולים לעשות את זה. אמרתי לו שזה תפור עליהם", מספר גולדשטיין. כך הוקמה במאי קליקאיט שיושבת ברעננה, ומציעה לחברות להפוך ארכיונים מנייר — לדיגיטליים.

את ההשקעה קיבל היזם, איתן ורמן, מקרן דואליס, אחת הזוכות במכרז הממשלתי להקמת קרן יוזמה המשקיעה בעסקים חברתיים — עסקים שהוקמו לפתרון בעיות חברתיות, כשהרווחים אינם מחולקים אלא מושקעים בחזרה בחברה. ההשקעה הראשונית הסתכמה בחצי מיליון שקל, ועל פי התוכנית העסקית, באמצע 2018 החברה תתחיל להרוויח. בקליקאיט עובדים היום 13 אוטיסטים. גולדשטיין משמש יו"ר.

"נכנסו לשוק פעיל מאוד", הוא אומר. "אנחנו מתמודדים מול לא מעט חברות מסחריות שמציעות את אותו שירות — והתגובות מדהימות. לקוחות אומרים שעוד לא ראו איכות כזאת. יש שעשו פיילוט עם חברות אחרות ובאו אלינו. העבודה הזאת מתאימה לעובדים שלנו כמו כפפה ליד".

קליקאיט גובה מחירי שוק ומשלמת שכר מינימום מלא, ולא שכר מותאם (מופחת) כפי שיכולה היתה לשלם על פי חוק, אף שתפוקת העובדים נמוכה יחסית. "תפוקה של אוטיסט היא בערך מחצית מתפוקה של אדם רגיל ומנוסה", אומר גולדשטיין. "גם תהליך ההכשרה נע בין חודשיים לשלושה. הענין הטכני קל, אבל להביא אותם לקצב גבוה ואיכות טובה — זה לוקח זמן. יתרה מכך, משרה מלאה של אוטיסט היא בת שש שעות בלבד. מובן שיש לפעמים בעיות, למשל עובדת שנכנסה לחרדה ולא עבדה יום שלם או עובד שהתחיל לסרוק דווקא בצד שבו אין כיתוב, אבל אנחנו מטפלים בזה".

השאלה היא אם לא נוצרים פערים שעלולים לפגוע בלקוח.

"כדי שהלקוח לא ייפגע אני צריך יותר עובדים מחברה רגילה, ואכן מגייסים יותר עובדים. בנוסף, אם נוצרים פערים כולנו באים לעבוד בסופי שבוע. כולנו חיים את זה, ועושים מה שצריך לעשות כדי שהחברה הזו תצליח".

הם לא רק באים לעבוד כדי לצמצם פערים, אם נפערו, אלא גם עוסקים בשיווק החברה. "אנחנו חברה בע"מ ולא עמותה", אומר גולדשטיין. "זה קודם כל עסק שמרוויח כסף עבור עבודה מצוינת, ומטרתו לתת תעסוקה נורמטיבית לסובלים ממוגבלויות בהם אוטיסטים. החזון שלי הוא מאה עובדים בתוך שנתיים, וזה יקום ויפול על יכולת שלנו לקבל עבודה. לכן כל השותפים מביאים עבודה, חנוך, איתן, אני, כולנו מתקשרים לחברים ואומרים — אם אתה הולך לעשות פרויקט כזה, למה לא תעשה את זה אצלנו? כל משרדי הממשלה והעיריות עושים פרויקטים עצומים של סריקה, ואנחנו רוצים להיות שם".

"חוק העסקת בעלי מוגבלויות לא מושלם"

לפני כשנתיים עבר בישראל חוק על פיו יחויבו מעסיקים של יותר ממאה איש, כי 3% מכוח האדם שיעסיקו יהיו אנשים עם מוגבלויות — ובעתיד אף 5%. לדברי גולדשטיין, מדובר בחוק מבורך, שמלמד על כוונה — אבל גם בעייתי ועמוס לקונות שדורשות תיקון. "למשל", הוא מסביר, "העובדה שלא מסתכלים על סוג הלקות, בעוד אנחנו רוצים שיקחו לעבודה אנשים עם לקויות קשות. לא פחות חשוב, עובד עם לקות קשה חייב ליווי, והמדינה צריכה לסייע במימון הליווי, מה שלא קיים כיום על פי חוק".

לקונה קשה נוספת בחוק, נובעת לדבריו מהדרישה להעסיק אנשים עם מוגבלויות באופן ישיר, תוך התעלמות מבחירת ספקים שהם עסקים חברתיים המעסיקים את העובדים האלה בעצמם. "אם אתה מוציא במיקור חוץ עבודה לעסק חברתי, זה לא נספר — וזו טעות", אומר גולדשטיין. "החוק צריך לקבוע גם את בדיקת הספקים שלך במסגרת ספירת העובדים. שני התיקונים האלה — ליווי והכללת ספקים חברתיים — הם עניין של החלטה, והם ייתנו דחיפה עצומה לתעסוקת אנשים עם מוגבלות. זה לא יפגע באף אחד וירחיב את המעגל".

ניתן להניח שקליקאיט היא לא היוזמה האחרונה שלך בשוק העבודה.

"החזון שלי הוא שהמגזר העסקי הפרטי יהיה פתוח להעסקת אנשים עם מוגבלויות. אני יכול להבטיח מניסיון — לא תצטערו על כך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#