"העיר" חושף: ענף קורסי ההכנה לבחינה הפסיכומטרית - תעשייה המגלגלת כ-200 מיליון שקל בשנה - פרוץ - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"העיר" חושף: ענף קורסי ההכנה לבחינה הפסיכומטרית - תעשייה המגלגלת כ-200 מיליון שקל בשנה - פרוץ

המכונים גובים מחירים שערורייתיים, מחתימים את התלמידים על תקנונים בעייתיים ומבטיחים הבטחות שווא; חלקם אף ממציאים אישורים לא חוקיים. במשרד החינוך יש רק אדם אחד שמפקח על התנהלות המכונים, ומוקצבים לו יומיים בשבוע בלבד

תגובות

"המכונים המובילים רוכבים על חלומות התלמידים ומתנהלים כמו כרישים בבריכה של דם. הם רק רוצים לנגוס עוד ועוד, והתלמיד הינו רק אמצעי להשגת רווחים גדלים יותר ויותר, אמצעי לייצור כסף ותו לא. במשך שנים הייתי חלק מתעשיית חלומות הפסיכומטרי, תעשייה של קורסי הכנה לבחינה אשר חורצת גורלות של עשרות אלפי צעירים מדי שנה, מגלגלת מאות מיליוני שקלים בשנה ונשלטת על ידי מספר מצומצם מאוד של חברות בבעלות פרטית. הייתי עד למתח הרווחים העצום ולדאגה הכמעט אחת ויחידה - מקסום הרווחים על חשבון התלמיד".

את הדברים הקשים האלה אומר ערן שטיין, לשעבר מנכ"ל רשת High Q. הוא לא לבד. דב שרעבי מהאגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך, האיש היחיד במדינה שאחראי על פיקוח על המכונים, טוען ש"יש הרבה כשלים בענף הפסיכומטרי. ברור לי שבחלק מהמקרים המכונים, באמצעות החוזים שהם מחתימים עליהם, פשוט שודדים את הצרכנים הצעירים בצהרי היום".

ה"שוד", שמגלגל כ-200 מיליון שקל בשנה, נעשה בחסות מדינת ישראל, המאפשרת לענף להתנהל ללא פיקוח אמיתי. וכך קורה שהמכונים גובים מחירים שערורייתיים, שמאמירים בעשרות אחוזים מדי שנה, מחתימים את התלמידים על תקנונים בעייתיים ומבטיחים הבטחות שווא כדי לפתות אותם להירשם.

מדובר אמנם בשוק חופשי, אך - כפי שיתברר מיד - חופשי מדי. מה גם שחלק גדול מהענף ממומן מכספי מדינה - כספי הפיקדון של החיילים המשתחררים. אבל אף שמשרד הביטחון ומשרד החינוך יודעים ומודים שהתנהלות התחום בעייתית, הם מתקשים לתקן את המעוות. הסיבה לכך טמונה אולי בעובדה שרק אדם אחד, שרעבי, מפקח על התנהלות המכונים - וגם למטרה זו מוקצבים לו בסך הכל יומיים בשבוע. הוא עצמו מעיד שזה לא מספיק כדי שהעסק באמת יעבוד, כך שהוא נותר פרוץ. עד כדי כך פרוץ, שאחת מרשתות הפסיכומטרי והבגרות המובילות בארץ מגדילה לעשות ומזייפת אישורים שמוציא משרד החינוך - אישורים שהמכונים מקבלים על מנת להשתמש בכספי הפיקדון כאמצעי תשלום.

פרק א’: איך מזייפים אישורים

רוב בתי הספר לפסיכומטרי מעבירים גם קורסי הכנה לבגרויות. אולם, בעוד מכון רשאי להעביר קורס פסיכומטרי בכל מתקן או מבנה ללא צורך ברישיון, כדי להעביר קורס הכנה לבגרות עליו לקבל רישיון למבנה (מהעירייה, מכבי האש, לשכת הבריאות וכו'). המבנה חייב לעמוד בשורה של דרישות הנדסיות, בטיחותיות ותברואתיות. כל עוד אין למכון את כל האישורים הנדרשים, משרד החינוך לא מאשר לו לקבל את כספי הפיקדון עבור קורסי הכנה לבגרות.


"המכונים המובילים רוכבים על חלומות התלמידים ומתנהלים כמו כרישים בבריכה של דם"

אלא שהתקנה נעקפת בקלות: אם סניף אחר של הרשת, למשל הסניף המרכזי, קיבל אישור ממשרד החינוך, האישור מופץ ליתר הסניפים, שעושים בו שימוש. כמובן, עניין לא חוקי. "נתקלתי בלא מעט מקרים כאלה, שהם סופר-פליליים", אומר שרעבי, שמנסה לעצור את התופעה. בחלק מהמכונים הוא הצליח, באחרים פחות.

בדיקה שערכנו גילתה כי רשת היי קיו, אחת משלוש הרשתות הגדולות בארץ, פשוט מזייפת אישורים. את האישור שהנפיק משרד החינוך לסניף הראשי שלה, ברחוב אבן גבירול 30 בתל אביב, היא מפיצה בין סניפים אחרים בארץ שאין להם אישור. אחד מהם הוא סניף נתניה, שאליו נרשמנו השבוע לקורס הכנה לבחינת הבגרות במתמטיקה. לאחר ביקור בסניף, שנמצא בבניין ישן ברחוב הרצל 54 בעיר, הנפיקה הפקידה שלושה טפסים, שאיתם יש ללכת לבנק כדי למשוך את כספי הפיקדון. באף אחד מהם לא מצוין שהקורס יתקיים בנתניה - על כולם נמצא רק הלוגו של הסניף התל אביבי, והחמור מכל: מצורף אליהם אישור של משרד החינוך המתיר ל"היי קיו ברחוב אבן גבירול בתל אביב" להשתמש בכספי הפיקדון שלי לשם "השלמת השכלה תיכונית לשם קבלת תעודת בגרות", כאשר מצוין בבירור בטופס כי "ההכרה ניתנת ללימודים המתקיימים במוסדכם בכתובת הרשומה לעיל". גם בסניף בחדרה, שאף הוא לא מאושר על ידי משרד החינוך, טענו שאין בעיה לשלם לקורס הבגרות בכספי הפיקדון.

במשרד החינוך ובמשרד הביטחון, שהכסף בסופו של דבר יוצא ממנו, הדגישו כי מקרים מעין אלה הם פליליים. גורם ביחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון ציין כי כאשר הם נתקלים במקרים של שימוש לא חוקי בטופסי הפיקדון, הם שוללים את האישור מהמכון הסורר. "אנו מעבירים הוראה לבנקים לא לכבד את האישור של המכון הזה להוציא את כספי הפיקדון". במשרד החינוך מאיימים כי לא יעניקו כלל אישורים בשנה הקרובה לרשתות ש"משתמשות ברמאות באישור האמיתי כדי להוציא אישור פיקטיבי".

פרק ב’: מ-2,800 ל-6,000 שקל

ההערכה היא שכ-60 אלף מתוך 80 אלף הנבחנים נרשמים מדי שנה לקורס הכנה לפסיכומטרי. חלק לא מבוטל מהשוק מורכב מחיילים משוחררים, המשלמים על הקורסים בכספי הפיקדון. על פי נתוני משרד הביטחון, רק ב-2006 השתמשו קרוב ל-15 אלף חיילים בכספי הפיקדון לטובת קורסי הכנה כאלה, והסכום הכולל שיצא מהקרן לחיילים משוחררים עמד על כ-78 מיליון שקל. החיילים המשוחררים נוטים להוציא את הכסף ביתר קלות, וזו אחת הסיבות שהמכונים מעלים מדי שנה את המחיר במאות שקלים. הגידול בענף הוא של עשרות אחוזים בשנה.

ב-96' עמד מחיר קורס פסיכומטרי לחייל משוחרר באחד המכונים המובילים (שלושת הגדולים בארץ הם היי קיו, יואל גבע וקידום) על כ-2,800 שקל. בתוך עשור עלה המחיר לכ-6,000 שקל - עלייה של יותר מ-100%. המחיר למבוגר עומד היום במכונים המובילים על כ-7,300-7,400 שקל.


החיילים המשוחררים נוטים להוציא את הכסף ביתר קלות, וזו אחת הסיבות שהמכונים מעלים מדי שנה את המחיר במאות שקלים

שטיין, שפתח לאחרונה במשותף עם עו"ד בעז שפריר את המרכז הפסיכומטרי !Smart, מסכים כי לקורסי ההכנה לבחינה הפסיכומטרית יש עלויות לא מבוטלות, כמו מורים, חומרי לימוד, כיתות וכו', אולם לדבריו, "אין זה אומר שהמכונים צריכים לעשות רווח של 100%-150%. היום גם בתשלום של כ-4,000 שקל לקורס לחייל משוחרר ניתן להשיג רווח נאה ביותר, אבל במקום זאת מעדיפים המכונים לרכוב על חלומות התלמידים, להעלות את המחיר ולגזור קופון שמן ביותר". לטענת שטיין, במכון החדש שלו המחיר יהיה נמוך לפחות ב-20% מהמחירים הנהוגים כיום.

גם היחידה להכוונת חיילים משוחררים החליטה להילחם בתופעת המחיר הגבוה. "לא יכול להיות שהחייל המשוחרר ינצל כמעט את כל כספי הפיקדון שלו על קורס הפסיכומטרי ובסוף לא יישאר לו כסף למטרה האמיתית, לימודים אקדמיים", מציין גורם ביחידה. זו הסיבה שהיחידה הוציאה לאחרונה מכרז, שהמכונים אשר ניגשו אליו חויבו לעמוד בתנאי סף, ובהם מתן הנחה משמעותית לחיילים המשוחררים. המכונים שהסכימו לעמוד בתנאים האלה הם אנקורי, לחמן, תיכון תל אביב ואו.קיי קורסים (קורסי שפות). שלושת המכונים הגדולים ויתרו על המכרז.

פרק ג’: מבטלים ומשלמים

סוגיית המחיר היא דבר שאפשר להתווכח עליו, אולם במגירות של ארגון אמון הציבור והמועצה לצרכנות מונחות עשרות תלונות של תלמידים נגד מכוני הפסיכומטרי השונים. רובן מתייחסות למקרים שבהם הבטיחו נציגי המכונים הבטחות שווא, להתעקשות המכונים לגבות דמי ביטול בלתי סבירים, לעתים 100% ממחיר הקורס, ולעסקות טלפוניות הנסגרות בלחץ הנציגים מבלי שניתנה לנרשמים אפשרות לעיין בתקנון.

סוגיית דמי הביטול בולטת במיוחד. הסכומים מגיעים לעתים אף ל-100% מהמחיר ששולם בביטול מרגע שהקורס החל (כמעט בכל המכונים), ואף שבוע לפני שנפתח (היי קיו). רוב המכונים גובים עשרות אחוזים ממחיר הקורס כדמי ביטול גם אם הביטול נעשה זמן רב לפני תחילת הקורס. "דמי ביטול של 100% כשאדם מבטל שבוע לפני שמתחיל הקורס זה בעייתי", אומר שרעבי, "זה לא סביר".

שירן רחובי, תלמידת י"ב מירושלים, נרשמה לקורס פסיכומטרי של קידום. לאחר שהקורס החל היא לקתה במחלה מסוכנת ולא יכלה לצאת מביתה במשך שלושה שבועות. כשחזרה לקורס המדריך המליץ לה לא להמשיכו בשל הפיגור שצברה ואמר לה לגשת למשרדי המכון ולקבל החזר כספי. כאשר אמה, נאוה, פנתה למכון, הבטיחו לה רק שהנושא ייבדק. לאחר סחבת ארוכה הוצע לה החזר חלקי של הכסף, אולם היא סירבה ופנתה בתלונה למועצה לצרכנות. בינתיים זה לא עזר.

סיפורים דומים אפשר לשמוע ממתלוננים נוספים: עירית גוזן מתל אביב הגישה תביעה נגד היי קיו לאחר שסירבו להשיב לה את הכספים ששילמה לקורס שאת הרישום אליו ביטלה. גם אבי זליכה נאבק במשך תקופה ארוכה מול סניף היי קיו בפתח תקווה עד שלבסוף קיבל החזר של חצי מהסכום ששילם בנו, חייל משוחרר, על הקורס אליו נרשם. זה משהו שדניאלה עזריה מהרצליה היתה חותמת עליו: עד היום היא לא הצליחה לקבל מקידום ולו שקל אחד מ-5,000 השקלים ששילמה עבור קורס הפסיכומטרי של בתה - אשר אותו ביטלה, לדבריה, אחרי שקיבלה ייעוץ שגוי מנציג המכון.

"מכון פסיכומטרי שגובה דמי ביטול של 100% מבחינתנו אינו מכון ראוי", אומרת מנכ"לית אמון הציבור, גלית אבישי. "אנו רואים לא מעט גופים אחרים בשוק שגובים דמי ביטול סבירים ולא עושים רווח מעניין הביטול". חוות הדעת המשפטית שהכינה עו"ד עינת ברכה מאמון הציבור קובעת אף היא כי דמי הביטול שגובים המכונים השונים שרירותיים ובלתי סבירים בעליל. "לכנות דרישת תשלום בהיקף של 100% ממחיר הקורס 'דמי ביטול' הוא עניין של אבסורד", נכתב בחוות הדעת. "אין לגבות דמי ביטול מתלמיד המבטל השתתפותו עד למועד פתיחת הקורס, למעט פיצוי סביר בגין שעות העבודה שהוקדשו לתלמיד עד לשלב זה. בהתאם, על דמי ביטול הנגבים לאחר תחילת הקורס להיות יחסיים לתקופת הזמן שבה השתתף התלמיד בקורס".


"מכון פסיכומטרי שגובה דמי ביטול של 100% מבחינתנו אינו מכון ראוי", אומרת מנכ"לית אמון הציבור, גלית אבישי

גם במועצה הישראלית לצרכנות סבורים כי התנהלות המכונים אינה תקינה. היועץ המשפטי של המועצה, עו"ד זאב פרידמן, טוען שלמעשה ההתנהלות אינה עולה בקנה אחד עם רוח פסיקת בית המשפט העליון, אשר קבע בפסק דין עקרוני בשנת 70' כי חוזה קורס לימודים אינו ניתן לאכיפה כלפי התלמיד, בניגוד לחוזים בתחומים אחרים. מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, אומר כי התופעה, שאותה הוא מכנה "נגעת - שילמת", אינה ראויה ואינה משקפת מדיניות צרכנית ראויה והוגנת. "צרכן צריך לשלם רק על שירות שבחר לרכוש מתוך רצון חופשי, ורק בתנאי שהוא גם קיבל אותו".

פרק ד’: מבטיחים וגובים

אנג'לינה אלחסוב רשמה לפני שלוש שנים את בתה, ליאורה, לקורס פסיכומטרי בסניף היי קיו בחיפה. עד לאחרונה עוד גררה את הליכי ההוצאה לפועל שהמכון פתח נגדה. למרות שהסבירה לנציגה שהם עולים חדשים וביקשה שהקורס לא יכלול לימוד דרך האינטרנט, כאשר בתה הגיעה לשיעור הראשון היא ראתה שזה לא ממש כך וכי היא מתחת לרמה של שאר הקבוצה. "אחרי שיעור אחד פניתי אליהם ואמרתי: זה לא מה שהבטחתם לי", מספרת אלחסוב, שהתבקשה לשלוח מכתב עם דרישתה לבטל את הקורס. מאחר שראתה כי אינה מקבלת תשובה, היא ביטלה את הצ'קים ששילמה מראש. פתאום, לאחר כשנה, הגיע אליה בדואר מכתב מההוצאה לפועל שלפיו עליה לשלם 7,000 שקל - מחיר הקורס בתוספת ריבית. כשניסתה לברר מדוע המכון רוצה לגבות ממנה כסף על שירות שלא קיבלה, היא נענתה שההנהלה נמצאת בצרפת. אגב, זו תשובה שלה זכו גם מתלוננים אחרים שפנו להיי קיו עם בעיה כלשהי. בסופו של דבר הפנו את אלחסוב למשרד המכון בתל אביב, שבו הסכימו שתשלם "רק" 4,300 שקל. "אני ממש מרגישה שגנבו לי את הכסף", היא מסכמת.

גם מרק פיינגולד מירושלים הצליח לקבל ממכון לחמן החזר של כ-80% מהסכום ששילמה אשתו, אורנה, על רישום לקורס אשר אותו ביטלה לאחר שגילתה כי תידרש להגיע ליום תרגול נוסף על מה שנאמר לה בעת הרישום. סיום דומה היה למאבק שניהלה אורלי אבן מול מכון קידום בתל אביב, לאחר שביטלה את הקורס אשר אליו רשמה את בנה לאחר שיעור אחד בלבד, וזאת משום שלטענתה, נמסר לה שמדובר בקורס מיוחד לעתודאים, מה שבפועל התגלה כשקרי.

"אחת הבעיות היא שרבים ממכוני הפסיכומטרי לא באמת בודקים מראש שהתלמיד הנרשם אכן מתאים לקורס ולקבוצה", אומר שרעבי. "כשמוכרים קורס הכנה לפסיכומטרי לתלמיד ברמה נמוכה, למשל מבחינת שנות לימוד, אחרי שהוא יגיע לשיעור הראשון הוא גם לא יבוא יותר וגם יפסיד את הכסף. לכן לדעתי צריך לקבוע שאחד הקריטריונים שהמכונים צריכים לעמוד בהם זה שהם יבדקו מראש אם התלמיד מתאים לקורס.

"תמיד יש את תופעת הש"ג, בסגנון 'המזכירה היא זו שטעתה'", מוסיף שרעבי. "לכן אני לא מתבייש לספור את השעות וימי הלמידה נטו שנותנים המכונים ולהשוות את ההצהרה שלהם לנעשה בפועל. רק אם יש התאמה אני מוציא להם אישור שניתן לשלם אצלם מכספי הפיקדון".

ואתה מגלה לפעמים שאין התאמה?

"או-הו מגלה".

פרק ה’: תקנון? לא אצלנו

האחריות לעסקות מול המכונים היא אמנם בראש ובראשונה של הצרכן, אולם הבעיה היא שברבים מהמקרים, כפי שהעידו המתלוננים, נציגי המכירות של מכוני הפסיכומטרי לחצו עליהם לסגור עסקה במהירות בטלפון בתואנות כגון "המבצע עומד להסתיים", וזאת מבלי ששלחו להם לעיון תקנון או חוזה כלשהו. גם כאשר הנרשמים מתעקשים לקבל את החוזה לעיון מוקדם, הם צריכים לעבור מסכת ייסורים עד לקבלתו. "אנו לא שולחים תקנון, יסבירו לך הכל בטלפון", מסבירים הנציגים בחלק מהמכונים, שרק אחרי הפצרות רבות ניאותו לשלוח לנו את התקנונים. "אסור לי לשלוח את התקנון, אני עושה את זה רק זה באישור מיוחד של המנהל שלי", אמרה לנו אחת הנציגות.


יש גם מי שטוען שהתקנונים שעליהם מחתימים המכונים את הנרשמים הם "הסכם אחיד ומקפח"

"התופעה שלפיה מכוני הפסיכומטרי מקשים על תלמידים המבקשים להירשם לקורס הכנה לפסיכומטרי לקבל לידיהם קודם להרשמה העתק מהתקנון היא תופעה פסולה", כותבת עו"ד ברכה בהמשך חוות הדעת שגיבשה.

אגב, אף שמדובר בחוזה בין שני צדדים - התלמיד והמכון - בכל התקנונים מפורטות רק חובות התלמיד, בעוד חובות מכון הפסיכומטרי אינן מצוינות בו: לא מתווה הקורס, לא מספר השעות, לא חומרי הלימוד שהתלמיד מקבל וכיוצא באלה.

יש גם מי שטוען שהתקנונים שעליהם מחתימים המכונים את הנרשמים הם "הסכם אחיד ומקפח". זו הטענה שהעלה א' מרמת השרון בבית המשפט לתביעות קטנות בתביעה שהגיש בשנה שעברה נגד בית הספר של יואל גבע, לאחר שזה סירב להשיב לו מחצית ממחיר קורס שאליו רשם את בתו, חיילת משוחררת ששילמה מכספי הפיקדון, וזאת אף שלטענתו הוא רשם אותה לקורס בעקבות ייעוץ שגוי של הסניף בהרצליה. בכתב ההגנה טען אמנם המכון כי מדובר בחוזה הגיוני ומקובל שעומד בכל הכללים, וכי הבת אינה זכאית להחזר נוסף, אולם נציגי המכון לא התייצבו לדיון, והתביעה התקבלה - בית המשפט הורה על השבת הכסף.

לדברי גורם בכיר ביחידה להכוונת חיילים משוחררים, הם דווקא פועלים בנושא. "אנו בוחנים את האפשרות שחייל משוחרר שנרשם לקורס פסיכומטרי לא יוכל לשלם באמצעות כספי הפיקדון בתשלום אחד, אלא, למשל, בשלושה תשלומים. אנו בודקים גם אם אנו יכולים להכניס שינוי בתקנון הקרן, שלפיו בית ספר לפסיכומטרי יוכל לקבל אישור להשתמש בכספי הפיקדון רק אם התלמיד למד בפועל. כרגע אנו גם בדיון מול משרד החינוך על מנת שהם ייתנו אישור לבית הספר להשתמש בכספי הפיקדון רק אם יקבל את תנאי הקרן שאנו מתכוונים להעמיד. כיום רק משרד החינוך יכול להחליט לא לתת למכון או בית ספר אישור להשתמש בכספי הפיקדון, והקריטריונים למתן או אי-מתן האישור הם רק פדגוגיים-לימודיים. אנו רוצים לשנות את זה כדי להגן טוב יותר על החיילים המשוחררים. אנו משתדלים לא להתנער מהאחריות שלנו; הבעיה היא שכיום - מבחינה חוזית, חוקית - אני לא יכול לחייב את בית הספר, והעזרה שלנו היא רק מוסרית. אני מקווה שנוכל לשנות את זה".

פרק ו’: אז מה עושים?

גם במשרד החינוך מדברים על שינוי מחויב המציאות בתחום. ויש להם כוח - הם הרי אלה שמוציאים למכונים את האישור להשתמש בכספי הפיקדון. "אמרתי גם ליחידה להכוונת חיילים משוחררים שאנו חייבים לשבת עם היועצים המשפטיים שלהם ושלנו ושל המועצה לצרכנות ולנסח חוזה אחיד ממלכתי שייתן מענה לבעיות הקיימות בחוזים של המכונים, שאותן זיהינו", ממשיך שרעבי במאבק הדון קישוטי שלו. "את החוזה הזה, שיהיה בהסכמה, נציע לבתי הספר ולמכונים. אני מנסה כיום, בהידברות בין כל הגורמים, להביא לפתרון".

ורק בתי ספר שיקבלו את החוזה הזה ינופק להם האישור להשתמש בכספי הפיקדון?

"זו סוגיה אחרת, והמבין יבין", הוא שולח איום מרומז לעבר המכונים הסוררים. "אם נצליח להגיע לאיזה חוזה מדינה שיחייב את כל בתי הספר, זה ישפר את המצב. הבעיה היא שלא כל היועצים המשפטיים מעוניינים להיכנס לנושא הזה, וחבל, כי אני מזהה לא מעט בעיות. למשל, צריך שמועדי היציאה מהקורס יהיו סבירים, וכך גם דמי הקדימה שמשולמים ודמי הביטול היחסיים בכל שלב, כמו גם בחינת ההתאמה של התלמיד הנרשם לקורס".

אולי בכלל דרושה פה חקיקה שתיתן לכם כלים טובים יותר לאכיפה?

"יש כמה דברים שרציתי שייכנסו לחוק, כמו נושא החוזה האחיד, שעליו דיברתי, אבל אומרים לי מראש, 'אדוני, אתה תצא קודם לפנסיה לפני שיביאו את זה להצעה בכלל'. יש בתחום הפסיכומטרי דברים רבים שטעונים שיפור, אבל מי שצריך לתת את הכלים זה המחוקק, כדי שנוכל לשפר באופן חוקי ולא בדרך וולנטרית. אם תהיה חקיקה מתאימה היא תעזור הרבה לצרכן, שהוא צעיר, פזיז, ואינו שם לב. זה תפקיד המחוקק, להסדיר דברים, לתת בידי המבצע את הכוח לכפות על המכונים כתיבה בתוך החוזה, וכל חוזה שלא יענה לקריטריונים ייפסל, והם לא יקבלו את האישור להשתמש בכספי הפיקדון".

יו"ר ועדת החינוך, ח"כ מיכאל מלכיאור, שומע את הדברים ומוכן להרים את הכפפה. הוא מכיר במצוקת כוח האדם והמשאבים בתחום הפיקוח ("עם כל ההפרטה לדעת הזו במדינה הפיקוח באופן כללי הופך לפארסה") וקורא לגורמים השונים במשרדי הממשלה לפנות אליו בנושא - מה שלדבריו לא נעשה עד היום. "אם משרדי הממשלה חושבים שצריך להציע חקיקה בתחום הזה ושהם צריכים עוד כלים כדי לפקח על הנעשה בענף הפסיכומטרי, שיפנו אלינו, ואנו בהחלט יכולים לצייד אותם בכלים כאלה בדמות חקיקה ממשלתית. אמנם יש חופש עיסוק ומדובר בשוק פרטי, אך מצד שני מדובר גם בעניין חינוכי, ואם הממשלה משתתפת במימון החיילים, אז היא גם יכולה לתבוע דברים מהמכונים, להציב להם דרישות. צריך יותר פיקוח על הנעשה, ותפקיד הממשלה לדרוש שהמכונים יעמדו בתנאים שונים גם מבחינת התכנים שהם מעבירים וגם מבחינת המסגרת הכוללת של כל נושא הרישום - שלא יהיו כל התנאים הדרקוניים שמטילים המכונים כיום, כגון דמי הביטול הבלתי סבירים ותנאים אחרים".

עד שזה יקרה, לשרעבי יש עצה אחת קטנה לצרכנים הצעירים: "פשוט תקראו טוב-טוב את החוזה שמגישים לכם לפני שאתם חותמים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#