האי שוויון לא נסגר: ישראל במקום הרביעי ב-OECD בפערי שכר בין גברים לנשים - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האי שוויון לא נסגר: ישראל במקום הרביעי ב-OECD בפערי שכר בין גברים לנשים

אף ששיעור הנשים המשכילות בישראל גבוה בהשוואה למדינות המפותחות - הן מרוויחות בממוצע 22 אגורות פחות מכל שקל שמרוויחים גברים ■ שיעור הייצוג של נשים בדירקטריונים - 18.1% ■ דווקא בתחום ההשתתפות בשוק העבודה ניצבת ישראל במקום גבוה בדירוג העולמי

11תגובות
קורס גננות במכללת לוינסקי
תומר אפלבאום

דו"ח השוויון המגדרי, שפירסם OECD בשבוע שעבר, מעלה כמה נתונים בלתי־מחמיאים על ישראל. כך למשל, עולה מהדו"ח כי ישראל מדורגת במקום הרביעי בין מדינות הארגון בפערי השכר בין נשים לגברים המועסקים במשרה מלאה.

מצבן של נשים במדינות כמו טורקיה, מקסיקו, לטביה וצ'ילה טוב יותר יחסית למצב האישה העובדת בישראל, המשתכרת בגין משרה מלאה 78 אגורות על כל שקל של גבר העובד במשרה מלאה. זאת, בעוד הפער הממוצע בין גברים לנשים בקרב מדינות OECD הוא 86 אגורות לשקל. חמור מכך, פערי השכר כלל לא הצטמצמו בחמש השנים שבין 2010–2015.

בכמה מדינות פערי השכר זעירים. בבלגיה ולוקסמבורג שכר הנשים הוא 97% משכר הגברים, בקוסטה ריקה ובאיטליה — 95%, בנורבגיה 93%, ובלטביה, דנמרק וניו זילנד — 94%. הפער בישראל — 78% — גדול מבארה"ב (81%) ובגרמניה (83%), וקרוב לזה שביפן (74%).

המצב בישראל טוב פחות אפילו יחסית למקסיקו או טורקיה, שמככבות באופן תדיר בתחתית הטבלה ב–OECD בנושאים אחרים, כמו השתתפות בשוק העובדה או השכלה. אישה טורקית עובדת מרוויחה בסך הכל 6% פחות מגבר, בעוד המקסיקאית — 17% פחות. בתחתית הטבלה מדורגות הודו, עם 58 אגורות לאישה מול כל שקל לגבר, ודרום אפריקה עם 60 אגורות.

מהדו"ח עולה כי לעתים סטגנציה היא בשורה טובה — בעוד שבמספר קטן של מדינות כמו אירלנד או מקסיקו הפערים הצטמצמו, הרי שברוב המדינות, הפערים נותרו בעינם. במדינות כמו שווייץ, יפן או ברזיל הם אפילו התרחבו.

בדיקה נוספת, שבה ישראל לא נכללה (ככל הנראה בשל מחסור בנתונים) התרכזה במספר הדקות שבהן עוסקת אישה במטלות הבית, המונעות ממנה לעסוק בעבודה עם תשלום לצדה. הממוצע בארגון הוא כ–100 דקות ביום. בסקנדינוויה הממוצע הוא כ–50 דקות ביום. בצד השני של הטבלה — שם נמצאות טורקיה, מקסיקו ויפן — המספר מתקרב כבר ל–300 דקות ביום, או חמש שעות עבודה שאינן משולמות.

הנשים בישראל מרוויחות הרבה פחות

"גטו ורוד"

פערי השכר בישראל גבוהים במיוחד, אף ששיעור הנשים המשכילות בה הוא מהגבוהים בקרב מדינות OECD. שיעור הבנות שמסיימות לימודים תיכוניים גבוה ב–19.5% משיעור הבנים, לעומת פער ממוצע של 11.9% ב–OECD. בקרב בעלי התואר הראשון 59.5% הן נשים (לעומת 58.2% בממוצע OECD), ובקרב בעלי תואר דוקטור 49.8% הן נשים, לעומת 47.4% ב–OECD.

ישראל תופסת את המקום הראשון והלא־מחמיא בקרב מדינות OECD בפער שבין מספר הגברים המעסיקים למספר הנשים המעסיקות. 6.1% מהגברים בשוק העבודה הם מעסיקים, לעומת 1.5% בלבד מהנשים. הפער הממוצע ב–OECD קטן יותר — 5.6% מהגברים ו–2.3% מהנשים הם מעסיקים.

בנוסף, ישראל מדורגת מתחת לממוצע OECD בייצוג נשים בעמדות מפתח: נשים בישראל מחזיקות ב–26.7% מהייצוג בפרלמנט, נתון נמוך מהממוצע ב–DCEO (28.7%). איסלנד מדורגת במקום הראשון בטבלה, עם קרוב ל–50% נשים, ואחריה מדורגות שוודיה, מקסיקו ופינלנד — עם כ–45% נשים בפרלמנט. בתחתית הטבלה נמצאות יפן, הונגריה וטורקיה עם 5%–10%. ייצוג נשים בדירקטוריונים בישראל הוא 18.1%, לעומת ממוצע של 20% בקרב המדינות החברות בארגון. נשים מהוות 62.6% מהעובדים בשירות הציבורי בישראל, אך רק 42.8% מהמחזיקים בעמדה ניהולית בשירות הציבורי.

דווקא בתחום ההשתתפות בשוק העבודה ניצבת ישראל במקום מכובד בדירוג, כאשר הפער הממוצע במדינות הארגון בין שיעור ההשתתפות של גברים ושל נשים בשוק העבודה הוא 12%, בעוד שבישראל הפער הוא 7.8% בלבד ורוב הנשים יוצאות לעבודה. לשם השוואה, פערי התעסוקה ביפן ואיטליה הם 18%–20%, ובסקנדינוויה, שמדורגת בראש הטבלה, הפער הוא 3%–4% בלבד.

כ–2% מהנשים בישראל עובדות 60 שעות או יותר בשבוע, לעומת כ–8% גברים. במדינות סקנדינביה כמעט שאין פער בנתון זה בין נשים לגברים, לעומת מדינות כמו טורקיה או מקסיקו, שבהן שיעור הנשים העובדות שעות ממושכות הוא 10%–15%, לעומת כ–30% מהגברים.

פערי השכר והייצוג נובעים בין היתר מהעובדה שנשים בישראל חשופות לבידול תעסוקתי, ויש ריכוז גבוה שלהן במקצועות מעוטי שכר — מה שמכונה "גטו ורוד".

89.2% מהנשים בישראל מועסקות במגזר השירותים, לעומת ממוצע של 84% בקרב מדינות OECD. ב–2015, 9.1% מהנערות בישראל דיווחו כי הן מתכוונות לעבוד בהוראה, לעומת 3.4% מהנערים. 27.7% מהנערות דיווחו כי הן מתכוונות לעבוד במקצועות הטיפול הרפואי והסיעוד, לעומת 13.9% מהנערים.

הפתרונות: חופשת לידה לגברים ושקיפות

הארגון ממליץ על פתרונות לצמצום הפערים בין גברים לנשים בשוק העבודה. בין השאר, מומלץ ליצור תקציב מגדרי — נושא שישראל, כמו מחצית מהמדינות האחרות בארגון, כבר מקדמת.

בשנתיים האחרונות, בעקבות פעילותה בתחום של ח"כ עליזה לביא (יש עתיד), שהתחילה עוד בתקופת כהונתו של יאיר לפיד כשר האוצר, מחויבים משרדי הממשלה לפלח את התקציב גם בתחום המגדרי, כדי להקל על הבנת נושא העברת התקציבים לנשים וגברים באופן שוויוני (אף שלא כולם עושים זאת). אגף הממונה על השכר באוצר למשל, מדווח על ביצוע תקציבי כשהוא מפלח את התשלומים לכאלה שניתנו לגברים ונשים העובדים במגזר הציבורי.

הדו"ח מצביע גם על מדיניות של חופשת לידה ייעודית לאבות (חופשה בתשלום שאינה באה על חשבון זמן החופשה של האם) כמקדמת שוויון מגדרי בשוק העבודה. בתחום זה, למרות השינויים המבורכים שחלו השנים האחרונות, הן ברמת המודעות לנושא והן במספר הימים שאותם יכול בן הזוג לקחת כחופשת לידה (בעקבות שינויי חוק אחרונים שקידמו הח"כיות רחל עזריה ותמר זנדברג), הרי שברמת הביצוע ישראל משתרכת מאחור כשמיעוט מהגברים אכן יוצא לחופשת הורות כלשהי.

עוד מציין הדו"ח כי מאז 2013, אימצו כשני שלישים מהמדינות מדיניות של שקיפות בחוזים כדי להתמודד עם אי־שוויון בשכר. גם בתחום זה ישראל משתרכת מאחורי מדינות העולם.

יערה מן, מנהלת תחום שוק התעסוקה בשדולת הנשים בישראל, אמרה בתגובה לנתונים: "הדו"ח של OECD מסתכל חמש שנים אחורה, אבל העובדה היא שפערי השכר בישראל לא השתנו גם בעשר השנים האחרונות. זאת לא גזירת גורל שנשים שעובדות במשרה מלאה ירוויחו 78% מגברים — הגיע הזמן שהמדינה תשקיע משאבים במדיניות שמקדמת שוויון מגדרי גם בבית, כמו חופשת לידה לאבות והגבלה של מספר שעות העבודה השבועיות של נשים וגברים כאחד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם