"הוא רואה את העולם בצורה מתוחכמת וגאונית": הקשר הישראלי של הזוכה בנובל - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הוא רואה את העולם בצורה מתוחכמת וגאונית": הקשר הישראלי של הזוכה בנובל

הקשר לכהנמן, המחקרים עם בן ארצי והמלחמה עם דן אריאלי ■ הזוכה הטרי בפרס נובל בכלכלה מכיר היטב לא מעט חוקרים ישראלים מובילים מהתחום

33תגובות
ריצ'רד תיילר בבכורה הניו יורקית של הסרט "מכונת הכסף"
Jim Spellman / WireImage

קהילת הכלכלה ההתנהגותית הקטנה בישראל, כמו גם ישראלים מאותו תחום החוקרים בארה"ב, כמרקחה. זכייתו של ריצ'רד תיילר בפרס נובל מפתיעה ואף מעוררת גאווה בקרב מכריו. לתיילר יש לא מעט ממשקים עם חוקרים ישראלים שבחרו דווקא בתחום זה. הקשר הישראלי הראשון הוא פרופ' דניאל כהנמן, הפסיכולוג זוכה הנובל שיצק את אבני הבסיס לכלכלה ההתנהגותית יחד עם פרופ' עמוס טברסקי.

כהנמן סיפר לא פעם כי הוא שמח שנמצא כלכלן שלא היה טוב במיוחד במספרים, ולכן מצא עניין בתחום ההתנהגותי. תיילר אכן החל לחקור את הנושא ונחשב אבי הכלכלה ההתנהגותית כפי שהיא כיום. כך, למשל, הוא טבע את המושג נאדג' (nudge) - בעברית הנד - שפירושו יכולת לבצע שינוי קטן בסביבת האדם שיגרום לו לשנות באופן דרמטי תהליכי קבלת החלטות כלכליים. כך גם נקרא שם ספרו המפורסם.

"הוא איש מיוחד במינו", אומר עליו כהנמן, בשיחה מביתו בארה"ב. "הוא מיוחד כי הוא מבריק בכל המובנים. יש לו חוש הומור נפלא, שהיה לו תפקיד חשוב בקריירה שלו. בשנות השבעים המאוחרות הוא התיידד עם עמוס (טברסקי) ואיתי - על אף הפרש הגילאים - והגדיר את הכיוון שלנו.

"1984-1983 היו שנים מאוד חשובות. אז בילינו ביחד בוונקובר ובמשך שנה כתבנו יחד כמה מאמרים חשובים, כאשר אנחנו משלימים זה את זה. אירוע אחר בעל חשיבות גדולה היה באמצע שנות השמונים, כאשר הוא הוזמן לכתוב טורים בכתב העת החשוב Journal of Economic Perspective. הוא כתב שם סדרה של טורים בשם אנומליות, בהם תיאר בהומור רב אנומליות בתחום הכלכלי. הטורים האלה היו בהירים לגמרי, כך שכל אחד יכול היה להבין אותם. לתקופה הזו אני מייחס את החשיבות לפריצת התחום החדש הנקרא כלכלה ההתנהגותית. אני מאוד שמח שהוא זכה בפרס".

תיילר וכהנמן מכירים שנים רבות, ולכן גם תלמידיו של כהנמן מכירים היטב את מי שזכה בפרס. בין תלמידים אלו אפשר למצוא פרופ' מיה בר הלל, פרופ' אמריטוס מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית שגם ערכה את ספריו של כהנמן. לדבריה, היא מופתעת ושמחה משום שבמילייה כבר חששו כי ידלגו על תיילר, על אף העובדה שכהנמן המליץ עליו בכל שנה מחדש. "אני יכולה לספר עליו כמה הוא מצחיק וחם באופן אישי, אבל הוא קיבל את הפרס על המחקר ולא על האישיות שלו", היא אומרת.

בר הלל מעולם לא עבדה אתו, אך פרופ' שלמה בן ארצי שחי כבר שנים רבות בארה"ב, שם הוא חוקר ומרצה ב- UCLA, דווקא ערך עמו מחקר מקיף בנושא פנסיה. "תמיד הגיע לו, אז נחמד שזה קורה", מאשר בן ארצי. "הוא רואה דברים שנעשים מאוד ברורים לכולם אחרי שהוא ראה אותם - אבל לפני כן אף אחד לא ראה ולא הבין. מה שמיוחד בו הוא היכולת לראות את העולם בצורה אחרת, כל כך מתוחכמת וגאונית, ולהפוך את הדברים לפשוטים להבנה.

פרופסור שלמה בן ארצי
עופר וקנין

"יותר מזה: מדובר באדם שלא רק מביא תובנות אקדמיות חשובות, אלא גם מייצר השפעה אמיתית על העולם. בפרויקט עידוד החיסכון שלנו כבר משתתפים 15 מיליון אמריקאים. הוא איש אקדמיה שעושה מהפך בחיים של אנשים, וזה שילוב נדיר שמאוד מייחד אותו. אני עובד אתו מ-1989, יותר ממחצית חיי, והוא אדם שמדהים לעבוד אתו. בניגוד למה שאנשים לפעמים חושבים ואומרים עליו הוא אדם חם, אוהב, איכפתי ומאוד כיפי. כמובן שאפשר ללמוד ממנו המון".

הישראלי המוכר ביותר בתחום הוא פרופ' דן אריאלי, ודווקא אתו היו לזוכה הפרס לא מעט היתקלויות לא נעימות וחד-צדדיות. תיילר טען כי אריאלי הוא פסיכולוג ולכן לא יכול להציג עצמו ככלכלן התנהגותי. בקהילה הקטנה של הכלכלה ההתנהגותית טוענים כי תיילר רואה בעצמו את הפנים של הכלכלה ההתנהגותית, וכי הוא כעס, אולי אף קינא, כשספריו של אריאלי (ביניהם "לא רציונלי ולא במקרה") נהפכו לרבי מכר בעולם. כיוון שמדובר בספרים רבים, שתורגמו לשפות רבות, הרי שכיום הפנים המוכרות והפופולריות יותר של התחום הן דווקא של אריאלי, המתגורר גם הוא בארה"ב. אריאלי, מצדו, בחר לא לענות על טענותיו של תיילר.

בתגובה לפרס הגיב אריאלי באופן כללי ולא אישי: "אני חושב שזכייה כזו עושה טוב מאוד לתחום, לכן אני מאוד שמח".

פרופ' דן אריאלי
מרטין לנגמן

פרופסור אלדר שפיר, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת פרינסטון, הכיר את תיילר במשרדו של טברסקי. הוא עבד עמו על מחקר שפורסם לפני עשור, והתמקד באופן שבו אנשים מעריכים את החפצים שבביתם.

"בדקנו איך חושבים כמה שווה כל חפץ", הוא אמר. "בכלכלה קלאסית, הערך של דבר הוא כמה שיעלה לקנות משהו אחר, אבל בפסיכולוגיה זה לא ככה. למשל, ריצ'רד הוא חובב יינות, אז בחנו בכמה מוערך בקבוק יין בן 10 שנים שאתה פותח כדי לשתות. מבחינתו הוא לא עולה כלום כי הוא כבר הוציא עליו את הכסף. אבל אם אתה לוקח את הבקבוק שלא עולה כלום והוא נשבר אז אתה חושב על כמה יעלה לקנות חדש.

"דוגמה נוספת היא מה עושים עם זוג נעלים ישן בארון. אם הנעליים עלו 20 שקל אז מוסרים אותם לתרומה. אבל אם הזוג עלה 400 שקל, שומרים עליו. השאלה היא מהו הערך ההיסטורי של דברים, וזה משפיע על ההערכה של כמה שזה שווה כיום".

באופן אישי מספר שפיר שתיילר הוא חבר קרוב שלו. "הוא בחור מעשי מלא הומור ואיכפתיות, ופשוט כיף שיש אנשים כמוהו בתחום. הוא אחד מהחלוצים בתחום של כלכלה התנהגותית לצד כהנמן וטברסקי, וזכיתי שנוצרה לי חברות קרובה מאוד אתו ועם משפחתו.

"אחרי שדני (כהנמן) קיבל את הפרס, היתה הרגשה שגם דיק (תיילר) היה צריך להיות חלק מהעסק. אבל עברה עוד שנה ועוד שנה והתחלנו כבר לאבד תקווה. אנחנו ציפינו ששניהם יקבלו אותו ביחד וזה היה מאכזב באותו יום לגביו, ונהדר לגבי דני. הזכייה שלו היא מסוג הדברים שהיו לגמרי צפויים, אבל גם הפתעה. גם הוא הופתע. דיברתי איתו הבוקר והוא היה בהלם". 

בלי רציונליות

בחירתו של תיילר מבהירה ככל הנראה עד כמה נהפך התחום הצעיר, שמייסדיו עדיין בין החיים, לחזק ומשפיע - הן באקדמיה והן מחוצה לה. חוזקו בא לו מתוך ההבנה כי פסיכולוגיה היא חלק בסיסי בתהליכי קבלת החלטות, וכמו כן מתוך האכזבה מהכלכלה המסורתית, שמניחה רציונליות בבסיס תהליכי קבלת ההחלטות. הכלכלה ההתנהגותית גם מציעה כלים פשוטים מאוד ולא יקרים, במטרה להניע את האזרחים לפעולות שונות מאלה שהיו נוקטים בעבר.

בעולם כבר הוקמו צוותים שונים הפועלים לצדם של מקבלי ההחלטות (אנגליה מובילה אך גם בבית הלבן פועל צוות כזה), שבודקים כיצד ניתן להפעיל הנדים (נאדג'ים) שונים במטרה לשנות התנהגות קיימת. כך, לדוגמה, צוותים המנסים להבין כיצד לגרום לאזרחים לשלם יותר מסים, לנסוע יותר בתחבורה ציבורית, לשמור על ניקיון - וכמובן לחסוך יותר.

לאחרונה הוקם צוות בראשות אריאלי הפועל במשרד האוצר וכן מול משרדי ממשלה אחרים, במטרה להפעיל כללי כלכלה התנהגותית בתחומים שונים. המשרד לאיכות הסביבה היה המשרד הראשון שנרתם לנושא. בין היתר, פועל חוק השקיות שחוקק בתקופתו של אבי גבאי על פי כללי הכלכלה ההתנהגותית (תשלום קטן עושה הבדל גדול) וכן פרויקט חיסכון לכל ילד שהוציא לפועל שר האוצר, משה כחלון, ומעודד את העלאת רמת החיסכון לדור הבא בישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם