משרד הרווחה מלמד את הבנקים למנוע ניצול כלכלי של קשישים, אך בבנקים לא מתלהבים - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משרד הרווחה מלמד את הבנקים למנוע ניצול כלכלי של קשישים, אך בבנקים לא מתלהבים

לפי סקר ארצי, כ-7% מהקשישים נחשפו לניצול כלכלי; לא כל הניצול מתרחש באמצעות הבנקים: ידוע על קרובי משפחה או מטפלים שמכריחים קשישים לשנות צוואות או להעביר על שמם בעלות על נכסים; משרד הרווחה: בבנקים אפשר לפעול נגד התופעה

תגובות

גבר ערירי בן 86 הלוקה בכושר השיפוט שלו החל להגיע מדי כמה ימים לבנק. בכל פעם הוציא 4,000 שקלים, שאותם נתן לשכן שלו. אחרי שחיסל את כל חסכונותיו - 354 אלף שקלים - התחיל הזקן להבין שמשהו אינו כשורה ופנה למחלקת הרווחה ביישוב מגוריו. עובדת סוציאלית עזרה לו להגיש תלונה במשטרה, השכן הועמד למשפט אבל התברר שהשתמש בכל הכסף ואינו יכול להחזיר אותו לקשיש. באמצעות ההוצאה לפועל חויב השכן להחזיר לזקן מאה שקל מדי חודש.

אשה עיוורת בת 97, שלא ביקרה בבנק שנים רבות, הגיעה לסניף שלה בליווי אחיינה וביקשה להוציא 100 אלף שקלים במזומן. האשה גם ביקשה לפתוח חשבון משותף לה ולאחיין, שאליו רצתה להעביר מדי חודש בהוראת קבע סכום מסוים מחשבון החיסכון שלה. מכרה של הקשישה, ששמעה על כוונותיה, דיווחה למחלקת הרווחה. עובדת סוציאלית באה לסניף, התקבלה בברכה, אבל הפקידים סירבו לספק לה פרטים בשל חובת הסודיות שחלה עליהם. מבירור שערכה מחלקת הרווחה התברר שהאשה סובלת מירידה קוגניטיווית ניכרת ולכן מונה לה אפוטרופוס מטעם המדינה. כך נמנע, כנראה, גזל חסכונותיה בסך 3.3 מיליון שקלים.

דיווחים אלה ורבים אחרים אודות ניצול כלכלי של קשישים שמתרחש לא אחת מתחת לאפם של פקידי הבנק הגיעו בשנים האחרונות לרשויות הרווחה ברחבי הארץ. לפי סקר ארצי שנערך על ידי אוניברסיטת חיפה ב-2005, כ-7% מהקשישים נחשפו לניצול כלכלי בשנה שקדמה לסקר. היום יתקיימו בכנסת דיונים בנושא זה לרגל יום המודעות הבינלאומי למניעת התעללות בזקנים שהוכרז על ידי האו"ם. בשבוע הבא יקיים משרד הרווחה כנס לציון יום המודעות.

אמנם לא כל הניצול הכלכלי מתרחש באמצעות הבנקים - ידוע על קרובי משפחה או מטפלים שמכריחים קשישים לשנות צוואות או להעביר על שמם בעלות על נכסים - אבל בשירות לזקן במשרד הרווחה סבורים שבבנקים, לפחות, אפשר לפעול נגד התופעה.

פאני יוז, סגנית מנהלת השירות המשמשת גם פקידת סעד ראשית לחוק ההגנה על חוסים, פתחה באחרונה במאמצים לשכנע את בנק ישראל ואת הבנקים הגדולים להגביר את מודעותם של העובדים לבעיה ולהזעיק את רשויות הרווחה או גורמים אחרים בכל מקרה שמתעורר ספק לגבי פעולותיו הכספיות של קשיש.

"המצב בישראל דומה למצב בעולם. חוקרים ואנשי מקצוע מתארים את הבעיה כאחת המכות החברתיות של המאה", אומרת יוז. בבנקים אומרים שהם מודעים לבעיה ולא אחת מצליחים למנוע ניצול - למשל, כשלקוח מבוגר מבקש לפדות את פקדונותיו כדי לקנות דיור מוגן מציעים לו אופציות מימון נוספות ומייעצים לו כיצד לנהוג. אבל הבנקים גם מודים שהם חוששים להתערב בשיקולים של הלקוחות מחשש לתביעות או לערעור האמון שלהם בבנק ולכן יוז חושבת שבסופו של דבר לא יהיה מנוס מחקיקה שתחייב אותם לפעול במקרים מסוימים כדי להגן על הקשישים.בארה"ב, למשל, הקימו מדינות אחדות סוכנויות שמספקות שירותי הגנה על קשישים. הבנקים במדינות אלה רשאים לפי חוק לדווח לסוכנויות או למשטרה על ניצול כלכלי של זקנים ומקבלים פטור מחובת הסודיות.

ניצולם של הקשישים מתבצע בידי צאצאים, שכנים, ארגונים עבריינים ומטפלים. יוז מספרת, למשל, על זקנה בת 85 שהגיעה לבנק באמבולנס מלווה במטפלת שלה וביקשה למשוך 200 אלף שקלים מסך חסכונותיה, 650 אלף שקלים. פקיד הבנק סיפר על כך לעובדת סוציאלית שהכיר ובבדיקה התברר שהזקנה סובלת מירידה מנטלית ואינה מבחינה בין 200 שקלים ל-200 אלף, אומרת יוז. בעקבות התערבות הרשויות מונה לאשה אפוטרופוס והיא מתגוררת כיום בבית אבות פרטי. "אבל אין סיבה שנסתמך על פקיד בנק שבמקרה מכיר עובדת סוציאלית", אומרת יוז. "צריך להסדיר את חובת הדיווח". זאת משום שגם כשהפקידים ערניים ומתעניינים, הם לא תמיד יכולים למנוע את הניצול.

יוז מספרת על אשה בת 90 שבאה לבנק בליווי מכרה ומשכה 100 אלף שקל. לשאלת הפקיד למה היא מחסלת את כל חסכונותיה, הסבירה הקשישה שהיא עוברת להתגורר עם המכרה ועוזרת לה לקנות דירה. אחר תקופת מה עלו יחסיהן של הנשים על שרטון והקשישה פנתה למחלקת הרווחה, שהעבירה אותה לבית אבות. יוז אומרת שאילו הפקיד היה מדווח על המקרה לרשויות הרווחה, היה אפשר להבטיח את כספה של הקשישה באמצעות חוזה עם המכרה שלה. כך אפשר היה גם למנוע את ניצולה של אשה בת 87 שבאה לבנק עם בנה, שבא לביקור מקנדה, וחתמה על הוראה לפרוע את כל פקדונותיה - 80 אלף שקלים. הבן לקח את כספה לקנדה והותיר אותה חסרת כל.

יוז גיבשה שורה של "נוריות אזהרה" כדי לעזור לבנקים לזהות ניצול כספי של לקוחותיהם הקשישים: משיכות של סכומים חריגים, משיכות תכופות, ביקורים בבנק עם אדם שמנהל משא ומתן עם הפקיד לצד הזקן הפסיווי, זקן שמציג לפקיד פתק עם סכומים למשיכה, בקשה לסגור חשבון ל-15 שנה כשהזקן בגיל מופלג ואינו משאיר כסף בחשבונו, בן משפחה שמבקש לאחד את חשבונו עם זה של הוריו.

איך לזהות ניצול של כספי זקנים

משיכות של סכומים חריגים או משיכות תכופות של כספי הקשיש מחשבון הבנק שלו.

הזקן מבקר בבנק עם אדם שמנהל משא ומתן מול הפקיד בעוד שהוא נותר פסיווי.

זקן שמציג לפקיד פתק עם סכומים למשיכה או מבקש לסגור את החשבון לתקופה ארוכה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#