חגיגה בנמלים, באקדמיה ובתע"א: חריגות השכר העצומות במגזר הציבורי נחשפות - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חגיגה בנמלים, באקדמיה ובתע"א: חריגות השכר העצומות במגזר הציבורי נחשפות

חריגות השכר במגזר הציבורי הסתכמו ב-2015 ב-1.3 מיליארד שקל ■ בתע"א נמצאו חריגות של 33 מיליון שקל ובמוסדות אקדמיים חרגו במיליוני שקלים ■ בנמלים הושבו לקופה כחצי מיליון שקל על תוספות אסורות ■ 11 עובדים ברשות שדות התעופה נהנו מתוספות של 33-20 אלף שקל כל אחד

26תגובות
תעשייה אווירית

דו"ח חריגות השכר השנתי ל-2015 פורסם היום (ג') וחושף חריגות בסכום כולל של כ-1.3 מיליארד שקל, שאלמלא הטיפול בהן היו משולמות מקופת המדינה. מדובר בסכום גבוה פי 10 מזה שטופל בשנה הקודמת והסתכם ב-130 מיליון שקל. הדו"ח נעשה על ידי יחידת האכיפה באגף הממונה על השכר באוצר, בראשות אתי גבאי-מורלי.

ליחידת האכיפה - שהוקמה ב-1997 ושאליה צורפה ב-2009 יחידת חקירות הפועלת מול מנהלים שאישרו חריגות שכר - כבר נזקפו לא מעט הישגים. בעת הקמת היחידה התגלו חריגות שכר בכ-44% מכלל הגופים המפוקחים, בעוד ב-2015 היה השיעור 10% בלבד - או 73 מתוך 735 גופים שנבדקו.

בין הגופים המפוקחים על ידי היחידה ניתן למנות רשויות מקומיות, חברות עירוניות, איגודי ערים, חברות ממשלתיות וגופים נתמכים שונים - ובעיקר את האקדמיה. הדו"ח מציין כי רוב חריגות השכר מתרחשות דווקא אצל מקבלי השכר הגבוה - בעלי תפקידים מרכזיים המכהנים לאורך שנים.

הגופים החורגים

אקדמיה: חריגות סדרתיות

שיאן החריגות ב-2015 הוא מגזר הגופים הנתמכים, שבו נתגלו חריגות ב-34% מהגופים. מדובר בעיקר במוסדות להשכלה גבוהה, וביניהם 7 מוסדות שחרגו חמש שנים ברציפות (2015-2011) וכוללים את אוניברסיטאות בן גוריון, בר אילן ותל אביב, מכון ויצמן, הטכניון, המכון הטכנולוגי חולון ועיריית תל אביב יפו.

לא מעט תובענות הוגשו לבית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה, ביניהם נגד עליזה שנהר, רקטור מכללת עמק יזרעאל ולשעבר הנשיאה, שאישרה חריגות שכר מהותיות לעובד סגל אקדמי בכיר. תובענה נוספת הוגשה נגד המנכ"ל והנשיאה של מכללת שנקר יולי תמיר בשל חריגות שכר מהותיות בשכרו של המנכ"ל וראשי מחלקות במכללה, על אף התרעות שקיבלו מ-ות"ת. הליכים שהתסיימו באופן פנימי נרשמו באוניברסיטת תל אביב, שם המנכ"ל וסמנכ"ל מש"א העניקו לעשרות עובדים מענקים חד פעמיים וננזפו על ידי הנשיא.

באוניברסיטאות תל אביב, חיפה, העברית והטכניון נמצאו חריגות בעיקר סביב הפנסיה התקציבית, והסדרתן תביא לחיסכון של 35 מיליון שקל בשנה - חיסכון אקטוארי של חצי מיליארד שקל.

באוניברסיטת בן גוריון התגלו אצל עובד בתחום מדעי הרוח חריגות שכר של 44 אלף שקל ב-2015 , ואצל מנהלי מחלקות בתחום הלוגיסטי חריגות של 35-22 אלף שקל לעובד. באוניברסיטת בר אילן שיאן החריגות היה איש התקשוב והמידע, אצלו נמצאה חריגה של 35 אלף שקל.

באוניברסיטת תל אביב מעט מחריגות השכר נמצאו אצל אנשי הסגל האקדמי הבכיר (שכרו של אחד מהם חרג ב-44 אלף שקל), ורובן נמצאו בקרב אנשי מנהלה (כמנהל מדורים בתחום הלוגיסטיקה), ספריה ומחשוב. שכר מנהל מחלקה בתחום רפואת השיניים חרג ב-40 אלף שקל.

בבצלאל ישיב הנשיא לשעבר לקופת המוסד 122 אלף שקל שקיבל שלא כדין. עובד אחר במקום קיבל 2,000 שקל נוספים בחודש, וגם הוא יתבקש להשיבם. במרכז לב נמצאה חריגת שכר אצל עובד בית המדרש והוא ישיב 40 אלף שקל. החיסכון האקטוארי על הסכום שהיה מקבל אותו עובד בפנסיה הוא 1.4 מיליון שקל. גם מנכ"ל המרכז זכה בתוספת חריגה של 42 אלף שקל בשנה.

במכון הטכנולוגי חולון ישיב אדם בתפקיד רכז פרוייקטים כ-45 אלף שקל, כשהחיסכון האקטוארי הוא יותר מ-4 מיליון שקל. עובד בכיר באוניברסיטה הפתוחה ישיב לא פחות מ-270 אלף שקל לקופת המוסד, אחרי שביצע בו עבודה נוספת ללא אישור הממונה על השכר.

רשויות מקומיות: מקורבים ומזכירים

חריגות שכר רבות נמצאו גם ברשויות המקומיות. כך למשל במועצות המקומיות אורנית, מבשרת ציון וכן החברה הכלכלית של קרית ארבע הופחת שכרם של עובדים שונים. מנהל בכיר במועצה המקומית אורנית ביקש תוספות שכר מראש המועצה. בטרם אושרו התוספות הועבר הנושא לבדיקת יחידת האכיפה. במסגרת הבדיקה התגלו חריגות שכר רבות, שכללו בין היתר דיווחים על תעודות השכלה שאינן קיימות וכן דיווחים מטעים על שנות ותק. לאור הנסיבות הרפואיות של העובד סוכם כי יפרוש מיידית (ארבעה חודשים לפני הזמן). סכום ההשבה נקבע על 92 אלף שקל - 12 אלף שקל באופן מיידי ועוד 80 אלף שקל בכספי השלמה לפיצויים ובימי חופשה צבורים. החיסכון השנתי והאקטוארי מסתכמים ב-337 אלף שקל. בעיריית אשדוד נמצאו חריגות שכר של שלושה עובדים, ובגבעתיים קבוצה של עובדים זכתה בחריגות שכר שהחיסכון האקטוארי שלהן הוא יותר מ-5 מיליון שקל. עיריות נוספות שחרגו היו יבנה, עפולה, חולון, רשל"צ ורעננה (שם עובדים נדרשו להשיב כ-800 אלף שקל).

ערעור תלוי ועומד בימים אלה נגד הרשעתו של מנהל כוח האדם במועצה מקומית דלית אל כרמל, נג'יב נסר אלדין, בהעברת תשלומי גמלאות חורגים לעובד מקורב לו. מנהל משאבי אנוש בעיריית צפת, יהושע אלגלי, הגיש גם הוא ערעור על הרשעתו בבית המשפט המחוזי בגין אישור חריגות בשכרו האישי.

התערבות הממונה על השכר בתביעה שהגיש עובד מועצה מקומית סביון הביא לחיסכון של כ-400 אלף שקל. התערבות הממונה על השכר בתביעה שהגיש עובד במועצת טייבה הביאה לחיסכון של לא פחות מ-980 אלף שקל.

גם במועצות הדתיות זכרון יעקב, בית שמש ומבשרת ציון נמצאו חריגות שכר עבור מזכיר המועצה, ואלו נעות בטווח של 21-10 אלף שקל בשנה.

חברות ממשלתיות: התעשייה האווירית בשיא

בבדיקה שערכה יחידת האכיפה של הממונה על השכר בתעשייה האווירית הסתבר כי קיימות תוספות רוחביות לכלל עובדי החברה. אחרי משא ומתן הוחלט להפחיתן, מה שיביא לחיסכון של 33 מיליון שקל בשנה או 725 מיליון שקל ברוטו. באלתא מערכות, חברה בת של התעשייה האווירית, זכו 7 עובדי מחקר לחריגות שכר של 56-50 אלף שקל בשנה כל אחד.

בחברת נמלי ישראל הושבו לקופה כחצי מיליון שקל על ידי עובדים וגמלאים שקיבלו תוספות אסורות בסך 9,000 שקל לשכר הקובע לפנסיה. הסכום האקטוארי הוא יותר מ-3 מיליון שקל. תובענה הוגשה כנגד סמנכ"ל משאבי אנוש בנמל חיפה בגין חריגת שכר שאישר לעובד על אף סירוב הממונה.

חריגות שכר נרשמו גם בלא מעט חברות ממשלתיות נוספות, ביניהן רותם תעשיות - שם קיבל המנכ"ל חריגה של כ-47 אלף שקל ברוטו. בדואר ישראל חריגות השכר של מנהל השירות הבולאי ומנהל אגף נכסים מסתכמות בכ-40 אלף שקל ברוטו בשנה כל אחד. מנהל הכספים והחשבות של החברה הממשלתית להגנת ים המלח חרג בשכרו בכ-20 אלף שקל ברוטו. בחברה לפיתוח עכו חרג מנהל הכספים ב-14 אלף שקל ברוטו.

בין התאגידים מתבלטת רשות שדות התעופה שבה נמצאו חריגות משמעותיות אצל 11 עובדים. כך למשל שלושה מנהלי מדור בתחום פיקוח הטיסה זכו לתוספות שכר של 33-20 אלף שקל ב-2015, ומנהלי מחלקות בתחום התפעול זכו לתסופות אסורות של 40 אלף שקל. ראש משמרת היסעים ברשות קיבלה תוספת של 42 אלף שקל בשנה.

בדו"ח מפורטים מספר פסקי דין שבהם זכה האגף. דוגמא לכך היא מנכ"ל קופת חולים מאוחדת, שמואל מועלם, שתבע פיצויי פיטורים בסך 200% וכן 12 משכורות כמענק פרישה. הממונה על השכר לא אישר את הבקשה ודרש לתת למועלם 100% פיצויי פיטורין ושלוש משכורות כמענק פרישה. בית המשפט קיבל את עמדת הממונה.

גם בגופים אחרים נתגלו חריגות. כך למשל ניתנה לרופא בקופת חולים כללית חריגת שכר בסך 6,700 שקל בכל חודש, וסכום זה יושב לקופה בהסכמת הרופא. ברשות השידור נמנעו הענקת דרגה וחצי נוספות לעובד שפרש. החיסכון האקטוארי מסתכם בכחצי מיליון שקל.

ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני) אמר בתגובה לדו"ח חריגות השכר במגזר הציבורי כי "ישראל סובלת מחוסר יכולת תכנון לטווח ארוך והמגזר הציבורי מדווח באופן גורף על אי עמידה ביעדים. זוהי תופעה מצערת החוזרת על עצמה שנה אחר שנה. למרות זאת, אין זה אומר שהחריגה סבירה. חייבים להגביר את הפיקוח ולהשית קנסות על החורגים. אין זה מתקבל על הדעת שהציבור ימשיך לשלם את חריגות המגזר הציבורי מכיסו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם