בית הדין לעבודה: מעסיק ישלם עבור זמן הנסיעה בין מקום עבודה אחד לשני - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בית הדין לעבודה: מעסיק ישלם עבור זמן הנסיעה בין מקום עבודה אחד לשני

בפסק דין עקרוני קבע בית הדין האזורי לעבודה בת"א כי מטפלת שנסעה בין המטופלים תקבל מהחברה המעסיקה תשלום גם עבור זמן הנסיעות, כיוון שעמדה בזמנים אלה לרשותו של המעסיק

5 טעויות שאסור לעשות בעת הגשת תביעת סיעוד לחברת הביטוח
Dreamstime

האם זמן הנסיעה של עובד ממקום עבודה אחד למשנהו אצל אותו המעסיק נחשב לזמן עבודה שעליו יש לשלם שכר? שאלה עקרונית זו עמדה באחרונה לדיון בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שם תבעה עובדת סיעוד את החברה שהעסיקה אותה.

המטפלת עבדה במשך כ-4 שנים בחברת "א.ש. סיעוד ורווחה" והועסקה בבתי קשישים, כאשר במרבית התקופה הועסקה בשני בתים במקביל, אצל שני מטופלים שונים. עקב כך נאלצה, כמו עובדות רבות אחרות, לעבור במהלך יום העבודה מבית אחד לשני.

זמן המעבר מבית מטופל אחד לשני עמד על כרבע שעת נסיעה, וזאת במשך ארבעה ימים בשבוע, ועבור זמן זה לא קיבלה העובדת כל תשלום. באמצעות עו"ד גל גורודיסקי, מומחה לדיני עבודה ופנסיה, הגישה המטפלת תביעה לתשלום עבור זמני הנסיעה ש"ביזבזה" על חשבונה.

בית הדין התייחס לפסיקה קודמת שעסקה בתשלום זמן נסיעות, שם דובר על נהגי הסעות, ונקבע כי המבחן הוא זמינות העובד לעבודה. בנוסף התייחס בית הדין להחלטה בבקשה לאישור תביעה ייצוגית של עמותת ידיד כנגד חברות סיעוד בגין זמן נסיעות בין מטופלים. במקרה זה קיבל בית הדין את עמדת העמותה שיש לשלם על שעות המעבר בין מטופל למטופל. על ההחלטה זו הוגש ערעור שמתברר כעת בבית הדין הארצי לעבודה.

בית הדין קבע כי במקרה הזה המטפלת נדרשה לנסוע במהלך יום העבודה מבית מטופל אחד למשנהו, שעות נסיעה שאינן מאפשרות לתובעת לסור לביתה או לסידורים פרטיים, ולכן למעשה עמדה בשעות אלו לרשות המעסיק. בנוגע לאפשרות כי זמן זה ייחשב כזמן ההפסקה של העובדת, קבע בית הדין כי שעות נסיעה בתחבורה ציבורית אינן עונות על הגדרת "הפסקה" בחוק.

בהתאם דחה בית הדין את טענות חברת א.ש. סיעוד ורווחה כי אין לשלם בגין זמן נסיעות בין בתי מטופלים, כאשר ברור שהעובדת לא יכולה "לסור לביתה או לעניינה". לפי כך פסקה סגנית הנשיאה, השופטת הדס יהלום, כי מעבר בין מטופל למטופל שאינו מאפשר למטפלת לעשות כל פעולה אחרת מזכה אותה בשכר עבודה.

לזכות התובעת נפסקו, בנוסף לזמן הנסיעות, הפרשים בגין פיצויי פיטורים, דמי חג ודמי הבראה, כך שבסך הכל נפסקו לטובתה כ-11 אלף שקל. עו"ד גורודיסקי מסר כי "מדובר בפסק הדין חשוב לגבי אוכלוסייה מוחלשת, אשר לעיתים קרובות נאלצת לעבוד מסביב לשעון תמורת שכר זעום. קיימים עובדים רבים העובדים במתוכנת דומה ועוברים מבית מטופל אחד לבית מטופל שני, ולא מקבלים תשלום על זמן הנסיעה. פסק הדין עשוי לשנות את גישת חברות הסיעוד, ולגרום להן לשלם על זמן הנסיעות בין מטופלים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#