מורה, 12 שנה, 4,148 שקל בחודש

מספר שעות העבודה הנמוך של המורים פוגע בהישגים של מערכת החינוך ובשכר הממוצע המשולם למורים. הרפורמה שמציע האוצר תבחין בין מורים חרוצים יותר לחרוצים פחות

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מירב ארלוזורוב

"אני מורה כבר 12 שנה באחד התיכונים במרכז הארץ, בעלת תואר שני באנגלית מאוניברסיטה מכובדת. מדי חודש אני מסתכלת בעצב על התלוש שלי, ממנו ניבטים אלי 4,148 שקל ו-82 אגורות, טבין ותקילין. את השכר הזה אני מקבלת בעבור 19 שעות הוראה בשבוע (נכון, רק 79.17% משרה), אבל לאותן 19 שעות נלוות שעות ארוכות של הכנת שיעורים, בדיקת מבחנים, יומני קריאה, פגישות צוות, ישיבות פדגוגיות וכו'.

"למתבונן מהצד נדמה כי יום עבודה של ארבע שעות הוראה פרונטליות הוא קצר מאין כמוהו, אך מי שלא לימד ולו שעה אחת בחייו לא יבין שזה משול ליום עבודה מלא ומתיש פיזית ומנטלית. אינני מבקשת שכר חינם. אני מבקשת שכר שיהלום את השקעתי הרבה ואת כישוריי. אני מבקשת שכר שיאפשר לי להתגאות בבחירה שעשיתי, ולשוב ולבחור בה כל יום מחדש" (רויטל, מורה, במייל ל-TheMarker, בתגובה לכתבה על שביתת המורים).

אם כך יקרה, הרי שמערכת החינוך תוכל להצטרף אל רשימת הנזקים שהסבה מלחמת לבנון השנייה למדינת ישראל - נזק כבד במיוחד, המקפל בתוכו החמצה של שעת כושר היסטורית, שבה תקציב המדינה ו-130 אלף מורים נפגשים לשולחן הדיונים עם נקודת פתיחה טובה מתמיד. באופן מעשי, משרד האוצר כבר הציע למורים תוספת שכר ממוצעת של כ-30%. מאחר שהמורים הם המגזר הגדול במשק - מספרם נאמד כאמור ב-130 אלף (מזעזע לגלות שאיש אינו יודע את מספר המורים המדויק) - מדובר בתוספת תקציבית של 6 מיליארד שקל בשנה, מדי שנה. אם יתקבל הסיכום הזה, הרי שהרפורמה המוצעת במערכת החינוך תיהפך לרפורמה היקרה בתולדות מדינת ישראל, שעלותה המהוונת תגיע ליותר מ-100 מיליארד שקל.

קשה להיזכר בפעם האחרונה היה משרד האוצר מוכן היה לשים, כך על השולחן, צ'ק של 100 מיליארד שקל. בניגוד להשמצות על "פקידי האוצר המרושעים", הנכונות הזאת מלמדת עד כמה הרפורמה בחינוך דווקא קרובה ללבו של משרד האוצר. אבל 100 מיליארד שקל הם סכום שמדינת ישראל תתקשה מאוד לשרוד אותו, או לפחות לא תוכל לשרוד אותו אם לא תקבל עליו תמורה הולמת.

תמורה הולמת תהיה, למשל, יותר שעות הוראה ויותר שעות הוראה איכותיות. הטענה כי המורים מקופחים בשכרם היא נכונה אבסולוטית - מורה מתחיל מקבל שכר הקרוב לשכר מינימום - ויחסית. בדיקה שערך ד"ר דני בן דוד, כלכלן מאוניברסיטת תל אביב, לפני ארבע שנים, העלתה כי שכר המורים נמוך משכרם של העובדים הסוציאלים, האחיות (שני מגזרים "נשיים", כמו מגזר המורים), והמהנדסים במגזר הציבורי בשיעורים של 7%-39%.

ואולם שכר המורים מצטייר אחרת כאשר הוא נמדד במונחי שעת עבודה. משרה מלאה של מורה בישראל מחושבת לפי 30 שעות הוראה שבועיות בבתי הספר היסודיים ו-24 שעות בבתי הספר העל יסודיים. בפועל, ממוצע שעות ההוראה של מורים הוא 25 שעות ו-18 שעות (בהתאמה) בלבד, מה שהופך את המשרה המלאה שלהם לאחת הקצרות במשק (קצרה ב-33%-50% מזו של המגזרים האחרים שנכללו בבדיקה).

על כך יש להוסיף כי המורים נהנים מכשלושה חודשי חופשה בשנה. מנגד, יש לא מעט מורים שמקדישים שעות נוספות רבות להכנת מערכי שיעורים, פגישות עם תלמידים, ישיבות וכו'. שעות אלה אינן נמדדות, ואין כיום כל יכולת להבחין בין מורים שמקדישים את מירב זמנם לעבודה לבין אלה שאינם עושים כן.

כדי להתגבר על כך "תיקנן" בן דוד את שעות המורים והניח שהם עובדים משרה מלאה לחלוטין של 24 ו-30 שעות הוראה בשבוע, וכן זקף לזכותם בחזרה חודש חופשה מלא. כאשר הוא בדק שוב את שכר המורים לשעת עבודה, לאחר התקנון, התברר כי שכרם של המורים בבתי הספר היסודיים מפגר עדיין אחרי שכר האחיות, אך עולה בכ-30% על שכרם של המגזרים האחרים. שכרם של המורים העל יסודיים היה גבוה יותר מכל שאר המגזרים, בשיעור של עד ל-80%.

כלומר בממוצע, שכרם של המורים לשעת עבודה אינו מקפח כלל. מספר שעות העבודה הנמוך של המורים פוגע בהישגים של מערכת החינוך ובשכר הממוצע המשולם למורים. הבעיה היא שזהו הממוצע בלבד. אין ספק שישנם מורים המקדישים שעות נוספות רבות לעבודתם ואינם מקבלים על כך כל תמורה. המורים האלה ללא ספק זכאים לעדכון ניכר בשכרם, וזה בדיוק מה שהרפורמה שמציע האוצר באה לעשות: להבחין בין מורים חרוצים יותר למורים חרוצים פחות באמצעות שכר דיפרנציאלי, לאפשר למורים החרוצים לעבוד יותר שעות באופן מוכר ולקבל על כך שכר יותר גבוה וכבוד ראוי.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker