טלי חרותי-סובר

מאחורי כל הסכם שכר של ועד עובדים מול חברה או ארגון, עומדים המספרים: הדרישה לתוספות שכר ולפיצויים לעובדים, אל מול ביצועי החברה ומצבה הפיננסי. עד לפני שלוש שנים ניהלה ההסתדרות, המייצגת 600 אלף מהעובדים במשק, משאים ומתנים רבים מול הנהלות מיומנות בעמדת נחיתות מסוימת בכל הנוגע למספרים — ואולם ב–2014 הוקם בהסתדרות אגף חדש, אגף הכלכלה, שעוסק במתן ייעוץ ובליווי כלכלי לוועדי עובדים ואיגודים מקצועיים.

האגף, שמעסיק כיום תשעה עובדים בלבד, נחשב לפנים היפות של ההסתדרות. לא עוד עובדים צעקניים שאינם מסוגלים לקרוא דו"ח כספי — אלא כלכלנים צעירים וחרוצים, שעובדים מתוך תחושת שליחות.

במהלך השיחה עם ארבעה מעובדי האגף — מאיה וסרמן ובני כאהן, כלכלנים בצוות ההסכמים, מאיה מילר, עוזרת ראש האגף, וגיורא ואלה, עובד מרכז האכיפה — הם מעידים כי הם מקבלים לא מעט הצעות עבודה מהגופים שמולם הם עובדים, אך מעדיפים להישאר בהסתדרות ולייצג את העובדים. יו"ר ההסתדרות הוא מושא להערצה בעיניהם, אף כי איש מהם עדיין לא לוטש עיניים לכיסאו — אולי מפאת גילם הצעיר.

וסרמן, 29, היא העובדת הראשונה שקלט שי בירן, העומד בראש האגף. היא הגיעה מהמגזר הפרטי לפני שנתיים וחצי, וכיום הוותיקה ביותר בצוות ההסכמים, המסייע לוועדי עובדים לגבש את הדרישות שיציבו להנהלות. "הגעתי מחברת הייעוץ הפיננסי גיזה זינגר אבן, אותה עזבתי כי לא התחברתי, וחיפשתי עבודה שיש לה ערך מוסף", היא מספרת. "חברה סיפרה לי שמקימים אגף חדש בהסתדרות. באתי לראיון בלי רקע, והרגשתי שזה המקום הנכון עבורי".

שי בירן
שי בירןצילום: אייל טואג

כהאן, 33, כלכלן נוסף בצוות ההסכמים, הגיע להסתדרות לפני שבעה חודשים, לאחר שעבד במשך שלוש שנים וחצי ככלכלן באגף הממונה על השכר באוצר — הגוף שיושב בדרך כלל בצד השני של שולחן המשא ומתן מול ההסתדרות. הוא מודה כי לא מעט גבות הורמו כשהודיע לאן הוא הולך, והוא אף נדרש לתקופת צינון קצרה, אבל עשה זאת כי ראה "שקורים פה דברים מעניינים".

"גיליתי את הזדמנות לקחת חלק בתהליך של שינוי בתוך הארגון, כמו גם במשהו חדש שקורה בשוק העבודה", אומר כהאן. "בכל הממשקים בתוך ההסתדרות אתה רואה פרצופים צעירים של אנשי מקצוע חדורי תחושת שליחות".

על השאלה המתבקשת מדוע לא רצה להתקדם באגף הממונה על השכר עונה כהאן, חובש כיפה ואב לחמישה: "תיקון העולם כפי שאני רואה אותו נמצא כרגע כאן. מישהו אמר לי: 'עזבת את האוצר, איבדת את המבט הכולל'. עניתי שבדיוק הפוך — המשק הרבה יותר רחב מהמגזר הציבורי".

תהליך העבודה של צוות ההסכמים מתחיל עם העובדים שמניעים את תהליך ההתאגדות. מהר מאוד נפתחים הדיונים הכלכליים. "אנחנו מבינים מהו בדיוק מקום העבודה, מהם צורכי העובדים, מה המודל העסקי, מי המתחרים", אומרת וסרמן. "יחד עם האיגוד אנחנו עוזרים לוועד לגבש דרישות. ואז, אם יש צורך, אנחנו מצטרפים למשא ומתן. הרי הוועד לא יודע לבוא עם פתרון — הוא בא עם בעיה, ואנחנו מביאים את הפתרונות.

"אם אדם מספר שהוא מרוויח 13 אלף שקל שקל ברוטו, אבל חצי מזה שכר יסוד ואם הוא חולה הוא לא מקבל את כל השכר, אנו צריכים לחשוב על השינויים שהוועד יבקש כדי לעזור לעובד כזה. לפעמים מבהילים ועד עם אמירה כמו 'הדו"ח הכספי לא יכול לעמוד בזה'. אנחנו בודקים אם זה נכון או לא, ויחד חושבים על צעדים רלוונטים".

הצעדים הרלוונטיים מבחינתם הם לא תמיד סטנדרטיים, בעולם שמבוסס על תמריצים לכל. "בשלוש השנים האחרונות מתייחסים יותר לטבלת תיקון עיוותים, שמובילה את הסכמי השכר החדשים ודואגת לעובדים החלשים יותר", אומר כהאן. וסרמן מסבירה כי "פירוש הדבר הוא לתת תוספת גבוהה לבעלי השכר הנמוך ולא לעובדים עם ותק גבוה. המשקל של הסכום שניתן לכולם יורד והולך, ומפנה את מקומו למנגנון יותר משוכלל של תמריצים, שגם להנהלה יותר נוח אתו. מדובר למשל בתוספות שכר דיפרנציאליות לשיקול ההנהלה לפי מצוינות העובד, ולא כטייס אוטומטי".

"שחקן משמעותי - אבל מוגבל"

לא רק דרישות העובדים מתאימות את עצמן ל–2017, אלא גם הגישה. כשהם נשאלים מה הם ממליצים לוועד לעשות ולא לעשות במשא ומתן הם מפתיעים בהתייחסות גם לצד של המעסיקים. "צריך לזכור שיש פה מקום עבודה — הוועד וההנהלה צריכים לחיות ביחד, לכן תזכרו שיש גם מחר", אומר כהאן. וסרמן מוסיפה: "תדעו להקשיב, כי בסוף יש שני צדדים. אנחנו מראים לעובדים את צד ההנהלה, ולהפך. כשבאים ראש בראש זה לא עובד".

שניהם טוענים כי הם חווים רגעי סיפוק גדולים כמו גם לא מעט רגעי תסכול. לדברי וסרמן, "כשמצליחים להביא הסכם חדש ופורץ דרך שמסייע לעובדים ולהנהלה מרגישים סיפוק גדול. הרגעים המתסכלים מגיעים כשהתאגדות מתפרקת אחרי שעבדנו הרבה חודשים, ואין הסכם. גם זה קורה".

כהאן אומר: "לעתים קרובות אנחנו הכתובת של ההנהלה גם לדברים שהם לא כלכלה פר אקלסנס. אני עוסק בהתאגדות החרדית — וכלכלה היא הדבר שהכי פחות עוסקים בו. נדרשת גם פסיכולוגיה ויכולות של משא ומתן. בסכסוך הגננות בעיר אלעד, למשל, חוויתי רגע מתסכל כי עלתה האפשרות שנאלץ לוותר על ההתארגנות הזאת כדי לא לפגוע בגננות שהיו עלולות למצוא את עצמן בלי עבודה. בסוף זה לא קרה, אבל זה היה הרגע שבו הבנתי שאנחנו אמנם שחקן משמעותי וחזק, אבל מוגבל".

אתם פוגשים לא מעט את הרפרנטים של האוצר.

וסרמן: "נכון, ויש תחושה של שיתוף פעולה. כמו שבהסתדרות יש טענות לממונה על השכר, גם להם יש טענות כלפי ההסתדרות, אבל לתחושתנו בשני הצדדים יושבים כרגע אנשים אחראיים".

"יותר מדי גורמים שלא יודעים לשתף פעולה"

ואלה, 31, עבד בארגון שתיל והגיע להסתדרות לפני שנה וחצי, בשל החלטתו של היו"ר, אבי ניסנקורן, לשים דגש על קליטת עובדי קבלן להעסקה ישירה. לאחר שבהסכם המסגרת למגזר הציבורי הוחלט על דעת האוצר וההסתדרות להעביר 10,000 עובדי קבלן להעסקה ישירה, התברר שמישהו צריך לעשות את העבודה בשטח.

"הביאו אותי לתפקיד שלא היה קיים: לרכז את מעבר עובדי הקבלן להעסקה ישירה", הוא מספר. "לא די שיש הסכם חתום — מישהו גם צריך ליישם אותו. לפעמים אני מגיע למשרד ולוקח ביד אדם אחד לצד השני של המסדרון לאדם אחר, כדי שידברו ביניהם".

ארגונים במגזר הציבורי, ובייחוד בתי חולים, ידעו באחרונה טקסים רבים שבהם צוינה בחגיגיות העברת עובדים להעסקה ישירה. לדברי ואלה, 48 השעות שקודמות לטקס מורטות עצבים. "אין טקס ללא הסדר קליטה, שצריך להיסגר בין האוצר, הנציבות, משרד הבריאות והנהלת בית החולים — ולפעמים לא נסגר עד הרגע האחרון".

היו טקסים שנדחו?

"בהחלט. בעבודה מול המדינה יש בדרך כלל יותר מדי גורמים שלא יודעים לשתף פעולה. גם אם יש הסכם רחב וברור, הגורמים בשטח לא תמיד מסוגלים לדבר ביניהם ונדרשת עבודת אינטגרציה".

אתה מרוצה מקצב הקליטה?

"הייתי רוצה שהוא יהיה גבוה יותר. עד סוף 2019 ייקלטו כ–10,000 עובדים, ובשנה וחצי האחרונות נקלטו יותר ממחצית ממספר העובדים המתוכנן, כך שאני מאמין שנגיע ליעד. חשוב יותר שזו לא אפיזודה חולפת. באיכילוב לא יהיו יותר עובדי ניקיון שהם עובדי קבלן. סגרנו את הדלת הזאת".

חשבתם שהיישום יהיה כל כך קשה?

"אנחנו משקיעים בנושא הזה הרבה מעבר למה שדמיינו, אבל תחושת הסיפוק גדולה".

"אגודה עותמנית - לא סיבה לפסול ארגון"

מילר, 26, היא הצעירה מבין חברי הקבוצה, ומשמשת עוזרת של מנהל האגף . "הגעתי דרך מודעה בפייסבוק", היא מספרת. "בתור סטודנטית עבדתי במשרד הכלכלה ועסקתי באיסוף נתוני שוק העבודה ברמת המאקרו. הציק לי שאני לא מבינה את המיקרו. ההסתדרות נראתה כמו מקום טוב להבין, ולהיות חלק מגוף מרכזי ומשפיע במשק — גוף שהוא לא מגזר ציבורי קלאסי, ולא טוען לנייטרליות".

מילר מרוצה מההחלטה שקיבלה, אף שגם היא חווה רגעים מתסכלים. "עם זאת", היא אומרת, "עם דרגי הביניים בכל ארגון שנמצא מולנו בדרך כלל כיף לעבוד".

אנשי אגף הכלכלה הם אנשים ערכיים, שהמשק, האוכלוסיות החלשות והמדינה חשובים להם. עם זאת, הניסיון לדבר עמם על הצדדים הבעייתיים יותר של ההסתדגרות — על ערכים כמו שקיפות או על העובדה שהמקום שהם כה גאים לעבוד בו ממשיך להיות אגודה עותמנית לא מבוקרת או מפוקחת — נתקל בחומה בצורה.

"אני קם בבוקר כדי לקלוט עוד עובדי קבלן להעסקה ישירה", אומר ואלה. כהאן מסכים: "אתה מתעסק בעבודה שלך. העובדה שארגון הוא אגודה עותמנית זו לא סיבה לפסול עבודה בו". גם וסרמן מתרכזת בתפקיד שלה: "את העובדים מעניין הסכם קיבוצי טוב, זה מה שחשוב להם וזה מה שחשוב לי". לדברי ואלה, "אין אף ארגון שחף מדברים שצריכים לשפר או לתקן. ההסתדרות היא ארגון חברתי וממוקד אוכלוסיות חלשות. כולנו מרגישים שאנחנו עושים טוב".

כשהם נשאלים אם היו ממליצים לצעירים נוספים להגיע לארגון, ובפרט לאגף שלהם, הם עונים במקהלה: "כן".

וסרמן: "אני לא מאמינה שיש עוד מקום שאפשר לצבור בו כל כך הרבה ניסיון והכרה בגיל צעיר כזה. פעם דיברתי עם מישהו בחברת היי־טק שאמר לי, 'וואי העבודה שלך נשמעת סופר מגניבה'".

מילר: "מדובר באגף קטן בארגון גדול ומשפיע, אפשר להיות החזית בשלב מוקדם בקריירה, וזו עבודה מגוונת".

ואלה: "זו הזדמנות חד־פעמית להיות החזית של העשייה החברתית. אשתי מופתעת מכמה זה נוגד את הדימוי של הפקיד עם התה".

כהאן מסכם: "יש פה תחושת שליחות בלתי אמצעית. כשאתה בשירות המדינה אתה לא רואה את הציבור; פה אתה יושב עם הוועד — אתה שליח הציבור".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker