גם פסיכומטרי גבוה לא עוזר לערבים להשתלב בהיי־טק: שיעורם בענף רק 1.4%

שיעור העובדים הערבים מכלל עובדי ההיי־טק בישראל הוא נמוך מאוד אף שהם מהווים 17.5% מכלל העובדים במשק ■ סקירת הכלכלן הראשי באוצר מדגישה כי גם כשסטודנטים ערבים משיגים ציון פסיכומטרי גבוה ולומדים את המקצועות הנכונים - סיכוייהם להשתלב בהיי־טק נמוכים

חגי עמית
חגי עמית
עובדים במשרדי אמדוקס בנצרת, למצולמים אין קשר למאמר
עובדים במשרדי אמדוקס בנצרת. למצולמים אין קשר למאמרצילום: עופר וקנין

המחסור של ענף ההיי־טק בעובדים הוא בעיה שעולה בכל פעם שמתייחסים לפריון הנמוך יחסית של העובד הישראלי ביחס ליתר מדינות OECD. העובדה ששיעור העובדים בתעשיית ההיי־טק מתוך כלל העובדים במשק נותר יציב בשנים האחרונות — אינה גורם מעודד במשק ששואף להעביר יותר ויותר מעובדיו למקצועות בפריון גבוה.

כפי שמדגישה הסקירה השבועית של אגף הכלכלן הראשי באוצר, במסגרת החיפוש אחר דרכים לגייס עובדים נוספים לתעשיית ההיי־טק, ראוי לפנות למגזרים שאינם מרבים להשתתף בה כיום. הנתונים שמביא הכלכלן הראשי מדגישים כי התעשייה הזאת נשלטת על ידי גברים יהודים שאינם חרדים — ואילו נשים, ערבים וחרדים מהווים בה מיעוט. בחברה הישראלית, שבה השתייכות לענף ההיי־טק היא סמל סטטוס וכרטיס כניסה כלכלי למעמד הבינוני־גבוה, יש בעובדה זאת כדי להסביר חלק מהנחיתות הכלכלית של חלקים אלה בחברה.

לפי הסקירה, בעוד הייצוג של גברים יהודים שאינם חרדים בתעשיית ההיי־טק הוא כפול משיעורם באוכלוסייה — שיעור הייצוג של נשים יהודיות שאינן חרדיות הוא בערך מחצית משיעורן באוכלוסייה; שיעור הייצוג של גברים חרדים בהיי־טק הוא בערך שישית מחלקם באוכלוסייה; ושיעור הייצוג של נשים חרדיות הוא כחמישית משיעורן באוכלוסייה. עם זאת, התת־ייצוג של האוכלוסייה הערבית הוא הבולט מכולם. שיעור הערבים בתעשיית ההייטק הוא 1.4%, לעומת שיעור של 17.4% מתוך כלל העובדים במשק.

השפעת הפסיכומטרי

בדיקת הכלכלן הראשי — שנעשתה בשיתוף מטה הממונה על התעסוקה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים — מבוססת על נתונים אודות ילידי 1975–1985. מהסקירה עולה, בין היתר, כי בעוד ציון הפסיכומטרי הכמותי (כלומר בחלק המתמטי של הבחינה) הוא מנבא משמעותי להשתלבות בהיי־טק בקרב יהודים, הוא משמעותי הרבה פחות בקרב ערבים. מדובר על נתון בעייתי, שמעיד כי גם כישורים ריאליים־אנליטיים גבוהים, שמובילים לציון גבוה במבחן הפסיכומטרי, לא מבטיחים דבר למשתייכם לחברה הערבית.

תעשייה הומוגנית התפלגות עובדים בעלי שכר גבוה בהיי־טק

כך, אם בקרב גברים יהודים עם ציון פסיכומטרי כמותי קרוב למקסימלי (סביב 150 נקודות) הסיכוי להשתלב בתעשיית ההיי־טק הוא כמעט 50%, הרי שבקרב נשים יהודיות הנתון המקביל הוא כ–30%; בקרב גברים ערבים 28%; ועבור נשים ערביות רק 10% מאלה שהשיגו ציון פסיכומטרי כמותי קרוב למקסימלי משתלבות בתעשיית ההיי־טק. עם זאת, הפערים בין יהודים וערבים מצטמצמים והולכים ככל שמדובר בבעלי ציון פסיכומטרי גבוה יותר. משמעות הדבר היא שלערבים מצטיינים בעלי ציון פסיכומטרי גבוה במיוחד בחלק הכמותי, הסיכוי להשתתף בתעשיית ההיי־טק דומה לזה של מקביליהם הישראלים. הפערים הגדולים נמצאים בקרב הרוב הגדול שבאמצע.

הנתון שנוגע לציון הפסיכומטרי הוא בעייתי בעיקר לאור העובדה שהוא מעיד על כך שעידוד ערביי ישראל להתקדם ללימודים אקדמיים לא בהכרח ידחוף אותם לתעשיית ההיי־טק ולעלייה בשלבי הסולם החברתי הנובעת מהשתלבות בה.

גם בבחינה של כלל המקצועות האקדמיים ניתן לראות כי בעוד אחד מכל 6.5 אקדמאים יהודים השתלב בתעשיית ההיי־טק, רק אחד מכל 50 אקדמאים ערבים עשו כך — נתון שמעיד כי גם לכלכלנים ערבים, רואי חשבון ערבים ומנהלי משאבי אנוש ערבים סיכוי נמוך יותר להשתלב בתעשייה מאשר ליהודים.

מעבר לכך, אפילו ברבעון השכר התחתון של העובדים בהיי־טק — שמורכב מתפקידים שבעיקרם אינם דורשים מיומנויות גבוהות והשכר הממוצע הוא כ–7,000 שקל לחודש בלבד — שיעור הערבים הוא 3.4% בלבד, לעומת 17.4% עובדים ערבים בכלל המשק.

חסמים רבים

באגף הכלכלן הראשי מעריכים כי חלק מהקושי של ערבים בהשתלבות בהיי־טק הישראלי נובע מחסמים כמו סטראוטיפים, מחסור במודלים לחיקוי ומיעוט קשרים בתעשייה, שהליכי הגיוס בה מתבססים על הקונספט של "חבר מביא חבר" . בנוסף, גם היעדר ניסיון שנצבר בשירות הצבאי מותיר את הערבים מאחור, שכן בתעשיית ההיי־טק הישראלית השירות ביחידות צבאיות כמו 8200 וממר"ם הוא כרטיס כניסה כמעט מובטח. גורמים נוספים להיעדר ההשתלבות הם קשיים בידיעת השפה האנגלית והעברית; העדפות שונות בנוגע למיקום הגיאוגרפי של מקום העבודה וכמובן דעות קדומות ואפליה מצד המעסיקים.

מתאם נמוך
הקשר בין הציון בחלק הכמותי בפסיכומטרי לקריירה בהיי־טק

המחסור במודלים לחיקוי עשוי להיות הגורם למיעוט בני המגזר הערבי שלמדו את התארים הרלוונטיים לתעשיית ההיי־טק בעבר. מנתוני הכלכלן עולה כי במשך 30 שנה (1985–2014), מבין 68.4 אלף בוגרי תואר ראשון במקצועות ההיי־טק, רק 1,598 היו ערבים — 2.3% מבין הבוגרים. המשמעות היא שבממוצע, במשך 30 השנים האלה, היו רק כ–50 בוגרים ערבים בשנה במקצועות ההיי־טק באוניברסיטאות ובמכללות גם יחד.

הסקירה מעידה כי המגמה הזאת השתנתה בשנים האחרונות. בשנת הלימודים תשע"ו (2016), שיעור הערבים בקרב לומדי מקצועות ההיי־טק במערכת ההשכלה הגבוהה גדל לכמעט פי 4 מבעבר — 2,222 סטודנטים (9.5% מכלל הסטודנטים במקצועות אלה). כלומר, בתשע"ו לבדה למדו יותר ערבים את מקצועות ההיי־טק מאשר כלל מקבלי התארים הערבים במקצועות האלה ב–1985–2014. בהתאם לכך, ניתן לצפות כי שיעור הערבים בתעשיית ההיי־טק יגדל בשנים הבאות.

ואולם כיום גם סיום לימודים טכנולוגיים לא מבטיח בקרב הערבים השתלבות בתעשייה. בעוד 75% מבוגרי מקצועות ההיי־טק היהודים השתלבו בתעשייה, השיעור המקביל בקרב ערבים הוא 58% בלבד. לעומת זאת, שיעור הערבים בוגרי מקצועות היי־טק שהשתלבו בעבודה בענף החינוך, שהשכר בו נמוך באופן משמעותי מהשכר בתעשיית ההיי־טק, הוא 10.6% — שיעור גבוה פי 2.5 מהשיעור המקביל בקרב יהודים. גם תופעה זאת נמצאת במגמת שינוי, ובעוד ששיעור המשתלבים בעבודה בתחום החינוך מקרב בוגרי מקצועות ההיי־טק ילידי 1975–1985 היה 18%, השיעור המקביל בקרב ילידי 1983–1985 הוא 5% בלבד.

בסביבה פוליטית שבה שר החינוך מקדש את קטר ההיי־טק כזה שמושך אחריו את הכלכלה הישראלית — טיפול בפיגור של המגזר הערבי בהשתלבות בתעשייה זאת הוא מתבקש, ועשוי להביא לכך שפירות אומת הסטארט־אפ יתחלקו טוב יותר בין חלקיה השונים של החברה הישראלית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker