הצעת חוק משותפת למחנ"צ ולקואליציה: מעסיק לא יוכל לחייב עובד לצאת לפנסיה

הח"כים מירב מיכאלי ודוד ביטן מציעים לבטל את חובת גיל פרישה, ולקבוע כי מעסיק יוכל לחייב עובד לפרוש רק לאחר שבדיקה תעסוקתית הוכיחה שאין הוא כשיר למלא את תפקידו

טלי חרותי-סובר
מרב מיכאלי
מרב מיכאליצילום: אמיל סלמן
טלי חרותי-סובר

הצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת ב-23 ביולי על ידי יו"ר המחנה הציוני ח"כ מרב מיכאלי, ועל ידי יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן, מציעה לבטל את חובת גיל פרישה על ידי יצירת מנגנון גמיש הבודק האם על העובד לפרוש או להמשיך בתפקידו - במידה שהוא רוצה בכך.

"מאז נקבע גיל פרישת חובה עלתה במידה ניכרת תוחלת החיים, כמו גם איכות החיים ורמת התפקוד של נשים וגברים מעל גיל 67", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. ביטול חובת הפרישה מתבקש, כך לפי כותבי ההצעה, מתוחלת החיים המתארכת, כמו גם משיקולים כלכליים שונים (הקצבאות מכבידות על קופת המדינה, היציאה לפרישה הופכת אנשים לעניים) לצד מחקרים הקובעים כי ביטול גיל פרישה בחו"ל לא פגע בצעירים אלא רק סייע למבוגרים. עוד מציינים הח"כים כי חובת הפרישה מעודד גילנות - אפליה על רקע גיל.

כל הסיבות הללו בצירוף העובדה שבישראל מעסיק יכול לחייב עובדים לפרוש לפנסיה בגיל 67 (ולגבי נשים אף קודם לכן, מכיוון שהן זכאיות לקצבת זקנה כבר בגיל 62), מבססות את הצעת הח"כים, לפיה "יש לשנות את הגדרת גיל פרישת חובה בחוק העיקרי על מנת ליצור מנגנון פרישה גמיש בהשראת מגמת החקיקה בעולם".

המנגנון המוצע מרחיב את יכולתו של העובד להחליט מתי לפרוש, ומאפשר למעסיק לחייב עובד לפרוש עם הגיעו לגיל 67 רק במקרה שנערכה בדיקה רפואית תעסוקתית אישית או בדיקה אחרת הנהוגה במקום העבודה, וזו העלתה שהעובד אינו כשיר, ונעשו מאמצים למציאת תפקיד חלופי הולם.

במילים אחרות: אם עובד אינו רוצה לפרוש המעסיק לא יוכל להכריח אותו לעשות כן - אלא אם עבר בדיקה שהוכיחה שהוא אינו כשיר.

מכיוון שמדובר במנגנון שעלול להכביד על מעסיקים שעדין משלמים פנסיה תקציבית, נכתב בהצעת החוק כי "על מנת לתמרץ את המעסיק להעסיק עובדים לאחר גיל פרישה, ועל מנת לצמצם את הוצאותיו בהסדרי הפנסיה התקציבית וקרנות הפנסיה הוותיקות שלפיהם משולמים תשלומי פנסיה לעובד ולשאיריו מקופת הגוף שבו העובד הועסק, מוצע כי המעסיק יהיה רשאי להפסיק תשלומים בעבור הסדרים אלו, תוך שמירה על צבירת זכויות העובד האמור". השתמעויותיה של קביעה זו אינן ברורות, ולא ברור מה הם תשלומי הפנסיה שכן יקבל העובד.

על פי הצעת החוק, במקביל יתוקן גם חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ויקבע כי ההוראות הנוגעות לעובד בגיל פרישה לא ייחשבו כהפליית עובד בשל גילו.

סיכוייה של הצעת החוק לעבור טובים, בעיקר בשל העובדה שהיא אינה מוגשת על ידי האופוזיציה בלבד, כמו הצעות חוק דומות שהוגשו עד היום - ונפלו. עם זאת, צפויה התנגדות חזקה מצד מעסיקים, שהיום נהינים מהגמישות ומיכולת ההכרעה שמקנה להם החוק הנוכחי.

החקיקה, באם אמנם תתקדם, תדרוש הגדרה מחודשת ומדויקת יותר של הבדיקה הנדרשת לבחינת כשירותו של העובד, וכמובן גם הסדרה של מנגנון פנסיה חלופי אחרי גיל 67. החוק גם אינו מבהיר האם מדובר בגיל 67 לשני המינים, או שמא ניתן לחייב את הנשים לעבור את בדיקת כשירות כבר בגיל 62. יתרונו של החוק בכך שהוא עוקף את הדיון המתמשך בשאלת העלאת גיל חובת הפרישה לנשים ולגברים, אלא פשוט מבטל אותה.   

יו"ר סיעת המחנה הציוני, ח"כ מרב מיכאלי, אמרה כי "האוצר מדבר המון על ההכרח בהעלאת גיל פרישה לנשים, אבל העניין הוא שכל היתרונות האלה נכונים לא רק לגבי נשים אלא להעלאת גיל פרישה בכלל. אין שום הגיון לפטר אדם על רקע גיל בלבד, במיוחד כשלפעמים מדובר במי שנדרשים ותורמים למשק ולעצמם.

"הצעת החוק שלי באה לדאוג גם לאלה שבגיל 67 הם בשיא כוחן וכוחם ובשיא הפרודוקטיביות שלהם וגם לקופת המדינה שתצטרך לשלם פחות קצבאות פחות שנים, בלי לפגוע באלה שלא ערוכות וערוכים להמשיך לעבוד בגילאים האלה. תוחלת החיים ומבנה המשק משתנה; הגיע הזמן להתאים להם את גיל הפרישה ולבטל את גיל פרישת חובה".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ