סכסוך העבודה הסודי בישראל: משתכרים 35 אלף שקל בממוצע בחודש - ודורשים יותר - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סכסוך העבודה הסודי בישראל: משתכרים 35 אלף שקל בממוצע בחודש - ודורשים יותר

עובדי המחקר של הוועדה לאנרגיה אטומית מקבלים גם את כל תוספות השכר שמקבל הסגל האקדמי ■ חלקם עובדים כרגע תחת צווי ריתוק - לאחר שהכריזו על עיצומים ■ ארגון סגל המחקר: "במקום להוקיר תודה למדענים מנסים 'לשבור' את מחאתם הלגיטימית"

111תגובות
מעבדה
ניר כפרי

דו"ח הממונה על השכר באוצר ל-2015 חושף את שכרם של עובדי המחקר בוועדה לאנרגיה אטומית. מדובר בשם כללי לאנשי המחקר של הקריה למחקר גרעיני, נחל שורק וגופים נוספים. ממוצע השכר של קבוצת העובדים - 35 אלף שקל בחודש ברוטו, כשעלות ההעסקה היא 44 אלף שקל בחודש. 80% מהעובדים מרוויחים שכר בינוני נמוך עד בינוני גבוה. רק 10% מרוויחים שכר נמוך שעומד על 20 אלף שקל בממוצע לחודש ועוד 10% מרוויחים שכר גבוה – מעל 52 אלף שקל בחודש.

השכר של  עובדי המחקר זה עלה באחרונה, ככל הנראה בשל העובדה על פי הסכם עם משרד האוצר שכרם צמוד לזה של הסגל האקדמי, וזה זכה בתקופה האחרונה ללא מעט תוספות. עם זאת, עובדי המחקר אינם מרוצים.

כזכור, העובדים הכריזו על סכסוך עבודה בשל העובדה כי לא נחתם איתם הסכם קיבוצי מאז 2009. באחרונה הם אף החלו לנקוט בעיצומים ובצעדים נוספים - מה שהביא את הוועדה לאנרגיה אטומית - המפקחת עליהם - לבצע צעד דרמטי ולהוציא צווי ריתוק, בטענה כי צעדי העובדים עלולים לגרום לסיכון בטיחותי. בנוסף אף נאסר על העובדים לדבר עם התקשורת.

העובדים, לעומת זאת, טוענים כי מדובר בפגיעה בזכותם הלגיטימית להתארגן ולפעול באופן חוקי לשיפור תנאי עבודתם. בפנייה לבית הדין לעבודה ולמשרד ראש הממשלה, ביקשו לבטל את הצווים ואף לאפשר להם לדבר בתקשורת. השבוע הורה בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע למדינה שלא להוציא צווי ריתוק נוספים על אלה שניתנו כבר, וכרגע העובדים מדברים רק עם משרד עורכי הדין ששכרו.

אתמול אמר עורך דינם של העובדים, אריאל שמר, כי המשא ומתן שמוסיף ומתנהל כל הזמן ובדרגים בכירים, מתרכז בפערי דרישות שמסתכמים בכשלושה מיליון שקל בשנה. אלא של-TheMarker נודע כי התוספות והפיצויים שהעובדים מבקשים רטרואקטיבית מסתכמים בסכומים גבוהים הרבה יותר, ולכן לא מצליחים הצדדים לגבש הסכמות.

"הם התרגלו לשכר גבוה ולקבלת תוספות מיד כשהם מבקשים, ולכן לא רגילים לשמוע את המילה לא", אומר גורם מקורב ללשכת ראש הממשלה. "הטיעון כאילו לא נחתם הסכם קיבוצי כבר שנים לא רלוונטי, כאשר הם ממילא צמודים לשכר הסגל האקדמי. הדרישות גבוהות מאוד בשלב זה".

עו"ד אריאל שמר, המייצג את עובדי המחקר מסר בתגובה: "הניסיון למנוע ממדעני המחקר הסכם חדש הינה פעולה המנוגדת לאינטרסים החיוניים של מדינת ישראל, וחבל שכך. במקום להוקיר תודה למדענים על תרומתם למדינה, הותקנו תקנות וצווים קיצוניים שנועדו 'לשבור' את מחאתם הלגיטימית, נוכח אי-החתימה על הסכם קיבוצי חדש עמם.

"ראוי להדגיש כי במדינת ישראל נהוג ומקובל שאחת למספר שנים מתחדש הסכם קיבוצי החל על סקטור עובדים מסוים. לקראת החתימה על ההסכם, נהוג בכל ארגוני העובדים, בין היתר, לדון בשכרם. מצער כי אף שהמדינה צמאה למדענים ומתחרה על קבלתם עם שוק ההיי-טק בארץ ובעולם, דווקא עם ארגון הסגל של המדענים החשובים והקריטיים ביותר שלה - היא מסרבת לחתום על הסכם עדכני, שעוסק לא רק בשכר. יודגש כי בניגוד לשמועות שנועדו להציג מצג שגוי ומוטעה, הפערים בין הצדדים קטנים מאוד והגיע הזמן לסיים את הסכסוך, ולחתום על הסכם מוצלח לטובת כלל המעורבים בדבר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם