יותר ממחצית מכתבי האישום על העסקת עובד זר שאינו חוקי - במשקי הבית

מאז 2010 הוגשו 2,000 כתבי אישום בגין העסקת עובדים זרים בניגוד לחוק ■ אף שהקנס על העסקת עובד לא כדין עלול להגיע ליותר מ-100 אלף שקל - המודעות עדיין נמוכה ■ "האזרחים מתייחסים למושג מעסיקים כאילו הוא נוגע רק לבעלי חנויות או מפעלים"

טלי חרותי-סובר
עובדת במשק הבית
עובדת במשק הביתצילום: ניר כפרי
טלי חרותי-סובר

כותרות העיתונים רעשו ב–2015 כשנילי פריאל־ברק, אשתו של אהוד ברק, נקנסה ב–22 אלף שקל, לאחר שהואשמה בהעסקת עובדת זרה בניקיון הבית ללא רישיון. שנתיים קודם לכן חתמה אביבה וינשטיין, אשתו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר יהודה וינשטיין, על הסכם טיעון — ושילמה גם היא 20 אלף שקל, לאחר שהואשמה בעבירה דומה. שנה לפניה נקנסו הדוגמנית מירי בוהדנה ובן זוגה בבו קובו ב–60 אלף שקל, לאחר שבביתם הועסקה באופן לא חוקי עובדת זרה מסין.

מאז 2010 הוגשו בישראל 2,000 כתבי אישום בנושאים הקשורים להעסקת עובדים זרים שלא כדין. סך הקנסות שהוטל על אזרחי ישראל שהעסיקו עובד זר שלא כדין מאז 2010 מסתכם ב–64 מיליון שקל. ואולם למרות התהודה שלה זכו כמה מהמקרים הקשורים לאישים מוכרים ולמרות הקנסות הגבוהים שהוטלו — במשקי בית רבים עדיין מעסיקים עובדים זרים ללא רישיון.

ברשות האוכלוסין וההגירה מתקשים להבין כיצד אזרחי ישראל ממשיכים לעבור על החוק. לדברי התובע הראשי של הרשות, לאוניד קוגן, בעוד בענפים אחרים, כמו חקלאות או עבודות בניין ניכר שינוי ברור בציות לחוקי העבודה על ידי מעסיקים — בתחום העסקת עובדים במשק הבית המצב אינו כזה. רוב העבריינים עדיין נתפסים בתחום משקי הבית — ויותר ממחצית מהתיקים שנפתחים הם דווקא בענף העסקה זה.

לטענת קוגן, המודעות לעבריינות בתחום משק הבית עדיין נמוכה, "אחרת לא הייתי נמצא פה", הוא מודה. "מסיבה שאינה ברורה, אזרחי ישראל מתייחסים למושג 'מעסיקים' כאילו הוא נוגע רק לבעלי חנויות או מפעלים", הוא אומר. "אבל זה לא נכון. מעסיק הוא כל אחד מאתנו — וכולנו חייבים לציית לחוקי העבודה".

לאוניד קוגן. "המודעות עדיין נמוכה"
לאוניד קוגן. "המודעות עדיין נמוכה"צילום: לאוניד קוגן

רוב העיסוק של היחידה שבראשה עומד קוגן הוא בהפרות המוגדרות "העסקה לא כדין", הכוללות העסקת עובדים זרים על פי חוק, כולל הענקת ביטוח רפואי והענקת מגורים הולמים. לשמחתו, בשני הנושאים האחרונים כבר יש לעובדי היחידה הרבה פחות עבודה. "אם לפני כמה שנים תפסנו מעסיק שהלין את העובדים הזרים בתוך בור באדמה, כיום כבר לא רואים את זה", הוא אומר. "בעבר טיפלנו בהרבה מאוד תלונות נגד קבלני כוח אדם שהעסיקו עובדים זרים. כיום מספר העבירות בתחום הזה קטן יחסית".

ההפרות הפופולריות כיום, לפי קוגן, הן העסקת עובדים זרים ללא אשרת עבודה, או בניגוד לתנאים המותרים בה. "כדי להבין מה זו העסקה לא כדין, צריך להבין מהי העסקה חוקית", הוא מסביר. "הכלל הראשון הוא שמעסיק חייב להיות בעל היתר להעסיק את העובד בענף הספציפי. בנוסף, לעובד הזר אמורה להיות אשרת עבודה בתוקף, וכזאת המתאימה לענף הספציפי שבו הוא מועסק. זו כל התורה על רגל אחת. אם שני התנאים מתקיימים — ההעסקה היא חוקית".

קוגן נותן דוגמה מתחום החקלאות: "חקלאי רשאי להעסיק עובד זר בתנאי ההיתר, כלומר בעבודות חקלאות בלבד. זה אומר שהעובד רשאי לקטוף עגבניות, אבל הוא לא יכול לעבוד בחנות שמוכרת את אותן עגבניות. אם המעסיק מבקש ממנו לעשות גם את זה — זו העסקה לא כדין. באותה מידה, אם אדם קיבל אישור להעסיק מטפל סיעודי, המטפל אינו רשאי לטפל בנכדים שלו או לנקות את הבית. אם המעסיק מבקש זאת, מדובר בהעסקה לא כדין. על המעסיק להקפיד לבקש מהעובד לעשות רק את מה שאושר לו בהיתר".

היתרים להעסקת עובד זר, מדגיש קוגן, מתקבלים רק בתחומים ספציפיים: בניין, חקלאות, סיעוד ומומחים. "המדינה אינה נותנת היתרים להעסיק עובד זר בניקיון, בטיפול בילדים, בשיפוצים, בחנויות, במפעלים או בשטיפת כלים במסעדה", הוא מסביר. "במקרה של מסעדות, ניתן אישור רק לשפים במטבחים הדורשים מומחיות שאינה קיימת בישראל. במובן זה, אם אדם רואה עובד זר — והכוונה אינה לשוהים בלתי־חוקיים שהגיעו לישראל, אלא עובד זר שהגיע לכאן באישור — שלא באחד התחומים האלה, הוא כנראה מועסק באופן בלתי־חוקי".

עובד בקטיף
עובד בקטיףצילום: אילן אסייג

אם אדם חוזר משהות בלונדון למשל, ומביא עמו את האו־פר המטפלת בילדיו.

"אם היא אינה ישראלית — מדובר בהעסקה בלתי־חוקית".

זאת אומרת שאין בישראל או־פר חוקית.

"רק אם היא ישראלית. אין פה היתרי עבודה למקצוע הזה".

ומה לגבי עובד סיעודי המנקה בתים בזמנו החופשי?

"העובד הזה מפר את תנאי האשרה שלו, ומי שמעסיק אותו עובר עבירה".

למה למדינה יש בעיה עם זה שעובד סיעודי מנקה בתים ביום המנוחה שלו?

"ראשית, זו הפרה של חוק שעות עבודה ומנוחה. לעובד זר יש את כל הזכויות של עובד ישראלי, וגם לו מותר לנוח יום אחד בשבוע. בנוסף, המדינה גורסת כי ניצול כוח העבודה הזה מגביר את האבטלה. אם ישלמו לישראלים יותר — הם יבואו לעשות גם את העבודה הזאת.

"העסקה חוקית פירושה העסקה בהיתר, ועל פי ההיתר בלבד. אגב, אנחנו מוצאים לא מעט פעמים מקרים שבהם תחילת ההעסקה נעשית לפני קבלת ההיתר — גם זו העסקה לא כדין וחשוב לשים לזה לב. בנוסף, חשוב לא לקבל לעבודה אדם על סמך סיפורים שהוא מספר, מכתבים מעורכי דין או התכתבויות למיניהן. קיבלת עובד זר? תבדוק אם האשרה ניתנה לו ספציפית, מה התוקף שלה, ומה ההגבלות שלה, כדי לדעת מה אפשר לבקש מהעובד ומה לא".

למה האישה משלמת את המחיר?

הדיון התקשורתי בענייניהם של משפחות ויינשטין וברק, שהעסיקו עובד זר לא חוקי בניקיון, היו דומים לא רק באישום ובקנס — בשני המקרים מי ששילמה את המחיר היתה בת הזוג של האישיות הציבורית. במלים אחרות, אף שהעובדת הזרה ניקתה את הבית המשותף של שני בני הזוג, העבירה הפלילית נרשמה על שמה של האישה, והיא זו שנדרשה לשלם את הקנס (במקרה של מירי בוהדנה, הקנס הושת על שני בני הזוג).

מירי בוהדנה
מירי בוהדנהצילום: מתוך ערוץ היוטיוב

קוגן מכיר את הטענה שכתבי האישום במקרים אלה מוגשים בדרך כלל נגד האישה, אך הודף אותה: "זה לא נכון עובדתית. טענות כאלה הועלו למכביר על ידי נאשמים בתיקים רבים — וכולן נדחו. החלטה להגיש כתב אישום מתקבלת על בסיס תשתית ראייתית, ללא קשר למין, דת או מעמד".

אבל איך קורה שבבית חיים שני אנשים, ורק האישה מואשמת?

"אם למשל המפקחים נכנסים לבית עם צו בית משפט ורואים עובדת ניקיון שגרה במקום, המעסיק הוא מי שמוגדר כבעל שטח המגורים. אם שני בני הזוג גרים שם — כתב האישום מוגש נגד שניהם. עם זאת, אף שהרוב המכריע של התיקים נפתח על בסיס ביקורת שבוצעה על ידי המפקחים בשטח, יש גם תיקים שנפתחים בשיטות אחרות, לדוגמה כתבה בעיתון. במקרה שבו אין ביקורת, התשתית הראייתית אחרת. גם במקרה של וינשטיין וגם במקרה של ברק לא היו ראיות נגד בני הזוג".

אהוד ברק ונילי פריאל־ברק
אהוד ברק ונילי פריאל־ברקצילום: עושים צילום

אתם מגישים כתב אישום פלילי, אבל העונש הוא תמיד קנס.

"נכון. למעט פעם אחת שבה הושת על מעסיק עונש מאסר, מדובר תמיד בקנסות. הקנס המינימלי בגין העסקה לא כדין הוא 10,000 שקל — והוא יכול להגיע עד 58,400 שקל, במקרים שבהם העבירה נעשתה במסגרת משלח ידו של המעסיק; למשל, אם המעסיק הוא בעל מסגרייה והעובד הלא חוקי עבד שם. אם מדובר בהעסקה לא כדין לא במסגרת משלח ידו של המעסיק, למשל ניקיון בית, הקנס יכול להגיע ל–116,800 שקל. הסכום הממוצע של הקנסות במשקי בית נע בין 11 אלף שקל ל–25 אלף שקל מכל אחד מבני הזוג".

ולמרות זאת, אין ירידה במספר העבירות בתחום.

"מפני שכנראה אנשים אינם לומדים".

יהודה ואביבה וינשטיין
יהודה ואביבה וינשטייןצילום: אוליבייה פיטוסי

אולי צריך לשנות את החוק. הרי יש קושי למצוא עובדי ניקיון לבית באזורים מסוימים, והשכר לא רע.

"את זה צריך לשאול את המחוקק. אני חושב שאוכלוסייה בלי השכלה תרצה עבודה מהסוג הזה אם ישלמו לה יותר. בכל מקרה, כדאי לשמור על החוק".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ