לילך נחמיה: "היציאה לדרך עצמאית מאפשרת לנשים רבות להתמודד עם הקונפליקט בין קריירה למשפחה" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לילך נחמיה: "היציאה לדרך עצמאית מאפשרת לנשים רבות להתמודד עם הקונפליקט בין קריירה למשפחה"

יותר ויותר נשים מחליטות לנטוש קריירה בטוחה כשכירות ולהקים עסק עצמאי; סמנכ"לית הרשות לעסקים קטנים אומרת שהן מצליחות בכך יותר מגברים

בגיל 44 החליטה יפה וולנסקי-יפתח להפוך למאמנת כושר אישית. היא עזבה עבודה אפורה ומשעממת כהגדרתה, אך בטוחה ויציבה, לטובת הגשמת החלום הזה. "20 שנה עבדתי באותה חברה, בה שימשתי כמנהלת גבייה. כשהילדות קצת גדלו, התחלתי להרגיש לא מסופקת. עבדתי בעבודה שהיתה נוחה מבחינת התנאים, ההכנסה, האנשים שעבדתי איתם - אבל לא הרגשתי שום סיפוק, לא הרגשתי שאני ממצה את עצמי, שאני עושה משהו בשביל עצמי", היא מספרת.

העיסוק בספורט החל אצל וולנסקי-יפתח כמה שנים קודם לשינוי הזה: "לפני 11 שנים, אחרי שהבת הקטנה נולדה והגוף לא חזר לעצמו, התחלתי לנסות להכנס לכושר, ונשאבתי. עשיתי הכל - ריצות, משקולות ספינינג, קיקבוקס, מדרגה. הייתי יוצאת לפני העבודה לריצות, ובחורף, כשלא ניתן היה לרוץ בחוץ, התחלתי להשתמש בטרמפולינה של הבנות ופיתחתי אימונים שלמים סביבה".

וולנסקי-יפתח לא הסתפקה רק באימונים, והחליטה ללכת ללמוד את התחום. בגיל 40 היא נרשמה לקורס מאמני כושר בוינגיט: "נורא בער לי ללמוד משהו, והחלטתי ללמוד משהו שאני אוהבת ונהנית ממנו. תוך כדי הקורס, ואחריו, התחלתי לאמן חברות ומכרות. ראיתי שאני מאוד מתחברת לכל עניין האימון האישי, שמאוד טוב לי בעבודה הזה, ואחרי תקופה בה שילבתי בין העבודה הישנה לעבודה החדשה, החלטתי לעזוב הכל ולהקדיש עצמי פול-טיים לתחום אימון הכושר האישי".

היום משמשת וולנסקי-יפתח כמאמנת כושר אישית במשרה מלאה. הלקוחות שלה, שמשלמים 200 שקל לפגישה, מגוונים. "אני מאמנת אנשי ונשות עסקים, ילדים ואנשים שרוצים להשקיע בעצמם, שחושבים שזה מגיע להם ועושים את כל המאמצים לשלם עבור השירות הזה".

מעגל הלקוחות שלה נוצר דרך המלצות, והוא הולך וגדל עם הזמן. כיום היא לא מוטרדת מהמחשבה מה יהיה בעוד כמה שנים. "ברור שאני חושבת על זה לפעמים. להכנס לתחום הספורט אחרי גיל 40 זה לא ברור מאליו. אחרי הכל, עד מתי אוכל לרוץ ולקפוץ? אבל כשאתה מאמין במשהו וטוב לך איתו - אתה הולך עם זה. במהלך השנים האחרונות התפתחתי ועשיתי קורסים נוספים כמו קורס מדריכי ספיניניג וקיקבוקס. אולי כשאהיה גדולה ויהיה לי קשה, אעבור לסוגי ספורט אחרים", היא מחייכת.

ללכת בעקבות החלומות

טל קומרצ'רו, מנהלת היחידה לייעוץ קריירה במכון אדם מילא, נתקלת בשנתיים האחרונות ביותר ויותר נשים שמחליטות על שינוי קריירה. "בשנתיים האחרונות, כתוצאה מהשיפור במצב המשק, יש יותר אפשרויות. אנשים באופן כללי מרשים לעצמם ללכת בעקבות חלומותיהם, את הנטייה הזו אנו רואים בעיקר בקרב נשים", היא אומרת.

לדברי קומרצ'רו הצורך בשינוי קריירה מגיע אצל נשים במספר צמתים מרכזיים בחייהן. הראשון שבהם שייך לשלב שלפני הבאת ילדים לעולם. "הצומת הזה מאפיין בדרך כלל נשים שמרגישות שאם לא יעשו את השינוי עכשיו, אחר כך זה יהיה בלתי אפשרי. אלה בעיקר נשים שלא ממש בחרו את הכיוון שלהן עד לאותה נקודה, או שלא מרוצות מהבחירות שעשו".

הצומת השני הוא לאחר לידת הילדים. קומרצ'רו: "אצל נשים תמיד קיים המתח בין קריירה למשפחה. הצורך בשינוי הקריירה לאחר לידת הילדים יכול לבוא לידי ביטוי בקרב נשים שהפוקוס בחייהן היה על תחום הקריירה, ורוצות לתת יותר דגש על הבית. הקונפליקט שנוצר בין הקריירה למשפחה יוצר צורך בשינוי. הן מחפשות משהו פחות תובעני, פחות אינטנסיווי - יותר עצמאי, יותר יזמי. יש כאלה שפשוט יחפשו עבודה פחות תובענית וישארו באותו התחום בו עבדו קודם הלידה, אחרות יפנו לכיוונים אחרים לגמרי.

"בנוסף, לאחר הלידה נוצר אצל חלק מהנשים שינוי אישיותי מסויים, שלעתים מוביל לשינוי קריירה. מדובר בנשים שלפני הלידה מצאו עצמן בעולמות הנחשבים לגבריים, ואחרי הלידה רוצות לבטא את הצדדים הנשיים יותר גם בקריירה שלהן. ולפעמים קיימים גם מקרים הפוכים - נשים שעבדו במקצועות טיפוליים קלאסים מרגישות אחרי הלידה צורך בשינוי, רוצות במהלך יום העבודה להיות בסביבה מבוגרת. לא סביבה טיפולית, כי את זה יש להן בבית".

צומת נוסף, בו בוחרות נשים לא מעטות לעשות שינוי בקריירה, מגיע לדברי קומרצ'רו לאחר שהילדים גדלים. "בנקודת הזמן הזאת הנשים מרגישות שהן יכולות לצאת ולהגשים את החלומות שלהן. יש כאלהשחושבות על זה מראש, ומתכננות. אחרות מגיעות לצורך הזה כשהילדים גדלים, והרבה מהעשייה שהיתה קודם איבדה ממשמעותה ומתוקפה".

קומרצ'רו מציינת כי הצורך בשינוי קריירה בא לידי ביטוי בקרב נשים מכל שכבות האוכלוסייה: "יש כאלו שעושים שינוי מתוך מצב של אין ברירה - המציאות מכתיבה להם, הצורך לפרנס, אבל שינוי קריירה מגיע לפעמים גם ממקום של שפע, כשאין בעיות פרנסה, אבל יש איזשהו חסך פנימי. אין ספק שלנשים קשה יותר בכל מה שקשור לפיתוח קריירה. כל תנועות השחרור הפכו את הנשים למחויבות להרבה יותר דברים, ולכן נשים רבות עסוקות בלחשוב על מה הן מוותרות. בגלל שהקונפליקט בין קריירה למשפחה מאוד מרכזי, הרבה פעמים נשים מוותרות על הצרכים שלהן".

לעזוב עבודה בטוחה

אצל וולנסקי-יפתח הצורך לממש את עצמה, לאחר שבנותיה (בנות 11 ו-16) גדלו, לווה לדבריה בהתמודדות עם מגוון של חששות. "אחד הפחדים העיקריים היה לעזוב עבודה בטוחה ופנסיה" היא אומרת, "אבל הצלחתי לקלף את הפחד הזה, להחליט שאני לא יכולה לחיות ליד החיים כי אני צריכה להבטיח לעצמי את הפנסיה, שמי יודע אם או איך אגיע אליה. לא רציתי לקבור את עצמי בעודי בחיים בשביל לחיות אחרי הפנסיה. ברגע שהבנתי את זה, כל הפחדים התגמדו. קשה מאוד לעשות את הסוויץ' הזה, רוב האנשים מפחדים להתמודד עם הדברים האלה", היא אומרת.

גם אצל לימור ברק ההחלטה לעשות שינוי משמעותי בקריירה לוותה בלא מעט פחדים, אבל גם ברצון באתגר חדש. ברק, 48, מגדירה את התחנה הנוכחית כקריירה השלישית שלה. "הקריירה הראשונה שלי היתה כמורה לערבית בתיכון, במשך ארבע שנים. בהמשך עשיתי הסבה ולמדתי הנהלת חשבונות וייעוץ מס. במשך 11 שנים עבדתי במשרד ראיית חשבון וניהלתי את המחלקה של העצמאים, טיפלתי בתיקים של 420 עצמאים", היא מספרת.

במקביל עשה נני, בעלה, הסבה ממורה דרך לבעל חומוסיה, שפעלה בכרמיאל, ליד מקום מגוריהם במשגב. ברק: "אני עזרתי בכל התחום של ניהול הכספים. המסעדה מאוד הצליחה, אבל ב-2000 החלטנו שאנחנו רוצים להקים משהו אחר, של שנינו ביחד".

ברק ובעלה הקימו ב-2000 את "אגס אדום", מפעל המייצר את מותג סלטי החומוס והטחינה נאש-נאש. ברק מציינת בגאווה כי כיום המפעל מוכר סלטים מצפת עד לאשקלון כשהלקוחות הגדולים הם רשת שופרסל וטיב טעם, כשלצדם מכולות וחנויות קטנות רבות. "כרגע אנחנו נמצאים לקראת הרחבה", היא אומרת. "את העסק הקמנו באמצעות מט"י (מרכז לטיפוח יזמות - עב"י) שסיפק לנו חונך למשך שנה. כעת, עם הכוונה להרחיב המפעל, ואת רשת ההפצה, אנחנו שוב נעזרים בהם".

ברק מדברת על עבודה קשה מאוד, אך כזו המלווה בסיפוק אדיר. "ההצלחה של העסק, היא כולה שלנו. כשתמקשרים ממרכז הארץ ומבקשים את הסחורה שלנו, כשאני רואה את המותג שלנו בסופרים ליד מותגים מובילים זה מחמם את הלב. פעם זה היה רק חלום. הסיפוק הזה, האתגר הזה, לא היה לי בעבודות הקודמות", היא מציינת.

עסקים של נשים מצליחים יותר

ברשות לעסקים קטנים ובינונים מצביעים על עלייה במספר הנשים היזמיות. לדברי עו"ד לילך נחמיה, סמנכ"לית הרשות לעסקים קטנים ובינוניים, שיעור הנשים הפונות לרשות בשנים האחרונות נמצא במגמת עלייה. "בשנה פונים אלינו בממוצע כ-20 אלף לקוחות, חלקם בעלי עסקים, וחלקם כאלה המעוניינים לפתוח עסקים. אנחנו רואים עלייה במספר הנשים הפונות - מ-31% מכלל הפונים ב-2002, ל-38% ב-2005".

נחמיה מצביעה על סקר שערכה הרשות לפני כחודשיים, לפיו שיעור הנשים המתעניינות בפתיחת עסק משלהן גבוה. "מהסקר עולה כי 57% מהנשים מתעניינות באפשרות לעבור הכשרה לפתיחת עסק תוך קבלת הלוואה נוחה למטרה זו. 38% מהנשים שנסקרו אמרו שהן מעוניינות לשנות את תחום עיסוקן, מהן 80% אמרו כי הצורך בשינוי נובע מהתחושה כי הן מבוזבזות בעבודתן ולא מסוגלות להתפתח בה".

גם נחמיה, כמו קומרצ'רו, נתקלת בלא מעט נשים המצויות לקראת שינוי בקריירה או בעיצומו, וגם היא מצביעה על הקונפליקט קריירה-משפחה, כמשמעותי בחייהן. "נשים נמשכות לרעיון של להיות אדון לעצמן ולכן האפשרות להיות עצמאית קורצת להן לאו דווקא ממניעים כלכליים אלא ממניעים של אתגר ואחריות. היציאה לדרך עצמאית, או לעשות שינוי קריירה, מאפשר לנשים רבות גם להתפתח ברמה האישית וגם להיות גמישות יותר, על מנת להתמודד עם הקונפליקט הזה בין קריירה למשפחה".

נחמיה מציינת כי למרות העלייה בכמות הנשים הפונות, שיעורן בקרב היזמים, נמוך יחסית. "סקר שערכנו ב-2004 הראה כי שיעור הנשים היזמיות עומד על 10%, נמוך בחצי משיעור הגברים היזמים" היא מציינת. למרות שיעור היזמיות הנמוך יחסית, עסקים שהוקמו על ידי נשים התגלו כמצליחים יותר וכבעלי יכולת הישרדות גבוהה יותר. "מבדיקות שעשינו עולה כי עסקים של נשים מצליחים יותר, בגלל היכולת של נשים לתקשר, יכולת ההבנה המערכתית שלהן, שאיפתן להגיע לפתרונות win-win, לבנות יחסי עבודה טובים, ויכולתן להאציל סמכויות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#