בניגוד לתחזיות האימה: זה מה שקרה לאלפי העובדים שפוטרו מחברות הסלולר

העובדים, שפוטרו בהמוניהם ב-2013-2011, נקלטו מהר מאוד במקומות אחרים, בשכר מעט יותר נמוך ■ החיסכון המצטבר למשקי הבית מהרפורמה - 13 מיליארד שקל

טלי חרותי-סובר
מוקד שירות לקוחות ברשת פלאפון (אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר) צילום: תומר אפלבאום
טלי חרותי-סובר

בניגוד לתחזיות האימה שקבעו כי עקב רפורמת הסלולר, יפוטרו אלפי עובדים ושיעור האבטלה בישראל יעלה, אומר הכלכלן הראשי באוצר כי העובדים הסתדרו בקלות יחסית במקומות עבודה אחרים. את סקירתו השבועית הוא מתחיל בנתונים הבאים: "פתיחת שוק הסלולר לתחרות ב-2012-2010 הביאה לירידת מחירים חדה בענף, שהיטיבה עם הצרכנים. כך, עלות חודשית ממוצעת של מנוי בחברות הסלולר שעמדה בשנת 2009 על 145 שקל, ירדה ל-64 שקל בלבד ב-2016. בהינתן מספר המנויים הנוכחי, בכלל זה של החברות החדשות שהחלו לפעול עם פתיחת השוק לתחרות, נאמד החיסכון המצטבר (בשש השנים האחרונות) של משקי הבית כתוצאה מהרפורמה ב-13 מיליארד שקל".

במקביל, כוח האדם בחברות אלה קטן, אך הממצאים המרכזיים מצביעים על השתלבות מהירה מחדש בשוק העבודה: 35% מעובדים אלו נקלטו מיידית (אפס חודשי אבטלה), 30% נוספים היו מובטלים עד חצי שנה, ו- 14% בלבד היו מובטלים למעלה משנה.

עוד נמצא כי חרף העובדה שחברות הסלולר הוותיקות נהנו מרווחי עתק טרם פתיחת השוק לתחרות, הפגיעה בשכרם של העובדים שנפלטו מחברות אלו לא היתה גבוהה. השכר החציוני של העובדים במקום עבודתם החדש היה נמוך רק ב-3% משכרם בחברות הסלולר הותיקות. לנתון הזה משמעות נוספת: רק חלק קטן מהרווחים בענף הסלולר, טרם פתיחתו לתחרות, הגיע לכיסם של העובדים.

מ-27 אלף ל-12 אלף עובדים בלבד

אם כך, פתיחת השוק לתחרות יצרה שתי תופעות. הראשונה, ירידה חדה ברווחי וברווחיות חברות הסלולר מאז 2011, מרווח מצרפי של 5 מיליארד שקל ב-2010, המשקף שיעור רווחיות של 26% (מהגבוהים ביותר בענפי המשק), לרווח כמעט אפסי בשנת 2015.

השניה, תהליך התייעלות שהביא לצמצום מספר העובדים מ-27 אלף ב-2011 ל-12 אלף בלבד ב-2015. עיקר הצמצום במספר המועסקים התרכז ב-2013-2012. כיוון שמתוך 27 אלף העובדים ב-2011, כ-16 אלף עובדים לא "שרדו" באותה חברה עד ל-2013, בין היתר בשל התחלופה הגדולה של העובדים בחברות הסלולר, הניתוח מתמקד בהם.

היכן השתלבו עובדי הסלולר המפוטרים? (לפי ענפים)
צילום: משרד האוצר

על פי הנתונים, העובדים שנפלטו היו בעלי רמות שכר נמוכות יותר, מה שלא מפתיע בהתחשב בעובדה שבזמן רפורמה יעדיפו לשמר את כח האדם המקצועי יותר. בנוסף, נפלטו יותר נשים מגברים (58%).

בניתוח משך תקופת האבטלה, עולה כי למעלה משליש מאותם עובדים מצאו עבודה אחרת מייד. ושליש נוסף תוך פחות משישה חודשים.

משך תקופת האבטלה של הנפלטים היה תלוי, בין היתר, במקום המגורים של העובד ושיעור האבטלה הכללי המאפיין את אותו מחוז. כך למשל, תושבי מחוזות ירושלים והצפון, בהם משך תקופת האבטלה הממוצעת של מפוטרי הסלולר היה הגבוה ביותר, הינם גם המחוזות שבהם שיעור האבטלה ב-2013-2012 היה הגבוה ביותר.

עם זאת, במחוז הדרום, שגם בו נרשמה רמה גבוהה יחסית של שיעור אבטלה, עומק האבטלה הממוצע של מפוטרי הסלולר היה נמוך יחסית. העובדה שבאזור הצפון נמצאה התאמה גבוהה יותר בין שיעור האבטלה האזורי ועומק האבטלה של מפוטרי הסלולר, לבין זו שנמצאה לגבי המפוטרים המתגוררים בדרום, עשויה להיות מוסברת, בין היתר, בפערי השכר בין המפוטרים באזורים אלו (טרם הפיטורים). כלומר, בשל השכר הנמוך יותר שאפיין את המפוטרים מהדרום, הם נטו יותר להתפשר בבחירת מקום עבודתם החדש.

היכן הם נקלטו, ובאיזה שכר?

הענפים בעלי השכיחות היחסית הגבוהה ביותר בקליטת מי שנפלטו מחברות הסלולר היו ענף המסחר הקמעוני, אליו הגיעו כ-11% מהעובדים שנפלטו, בעיקר מהפריפריה. אחריו צועד ענף ההיי-טק, בו נקלטו כ-9% מהעובדים, בעיקר ממרכז הארץ. עוד כ-8% נקלטו בתחום התקשורת ומעט יותר בענף האוכל וההסעדה, מה שמרמז על גילאי העובדים, והעובדה שיכלו להפוך בקלות למלצרים, במקום למוקדנים.

התפלגות חודשי האבטלה של מי שנפלטו מחברות הסלולר בשנים 2013-2011
צילום: משרד האוצר

בניתוח רמות השכר במקום עבודתם החדש עד 2013 (כ-90% מהעובדים), נמצא כי בממוצע נרשמה ירידה ריאלית של 9% בשכרם, בהשוואה לשכרם בחברת הסלולר ב-2011. עם זאת, הירידה מושפעת במידה רבה ממספר עובדים בדרגים הבכירים שגם הם נפלטו, ומשכורותיהם היו גבוהות. דווקא כאשר בוחנים את השינוי ברמת השכר החציוני נמצא כי זה ירד בשיעור של כ-3% בלבד. שוב חשוב לציין כי הדבר מוכיח כי העובדים לא נהנו מרווחי העתק של החברות, לכן גם לאחר שנפלטו שכרם כמעט לא נפגע.

הענפים שבהם העובדים שנקלטו הצליחו לפחות לשמר את שכרם, או אף להעלות אותו היו ההיי-טק, בו העובדים שנקלטו הצליחו לשפר את שכרם ריאלית בשיעור ממוצע של 5% כמו גם ענף הפיננסים, ענפי המסחר הסיטוני, וענף שרותי תחבורה ואחסנה (בעיקר בולטים בענף זה חברות ממשלתיות). העובדים שנקלטו מחדש בחברות התקשורת הסלולרית (מרביתם לא בחברות הותיקות) השתכרו שכר דומה לזה של 2011 (בחברות הסלולר הותיקות), אף כי רווחי החברות בענף ב-2013 נמוכים משמעותית מאשר בשנים לפני פתיחת השוק לתחרות.

מנגד, הענפים שבהם העובדים שנקלטו רשמו ירידה בשכרם היו ענפי התעשייה המסורתית ושרותי אוכל והארחה, ירידות של בין 25%-30%.

נתון מעניין נוסף: בכל הענפים שבהם נקלטו מפוטרי חברות הסלולר, שכרם במקום עבודתם החדש נמוך מהשכר הממוצע באותן חברות שבהן נקלטו, ייתכן שהדבר נובע מחוסר ותק וכישורים מתאימים שהנקלטים החדשים היו צריכים להוכיח.

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ