רופא או מהנדס? המיזם שימשוך את הבדואים מהרפואה להיי־טק - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רופא או מהנדס? המיזם שימשוך את הבדואים מהרפואה להיי־טק

הנוער הבדואי המצטיין, שמסיים בגרות ריאלית, לא פונה לעבודה בהיי־טק אלא לרפואה ■ קבוצה של יזמים הקימה בית תוכנה בבאר שבע, ונחושה למשוך אותם לתעשייה ■ "הם טוענים שהלימודים קשים ואין עבודה, לכן הקמנו יהלום שינצנץ וימשוך אליו צעירים"

תגובות
בית התוכנה סיראג'
אילן אסייג

מסתבר שלא רק האמא היהודייה מקווה שילדיה יהיו רופאים — גם האמא הבדואית שחיה בדרום הארץ. "מדובר בתופעה", טוען פרופ' ג'יהאד אל־סאנע, ראש בית הספר למדעי המחשב ויועץ הרקטור לענייני ערבים באוניברסיטת בן גוריון.

"הבן שלי לומד בבית הספר התיכון למצוינות בחורה — עהד, מכיתה ט' עד יב', ובכל שנה יוצאים ממנו 80 בוגרים, בנים ובנות. 90% מהם רוצים להיות רופאים. הבן שלי מספר שהוא היחיד בכיתה שרוצה ללכת להיי־טק", מספר אל־סאנע. "להערכתי, כ–1,500 בדואים מהדרום לומדים בימים אלה רפואה בחו"ל, בעיקר בירדן ובמזרח אירופה. לעומת זאת, באוניברסיטת בן גוריון לומדים 1,400 סטודנטים למדעי המחשב, ורק ארבעה מהם בדואים. עד היום סיימו את לימודיהם בחוג ללימודי מדעי המחשב בבן גוריון שמונה בדואים, זה הכל. המספרים קטנים במיוחד, ולא בצדק", הוא מוסיף.

ההסבר למצב ידוע: בחברה הבדואית, שכבר אינה צריכה לשלוח את ילדיה המצטיינים ללמוד בבתי הספר הנוצריים בחיפה, מכוונים למקצוע יוקרתי שתמיד תהיה בו עבודה. רפואה, כמו רוקחות או רפואת שיניים, אינה דורשת סיווג ביטחוני, במגזר הציבורי לא מפטרים עובדים, ויש דרישה גוברת לעובדים דוברי ערבית. לעומת זאת, במקצועות ההיי־טק התפישה היא שהלימודים קשים — ובסופם אין עבודה בטוחה.

"המשפחה הבדואית פועלת על פי תפישה מובנית", אומר אל־סאנע. "היא בוחרת בן אחד, ומשקיעה בו את כל מה שיש לה. שנת לימודים בחו"ל עולה 70–60 אלף שקל, אבל הבן שחוזר הביתה בתום הלימודים מסב הרבה גאווה למשפחה — ויש לו מקצוע".

אבל שלוש שנות לימודים לתואר במדעי המחשב עולות פחות, הלימודים קרובים לבית, ומרוויחים אחר כך הרבה יותר.

"נכון, אבל התחושה היא שאין עבודה באזור. יתרה מכך, בעוד רופאים כבר יש הרבה, והם מהווים מודל לחיקוי לנוער — אנשי היי־טק יש מעט מאוד, אם בכלל. התפישה שלא ניתן למצוא עבודה בסוף התואר, בשילוב היעדר מודל לחיקוי, מסבירים מדוע עבודה בהיי־טק אינה שאיפה עבור הנער או הנערה הבדואית, גם אם למדו בתיכון חמש יחידות מתמטיקה".

מייסדי סיראג'. מימין: ג'יהאד אל־סאנע, חאד'ר אל־שייך, גיורא ירון, סארה אבו־כף וסמדר נהב

יוצרים מודל לחיקוי

את התפישה הזאת החליטה קבוצה קטנה בת חמישה יזמים, לשנות. בראש הקבוצה עומד אחד מאבות תעשיית ההיי־טק בישראל, ד"ר גיורא ירון, שהוזמן לאירוע בבית הנשיא רובי ריבלין, שבו עסקו גם בקשיי החברה הבדואית. "במפגש הזכירו תוכנית מנהיגות בשם כוכבי המדבר", מספר ירון. "זה היה מרשים מאוד, אבל אני חשבתי שהפתרון האמיתי לחברה הבדואית יבוא מההיי־טק. רק חיבור הקרון הבדואי לרכבת שמובילה את הכלכלה הישראלית, יוציא את החברה הזאת ממעגל האבטלה והעוני. מכיוון שהתפישה הבסיסית היא שהלימודים קשים ואין עבודה, אמרתי 'בואו נייצר את מקומות העבודה, ואיתם מודלים לחיקוי'".

הרעיון ליצור מקום עבודה מסודר וטוב עבור מהנדסים בדואים הוביל ליוזמה להקים את סיראג' — בית תוכנה למהנדסים מהחברה הבדואית. למיזם הצטרפו מהר מאוד פרופ' אל־סאנע, איש העסקים חאדר אל־שייך וסארה אבו־כף — דוקטור לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. סמדר נהב, לשעבר מנכ"לית הארגון צופן — שעוסק בקידום ההיי־טק בחברה הערבית, בעיקר בצפון הארץ — גם היא אחת מחמשת המייסדים של סיראג'.

"אנחנו מתעקשים על מצוינות", מדגיש אל־סאנע. "לא מספיק להיות בדואי, צריך להיות גם מהנדס מצוין. לא מתקבלים לכאן באופן אוטומטי. מדובר בבית תוכנה מוביל, עם עובדים מובילים. לא תהיה התפשרות על איכות".

עובדים בבאר שבע — משכורות של תל אביב

בתחילת אפריל 2017 החל סיראג' (מנורה בערבית) לפעול, כשהוא מעסיק ארבעה מהנדסים בדואים. נהב משמשת מנכ"לית המיזם. ירון ואשתו הם המשקיעים הראשונים והשקיעו בו כבר 100 אלף דולר. ירון גם היה זה שפנה לחברת GE העולמית, שדרך החברה בישראל נתנה לסיראג' את הפרויקט הראשון שלה, בתנאי תשלום מצוינים. אל המיזם נרתמו, פרו־בונו, פירמת רואי החשבון KPMG, משרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן וחברת הייעוץ נקסט סטייג'. המיקום של בית התוכנה נקבע בפארק ההיי־טק בבאר שבע. "המשכורות", מדגישים היזמים, "הן משכורות של תל אביב".

בית הספר למצוינים בחורה. התלמידים מעדיפים לפנות לרפואה
עופר וקנין

על השאלה למה בחרו להתמקם דווקא בפארק ההיי־טק בבאר שבע, ולא למשל בחורה או בלקיה, מסביר אל־סאנע שההחלטה היא חלק מהמיתוג. "בחרנו במקום שבו יושבות היום כל חברות ההיי־טק המובילות, במטרה למתג את החברה החדשה, כדי שתהיה אטרקטיבית. מאותה סיבה מדובר במשכורות שמקבלים אנשי היי־טק במרכז הארץ. אין הבדל בין בית התוכנה הזה לכל אחד אחר. אנחנו רוצים שאנשים יהיו גאים במקום העבודה שלהם, שהם יספרו למשפחה, ויגיעו לבתי הספר. הם יהיו אלה שיחשפו לחברה הבדואית את האפשרות להיות איש היי־טק במקום עבודה מוביל".

ירון משוכנע שהיוזמה הצנועה תתרחב במהירות. "בשנים הקרובות יהיו פה עשרות אנשים, ואחר כך מאות", הוא אומר. "מדובר בתהליך. ברגע שאתה יודע שיש מקום עבודה בתחום — אתה תרצה ללכת לכיוונו וללמוד אותו. הדרך שלנו מראה שאנחנו הולכים עם הטובים ביותר. צעיר בדואי יגיד 'זה בן הדוד שלי, הוא יכול — ולכן אני אלך אחריו'".

נהב מכירה היטב את תהליך עידוד ההיי־טק הערבי בצפון הארץ, ורואה לו מקבילה בדרום. "לפני עשר שנים אף אחד לא חשב שתקום תעשית היי־טק, ובמיוחד בנצרת", היא אומרת. "זה נראה כמו חלום רחוק. לטכניון בקושי הגיעו סטודנטים להנדסה, כי הם לא ראו בה את עתידם. היום השיעור שלהם בטכניון גדול מזה שבאוכלוסייה. לא מדובר בתהליך שמתרחש בן־לילה, אבל הצעד הראשון נעשה. אנחנו מעסיקים היום ארבעה מהנדסים, אבל בתוך שלוש שנים יהיו פה 40 איש ובתוך עשור 150 לפחות. מדובר בתהליך מתגלגל. ככל שהחשיפה לתחום תהיה יותר גדולה, כך יותר תלמידי תיכון יחליטו שזו הקריירה המתאימה להם".

מצפים מהמדינה להצטרף למיזם

בשלב זה סיראג' הוא מיזם חברתי. כל הכנסותיו יוחזרו לטובת פיתוח בית התוכנה והרחבתו, ומקימיו לא יקבלו דיווידנדים. בשלב הבא מתעתדים היזמים לשלב את הממשלה כמשקיעה — הן דרך המדען הראשי במשרד הכלכלה והן בעזרת הרשות לפיתוח המגזר הערבי, תחת המשרד לשוויון חברתי ושבראשה עומד איימן סייף. גם הרשות לטיפול בחברה הבדואית, הפועלת במשרד החקלאות, מציגה תוכנית חומש הכוללת טיפול נרחב בהיבט התעסוקה בדרום הארץ. בימים אלה, עוסקת המנכ"לית נהב בפנייה לגורמים שונים, כדי לוודא שהמודל החדש לא יישאר מיזם פרטי־חברתי בלבד, אלא יהפוך לחלק מתוכניות העבודה של המדינה בכל מה שקשור לתעסוקה בחברה הבדואית.

"למדינה יש עניין גדול לתמוך במיזמים מסוג זה", אומר ירון. "ולנו יש עניין גדול לשתף איתה פעולה כדי להרחיב את המודל. עכשיו, אחרי שיצרנו יהלום קטן — נרחיב אותו. זה צריך להיגמר במאות אנשים, ואפילו באלפים".

אף שמדובר בבית תוכנה שיזמיו הם שמות גדולים בתחום ההיי־טק, סיראג' אינו המיזם הטכנולוגי הראשון בחברה הבדואית. ב–2013 הקים היזם איברהים סאנע את מיזם בודקי התוכנה topXite, הפועל גם היום. "מדובר במיזם חשוב", אומר פרופ' אל־סאנע, "שעוסק בעיקר בבדיקות תוכנה עבור חברות מובייל. סיראג' היא בית תוכנה העוסק בפיתוח. אנו חברת היי־טק לכל דבר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#